בפרשתנו שלח מסופר שקודם שילוח המרגלים לארץ ישראל "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (יג, טז). ומפרש רש"י "התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים". ולכאורה צריך ביאור: הרי 'באותה שעה כשרים היו' (רש"י שם, ג), וכמובן
אודות מעשה המקושש שמדובר על זה בסוף פרשתנו, נאמר בתוספות (ד"ה אפילו, בבא בתרא קיט, ב): "מעשה המקושש היה כו' מיד אחר מעשה מרגלים, דאמר במדרש דלשם שמים נתכוון, שהיו אומרים ישראל, כיון שנגזר עליהן שלא
חטאם של המרגלים היה שרצו להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ- ישראל. תורת החסידות מסבירה שפנימיות כוונתם של המרגלים ורצונם להישאר במדבר נבע מכוונות טהורות. הם רצו להמשיך בחיי הקדושה של המדבר, שם היו מנותקים מטרדות העולם