פרשת וארא – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת

בחוץ קר וגשום ובבית פנימה חם ונעים. ניחוחות השבת עולים מהמטבח ולפני הקידוש ה"אשת חיל" תקבל את הקרדיט. ובתנורים? אצל היהודים חלות טריות וריחניות, אך אצל שכניהם המצריים - בפרשת השבוע, 'וארא' - לא נעים, צפרדעים מקרקרות. הצפרדעים עולות מן היאור הקר ובמסירות נפש מזנקות פנימה לתנורי מצרים ומצננות אותם. לעומת זאת, במכת דם, הפעולה הפוכה לחלוטין. אהרן מכה במטה משה על היאור והמים הקרים הופכים לדם חם. מה מתחולל פה, משחק קר-חם?! היאור (הנילוס) הוא סמל הגאווה המצרית. פרעה גוזר להשליך את הילדים ליאור, ובמובן הרוחני, בכך הוא מנסה לחנך מחדש את העם היהודי. לקרר כל רגש התלהבות לדבר שבקדושה. מהצד השני, תנורי מצרים מסמלים את התרבות החדשה, ההתלהבות והסגידה לחיי החומר. המכות באו מידה כנגד מידה. תנורי מצרים - תענוגי…

להמשך קריאה

מכת דם וצפרדע בעבודת ה' – פרשת וארא

חמימות בקדושה וקרירות בענינים גשמיים אמרו חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בספר התניא, שיש "בכל דור ודור" ו"בכל יום ויום" ענין יציאת מצרים בעבודה רוחנית, ש"היא יציאת נפש האלוקית ממאסר הגוף כו' ע"י עסק התורה והמצוות" (תניא פמ"ז). ועפ"ז, כל פרטי מאורעות יציאת מצרים הכתובים בתורה, הרי הם הוראות אלינו בדרך הנכונה בה אפשר "ליגאל" ולצאת" מ"מצרים" הרוחנית. והנה, התחלת יציאת מצרים היתה ע"י עשר המכות, שעל ידם נשברה גאוות פרעה ומצרים. ומזה לומדים אנו ביציאת מצרים הרוחנית, שהדרך "לשבור" את תוקף וחוזק "מצרים" – הוא יצרו הרע - הוא ע"י פעולת ה"מכות", שעל ידם יש ביכלתו לפעול גאולה בנשמתו. המכה הראשונה ששברה את גלות מצרים היתה שנהפכו המים…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות