מכת דם וצפרדע בעבודת ה' – פרשת וארא

חמימות בקדושה וקרירות בענינים גשמיים אמרו חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בספר התניא, שיש "בכל דור ודור" ו"בכל יום ויום" ענין יציאת מצרים בעבודה רוחנית, ש"היא יציאת נפש האלוקית ממאסר הגוף כו' ע"י עסק התורה והמצוות" (תניא פמ"ז). ועפ"ז, כל פרטי מאורעות יציאת מצרים הכתובים בתורה, הרי הם הוראות אלינו בדרך הנכונה בה אפשר "ליגאל" ולצאת" מ"מצרים" הרוחנית. והנה, התחלת יציאת מצרים היתה ע"י עשר המכות, שעל ידם נשברה גאוות פרעה ומצרים. ומזה לומדים אנו ביציאת מצרים הרוחנית, שהדרך "לשבור" את תוקף וחוזק "מצרים" – הוא יצרו הרע - הוא ע"י פעולת ה"מכות", שעל ידם יש ביכלתו לפעול גאולה בנשמתו. המכה הראשונה ששברה את גלות מצרים היתה שנהפכו המים…

להמשך קריאה

מלמטה עד למעלה – ספר שמות

השבת קראנו את פרשות ויקהל - פקודי, וסיימנו את ספר שמות (חזק). בספר שמות, מסביר הרבי מליובאוויטש, משתקפת כללות עבודת האדם, מתחילתה ועד סופה:  התחלת הספר "ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" (שמות א,א) – מתוארת הירידה בגלות מצרים. התחלת הספר מורה ומבטאת (בעבודת האדם) – את כללות ירידת הנשמה (בנ"י) ל(מצרים לשון) מיצר הגוף ומיצר עולם הזה הגשמי והחומרי.  ובהמשך לזה (בפרשיות וארא, בא ובשלח) – אודות השבירה ובירור (קליפת) מצרים ע"י עשר המכות – המרמז על כללות העבודה של בירור וזיכוך גשמיות וחומריות העולם. ועד שמגיעים ליציאת מצרים – השתחררות מעול השעבוד של המיצרים והגבולים של העולם.  כל זאת כהכנה ל"תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג, יב), מתן תורה, ביחד עם הנתינת כוח לעשות מהעולם הזה הגשמי (חפצא של)…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות