נעשה ונשמע – חסידות
Listen. Businessman holds his hand near his ear and listening

נעשה ונשמע – חסידות

מדוע אמרו ישראל "נעשה ונשמע" ולא "נעשה" בלבד? ידועים דברי חז"ל(שבת פח, א-ב) במעלת ישראל לפני מתן תורה "שהקדימו ישראל נעשה לנשמע". והנה, ידוע שהיסוד העיקרי בקיום התורה ומצוותי' הוא קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות (ראה משנה ברכות יג, א). וזה מתבטא בזה ש"הקדימו ישראל נעשה לנשמע", כי "נעשה" הוא קבלת עול מלכות שמים, לקיים כל מה שיצווה הקב"ה אותנו לעשות. ו"נשמע" הוא מלשון "הבנה", כמו "דבר כי שומע עבדך" (שמואל א ג, ט-י), ד"שמיעה" זו לשון הבנה היא. ו"הקדימו ישראל נעשה לנשמע", כי העיקר והיסוד הוא קבלת עול מלכות שמים. ולכאורה אינו מובן: כיוון שקיום המצוות צריך להיות לא מצד הבנת שכל האדם, אלא רק מפני שהמצוות הם ציווי הקב"ה, מדוע אפוא הוסיפו ישראל ואמרו "נשמע" כל עיקר? ויש…

להמשך קריאה

נעשה ונשמע בלשון רבים למה?

"נעשה ונשמע" מתוך הקריאה - לשבועות לכאורה היו צריכים לומר בלשון יחיד ולא רבים, שהרי כל אחד דיבר על עצמו? אלא מחמת המתיקות של קבלת התורה, קיבל כל אחד על עצמו ערבות והתחייבות גם על חברו. חידושי הרי"ם

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות