פרשת ויקהל פקודי – הגיגים ודברי תורה לאור החסידות ולשולחן שבת לפרשת השבוע

ממתק לשבת פרשת ויקהל פקודי תשע"ז ‎מספר שליח הרבי בבנגקוק:באחד השיעורים שמסרתי בבית חב"ד בבנגקוק פנה אלי אחד המטיילים בשאלה, האם באמת הפרטים הקטנים כל כך חשובים לאלוקים? האם באמת משנה לו אם אדליק את האור בשבת? או אחכה דווקא שש שעות אחרי אכילת בשר? ‎סיפרתי לו על הרב אהרן מוס מאוסטרליה, שיש לו אתר לשאלות ותשובות ביהדות, מישהו מהגולשים שאל אותו את השאלה הזו, והוא לא ענה, כשעברו כמה ימים, כתב לו אותו גולש ״בדרך כלל אתה עונה מיד, האם עלי להסיק שהפעם אין לך תשובה?״ תשובתו של הרב לא איחרה לבוא ״האמת היא שמיד כשהגיעה השאלה ישבתי לכתוב תשובה, אבל כשהקלדתי את כתובת המייל שלך, בטעות כתבתי ״gmailcom״ ושכחתי את הנקודה באמצע, וכמובן שהמייל לא הגיע ליעדו, כששאלתי את טכנאי…

להמשך קריאה

פרשת בלק | פנינה יומית | איך מקיימים מצות "בעפר"?

בפרשתנו בלק נאמר בנבואת בלעם "מי מנה עפר יעקב" (כג, י), ופירש רש"י "אין חשבון במצות שהם מקיימים בעפר". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שבקיום המצות ישנם בכללות שני אופנים, קיום המצות מצד החשבון והטעם (הן טעם שכלי, מצד המעלות שבמצות, והן טעם ועונג, שיש לו עונג והרגש בהמצות), וקיום המצות בלי טעם בדרך קבלת עול, אך ורק מפני שהן מצות - ציווי ורצון ה'. והחילוק ביניהם: כאשר האדם מקיים מצוה מצד חשבון וטעם ודעת שלו, הרי עשיית המצוה קשורה עם שכלו ורגשותיו של האדם, והאדם, מדוד ומוגבל הוא, ושכלו ורגשותיו מוגבלים הם. ומצד זה, כמו שסיבת עשיית המצוה מדודה ומוגבלת היא, כן גם פעולת המצות תהי' מדודה ומוגבלת. משא"כ כאשר האדם מקיים מצוה רק מפני שכן הוא רצון הקב"ה,…

להמשך קריאה

מה לומדים מ"ויתורו את ארץ כנען"? | פנינה יומית | פרשת שלח

בהתחלת פרשתנו הובאו דברי הקב"ה למשה "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען". והנה, הכניסה לארץ ישראל היא ענין כללי ביותר בתורה ובמצוות. כי תוכן ענין המצות הוא שכאשר יהודי מקיים מצוה מעשית הוא לוקח דבר גשמי ומכניס בו קדושה, והרי זה כאילו הוא "מכניס" את הדבר הגשמי לארץ "ישראל". וכפי שאמר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לאחד ששאלו האם כדאי לעלות לארץ ישראל: "מאַך דָא ארץ ישראל!" (עשה כאן ארץ ישראל), שכאשר אדם מקיים מצוות הוא לוקח את ה"ארצי" והגשמי ומביא בו אלוקות, בחינת "ארץ ישראל". ועל פי זה יש לומר, שבציוויו של הקב"ה "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" נרמז הוראה כללית בקיום המצוות: לפני קיום מצוה, שזהו כאמור ענין הכניסה לארץ, יש "לתור" ולהתבונן במהותה של המצוה, ורק אחר…

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו – הדיוק שבשבת
שבורא עולם יוריק עליכם עם אור נרות שבת שפע רוחני יהודי איכותי ותתענגו בטעם השבת האמיתית

ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו – הדיוק שבשבת

ב״ה ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו השבוע כמידי חודש קיימנו סדנת מודעות למטיילים צעירים, במהלך הסדנה ניגשה אליי אחת המשתתפות ושאלה אותי, האם באמת הפרטים הקטנים כל כך חשובים לאלוקים? האם באמת משנה לו אם אדליק את האור בשבת? או אחכה דווקא שש שעות אחרי אכילת בשר? *** סיפרתי לה על הרב אהרון מוס מאוסטרליה, שיש לו אתר לשאלות ותשובות ביהדות, מישהו מהגולשים שאל אותו את השאלה הזו, והוא לא ענה, כשעברו כמה ימים, כתב לו אותו גולש ״בדרך כלל אתה עונה מיד, האם עלי להסיק שהפעם אין לך תשובה?״ תשובתו של הרב לא איחרה לבוא ״האמת היא שמיד כשהגיעה השאלה ישבתי לכתוב תשובה, אבל כשהקלדתי את כתובת המייל שלך, בטעות כתבתי ״gmailcom״ ושכחתי את הנקודה באמצע, וכמובן שהמייל לא הגיע ליעדו,…

להמשך קריאה
פרשת שלח – יסוד עיקרי בקיום כל התורה והמצוות
כל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה.

פרשת שלח – יסוד עיקרי בקיום כל התורה והמצוות

מחשבה שקיום מצוה בלתי אפשרי – חטא המרגלים בנוגע לחטא המרגלים אשר חטאו באמרם "כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאוד גו'" (יג, כח) ידועה הקושיא, הרי המרגלים נשלחו לראות את "הארץ מה היא ואת העם גו' החזק הוא וגו' ומה הערים גו' הבמחנים אם במבצרים" (שם, יח-יט), וא"כ, כאשר השיבו המרגלים ש"עז העם" ו"הערים בצורות" הרי בזה מילאו את תפקידם, ומה הי' חטאם (ראה רמב"ן ריש פרשתנו, ועוד)? ומבואר בזה, שמשה רבינו שלח את המרגלים להוודע באיזה דרך יהי' קל יותר לכבוש את ארץ ישראל בדרך הטבע, אבל בטוח הי' משה כי יהיו יכולים לכבשו, שהרי כן ציוה ה', אולם המרגלים חטאו בזה שלאחרי שספרו אודות גבורת העם וסוג הערים, הוסיפו והסיקו "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק…

להמשך קריאה

כל יהודי הוא "הולך" ו"נותן"

בפרק חמישי דאבות שנינו "ארבע מדות בנותני צדקה . . לא יתן ולא יתנו אחרים, רשע" (משנה יג). ובמשנה שלאחרי זה "ארבע מדות בהולכי בית המדרש . . לא הולך ולא עושה, רשע". וידועה הקושיא, שב"נותני צדקה" ו"הולכי בית המדרש" ישנם לכאורה רק ג' מדות, שהרי זה שאינו נותן או אינו הולך לבית המדרש אינו בכלל "נותן" או "הולך"? ויש לומר הביאור בזה, שדבר זה עצמו הוא מה שמשמיענו התנא, שאפילו זה שאינו נותן צדקה, ואינו הולך לבית המדרש גם הוא בכלל "נותני צדקה" ו"הולכי בית המדרש". כי מכיון שגם הוא מישראל, הרי רצונו האמיתי הוא לקיים כל המצוות כולם. וכדברי הרמב"ם הידועים שכל אחד מישראל רצונו האמיתי הוא "לעשות כל המצוות" (הל' גירושין ספ"ב). ונמצא, שאפילו אם בחיצוניות נראה שהאדם אינו…

להמשך קריאה
כח בתשרי היום יום- טבעת הקידושין של הקב"ה
אם בחוקתי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם.. לימוד התורה וקיום המצות הם טבעת הקדושין שבהם קידש הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] את ישראל להתחייב לזון אותם ולפרנסם.

כח בתשרי היום יום- טבעת הקידושין של הקב"ה

אם בחוקתי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם.. לימוד התורה וקיום המצוות הם טבעת הקדושין שבהם קידש הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] את ישראל להתחייב לזון אותם ולפרנסם.

להמשך קריאה

כוחה של הסוכה

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב) בחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ובכל זאת נקרא החג על שם מצוות הסוכה, ולא על שם ארבעת המינים למשל. אחד ההסברים לכך הוא המעלות המיוחדות שבמצוות הישיבה בסוכה: - מצוות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג, והיא נמשכת עד תום החג. (מצוות ארבעת המינים חלה רק החל ממחרת בבוקר). - ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום. מצוות ישיבה בסוכה חלה על כל הזמן, שעליה נאמר "תשבו כעין תדורו".(מסכת סוכה כח,ב ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תרלט סעיף ב). וכשם שאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך היום כך חלה מצוות סוכה במשך כל היום כולו. - כל המצוות מוגדרות בפעולה פרטית מסוימת וקשורות באיברים מסוימים באדם. מצוות סוכה מקיפה את כל איברי האדם, עם…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות