להוסיף באור ולפרוש מגשמיות | פרשת מטות פנינה יומית

בנדרים, שדיניהם נתפרשו בפרשתנו מטות, מצינו שכאשר אדם אוסר דבר על עצמו בנדר הנה הדבר הנדור נאסר עליו מצד שחל על זה קדושת קרבן, וכלשון הרגיל בנדרים "קונם בשר זה עלי" – ש"קונם" הוא לשון קרבן, כלשון הגמ' "קונמות קדושת הגוף נינהו" (כתובות נט, רע"ב), וכן הוא גם בשאר לשונות של נדר (ראה שו"ע יו"ד סר"ד ס"א. משנה למלך ריש הל' נדרים, ועוד). ויש ללמוד מזה בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "נדרים סייג לפרישות" (אבות פ"ג מי"ג). ומבואר בזה (ראה לקו"ש ח"ד עמ' 1076. ועוד), שכאשר אדם לא הגיע עדיין לעבודה נעלית בעבודת ה', זקוק הוא לפרוש גם מדברים המותרים, כי מצד פחיתות ערכו, שייך הדבר שגם דברים המותרים יכולים לגרום אצלו ירידה בעבודת ה', ולכן עליו לפרוש מהם בנדרים. אך על…

להמשך קריאה

פרשת מטות ונדרים

נשיא ישראל מפר את הצורך בנדרים בתחילת פרשתנו מטות: "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר". וברש"י: "חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחילה כו', ומה ראה לאומרה כאן, לימד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש לבאר, על דרך הדרש, את הטעם לכך שמכך ש"חלק כבוד לנשיאים" בפרשת נדרים, למדים דין בהפרת נדרים דייקא, ולא בקיום נדרים: שנינו באבות (פ"ג מי"ג)"נדרים סייג לפרישות". כלומר, שהפרישה מענייני עולם הזה, הנהגה רצויה היא, והדרך להנהגה טובה זו, היא ע"י נדרים. אולם לאידך איתא בירושלמי (נדרים פ"ט ה"א) גבי נדרים ושלילתם: "לא דייך מה שאסרה עליך תורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"?! אלא שהדבר תלוי בדרגת האדם: כאשר יש לאדם חלישות בעבודתו לקונו, אזי "נדרים סייג לפרישות". עליו לפרוש ולסייג עצמו מענייני העולם,…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות