פרשת יתרו – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת ברוח החסידות

https://www.youtube.com/watch?v=DfmNRdvWtv8   ממתק לשבת פרשת יתרו תשע"ז אב ובנו הגיעו פעם לרב וביקשו את עזרתו להכריע בוויכוח קשה שיש ביניהם, יש להם מעיל אחד בבית, החורף הקשה בפתח וכל אחד טוען שהמעיל צריך להגיע דווקא אליו, האבא טוען שהוא חולה ואם לא יהיה לו מעיל הוא לא יוכל לצאת מהבית וייאלץ לבלות חודשים סגור בבית, לעומתו טוען הבן שהוא זה שעובד ומפרנס גם את האבא ואם הוא יצא בלי המעיל הוא יהיה חולה, לא יוכל לעבוד ולשניהם לא יהיה מה לאכול. הרב שמע את הטענות, אמר שקשה לו לענות והפנה אותם לבית הדין, אך הציע להם שיבואו בגישה שונה, שכל אחד מהם יסביר לדיינים למה לדעתו השני צריך לקבל את המעיל, הגיעו האב ובנו לדיינים, האב אמר אני כבר זקן ולא ייקרה…

להמשך קריאה

פרשת יתרו – ממתק לשבת תשע"ו 2016

ב"ה ממתק לשבת פרשת יתרו תשע"ו אב ובנו הגיעו פעם לרב וביקשו את עזרתו להכריע בוויכוח קשה שיש ביניהם, יש להם מעיל אחד בבית, החורף הקשה בפתח וכל אחד טוען שהמעיל צריך להגיע דווקא אליו, האבא טוען שהוא חולה ואם לא יהיה לו מעיל הוא לא יוכל לצאת מהבית וייאלץ לבלות חודשים סגור בבית, לעומתו טוען הבן שהוא זה שעובד ומפרנס גם את האבא ואם הוא יצא בלי המעיל הוא יהיה חולה, לא יוכל לעבוד ולשניהם לא יהיה מה לאכול. *** הרב שמע את הטענות, אמר שקשה לו לענות והפנה אותם לבית הדין, אך הציע להם שיבואו בגישה שונה, שכל אחד מהם יסביר לדיינים למה לדעתו השני צריך לקבל את המעיל, הגיעו האב ובנו לדיינים, האב אמר אני כבר זקן ולא ייקרה…

להמשך קריאה

פרשת יתרו קולות וברקים

קולות וברקים – לשם מה? בפרשתנו יתרו מסופר שבעת מתן תורה היו "קולות וברקים גו' וקול שופר חזק מאוד" (יט, טז). ולפי פשוטו, כוונת ומטרת הקולות וברקים היתה לפעול יראה וחרדה בעולם ובבני ישראל. ותמוה הדבר, הרי בעת מתן תורה הי' גילוי כבוד השם, כמו שכתוב "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (כ, יט), ולכאורה די בגילוי זה לפעול בהם יראה וחרדה, ולשם מה היו הקולות וברקים? ויש לבאר זה על פי הידוע (ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג) שלפני מתן תורה הייתה גזירה ש"עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים", והיינו, שהי' "גזירה" - מלשון גזר וחתך - בין הנברא שלמטה למקורו למעלה, ולא הי' יכול להיות נרגש אצל הנבראים שלמטה שמקורם מהקב"ה, והוא יתברך המחי' ומהווה אותם…

להמשך קריאה

כבד את אביך ואת אמך – פרשת יתרו

כבוד ההורים – כבוד הקב"ה? בעשרת הדברות שבפרשתנו יתרו  נאמר "כבד את אביך ואת אמך". וכתב הרמב"ן "עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא וחמשה לטובת האדם, כי כבד את אביך כבוד הא-ל, כי לכבוד הבורא צוה לכבד האב המשתתף ביצירה, ונשאר חמשה לאדם בצרכו וטובתו". והיינו, שכיבוד אב ואם הוא גם בכלל דברים שבין אדם למקום, ולכן מקומו בעשרת הדברות הוא בחמשת הדברות הראשונות שכולם ענינים שבין אדם למקום. ויש לבאר עומק כוונת הרמב"ן: אף שבנוגע לכל הדברים שבעולם, האמת היא שהקב"ה הוא המנהיג את העולם ו"זן את העולם כולו", מכל מקום ברוב הפעולות והענינים שבדרך הטבע, נראה כאילו האדם עושה כן בכח עצמו. אך בנוגע ליצירת וולד אמרו חז"ל "ג' שותפין הן באדם כו' בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר…

להמשך קריאה

שנאה כהכנה ללימוד התורה – מדוע?

בפרשתנו יתרו מדובר שבאו ישראל ל"מדבר סיני" ליד "הר סיני". ובנוגע לשם "סיני" נאמר בגמרא "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו" (שבת פט, סע"א). ולכאורה תמוה, שהרי פלא הדבר שהקב"ה שהוא טבע הטוב להיטיב, יקשור את נתינת התורה, שהיא תורת חסד, עם עניין של "שנאה" – היפך הטוב והחסד! אלא שבזה מרומזת דרישה עיקרית הנדרשת כהכנה ללימוד התורה: "מדבר" הוא מקום שאינו מושב בני אדם, ואין בו בעלי חיים, אילנות וצמחים. והיינו, שאין בו דברים שעלולים לבלבל ולהפריע ללימוד התורה. רמז לכך שאדם הלומד תורה, צריך לפנות הוא את דעתו מכל הדברים המבלבלים. ולא זו בלבד, אלא שה"מדבר" צריך להיות "מדבר סיני" – מלשון שנאה. כי בשעת לימוד התורה, לא די שיפנה דעתו מכל דבר ועניין אחר; כדי שלימוד התורה…

להמשך קריאה
פרשת יתרו – פנינה יומית
מתי הנשמה מאירה בגילוי? כשיהודי במצב רוחני נעלה אין הוא מרגיש את הגוף, ורק הנשמה מאירה בו בגילוי. כשחלה ירידה במצבו הרוחני, הוא מתחיל להרגיש גם את הגוף. כך שהגשמיות בולטת והנשמה נסתרת ונעלמת (הרבי בשיחת נצבים וילך תשד"מ).

פרשת יתרו – פנינה יומית

ה'יתרו' שבכל אחד בתחילת פרשתנו מובאים דברי יתרו "עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל האלקים" (יח, יא), וכתוב בזוהר הקדוש (ריש פרשתנו סז, ב) שהודאת יתרו ואמירתו "גדול ה' מכל האלקים" היתה הקדמה למתן תורה. כי יתרו הוא "סטרא אחרא דאיהו סטר שמאלא", והיינו בחינת הקליפות שאינן צד הקדושה, ורק אחרי שגם ה"סטרא אחרא" הודה בגדולת ה' הי' שייך שיתן הקב"ה את התורה. ובזה הוראה לנו בדרך קבלת התורה: התורה אינה כשאר חכמות, שהדרך להצליח בהם הוא על ידי לימוד בלבד. אלא כדי לקבל את התורה ולהצליח בה – יש צורך בזכות מיוחדת. וזהו מה שמלמדנו יתרו: כמו שמתן תורה הייתה רק אחרי שגם יתרו הודה בקיומו של הקב"ה, כמו כן באם רוצים לזכות לקבל את התורה ולהבינה כראוי, לא די בזה…

להמשך קריאה

תורה אש – רשפי אש

תורה מתוך אש ענייני מתן תורה קשורים באש. וכך נאמר בכתוב  "מפני אשר ירד עליו ה' באש". ללמדנו שכל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה. ספר המאמרים תש"א - הרבי מילובביטש

להמשך קריאה

מדוע ניתנה התורה דווקא על הר?

משום שההר מבטא את התעלות החומר והזדככותו. שכן ההר והמישור שניהם עשויים מאדמה, אלא שההר הוא אדמה שהתרוממה למעלה. זו גם כוונת נתינת התורה, שבני-ישראל יזככו ויעלו את גשמיות העולם. ספר המאמרים ת"ש - הרבי מילובביטש

להמשך קריאה
למחרת מתן תורה…
כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'

למחרת מתן תורה…

בשעת מעמד הר- סיני מינה הקב"ה את כל בני- ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות יט', ו), ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על ידי התורה. המעלה המיוחדת של לימוד התורה – אפילו לגבי קיום המצוות – היא בכך, שעל ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית. ימים אלה שאחרי החג, הם ימי סגולה לקבלת החלטות טובות בכל הקשור ללימוד התורה. הן לימוד באופן אישי בקביעת עיתים לתורה והן בהשתתפות בשיעורי תורה ומסירת שיעורים כל אחד לפי מדרגתו אנשים נשים וטף. ממתן תורה…

להמשך קריאה

מתן תורה ופרחה נשמתן

מדוע חששו ישראל לשמוע את הדברות מפי הקב"ה? לאחר מתן תורה אמרו בני ישראל למשה רבינו (יתרו כ, טז): "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות״. ולכאורה, הרי בני ישראל עצמם נכחו לראות שנשארו בחיים גם לאחר שמיעת הדברות מפי הקב״ה עצמו, וכפי שאמרו בפירוש (ואתחנן ה, כא) ״היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי״, ומהו אם כן חששם ״פן נמות״. ואף ש״על כל דבור ודבור פרחה נשמתן״, הרי מ״מ ״הוריד טל והחי׳ אותם״ (שבת פח, ב). וא"כ מה הי' חששם? ויש לומר: תכלית כל הבריאה היא, שהעולם יהי׳ ׳דירה׳ להקב״ה, שישכון בה אור אלקותו ית׳. זהו הרי הטעם לבריאת כל העולמות – ש״נתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים״ (תנחומא נשא טז). ובמתן תורה ניתן הכח לעבודה…

להמשך קריאה
בדיקת שמיעה…
בעבר כל אימרה ששמעו - היתה תורה, וכל מחזה שראו - הוראה בעבודה והדרכה.

בדיקת שמיעה…

בשבת קראנו בפרשת יתרו על מעמד מתן תורה. הפרשה פותחת במילים "וישמע יתרו וכו'" אומר רש"י: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק." (שמות יח,כא). אומר רבי- מנחם מנדל מקוצק: "מה ששמע יתרו שמעו גם רבים אחרים, אבל יש שומעים ואין שמיעתם שמיעה, שאין הדברים נכנסים לתוך ליבם. מעלתו של יתרו ששמע וידע מה שמע."

להמשך קריאה
אנכי לשון מצרי?
סופה ברקים ורעמים

אנכי לשון מצרי?

תחילת עשרת הדברות הוא "אנכי ה' אלוקיך", ואמרו חז"ל "אנכי – לשון מצרי" (ילקוט שמעוני). ולכאורה הדבר תמוה ביותר: הרי בעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה (ראה רש"י שמות כד, יב. זח"ב צ, ב). ובעשרת הדברות עצמן הרי "אנכי" כולל רמ"ח מצוות עשה ו"לא יהי' לך גו'" כולל שס"ה מצוות לא תעשה (ראה של"ה ר"פ יתרו. ספר התניא פ"כ). ויתירה מכך מבואר בזוהר הקדוש (ח"ב פה, ב) ש"כל אינון פקודי אורייתא כו' כלילן בהאי מלה", שכל מצוות התורה נכללים בתיבת "אנכי". ולאחרי כל זה הנה "אנכי – לשון מצרי" שתיבת אנכי היא מלשון האומה השפלה ביותר, המכונה בכתוב "ערות הארץ" (מקץ מב, ט)?! ויש לומר הביאור בזה: אמרו חז"ל (שבת פח, ב) שכאשר ביקשו מלאכי השרת שתינתן להם התורה ולא לנו, אמר…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת יתרו – "לא תחמוד"

קבוצת איכרים שהיו עובדים ביחד, רבו בניהם פעמים רבות, כל אחד הקניט את חברו באומרו "לך יש חיים הרבה יותר טובים משלי", "לי הרבה יותר קשה?" וכך היו תמיד מתווכחים ורבים, יום אחד הגיע איכר חדש לעבוד איתם והחליט לשים סוף למריבות, בצהריים הושיב את כל האיכרים ביחד ואמר לכולם "כל אחד ישים את השק עם הצרות שלו במרכז" שמו כולם את שקיהם במרכז ואז אמר להם שוב האיכר החדש "עכשיו כל אחד יבחר איזה שק שהוא רוצה מתוך כל השקים, לאחר שכל אחד לקח שק, שמו לב שכל אחד בחר את השק המוכר שלו עצמו... *** השבוע נקרא בתורה את עשרת הדברות, הדיבר האחרון היא "לא תחמוד" והתורה מפרטת שזה כולל את בית רעך, את אשתו, עבדו, אמתו, שורו וחמורו אבל…

להמשך קריאה

כפה עליהם להקדים נעשה לנשמע

על הפסוק בפרשתנו בנוגע למתן תורה "ויתצבו בתחתית ההר" (יט, יז) אמרו חז"ל "מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם . . מכאן מודעה רבה לאורייתא" (שבת פח, א). והקשו בתוספות (שבת שם ד"ה כפה), דמזה ש"כפה עליהם הר כגיגית" משמע שקבלת התורה הייתה מתוך כפי' והכרח, ולכאורה הרי אמרו חז"ל שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, דמזה משמע שקבלו את התורה מרצונם הטוב? ויש לבאר זה בדרך הפנימיות: האפשרות שהאדם לא יקבל על עצמו עול התורה והמצוות הוא רק אם אינו מכיר בהכרה גמורה בשכלו ואינו מרגיש שרק התורה והמצוות הם תכלית הטוב, והיפך התורה והמצוות הוא תכלית הרע. וככל שיתקרב האדם להכרת הטוב שבטוב התורה והמצוות כך תתמעט האפשרות שלא…

להמשך קריאה

הדיבר הראשון – מזון רוחני

השבת נקרא בבתי הכנסת את עשרת הדברות.  הדיבר הראשון נפתח במילים: "אנוכי ה' אלוקיך.." אומר המדרש: "אנוכי – לשון מצרי". דבר זה מעורר פליאה רבה. הרי עשרת הדברות הם "כללות כל התורה", ובתוכם שני הדיברות הראשונים מקודשים עוד יותר, כי אותם שמענו מפי הגבורה (הקב"ה בעצמו). כיצד ייתכן שהמילה הראשונה  של התגלות חד פעמית זו היא - "אנוכי" -  דווקא מלשון מצרית?  הרבי מליובאוויטש מסביר שגם לפני מעמד הר סיני הייתה קדושה בעולם. ואילו מתן תורה מטרתו ותכליתו היא לחבר את הקדושה עם המציאות הגשמית. כלומר, לקדש את הדברים הרחוקים לגמרי מעולם התורה והקדושה. ומאחר וזוהי התכלית – דבר זה מקבל את ביטויו במילה הראשונה "אנוכי". שימוש בלשון מצרים המסמל דרגה תחתונה ביותר שאותה מחברים עם שיא הקדושה – הקב"ה בעצמו!  ומכאן…

להמשך קריאה
שינה כהכנה לקבלת התורה?
אבא יושן עם בנו

שינה כהכנה לקבלת התורה?

בפרשתנו נאמר שלפני מעמד הר סיני "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" (יט, יז). ואיתא במדרש "ישנו להם ישראל כל אותו הלילה, לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה כו' בא הקדוש ברוך הוא ומצאן ישנים כו', והי' משה מעורר לישראל כו' הדא הוא דכתיב 'ויוצא משה את העם לקראת האלקים'" (שיר השירים רבה פ״א, יב, ב). ולכאורה הדבר תמוה ביותר, הרי ידועים דברי הר"ן (סוף פסחים) שבני ישראל ספרו את הימים והשתוקקו בכל לבם ונפשם לקבלת התורה, ואם כן איך אפשר שבלילה זו במקום להמתין בקוצר רוח ולהתכונן לקבלת התורה – "ישנו להם", ועד ששנתם ערבה להם? ויש לומר הביאור בזה: כאשר הנשמה הקדושה נמצאת בתוך הגוף הרי היא מוגבלת בהשגות האלקיות שיכולה להשיג. מה שאין כן בעת השינה הנשמה עולה…

להמשך קריאה

"וכל העם רואים את הקולות" בחסידות

בפרשת השבוע, "יתרו", מתואר מעמד מתן תורה:"וכל העם רואים את הקולות". רבי עקיבא אומר:"רואים את הנשמע ושומעים את הנראה". בחסידות מוסבר ההבדל בין ראייה לשמיעה: ראייה מאמתת דברים בצורה ברורה ומוחלטת. אדם שראה דבר מה, שוב אינו זקוק להוכחות והסברים. לעומת זאת, לשמיעה אין עוצמה כה עזה, תמיד נשאר מקום לספקות ופקפוקים. בעולם שלנו, המציאות הגשמית היא בבחינת 'נראה' – ברורה ומוחשית. אין צורך להוכיח את המציאות הגשמית. לעומת זאת, המציאות הרוחנית היא בבחינת 'נשמע' – מופשטת ודורשת הוכחות.  וזה החידוש שהתחולל במעמד הר-סיני – המציאות הרוחנית (נשמע), נעשתה ברורה ומוחשית ("רואים"), ואילו המציאות הגשמית, איבדה מאמיתותה והועמדה בסימן שאלה. כאשר נתגלה הקב"ה על הר סיני, נעשתה מציאות הבורא הדבר הברור והמוחלט ביותר, ואילו העולם הגשמי איבד את ישותו העצמית, עד שהחלו…

להמשך קריאה
קולות וברקים – לשם מה? חסידות למתקדמים
סופה ברקים ורעמים

קולות וברקים – לשם מה? חסידות למתקדמים

בפרשתנו מסופר שבעת מתן תורה היו "קולות וברקים גו' וקול שופר חזק מאוד" (יט, טז). ולפי פשוטו, כוונת ומטרת הקולות וברקים היתה לפעול יראה וחרדה בעולם ובבני ישראל. ותמוה, הרי בעת מתן תורה הי' גילוי כבוד השם, כמו שכתוב "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (כ, יט), ולכאורה די בגילוי זה לפעול בהם יראה וחרדה, ולשם מה היו הקולות וברקים? ויש לבאר זה על פי הידוע (ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג) שלפני מתן תורה הייתה גזירה ד"עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים", והיינו, שהי' "גזירה" - מלשון גזר וחתך - בין הנברא שלמטה למקורו למעלה, ולא הי' יכול להיות נרגש אצל הנבראים שלמטה שמקורם מהקב"ה, והוא ית' המחי' ומהווה אותם בכל עת תמיד. ובמתן תורה, כאשר ירד…

להמשך קריאה

וידאו 13 דקות פרשת יתרו מדוע יתרו חיכה למלחמת עמלק

https://www.youtube.com/watch?v=KMtzniI-Ec0 זריקת חסידות פרשת יתרו סקירה על פרשת יתרו (מתן תורה) ואח"כ נישאל ונענה על השאלה מדוע יתרו חיכה עד אחרי מלחמת עמלק בכדאי להצטרף לעם ישראל? למה הוא לא הצטרף לעם ישראל ישר אחרי יציאת מצרים או בקריעת ים סוף?

להמשך קריאה
תורה מתוך אש
כל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה.

תורה מתוך אש

ענייני מתן תורה קשורים באש. וכך נאמר בכתוב (שמות יט,יח): "מפני אשר ירד עליו ה' באש". ללמדנו שכל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה. -ספר המאמרים תש"א

להמשך קריאה

מעלת ההר- מדוע ניתנה התורה דווקא על הר?

מדוע ניתנה התורה דווקא על הר? משום שההר מבטא את התעלות החומר והזדככותו. שכן ההר והמישור שניהם עשויים מאדמה, אלא שההר הוא אדמה שהתרוממה למעלה. זו גם כוונת נתינת התורה, שבני-ישראל יזככו ויעלו את גשמיות העולם. -ספר המאמרים ת"ש הר ובקעה במדרש נאמר שהתורה ניתנה בהר סיני, לפי שהוא הנמוך מכל ההרים. אם-כן, מדוע לא ניתנה התורה בבקעה? אלא מי שהוא ריק ואין לו כלום, אין כל חידוש בכך שאינו מתנשא, שהרי אין לו במה להתגאות; אבל מי שאינו ריק ויש לו במה להתגאות ואף-על-פי-כן הוא צנוע - זו צניעות אמיתית. לכן לא ניתנה התורה בבקעה, כי בקעה אין לה במה להתגאות. לקוטי שיחות-

להמשך קריאה
פרשת יתרו Lady's First
אשה ציונית

פרשת יתרו Lady's First

טור לפרשת יתרו כותרת: Lady's First -  נשים ראשונות אחד הנושאים הבוערים בדורות האחרונים, הוא נושא מעמד האשה. מכיוונים שונים נעשים נסיונות לקדם את מעמד האשה, ולמנוע אפליה בין המינים. ומה עמדת היהדות? זאת יהיה עליכם לשפוט בעצמכם, לאחר שתקראו את הטור הבא. הבה ונחזור כ-3,000 שנה אחורה. בפרשת השבוע, פרשת יתרו, מתואר המעמד ההיסטורי הכביר של מתן תורה בהר סיני, בו ניתנו עשרת הדיברות. בימי ההכנה למעמד, הנחה ה' את משה רבינו להכין את עם ישראל לנתינת התורה. וכך נאמר: "כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל". מסבירים הפרשנים, כי "בית יעקב" אלו הנשים, ו"בני ישראל" אלו האנשים. מכך ניתן להבין כי הנשים היו הראשונות אליהן פנה משה. רק לאחר מכן דיבר משה עם הגברים והכין גם אותם למעמד הגדול. מדוע…

להמשך קריאה

פרשת יתרו עשה לך רב

טור לפרשת יתרו כותרת: עשה לך רב בתור ילדים, אנו זוכרים היטב מה היה קורה כאשר המורה יצא מהכיתה. גם אם בזמן השיעור התלמידים היו קשובים וגילו רצינות – כל זה נמוג ברגע שהמורה יצא מדלת הכיתה... עיקרון דומה התרחש אצל בני ישראל במדבר. בפרשת השבוע מסופר על יתרו, חותן משה, שהגיע לבקר את בני ישראל. להפתעתו, הוא רואה כי משה עומד לבדו, מבוקר עד ערב, לשפוט את בני ישראל. יתרו פונה למשה ומציע למנות היררכיה מסודרת של שופטים – שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות – שישפטו את העם. רק המקרים המסובכים ביותר יגיעו למשה, וכך ירד ממנו עומס העבודה. העצה של יתרו נראית טובה ופשוטה למדי. במקום שאדם אחד ישפוט עם שלם, ברור שעדיף לעשות זאת באמצעות היררכיה…

להמשך קריאה