שלוש הדרכות בעבודת האדם

בנוסח ההגדה אומרים "כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, פסח מצה ומרור". והנה, "פסח מצה ומרור" רומזים לשלשה עניינים בעבודת השם, וכן מלמדים הם כיצד יש לחנך ילד קטן (שהרי "יציאת מצרים" היא לידתם של ישראל): "מצה" – חיובה הוא מדאורייתא בכל העיתים, ובזה רומזת היא על עניינים שאי אפשר בלעדם בעבודת השם (ע"ד שהמצה שהיא סוג של לחם – שהוא צורך הכרחי לקיום האדם). שתמיד צריך האדם ללמוד את התורה הק' הנקראת "לחם". "מרור" הוא מדרבנן, ואין לו כ"כ תוקף כמו לעניינים דאורייתא. שזה רומז על התוכחה והמרירות בעניינים של סור מרע. שאף שצריך להיות זהיר בזה, אך "לעולם תהא שמאל דוחה", שההתעסקות בענין הדחי' והתוכחה צ"ל באופן חלש כיד שמאל הכהה. וזהו שתוקפה של מצות…

להמשך קריאה

מאכל האמונה..

בליל הסדר חשוב מאד להשתדל לאכול מצה שמורה, החיטה המשמשת מצה זו נשמרת בקפדנות מרגע הקציר ועד האפייה שלא תבוא במגע עם מים ועל ידי כך תבוא לידי חימוץ. המצה נעשית בהקפדה יתירה לאורך כל שלבי הכנתה והיא נאפית ידנית עם כוונה מיוחדת לשם מצוות מצה בליל הסדר.  בזהר נקראת המצה השמורה בשם: "מיכלא דמהימנותא" (מאכל האמונה),"ומיכלא דאסותא" (מאכל הרפואה). אכילת המצה השמורה בליל הסדר בכוחה לפעול שני עניינים אומר הבעל שם טוב: חיזוק האמונה וחיזוק הרפואה.  פסח כשר ושמח לכולנו...

להמשך קריאה

ניקיונות לפסח

כעת, אנו נמצאים בתחילת ההכנות והניקיונות לפסח. זה הזמן להתבונן באספקטים פנימיים שקשורים בהכנות ובניקיונות אלו. החמץ והמצה מסמלים מוטיבים שונים בעבודת ה'.  חמץ- הוא בסך הכל ערבוב של קמח עם מים, לאחר מעט זמן החמצה תופחת התערובת ומתנפחת - תופעה זו מסמלת גאווה וגסות רוח. גם האדם הגאה "מנפח" את עצמו ומיקר בחשיבותו. במשך השנה כאשר אדם שקוע בענייני חולין, עלולה להתגנב לליבו תחושה של גאווה והתנשאות. הצלחתו עלולה לגרום לו לחשוב ש"כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה"... מצה- מבטאת ענווה והתבטלות. שיא ההתבטלות היא מצת המצווה שאוכלים בסדר, 'לחם עוני' (מצה שמורה)- שאין לה טעם וריח. זו מסמלת עבודת ה' מתוך קבלת עול מוחלטת בלי תערובות של טעם אישי, שכל ומידות.  בפסח אנו מצווים לבער לחלוטין את החמץ…

להמשך קריאה

המצה בזוהר הקדוש

אמונה ורפואה למצה בפסח יש סגולה מיוחדת שהיא מחזקת את האמונה ומרפאה את תחלואי הנפש. לכן נקראת המצה בזוהר 'מאכל האמונה' ו'מאכל הרפואה'. -ספר המאמרים תש"י

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות