דברי תורה קצרים לחג הסוכות

לקט דברי תורה קצרים לחג הסוכות לאור החסידות מוכן להפצה ולהדפסה חג הסוכות ( כוחה של הסוכה ) בחג-הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ואחת מהן היא מצוות הישיבה בסוכה. ובכל- זאת נקרא החג כולו סוכות, על שם מצוות הסוכה, ולא על שם מצוות אחרות, כמו ארבעת המינים וכדומה. אחד ההסברים לכך נעוץ במעלות המיוחדות שיש במצוות הישיבה בסוכה על מצוות ארבעת המינים. מצוות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג והיא נמשכת עד תום החג. לעומת זאת, מצוות נטילת ארבעת המינים מתחילה רק למחרת בבוקר. הבדל נוסף: את מצוות ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום, ולאחר שכבר קיימו את המצווה - פטורים ממנה. ואילו מצוות הישיבה בסוכה חלה כל הזמן, שכן עליה נאמר "תשבו כעין תדורו", וכשם שהאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך…

להמשך קריאה

חג הסוכות – לקט משפטים מחזקים לחג האסיף – פתגמי חז"ל

ציטוטי חז"ל לחג הסוכות חג הסוכות - הצטיידות לכל השנה בימים הנוראים, ימי ראש-השנה ויום-הכיפורים אני מכין לי יראת שמים לשנה שלמה ואילו בימי חג-הסוכות, העשירים במצוות שנעשות בחיבה ובאהבה אני מכין לי אהבת השם לשנה שלמה. המגיד מטריסק   הולך בטל סכך פסול אינו פוסל את הסוכה אלא אם-כן יש בו ארבעה טפחים אולם אוויר ריק, ללא סכך פוסל את הסוכה בשיעור שלושה טפחים ללמדנו, שההולך ריק ובטל גרוע במובנים מסוימים אף מעובר עבירה. רבי יחזקאל מקוזמיר     סוכות - סומך ועונה כל הנופלים סוכה ראשי תיבות: סומך ועונה כל הנופלים מי שהוא נופל ומתנהג בשפלות שהוא אין ואפס בעיניו ה' עוזרו ומקימו זהו שאנו אומרים בסוכות "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". רבי פנחס מקוריץ   אנא שתפו

להמשך קריאה

משפטים מחזקים לחג הסוכות

ציטוטי חז"ל על סוכות, משפטים מחזקים מוכנים להפצה על חג הסוכות מלווים בבאנרים פוטושופ.   סוכה כחופה "ענין סוכה כמו חופה שגומרת הקנין אשה לבעלה." רבי יהודה אריה ליב אלתר     יברכך השם בחג הסוכות "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ השם אֱלֹקיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ." ספר דברים, פרק טז, פסוק יג   אנא שתפו לזיכוי הרבים    

להמשך קריאה

לקט ציטוטים ואמרות חזל על סוכות

"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". 'סוכה' ראשי- תיבות "סומך ועונה כל הנופלים". מי שמתנהג בשפלות, בבחינת 'נופל', שאינו מחשיב עצמו, הקב"ה עוזרו ומקימו. על- ידי בחינת 'נופלת' זוכים ל"הרחמן הוא יקים לנו". רבי פינחס מקוריץ תמיד בסוכה סיפרו לבעל חידושי הרי"ם, שרבי מנחם-מנדל מקוצק אמר: סוכה היא מצווה שהאדם נכנס בה ראשו ורובו עם נעליו. אמר על כך בעל חידושי הרי"ם: סוכה היא כמו שבת; זו מצווה שאי- אפשר לצאת ממנה, היא מלפניך, מאחוריך ובך, והיא מלווה אותך בכל אשר תפנה. מוקפים במצוות סוכה בספר 'חרדים' מחולקות המצוות לכמה סוגי איברים באדם. יש מצוות הקשורות בפה, בידיים, ברגליים וכדומה. אבל מצווה שהיא תלויה בכל הגוף כולו, מכף רגל ועד ראש, היא מצוות סוכה בלבד. כשאנו נכנסים לסוכה, כל רמ"ח…

להמשך קריאה

משפטים וציטוטי חז"ל על סוכות

לקט ציטוטים, אמרות, ומשפטי חזל על חג הסוכות משולב בבאנארים יפים שנעשו בתמונות פוטושופ מיועד להפצה אין זכויות יוצרים, נא להפיץ לזיכוי הרבים. רבי מנחם-מנדל מקוצק היה יושב בסוכה אפילו בשעה שירדו גשמים. הוא היה אומר על כך: יהודי המסוגל להרגיש בסוכה את הגשם ולהיות מצטער מזה, יהודי כזה באמת אינו ראוי לשבת בסוכה... אורחים הדיוטות בסוכה רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב היה נוהג להכניס לסוכתו הדיוטות ועמי-הארץ. שאלוהו מה ראה לעשות כך. השיב להם: "לעתיד לבוא, כשיישבו הצדיקים בסוכת עורו של לווייתן, אבוא אף אני להיכנס לאותה סוכה, אך לא יניחו לי, שכן מי אני, ההדיוט, שאזכה לשבת במחיצת הצדיקים. אומר להם: כשם שאני הכנסתי הדיוטות לסוכתי, כך הכניסו אותי עכשיו לסוכתכם"...   סגולה להצלה מצוות סוכה יש בה סגולה להינצל מכל דבר…

להמשך קריאה

האם צריכים לחשב את השמחה?

שמחה בלי חישובים השמחה אינה צריכה לנבוע מתוך חישובים שונים אלא "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם" מעצם העובדה שהוא ה' אלוקינו עצם הדבר שהקב"ה רוצה שנהיה שמחים צריך להביאנו לידי שמחה. רבי אברהם מסלונים

להמשך קריאה

למה ללולב קוראים לולב?

'לולב' - אותיות לו לב. ליהודי צריך שיהיה לב אחד - לה' בלבד. כפי שנאמר "צור לבבי" שהקב"ה הוא פנימיות נקודת הלב, ואין לאדם לב אחר, תשוקה לדבר נוסף. לקוטי תורה

להמשך קריאה
היום השישי בסוכות
שמחה מרחיבה דעתו

היום השישי בסוכות

התגלות עניני ראש השנה ביום הששי בשבוע – בחג הסוכות נאמר "בכסה ליום חגינו", ומפרש כ"ק אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה "שבתחלת ליל ר"ה הוא זמן הסתלקות החיות כללי של שנה שעברה, ובראש השנה על ידי התפלות והתקיעות הוא מתחדש חיות כללי אחר ומתעלה בעילוי אחר עילוי . . עד שמזה נמשך "ליום חגינו" הוא חג הסוכות, שהוא "זמן שמחתנו" התגלות השמחה" (דרושים לר"ה, נד, ג-ד). והיינו, שהשמחה בחג הסוכות הוא מצד שאז מתגלים הענינים שנפעלו בראש השנה, שהיו אז "במכסה והעלם", ו"בחג הסוכות מתגלין ממש" (סידור עם דא"ח, שער ר"ה רלה, ב). וענין זה, שהשמחה באה מגילוי ענין שהי' מכוסה ונעלם לפני זה, מצינו בהדגשה יתירה בענין שמחת בית השואבה, "ושאבתם מים בששון", שהרי שאיבת מים מן המים עניינה לגלות את מה…

להמשך קריאה

סוכה בסתיו

ב״ה ממתק לשבת חול המועד סוכות תשע״ו חג סוכות תשנ״ו (1995) בדיוק חודש לאחר שהגענו לשליחות שלנו בבנגקוק, אני בונה סוכה קטנה ליד בית חב״ד, חותך כמה ענפים מהעץ שמסתיר בדיוק מעל הסוכה והנה הכל מוכן לחג וכבר הגיעו כמה עשרות אנשים לתפילה ואחריה נרד לאכול ביחד בסוכה, לפתע עוצרת ניידת משטרה ליד הסוכה, יורדים ממנה כמה שוטרים עם אזיקים בידיים והם מחפשים בחור עם זקן שהקים כאן ״באסטה לא חוקית״ וגם חתך ענפים מעץ ללא רשיון, מבט קטן מסביב מגלה לי שאני היחיד כאן עם זקן... עדיין לא דיברתי את השפה והם כמובן לא מבינים אנגלית ורק בתנועות ידיים מסמנים לי שאני צריך לבוא איתם, *** אני עומד חסר אונים מולם ואז מגיע פלג המלאך, בחור ישראלי שגר בבנגקוק, מדבר איתם…

