תגית: יתרו

ממתק לשבת פרשת יתרו תשע"ז אב ובנו הגיעו פעם לרב וביקשו את עזרתו להכריע בוויכוח קשה שיש ביניהם, יש להם מעיל אחד בבית, החורף הקשה בפתח וכל אחד טוען שהמעיל צריך להגיע דווקא אליו, האבא טוען

ב"ה ממתק לשבת פרשת יתרו תשע"ו אב ובנו הגיעו פעם לרב וביקשו את עזרתו להכריע בוויכוח קשה שיש ביניהם, יש להם מעיל אחד בבית, החורף הקשה בפתח וכל אחד טוען שהמעיל צריך להגיע דווקא אליו, האבא

קולות וברקים – לשם מה? בפרשתנו יתרו מסופר שבעת מתן תורה היו "קולות וברקים גו' וקול שופר חזק מאוד" (יט, טז). ולפי פשוטו, כוונת ומטרת הקולות וברקים היתה לפעול יראה וחרדה בעולם ובבני ישראל. ותמוה הדבר,

כבוד ההורים – כבוד הקב"ה? בעשרת הדברות שבפרשתנו יתרו  נאמר "כבד את אביך ואת אמך". וכתב הרמב"ן "עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא וחמשה לטובת האדם, כי כבד את אביך כבוד הא-ל, כי לכבוד הבורא צוה לכבד

בפרשתנו יתרו מדובר שבאו ישראל ל"מדבר סיני" ליד "הר סיני". ובנוגע לשם "סיני" נאמר בגמרא "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו" (שבת פט, סע"א). ולכאורה תמוה, שהרי פלא הדבר שהקב"ה שהוא טבע הטוב להיטיב,

ה'יתרו' שבכל אחד בתחילת פרשתנו מובאים דברי יתרו "עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל האלקים" (יח, יא), וכתוב בזוהר הקדוש (ריש פרשתנו סז, ב) שהודאת יתרו ואמירתו "גדול ה' מכל האלקים" היתה הקדמה למתן תורה. כי

בשעת מעמד הר- סיני מינה הקב"ה את כל בני- ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות יט', ו), ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על ידי התורה. המעלה המיוחדת של לימוד התורה – אפילו לגבי

מדוע חששו ישראל לשמוע את הדברות מפי הקב"ה? לאחר מתן תורה אמרו בני ישראל למשה רבינו (יתרו כ, טז): "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות״. ולכאורה, הרי בני ישראל עצמם נכחו לראות

תחילת עשרת הדברות הוא "אנכי ה' אלוקיך", ואמרו חז"ל "אנכי – לשון מצרי" (ילקוט שמעוני). ולכאורה הדבר תמוה ביותר: הרי בעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה (ראה רש"י שמות כד, יב. זח"ב צ, ב). ובעשרת הדברות

קבוצת איכרים שהיו עובדים ביחד, רבו בניהם פעמים רבות, כל אחד הקניט את חברו באומרו "לך יש חיים הרבה יותר טובים משלי", "לי הרבה יותר קשה?" וכך היו תמיד מתווכחים ורבים, יום אחד הגיע איכר חדש

על הפסוק בפרשתנו בנוגע למתן תורה "ויתצבו בתחתית ההר" (יט, יז) אמרו חז"ל "מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם . . מכאן מודעה

השבת נקרא בבתי הכנסת את עשרת הדברות.  הדיבר הראשון נפתח במילים: "אנוכי ה' אלוקיך.." אומר המדרש: "אנוכי – לשון מצרי". דבר זה מעורר פליאה רבה. הרי עשרת הדברות הם "כללות כל התורה", ובתוכם שני הדיברות הראשונים

בפרשתנו נאמר שלפני מעמד הר סיני "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" (יט, יז). ואיתא במדרש "ישנו להם ישראל כל אותו הלילה, לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה כו' בא הקדוש ברוך הוא ומצאן ישנים

בפרשת השבוע, "יתרו", מתואר מעמד מתן תורה:"וכל העם רואים את הקולות". רבי עקיבא אומר:"רואים את הנשמע ושומעים את הנראה". בחסידות מוסבר ההבדל בין ראייה לשמיעה: ראייה מאמתת דברים בצורה ברורה ומוחלטת. אדם שראה דבר מה, שוב

בפרשתנו מסופר שבעת מתן תורה היו "קולות וברקים גו' וקול שופר חזק מאוד" (יט, טז). ולפי פשוטו, כוונת ומטרת הקולות וברקים היתה לפעול יראה וחרדה בעולם ובבני ישראל. ותמוה, הרי בעת מתן תורה הי' גילוי כבוד

ענייני מתן תורה קשורים באש. וכך נאמר בכתוב (שמות יט,יח): "מפני אשר ירד עליו ה' באש". ללמדנו שכל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה. -ספר המאמרים

מדוע ניתנה התורה דווקא על הר? משום שההר מבטא את התעלות החומר והזדככותו. שכן ההר והמישור שניהם עשויים מאדמה, אלא שההר הוא אדמה שהתרוממה למעלה. זו גם כוונת נתינת התורה, שבני-ישראל יזככו ויעלו את גשמיות העולם.

טור לפרשת יתרו כותרת: Lady's First –  נשים ראשונות אחד הנושאים הבוערים בדורות האחרונים, הוא נושא מעמד האשה. מכיוונים שונים נעשים נסיונות לקדם את מעמד האשה, ולמנוע אפליה בין המינים. ומה עמדת היהדות? זאת יהיה עליכם

טור לפרשת יתרו כותרת: עשה לך רב בתור ילדים, אנו זוכרים היטב מה היה קורה כאשר המורה יצא מהכיתה. גם אם בזמן השיעור התלמידים היו קשובים וגילו רצינות – כל זה נמוג ברגע שהמורה יצא מדלת