תגית: מזון רוחני

הכוח להאיר  הערב נדליק נר שישי של חנוכה.  נרות חנוכה מלמדים אותנו, שעלינו, כמותם, להאיר את סביבתנו. אך איזה כוח יש ליהודי בודד להאיר את ה"חושך" הכבד שברחובה של עיר, בבית או אפילו בלב?  הכוח להאיר

מלחמת היוונים   עיקר מלחמתם של היוונים הייתה נגד האלוקות שבתורה ובמצוות. לכן כתוב "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", – כלומר ליוונים לא היה איכפת שישראל ילמדו תורה, אבל הם רצו שלימוד התורה יהיה מצד השכל

הערב נדליק נר שני של חנוכה.   נרות חנוכה מלמדים אותנו, שעלינו, כמותם, להאיר את סביבתנו. אך איזה כוח יש ליהודי בודד להאיר את ה"חושך" הכבד שברחובה של עיר, בבית או אפילו בלב?   הכוח להאיר

היום בערב נדליק נר ראשון של חנוכה. "בימי החנוכה צריך להקשיב לסיפורם של הנרות" (האדמו"ר הריי"צ,השישי בשושלת חב"ד). סיפורם של הנרות נושא עמו את המסרים הפנימיים של ימי החנוכה. ודווקא באמצעות הסיפור הם חודרים עמוק יותר

אחת מתקנות הרבי, הינה לימוד יומי בספרו של הרמב"ם "משנה תורה" או "היד החזקה". אתמול ב"ה, הסתיים המחזור ה- 33 ללימוד, והיום מתחיל מחזור ה- 34.  .2014. התשע"ה   מצוות העשה הראשונה, אותה מכנה הרמב"ם "יסוד

בפרשתנו ("מקץ"),יורדים בני יעקב מצרימה, ופוגשים את יוסף אחיהם כאשר הוא שליט על כל ארץ מצרים. האחים לא פגשו את יוסף שנים וכעת אינם מכירים אותו: "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" (פרשתנו מב,ח). אחי

בס"ד יט' כסלו  ספר התניא  אדמו"ר הזקן  מייסד חסידות חב"ד כתב את ספר ה"תניא" המכונה "תורה שבכתב" של החסידות. היום ומחר אנו חוגגים את חג הגאולה וראש השנה לחסידות, בו מתחילים יהודים רבים לימוד יומי מחודש

החל מהיום בערב יחול יט' וכ' בכסלו  – ראש השנה לחסידות וחג הגאולה של האדמו"ר הזקן, בעל ה"תניא". ביום זה שוחרר האדמו"ר הזקן ממאסר ברוסיה הצארית לפני  216 שנה. יום זה מציין חידוש ופריצה, היות ולאחר

בפרשת וישב מסופר על מכירת יוסף על ידי אחיו למצרים. תחילה יוסף נמכר לעבד בבית פוטיפר, ולאחר מכן יורד לשפל נמוך יותר ונאסר בבית האסורים. אולם בשני המצבים הללו זכה יוסף להצלחה מופלאה והוא ממונה למנהל

היום טו' בכסלו, וביום זה, כבכל טו' בחודש, הלבנה במילואה. בבריאת העולם כתוב: "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים" (בראשית א, טז). רש"י מסביר שבתחילה היו שניהם (השמש והירח) שווים בגודלם. כיון שאמרה הלבנה (עפ"י המדרש)

בפרשת השבוע, פרשת וישלח, מסופר על חזרתו של יעקב מחרן לארץ ישראל ועל המפגש בינו לבין עשיו אחיו. עשיו יוצא לקבל את פני יעקב במטרה להרגו, ואילו יעקב שולח מלאכים לפייסו. אלו מוסרים לעשיו בשם יעקב:

בהשגחה פרטית בהמשך ליום ההולדת ויום ההסתלקות של האדמו"ר האמצעי שחל אתמול, היום הוא חג הגאולה שלו. יום בו הוא שוחרר מבית האסורים לאחר שנעצר על פעולתו בהפצת החסידות ונקבע ליום חג בקרב חוגים רחבים בישראל.

רבי דובער שניאורי – האדמו"ר האמצעי (במקור באידיש דער מיטעלער רבי)הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן. נולד בט' בכסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן ומרת סטערנא שניאורסון. הסתלק ביום ט' בכסלו

מה השם יעקב מורה לנו בימינו מה השם ישראל מורה לנו בימינו?   בפרשתנו (וישלח) מסופר על מאבקו של יעקב עם המלאך של עשו. המלאך מחליף את שמו של יעקב לישראל: "ולא יקרא שמך עוד יעקב

חלות לשבת  מלאכת הכנת הלחם מלמדת אותנו פרק בעבודת הנפש הפנימית.  בתחילה יש בידינו אוסף של גרעיני חיטה שלמים. גרעינים אלה הם נוקשים ונפרדים, ואפשר בנקל להבחין בין גרעין למשנהו. כדי ליצור קמח יש לטחון אותם

ראש ורגל  "וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא)  בדרכו של יעקב אבינו לחרן, עובר יעקב במקום בית המקדש ולן שם, כנאמר: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". חז"ל לומדים מפסוק זה, כי לילה זה

הקב"ה נתן לנו תורה ומצוות המקיפות את כל חיי האדם. אם כך –  מדוע לא פטר אותנו לפחות מכל טרדות היום-יום, מקשיי הפרנסה וכו'? אז היינו יכולים להתמסר ללימוד התורה והמצוות… תשובה לכך נמצא בפרשת השבוע

חודש כסלו הוא החודש השלישי בשנה. חודש סיון נחשב אף הוא לחודש השלישי, כאשר מתחילים את הספירה מניסן ("החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"). כלומר, ישנה הקבלה בין כסלו לסיון. דמיון נוסף

תפילה איננה רק בקשה מהקב"ה על צרכינו (בריאות, פרנסה, זוגיות, גאולה…) או הודיה על מה שנפל בחלקנו. תפילה – היא ממש עבודה. ע"י התבוננות בגדולת ה' ומלכותו, לפני ובזמן התפילה, פועלים שתהיה המשכת ההכרה וההבנה השכלית

מלחמת הנפשות  "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ.." (בראשית כה, כג), כך מסביר בפרשתנו ("תולדות") ה' לרבקה את המלחמה שהיא חשה ברחמה. האדמו"ר הזקן, בעל התניא, משתמש במלחמה הזו בין

סוד העשירות  פרשתנו ("תולדות") מספרת על יצחק אבינו שכמעט ירד למצריים בשל רעב שהיה בארץ, אך הקב"ה ציווה עליו להישאר דווקא – "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". ואכן – למרות השנה הקשה והבצורת, יצחק הצליח

נפגש בבאר  בפרשתנו (תולדות)  מסופר על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות'. הרמב"ן אומר, כי בארות אלו רומזות לשלושת בתי המקדש אותם עתיד עם ישראל לבנות. לא במקרה בחרה התורה לסמל ולרמז על בתי

הבעש"ט (הבעל שם-טוב זצ"ל) מסביר כי אפילו על עלה עשב בודד בפינה נידחת בעולם קיימת השגחה פרטית, כמה פעמים יזוז ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה. ומרחיב בהסבר כי עניין ההשגחה הפרטית הוא לא רק שכל פרטי תנועות

בפרשת חיי שרה מסופר כיצד אברהם אבינו משביע את עבדו אליעזר ושולחו לקחת את רבקה לאשתו של יצחק. כאשר אברהם משביע אותו הוא אומר לו: "ואשביעך בה' אלוקי השמיים ואלוקי הארץ.. וגו'" (בראשית כד, ג) ובהמשך