להמשך קריאה

היום השלישי בסוכות

"חזקה" בענין השמחה  השמחה דליל ג' דחג הסכות יש בה עילוי מיוחד לגבי השמחה בלילות שלפני זה, כי "בתלת זמני הוי חזקה", ונמצא, שע"י השמחה בלילה השלישית, נפעל ענין של "חזקה" בכללות הענין ד"שמחת בי השואבה". ביאור הענין: נאמר בכתוב "יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" (הושע ו, ב), ש"ביום השלישי" קאי על בנין בית המקדש השלישי, שאז "יחיינו מיומיים", שקאי על "שתי מקדשות שחרבו" (פרש"י עה"פ). והנה, זה ש"ביום השלישי יקימנו", אין הפירוש בזה רק שהבית השלישי בלבד יתקיים לעד ולנצח, אלא הפירוש בזה הוא, שבנצחיות הבית השלישי מתגלה שכללות ענין המקדש, כולל בית ראשון ובית שני, יש בו נצחיות ותוקף. וכלשון רש"י על הפסוק "אלה פקודי המשכן משכן העדות גו'" – "שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין", כלומר,…

להמשך קריאה

ממתק לסוכות תשע"ו

ממתק לחג הסוכות תשע"ו מעשה בצדיק רבי יחיאל מיכל מז'לוטשוב שחי לפני כ200 שנה, המצב בביתו היה קשה ביותר ובני משפחתו סבלו ממש מחרפת רעב. אשתו בקשה ממנו שימכור את התפילין היקרות ומהודרות שיירש מאבותיו וישתמש בכסף לצרכי הבית, אך הוא סירב. כאשר הגיע ערב סוכות, השתוקקה נפשו של הצדיק לקנות אתרוג מהודר מכר את התפילין וקנה אתרוג מהודר. כשחזר לביתו קורן מאושר והאתרוג המהודר בידו,שאלה אשתו: " מהיכן השגת כסף?" גילה לה את האמת שמכר את התפילין שלו... *** אמרה האשה: לצרכי הבית ההכרחיים סירבת למכור את התפילין ועבור אתרוג מכרת את התפילין?! ברוב כעסה נטלה את האתרוג המהודר והשליכה אותו ארצה...כמובן שהאתרוג נפסל ועוקצו נשבר...הרים הצדיק ידיו למעלה ואמר: "ריבונו של עולם, תפילין אין לי...אתרוג אין לי...עכשיו אתה רוצה שגם…

להמשך קריאה

הלכות וסגולות סוכות

״בסוכות תשבו שבעת ימים...״ כמה רגעים על אחד החגים החשובים ביותר לעם ישראל אז למי ששכח למה קוראים ״לחג סוכות״ בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות ״חג הסוכות״? הכל נמצא כאן אז קודם כל ״לחג הסוכות״ קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך ״סוכה״ כפי שנאמר "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא) מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו ישיבה בסוכה זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר ״חג סוכות״ מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים סוכות הוא ״חג מקראי״ הנחוג במשך שבעה ימים בחג הסוכות מצווה ליטול את ארבעת המינים. ״ולקחתם לכם ביום הראשון…

להמשך קריאה

מעלת "שמחת בית השואבה"

העילוי ב"שמחת בית השואבה" דווקא בזמן הגלות בחג הסוכות שמחים ב"שמחת בית השואבה", שעליה אמרו רז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא, סע"א – במשנה). והנה, אף ש"שמחת בית השואבה" קשורה עם ניסוך המים ע"ג המזבח בחג הסוכות, וכלשון רש"י "כל שמחה זו אינה אלא בשביל ניסוך המים . . ושאבתם מים בששון" (רש"י סוכה רפ"ה), מ"מ הענין ד"שמחת בית השואבה" שייך גם בזמן הגלות, גם כאשר לא שייך הענין דניסוך המים על גבי המזבח. ואדרבה, במידה מסויימת ישנו עילוי מיוחד ב"שמחת בית השואבה" דווקא בזמן הגלות: והענין בזה: על שמחת בית השואבה אמרו רז"ל "למה נקרא שמה בית שואבה, שמשם שואבים רוח הקודש, ע"ש ושאבתם מים בששון" (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א). והנה, איתא בספרי מורנו…

להמשך קריאה

פרשת פנחס וניסוך המים

מדוע אין עבודת השכל עבודה עיקרית בדרך כלל? בפרשת המועדות שבפרשתנו פנחס נזכרו גם נסכי כל הקרבנות. ובנוגע לניסוך היין מצינו שהניסוך היין שבכל השנה כולה - היה בגדר טפל ושיריים לזריקת הדם, אבל ניסוך היין שהיה בחג הסוכות יחד עם ניסוך המים לא היה רק טפל לזריקת הדם, אלא היה לו גם דין של קרבן בפני עצמו (ראה מה שנתבאר בזה בארוכה במקור הדברים). ויש לבאר עניין זה בעבודת האדם לקונו: מים, שאין בהם טעם, מורים על עבודת השי"ת מתוך קבלת עול גם כאשר אינו מבין כלל את הטעם לזה. יין, שיש לו טעם, ו"משמח אלקים ואנשים" ‑ מורה על עבודת השי"ת הבאה מתוך תענוג, והבנה והשגה. ולכן בכל השנה כולה, שאין "ניסוך המים", והיינו, שענין הקבלת-עול אינו בגילוי אצל האדם,…

להמשך קריאה

פרשת פנחס ושמיני עצרת

שמיני בפני עצמו בסוף פרשתנו מובא על "שמיני עצרת". והנה, בענין "שמיני עצרת" מצינו שני דברים הפכים. דמצד אחד אמרו חז"ל "שמיני רגל בפני עצמו" (סוכה מח, רע"א), ואינו שייך לימי סוכות שלפניו, אך לאידך מזה שנקרא בשם "שמיני" משמע שקשור היום לימי סוכות שלפניו, והוא יום ה"שמיני" של חג הסוכות. וצריך ביאור, איך הוא מצד אחד "רגל בפני עצמו" ומצד שני המשך לימים שלפניו? ויש לבאר זה בהקדים המבואר בספרי חסידות שבסוכות נמשכים אורות והשפעות נעלות ביותר שנקראים בשם "מקיפים", כי אורות אלו גבוהות מדאי ואין האדם יכול להכיל אורות כאלו, ולכן אורות אלו פועלים על האדם באופן "מקיף", והיינו, שאינה חודרת לפנימיותו של האדם אלא נשארת מעליו ומחוצה לו. וענין זה נרמז בצורתה של ה"סוכה" שהיא "מקיפה" את האדם היושב…

להמשך קריאה

פרשת פנחס וסוכות

למה מקריבים חטאת בסוכות אחר הכפרה ביו"כ? בנוגע לקרבנות חג הסוכות (שנזכרו בפרשתנו פנחס) כתב הרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ,ט הל' ה-ז): "דם החטאת קודם לדם העולה, מפני שדם החטאת מכפר . . בקרבנות החג אינו כן, אלא . . בתחילה פרים, ואחריהם כו', ואחריהם שעירים, אף על פי שהשעירים חטאת וכל אלו שקדמו, עולה". והנה, טעם הדבר שבדרך כלל קרבן החטאת קודם לעולה הוא מפני שענין קרבן עולה הוא ש"לאחר שעשה תשובה ונמחל לו העונש . . שולח דורון ומנחה לפניו שיתרצה לו לראות פני המלך" (לשון כ"ק אדמו"ר הזקן באגרת התשובה פ"ב), ולכן לא שייך להקדים עולה לחטאת, שהרי לא שייך לשלוח דורון שיתרצה לפני המלך, לפני שנמחל לו העונש, על ידי קרבן חטאת. אך לפי זה תמוה כיצד שייך…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות