איך ידעו שהקול יהי' "קיים לעולם"? | פרשת ואתחנן פנינה יומית
Listen. Businessman holds his hand near his ear and listening

איך ידעו שהקול יהי' "קיים לעולם"? | פרשת ואתחנן פנינה יומית

בפרשתנו ואתחנן נאמר בנוגע לקול של מתן תורה "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ומפרש רש"י "ולא יסף – מתרגמינן ולא פסק, כי קולו חזק וקיים לעולם". והנה, בפשטות כוונת הכתוב אינה שבני ישראל האמינו שזהו קול שיהי' קיים לעולם, אלא שראו והרגישו בקול זה שהוא קול כזה ש"קיים לעולם". ולכאורה אינו מובן, הרי הן אמת שעברו ריבוי שנים לאחרי מתן תורה, ועדיין הקול הוא בתקפו – אבל עדיין אין זה מוכיח שגם לאחרי זמן לא יפסק הקול, ובוודאי שברגע דמתן תורה לא יכלו לדעת מה יהי' מצב הקול לאחרי כן, ואם כן, כיצד קראו לקול זה בזמן מתן תורה "קול גדול ולא יסף"? אלא, שפירוש קול ש"לא פסק" אינו רק שהקול אינו נפסק, ונמשך לאחרי…

להמשך קריאה

פחיתות שהיא מעלה | חג השבועות | פנינה יומית

חג מתן תורה (שבועות) מתייחד בכך שמקדימים לו ימי הכנה, אשר מכח הכנות אלו באים ישראל לקבל את התורה. ולכאורה דרוש ביאור: הרי, מחד – פשוט שימי ההכנה הם פחותים במעלתם. כי מדובר בימים קודם מתן תורה, כשעדיין לא ניתן הכח המיוחד של מתן תורה, להביא את אור הקדושה בעניני העולם; אמנם מאידך, כיון ש"הגורם הוא חזק ונעלה יותר מן הנגרם" (ראה המשך וככה תרל"ז פכ"א (ס"ע כ"ה)), צריך לומר – שימים אלו, שהם המביאים וגורמים את מתן תורה – יש בהם מעלה ויתרון אף לגבי זמן מתן תורה! ויש לבאר, שדוקא מצד פחיתות ימים אלו – בזה היא מעלתם. כלומר: כאשר ביום חג השבועות, זמן מתן תורה, עומד יהודי בתשוקה לקבל את התורה – אין זה דבר חידוש, שהרי ישנו אז…

להמשך קריאה

"מדבר" העולם | חג השבועות |פנינה יומית

מכך שנתינת התורה היתה במקום מדבר דוקא, למדו רז"ל כמה-וכמה דברים אודות התורה ואופן לימודה (ראה במדב"ר פ"א, ז. ועוד). ויש להוסיף, דיש בזה אף משום רמז לכללות מטרת מתן תורה: "מדבר" הוא מקום "אשר לא ישב אדם שם" (ירמיה ב, ו). ובעומק הענין – הרי זה מורה על מקום הקליפה והסטרא-אחרא, אשר אין זה מקום "מושבו" של "אדם" העליון – שכינת עוזו ית' (ראה לקוטי תורה במדבר ד, ג). ולזאת ניתנה התורה במדבר. כי מטרת נתינת התורה לנבראים בעולם הזה, היא "לעשות לו ית' דירה בתחתונים" (תנחומא נשא טז) – שגם בעולם הזה, אשר הוא "תחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו . . עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא שהם נגד ה' ממש" (תניא פל"ו) – יחדור אור הקדושה, באמצעות התורה…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן – מתן תורה

טור לפרשת ואתחנן כותרת: זיווג מן השמים שני ילדים משוחחים בבית ספר ממלכתי בארצות הברית. שח האחד לחברו: "אתמול אבא שלי פגש יהודי"... קוטע אותו החבר: "אין צורך להזכיר את דתו של אדם. כאן יש הפרדת דת ממדינה". ממשיך הראשון: "או-קיי. אז אתמול אבי פגש סיני". "טוב מאוד", מתערב חברו, "לאום מותר להזכיר". "יפה", משיב הראשון, "ואותו סיני אמר לו: יחזקל, איפה אתה מתכוון לשהות בתשעה באב?"... כמה מפתיע, אך האמריקאים לא גילו את אמריקה. הפרדת דת ממדינה הייתה קיימת כבר לפני אלפי שנים. קודם מתן תורה, הדת הסתכמה בפולחן דתי, וכמעט שלא היתה רלוונטית לשאר תחומי החיים. המהפך התרחש במתן תורה, כפי שמתואר בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן. מתוך 613 מצוות, בוחר הקב"ה את עשרת הדיברות, אותן הוא מוסר במעמד היסטורי כביר,…

להמשך קריאה
למחרת מתן תורה…
כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'

למחרת מתן תורה…

בשעת מעמד הר- סיני מינה הקב"ה את כל בני- ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות יט', ו), ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על ידי התורה. המעלה המיוחדת של לימוד התורה – אפילו לגבי קיום המצוות – היא בכך, שעל ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית. ימים אלה שאחרי החג, הם ימי סגולה לקבלת החלטות טובות בכל הקשור ללימוד התורה. הן לימוד באופן אישי בקביעת עיתים לתורה והן בהשתתפות בשיעורי תורה ומסירת שיעורים כל אחד לפי מדרגתו אנשים נשים וטף. ממתן תורה…

להמשך קריאה

מתן תורה ומנוחת השבת

מדוע מביאה התורה ל"מנוחה" ו"שקט"? אמרו חז"ל (שבת פו, ב): "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל". ויש לבאר הקשר בין מתן תורה לשבת: אמרו חז"ל בנוגע ליום השבת "מה הי' העולם חסר, מנוחה. באה שבת באה מנוחה" (הובא בפרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א). ונמצא, שענין השבת קשור ל"מנוחה". ויש לומר ש"מנוחת" השבת באה לידי שלימות ע"י מתן תורה, וכמו שאמרו חז"ל בהמשך הסוגיא (שבת פח, א) "מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה? אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה. ולמה יראה? כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, ה' יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם…

להמשך קריאה

מדוע מדגישים את מעלת מספר שלש ("תליתאי") בנוגע לתורה?

מדוע התורה קשורה למספר "שלש" דווקא? אמרו חז"ל(שבת פח, א): "דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי". ולכאורה תמוה, הרי התורה מגלה בעולם את אחדותו של הקב"ה ("ה' אחד"), וא"כ, מדוע מדגישים את מעלת מספר שלש ("תליתאי") בנוגע לתורה? הרי מעלת התורה לכאורה היא ב"אחד" ולא בשלש. ויש לבאר זה בהקדים החילוק בין התוכן המרומז במספרים 'אחד', 'שני' ו'שלישי': 'אחד' מדגיש שיש כאן רק דבר אחד. וכלשון חז"ל בנוגע ל"יום אחד" של מעשה בראשית: "הקב"ה יחיד בעולמו" (ב"ר פ"ג, ח). 'שני' מורה על התחלקות והיפך האחדות, כמאמר רז"ל על יום שני דמעשה בראשית, שבו נברא מחלוקת (ב"ר פ"ד, ו, ועוד). אך החידוש של 'שלישי' הוא ששני הדברים מתאחדים ונהיים…

להמשך קריאה
נעשה ונשמע – חסידות
Listen. Businessman holds his hand near his ear and listening

נעשה ונשמע – חסידות

מדוע אמרו ישראל "נעשה ונשמע" ולא "נעשה" בלבד? ידועים דברי חז"ל(שבת פח, א-ב) במעלת ישראל לפני מתן תורה "שהקדימו ישראל נעשה לנשמע". והנה, ידוע שהיסוד העיקרי בקיום התורה ומצוותי' הוא קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות (ראה משנה ברכות יג, א). וזה מתבטא בזה ש"הקדימו ישראל נעשה לנשמע", כי "נעשה" הוא קבלת עול מלכות שמים, לקיים כל מה שיצווה הקב"ה אותנו לעשות. ו"נשמע" הוא מלשון "הבנה", כמו "דבר כי שומע עבדך" (שמואל א ג, ט-י), ד"שמיעה" זו לשון הבנה היא. ו"הקדימו ישראל נעשה לנשמע", כי העיקר והיסוד הוא קבלת עול מלכות שמים. ולכאורה אינו מובן: כיוון שקיום המצוות צריך להיות לא מצד הבנת שכל האדם, אלא רק מפני שהמצוות הם ציווי הקב"ה, מדוע אפוא הוסיפו ישראל ואמרו "נשמע" כל עיקר? ויש…

להמשך קריאה

מתן תורה ופרחה נשמתן

מדוע חששו ישראל לשמוע את הדברות מפי הקב"ה? לאחר מתן תורה אמרו בני ישראל למשה רבינו (יתרו כ, טז): "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות״. ולכאורה, הרי בני ישראל עצמם נכחו לראות שנשארו בחיים גם לאחר שמיעת הדברות מפי הקב״ה עצמו, וכפי שאמרו בפירוש (ואתחנן ה, כא) ״היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי״, ומהו אם כן חששם ״פן נמות״. ואף ש״על כל דבור ודבור פרחה נשמתן״, הרי מ״מ ״הוריד טל והחי׳ אותם״ (שבת פח, ב). וא"כ מה הי' חששם? ויש לומר: תכלית כל הבריאה היא, שהעולם יהי׳ ׳דירה׳ להקב״ה, שישכון בה אור אלקותו ית׳. זהו הרי הטעם לבריאת כל העולמות – ש״נתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים״ (תנחומא נשא טז). ובמתן תורה ניתן הכח לעבודה…

להמשך קריאה

טור לפרשת במדבר – ראש חודש סיוון

כותרת: הכלה שותקת "הרי את מקודשת לי בטבעת זו, כדת משה וישראל", נשמע קולו הנרגש של החתן. שום תגובה לא נשמעת מצד הכלה. הכלה אינה מצהירה בחגיגיות "אהיה נאמנת לך כל חיי", וגם לא אומרת "אני מסכימה". ברגע המיוחד הזה, הכלה דווקא שותקת. יש רגעים שבהם כל מילה מיותרת. בשתיקה טמונה עוצמה גדולה יותר מאשר בכל מילה אחרת. רגע כזה התרחש השבוע לפני אלפי שנים, לקראת הנישואין של הקב"ה עם בני ישראל במתן תורה. בראש חודש סיון, הגיעו בני ישראל אל הר סיני. נוצרה אז אחדות מוחלטת בעם, ולאחר מחלוקות ומריבות – לפתע הם חשו "כאיש אחד בלב אחד". הפתגם העממי אומר "שני יהודים, שלוש דעות". בדרך כלל, היו ויהיו חילוקי דעות ומחלוקות. אחד חושב כך, שני חושב אחרת. היא רוצה משהו,…

להמשך קריאה
למה התורה ניתנה במדבר?
התורה ניתנה דווקא במדבר, לרמז שאדם ללא תורה נחשב כמדבר שאין בו כל עשב וצמח

למה התורה ניתנה במדבר?

שבועות התורה ניתנה דווקא במדבר, לרמז שאדם ללא תורה נחשב כמדבר שאין בו כל עשב וצמח. לכן ניתנה לו התורה, שעל-ידה הוא מפסיק להיות בבחינת 'מדבר' ונעשה כאדמה פורייה שמצמיחה אילנות וצמחים.

להמשך קריאה

פרשת יתרו לגימת חסידות פרשת יתרו, לאמור למי? לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב וידאו 7 דקות

https://www.youtube.com/watch?v=zu2bMQJB9Nw&feature=youtu.be פרשת יתרו לגימת חסידותפרשת יתרו, לאמור למי? לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב פרשת יתרו זה הפרשה של מתן תורה. מה משמע של המילה לאמור? לאמור למי? למה במתן תורה הקב"ה משתמש במילה אנוכי? זאת המילה שמתחילה את עשרת הדיברות, מילה בשפה המיצרית מדוע?

להמשך קריאה
תורה מתוך אש
כל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה.

תורה מתוך אש

ענייני מתן תורה קשורים באש. וכך נאמר בכתוב (שמות יט,יח): "מפני אשר ירד עליו ה' באש". ללמדנו שכל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה. -ספר המאמרים תש"א

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות