דברי תורה קצרים לפרשיות תזריע מצורע לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת תזריע מצורע תשע"ח מעשה במלך גדול שמינה שר יהודי למשנה למלך, והשר ההוא היה אהוב מאוד על המלך והגדיל והרחיב את בית המלוכה ואת עושרה. יום אחד, יצא המלך ביחד עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשערי השוק עמד אדם והתחיל לסלסל בקולו שירים בגנות השר היהודי. כעס המלך מאוד, ציוה על השר היהודי "אתה בפקודת המלך, תדאג לחתוך את הלשון של האיש הזה". עברו חודשים ושוב המלך יצא עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשוק שוב שמעו את אותו אדם מסלסל בקולו, כעס המלך על השר ואמר לו: מדוע לא חתכת את לשונו?! אמר השר למלך: שמע מלכי מה הוא שר הפעם, שירת הלל ותשבחות, במקום לחתוך את לשונו, החלפתי את לשונו, לימדתי אותו להשתמש בלשונו בצורה טובה.…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת תזריע מצורע – לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת תזריע מצורע תשע"ז יהודי פשוט עמד פעם להשיא את בתו, אבל המצב בבית היה קשה ולא היה כסף להוצאות החתונה, הוא אומר לאשתו "מה עושים? איך נוכל להגיע לחתונה?" ואשתו אומרת לו "תפנה לקב''ה" היהודי בתמימותו, לוקח דף וכותב מכתב לאלוקים, הוא מפרט לו את כל ההוצאות של החתונה ומסכם לו שהוא צריך 50000 רובל בשביל לעשות את החתונה. הוא שם את המכתב במעטפה, כותב עליה "לכבוד אלוקים" ומשלשל את המעטפה בתיבת הדואר, הדוור אוסף את המכתבים, מתחיל למיין אותם ופתאום הוא רואה מכתב שכתוב עליו "לכבוד אלוקים" הוא חושב לעצמו "מה אני עושה עם המכתב הזה?" החליט לפתוח ולקרוא, הוא קורא את המכתב, וזה נגע לליבו, מיד הכניס את המכתב בחזרה למעטפה ומתחת למילים "לכבוד אלוקים" כתב "אצל…

להמשך קריאה

ממתק לשבת 2016 – השבת הגדול

ב"ה ממתק לשבת הגדול תשע"ו משה היה שוכר מהפריץ בית מרזח ומזה היה מתפרנס, יום אחד הגיע הפריץ לבקרו ושאל לשלומו ענה משה "ב"ה הכל בסדר", שאל הפריץ "איך הפרנסה?" שוב שיבח משה את הקב"ה ששולח לו פרנסה, אמר לו הפריץ "אם אני לא הייתי מפרנס אותך היית גווע ברעב ולמה אתה לא אומר ברוך הפריץ במקום להגיד ברוך השם?" אמר לו משה יש אלוקים, הוא זן ומפרנס לכל, והוא החליט לשלוח לי את הפרנסה דרכיך אבל התודה מגיעה לו", חרה הדבר לפריץ, פיטר את היהודי ואמר לעוזריו עכשיו נראה אם הקב"ה ימשיך לפרנס אותו, היה זה כמה ימים לפני פסח והיהודי נשאר ללא פרנסה וללא אפשרות לקנות את צרכי החג. *** למחרת היום נכנס הפריץ לחדר הכספות שלו בליווי קוף המחמד…

להמשך קריאה

ביאור חסידי על פרשת תזריע והלכות מצורע – פנינה יומית

מי מורשה להסגיר איש מישראל? בקשר לנאמר בפרשתנו: תזריע: "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת גו', והובא אל אהרן הכהן" (יג, ב), כתב הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פ"ט ה"ב) "אף על פי שהכל כשירין לראות נגעים, הטומאה והטהרה תלויה בכהן. כיצד, כהן שאינו יודע לראות, החכם רואהו, ואומר לו, אמור טמא, והכהן אומר טמא כו'. ואפילו היה הכהן קטן או שוטה, החכם אומר לו, והוא מחליט וכו'". ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, מדוע קבעה תורה שטומאת המצורע תלויה בקביעת הכהן דווקא, ואפילו אם הכהן "קטן או שוטה", אין המצורע נטמא, עד שיאמר הכהן טמא? ויש לבאר זאת על דרך הדרש: טומאת צרעת היא מהטומאות החמורות ביותר, עד ש"בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" (פרשתנו יג, מו), מחוץ לג' מחנות. וזהו שאמרה תורה, שכדי…

להמשך קריאה

ש"תזריע" ענינו חיים חדשים

נגעים כזריעה לחיים חדשים יש לדקדק בזה שהסדרה כולה נקראת במנהג ישראל בשם "תזריע", כי לכאורה הרי רוב הסדרה הוא בעניני נגעים, והרי המצורע חשוב כמת (נדרים סד, ב) – ואיך מתאים כאן השם "תזריע" שתוכנו הוא התחלת הלידה של חיים חדשים ("אשה כי תזריע וילדה")?! ויש לומר בזה, על פי דברי הרמב"ם (סוף הל' טומאת צרעת) בנוגע לענין הצרעת "וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה צרעת בשותפות השם, אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל, כדי להזהירן מלשון הרע. שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו; אם חזר בו יטהר הבית. אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית, משתנים כלי העור שבביתו . . ואם עמד ברשעו עד שישרפו, משתנין הבגדים שעליו. אם חזר בו יטהרו, ואם עמד ברשעו עד…

להמשך קריאה

למה נגעים באים – פרשת תזריע מצורע

למה נגעים באים אמר רב שמואל בר-נחמני אמר רבי יוחנן: על שבעה דברים נגעים באים על: 1 לשון הרע 2 ועל שפיכות דמים, 3 ועל שבועת-שווא, 4 ועל גילוי עריות, 5 ועל גסות- הרוח, 6 ועל הגזל, 7 ועל צרות-העין

להמשך קריאה

שיעור וידיאו 4 דקות על פרשת תזריע מצורע באור החסידות

https://www.youtube.com/watch?v=R1EO2fHvopU פרשת תזריע-מצורע: מה מלמדים אותנו הבהמות? לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב הפרשה בתחליתה מדברת על חוקי הטהרה של האדם, בפרשה הקודמת "שמיני" למדנו על חוקי הטהרה של החיות והפעם חוקי הטהרה של האדם. למה הבהמות קודמות בחוקי הטהרה לפני האדם? על כל זה ועוד בלגימת חסידות 2 על פרשת תזריע מצורע עם הרב שרגא זלמנוב מטרת החיים! ללמוד עוד על פרשת תזריע מצורע לאור החסידות בקרו בקטגוריה שלנו  באתר מרכז ניו יורק תזריע מצורע

להמשך קריאה

מאמירה של "אמורי" לאמירה של "יראי ה'"

בנוגע לנגעי בתים כתוב בפרשתנו "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" (יד, לד). ופירש רש"י "לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כו', ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: בספר "תורה אור" (הוספות עמ' קב, ג) מבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, שקליפת "אמוריים" ‑ "היינו האמורי לשון אמירה ודבור כו', סימן לשטות מילין כו', רוב דברי הכסיל הנקרא אמורי שמרבה דברים כו'". והיינו שאמוריים הוא כוח הדיבור של הקליפה, שמדבר דברי שטות הבאי, ודברים בטלים או לשון הרע ודברים אסורים ר"ל. אמנם לאידך, דווקא בבתי האמוריים היו טמונים "מטמוניות של זהב", כי תכלית הכוונה היא אינה רק לבטל ולשלול את הדיבורים האסורים, אלא להפוך את כוח הדיבור מקליפת אמורי לקדושה. והוא על ידי אמירת ענייני…

להמשך קריאה

ביטול כחרס – תנאי לטהרה

בפרשתנו כתוב "וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר, וכל כלי עץ ישטף במים" (טו, יב). ובתורת כהנים נאמר על זה "יכול אפילו נגע בו מאחוריו כו', תלמוד לומר אשר יגע בו וכו'". כלומר, שהדין הוא שאין כלי חרס נטמא מאחוריו, מה שאין כן כלי עץ או כלי מתכת, הרי הם נטמאים גם אם נגע הטמא מאחוריו. ויש לפרש זה בדרך הרמז בעבודת האדם לקונו: כלי חרס שעשוי מעפר רומז על האדם ש"יסודו מעפר". ו"אחוריו" רומז על גוף האדם שלגבי נשמתו נקרא "אחוריים". והנה טבע הטביע הקב"ה בעולמו שאין האדם יכול לעסוק בכל זמנו בעניינים רוחניים בלבד כגון תורה ועבודה, אלא, מוכרח הוא להתעסק גם בענייני "אחוריו", כאכילה ושתייה ובפרנסה וכיוצא בזה, כדי שתישאר הנשמה בגוף האדם. אמנם, כשהאדם עוסק ב"אחוריו" שהם…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת תזריע מצורע תשע"ה

מעשה במלך גדול שמינה שר יהודי למשנה למלך, והשר ההוא היה אהוב מאוד על המלך והגדיל והרחיב את בית המלוכה ואת עושרה. יום אחד, יצא המלך ביחד עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשערי השוק עמד אדם והתחיל לסלסל בקולו שירים בגנות השר היהודי. כעס המלך מאוד, ציוה על השר היהודי "אתה בפקודת המלך, תדאג לחתוך את הלשון של האיש הזה". עברו חודשים ושוב המלך יצא עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשוק שוב שמעו את אותו אדם מסלסל בקולו, כעס המלך על השר ואמר לו: מדוע לא חתכת את לשונו?! אמר השר למלך: שמע מלכי מה הוא שר הפעם, שירת הלל ותשבחות, במקום לחתוך את לשונו, החלפתי את לשונו, לימדתי אותו להשתמש בלשונו בצורה טובה. *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על…

להמשך קריאה

סימן מובהק לגאולה

השבוע בפרשת תזריע - מצורע מופיעים דיני נגע הצרעת. בין דינים אלה ניתן למצוא דין תמוה: אם מתגלה באיבר מסוים בגוף נגע צרעת – הרי האדם נטמא, אך אם "כיסתה הצרעת את כל בשרו", ההלכה היא "כולו הפך לבן – טהור הוא"! (ויקרא יג,ט).  לכאורה הדבר בלתי מובן: כאשר הצרעת מופיעה בחלק מעורו של האדם, הוא טמא, ואילו כאשר הצרעת התפשטה כל- כך עד שכיסתה את כל בשרו – הוא טהור?  הרבי מליובאוויטש מסביר שני נימוקים לדין זה: א)     זו גזירת הכתוב. על פי היגיון, אדם שכולו צרעת אמור להיות גם כן טמא, אך הקב"ה גזר שהוא טהור. ב)     יש גם היגיון בהלכה זו. כאשר הצרעת רק על חלק מהעור, ברור שזו מחלה. אך כאשר הצרעת על כל העור מוכיח הדבר כי…

להמשך קריאה

הזהירות בבל תשקצו לטהרת הנפש

בפרשתנו כתוב "זאת תהיה תורת המצורע גו' והובא אל הכהן" (יד, ב). והקשו המפרשים, הרי על המצורע להיות מחוץ לג' מחנות, ואסור לו ללכת אל הכהן, ואם כן מדוע נאמר "והובא אל הכהן" ולא "ויצא הכהן אליו" וכיו"ב (כן הקשו הש"ך עה"ת, כלי יקר, ועוד)? ויש לבאר ענין זה על פי מה שאמרו חז"ל (ערכין טז, ב) שהצרעת באה על עוון לשון הרע. ועל פי זה ה"יציאה" אל הכהן מראה על התשובה ועזיבת החטא. והנה, ישנם כאלו אשר שקועים כל כך בחטאים ועוונות עד שאינם רוצים כלל לשוב בתשובה, אך על אלו נאמר ש"לא ידח ממנו נדח" (שמואל-ב יד, יד (בשינוי לשון)), ו"בוודאי סופו לעשות תשובה" (הל' ת"ת לרבינו הזקן נ"ע פ"ד סה"ג). ועד שנאמר בכתוב שגם "העולה על רוחכם גו' נהיה…

להמשך קריאה

משיח – מצורע?!

נאמר בגמרא (סנהדרין צח, ב): "מה שמו (של משיח) . . רבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו (מצורע של בית רבי. רש"י)". ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, וכי למה נקרא משיח בשם "מצורע"? ויש לבאר ענין זה על פי מה שכתב אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה (תזריע כב, ב) בנוגע לנגעים, וזה לשונו: "נגעים דברים גבוהים הן, שאינו נקרא טמא עד שיקראנו הכהן טמא, וכשעדיין לא קרא לו שם טמא אין הנגעים בכלל טומאה אלא אדרבה הם אורות עליונים, רק שהם דינא קשיא דקדושה . . והובא אל אהרן הכהן, שנתעלים על ידי הכהן שהוא חסד עילאה . . ויוכל להמתיק דינים כשאומר טהור כו'". זאת אומרת, שעצם ענין ה"נגע" (קודם קריאת שם טמא על ידי הכהן) אינו ענין של טומאה, אלא אדרבה,…

להמשך קריאה

מי מורשה להסגיר איש מישראל?

בקשר לנאמר בפרשתנו "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת גו', והובא אל אהרן הכהן" (יג, ב), כתב הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פ"ט ה"ב) "אע"פ שהכל כשירין לראות נגעים, הטומאה והטהרה תלויה בכהן. כיצד, כהן שאינו יודע לראות, החכם רואהו, ואומר לו, אמור טמא, והכהן אומר טמא כו'. ואפילו היה הכהן קטן או שוטה, החכם אומר לו, והוא מחליט וכו'". ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, מדוע קבעה תורה שטומאת המצורע תלויה בקביעת הכהן דווקא, ואפילו אם הכהן "קטן או שוטה", אין המצורע נטמא, עד שיאמר הכהן טמא? ויש לבאר זאת על דרך הדרש: טומאת צרעת היא מהטומאות החמורות ביותר, עד ש"בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" (פרשתנו יג, מו), מחוץ לג' מחנות. וזהו שאמרה תורה, שכדי להוציא איש מישראל ממחנה הקדושה ח"ו, אין סומכים…

להמשך קריאה

ונתתי נגע צרעת

"ונתתי נגע צרעת" חז"ל אמרו (יומא יא): "נגעים באים בשביל צרות-עין". דבר זה מרומז גם במילה "צרעת" - "צרת עין"... -אוצר חיים

להמשך קריאה

טור לפרשת מצורע – כשאין ברירה

כשאין ברירה השבוע למדנו כי המצורע מורחק מהקדושה אל מחוץ למחנה, "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו". ולגבי טהרתו אומרת התורה במקום אחד: "והובא אל הכהן" ומכך משתמע שמביאים אותו אפילו בעל כורחו. בכך רומזת התורה שסופו של כל יהודי לעשות תשובה, אפילו מי שנדחה אל "מחוץ למחנה", מבטיח הקב"ה שסוף סוף, אפילו על כורחו יובא אל 'הכהן', אל הקדושה. בהמשך הדברים לכאורה ישנה סתירה, שם כתוב: "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה". כלומר המצורע לא יובא אל הכהן אלא הכהן יצא אליו. וביאור העניין הוא ששני המצבים נכונים. בתחילה הקב"ה ימשוך כל יהודי אליו ו"יובא אל הכהן", אך כיון שהאדם עדיין איננו בשל ואין לו יכולת שכלית וריגשית לקבל קרבה זו הוא נסחף אחריה כאילו מבלי דעת. אלא לאחר מכן מתחיל תהליך הפוך…

להמשך קריאה

שלושה תנאים להכשרת מקוה

טור מצורע כותרת: מקוה ישראל  לכל אורך ההיסטוריה, המקוה מלווה את עם ישראל. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעשרות השנים האחרונים מראות כי המקוה הוא אחד הסימנים המובהקים ליישוב יהודי מאז ומקדם (יחד עם סימנים נוספים, כמו חוסר הימצאות עצמות חזיר וסמלים אליליים). אפילו על הר המצדה התגלה מקוה. המספר הגדול ביותר של מקוואות התגלה בעיר העתיקה בירושלים – למעלה מ-150 מקוואות טהרה (!). בפרשת מצורע מופיע הביטוי "ורחץ במים" כ-15 פעמים (!), בהקשר לדיני טומאה וטהרה. השאלה היא, מהי בדיוק ההגדרה של "ורחץ במים" – האם הכוונה להתרחץ באמבטיה, או להיכנס לבריכה, לנהר, לים וכדומה? מהם התנאים ליצירת מקוה? כדרכה של התורה, כל נושא מוזכר במילים בודדות. גם דיני מקוה נלמדים בתורה משני פסוקים מרכזיים: "אך מעיין ובור מקוה מים יהיה טהור"; "ורחץ…

להמשך קריאה