תגית: פורים

ציטוטים לפורים לשיתוף והפצה יום הכיפורים כפורים כיפורים כ-פורים בפורים ניתן לחוות את קודש הקודשים יום אשר עולה במדרגתו אף על גדולתו של יום הכיפורים זוהי חוויה עמוקה נעלמת וחבויה ברם היודע לגלות את האור הנסתר

כיפורים כ-פורים בזוהר נאמר שיום-הכיפורים הוא כ-פורים – כמו פורים. כלומר, קדושת פורים גדולה אף מיום-הכיפורים. כי קשה יותר להישאר ברום המעלה כאשר שרויים בשמחה , מאשר להתעלות ולהתרומם על-ידי סיגופים ותעניות. יינה של תורה למה

ממתק לחג הפורים תשע״ז פעם אחת יצא רועה צאן לטייל בשדות עם הכבשה החביבה עליו. לפתע רואה הכבשה להקת זאבים מתקרבת. נצמדה הכבשה אל רגליו של הרועה, שישמור עליה, והרועה מרגיע אותה ואומר לה: "אין לך

בשלשה מועדים בשנה נאמר מתן צדקה לעניים והם : כיפור ,פסח ופורים . כיפור – יש בו מנהג כפרות שנותנים לעניים ולת"ח. פסח –  שבו מחלקים קמחא דפסחא. פורים –  שיש בו מצות מתנות לאביונים .

ב"ה ממתק לחג הפורים ושבת פרשת צו תשע"ו משה היה גר בכפר סמוך לעיר קוז'ניץ. בכל שנה היה מגיע בפורים לקוז'ניץ כדי לשמוע את קריאת המגילה מפיו של הרבי ישראל מקוז'ניץ, פורים אחד שמע משה את

טענתו הצודקת של המן טענתו של המן כנגד ישראל היתה: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" – עם היותם מפוזרים בין העמים, מתנהגים בני ישראל כשונים מכל העמים, ומובדלים הם מן ההמון, עד שבכל מקום שנמצאים הם,

מי אני ומי אתה ? במדרש מובא שאמר לה המן הרשע לזרש אשתו :אני מרדכי ואת אסתר .ענתה לו אשתו :אתה לא מרדכי ואני לא אסתר ,ואנחנו ממקום אחר .ודברי המדרש האלו נפלאים וסתומים להבינם .

לתת וגם לקבל "מתנות"  בלשון הכתוב "מתנות לאביונים" יש לדקדק, שהוא בשינוי מן הלשון הרגיל בשאר מקומות –"צדקה לעניים", ובשתיים: א) "מתנות" ולא "צדקה", ב) "לאביונים" ולא "לעניים". ודרוש ביאור מהו הטעם לשינוי זה? ויש לבאר, שיש בזה

מתן "אורה" של תורה אודות מאמר חז"ל (מגילה טז, ב) "ליהודים היתה אורה – זו תורה", מבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע – שמה שנקטו כאן בלשון "אורה" בתוספת ה"א, שהוא לשון נקבה, זהו מפני ש"אורה הוא

4 מצוות פורים הם:   1. מתנות לאביונים   2. משלוח מנות   3. מקרא מגילה   4. משתה וסעודה   בפורים ישנם ארבע מצוות וכולן מתחילות באות "מ" : 1. מקרא מגילה מצווה לשמוע את

הלכות ומנהגי פורים עפ"י חב"ד מנהגנו ללבוש בגדי יום-טוב מבערב. גם בפורים, יורד האבל (רח"ל) לפני התיבה. אבל תוך שבעה, הולך לבית-הכנסת להתפלל ערבית  ולשמוע קריאת המגילה. אם אין בעל-קורא מובהק כמוהו, יקרא הוא את המגילה

על הפסוק במגילה "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות" ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע שבכתוב זה מדובר על מסירת נפשם של ישראל בזמן גזירת המן, שעי"ז גמרו את קבלת התורה שהחלו בזמן מתן תורה. ולכאורה

חג הפורים נקרא "פורים – על שם הפור". ולכאורה תמוה: הרי "פור" אינה תיבה בלשון הקודש, אלא בלשון פרסי (ראב"ע אסתר ג, ז). וכדמוכח מזה שכתוב במגילה "פור הוא הגורל", שהמגילה צריכה לפרש תיבת "פור" ש"הוא"

המגילה נקראת על שמה של אסתר ולא על שם מרדכי. ולכאורה דרוש ביאור: הרי הנס הי' על ידי מרדכי ואסתר יחד, ויתירה מזו, מרדכי הוא זה שגידל את אסתר והורה לה כיצד להתנהג בכל עניני', כמ"ש

 ידוע כי חז"ל תקנו ביום שלפני פורים לצום זכר לתענית אסתר. מתקנה זו אנו למדים מסר אותו רצו להעביר בני אותו הדור ומחברי המגילה. בזמן גזירת המן היה למרדכי ולאסתר מעמד מדיני רב השפעה: מרדכי היה

הרבי מסביר כי עניינו העיקרי של חג הפורים מוזכר במגילה עצמה. לקראת סוף המגילה שואלת מגילת אסתר על מה ולמה זכו היהודים לנס ההצלה? ובהמשך עונה המגילה: "קיימו וקיבלו היהודים עליהם" (אסתר ט, כ). חז"ל מפרשים

ידועה דרשת רז"ל (חולין קיט, ב): "אסתר מן התורה מנין, שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". והיינו, ש"אסתר" מורה על מעמד ומצב שאין הקב"ה מגולה ונראה לכל, אלא הוא מכוסה ונעלם. שמה של המגילה –

בשבת שלפני פורים קראנו "במפטיר" מתוך פרשת "זכור": "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים: אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים…(ומסיימים) תמחה את זכר עמלק מתחת

 במגילת אסתר כתוב: "ויאמר המן למלך אחשוורוש ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך.." כלומר, המאפיין ומייחד את העם היהודי הוא היותו אחד– גם בהיותו מפוזר ומפורד בין העמים. כפי שאומר הזוהר הקדוש:

טור לפרשת תצוה קרה לכם פעם שהייתם בלחץ אדיר וגיליתם כוחות שלא הכרתם? חשתם סכנה ורצתם במהירות גבוהה ממה שידעתם שיש ביכולתכם? לפני שנתיים בארה"ב, ג'ף סמית עבד בשדה עם הטרקטור הכבד שלו, כשלפתע התהפך הטרקטור

עניינו של חודש אדר הוא חג הפורים. ובזכות הנס של חג הפורים כל ימי חודש אדר נהפכים לימי ששון ושמחה. פורים הוא חג גאולה כשם שפסח הוא חג גאולה, אך ישנו הבדל ביניהם. בעוד בפסח נאמר

"לא כל יום פורים", אומר הפתגם. אולם המציאות היא כי במשך כל השנה אנשים עוטים על עצמם תחפושות, ומה שהם משדרים כלפי חוץ, אינו תואם לגמרי למה שמתחולל בלבם פנימה. גרוע מכך, ישנם אנשים צבועים, המתנהגים

בתחילת פרשתנו כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה"". ואיתא במדרש "מה ראתה אסתר שתמלוך על 'שבע ועשרים ומאה מדינה'? אלא: תבוא אסתר, שהיתה בת בתה של שרה, שחיתה קכ"ז