דברי תורה קצרים לפרשת וילך

פרשת השבוע וילך : כישלון ידוע מראש רגע לפני הכניסה לארץ המובטחת אוסף משה את עם ישראל ונשבע להם שהם... לא יחזיקו מעמד. המדינה היהודית תתפרק לכם בין הידיים תוך זמן קצר. כך מבטיח להם משה. אתם תסבלו ותגורשו מהארץ מדוכאים ומושפלים. משה מודיע לעם היהודי שהם יקלקלו את הכל וחלום העצמאות המדינית ייגמר בגירוש עם ישראל מארצו. משה לא חוזה את זה כאפשרות . לא מציג זאת כאפשרות. הוא מבטיח בידיעה ברורה שזה מה שהולך לקרות. לא,כט   כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים--כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ משה גם דורש מהעם לתעד את התחזית האיומה הזו ולשנן אותה לדורי דורות. וכאילו להוסיף על מחזה האבסורד מכנה משה את ההבטחה האפוקליפטית ״דברי שירה״. כאילו…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים ליום הכיפורים 2017

ב"ה ממתק ליום הכיפורים תשע"ח היה זה בלילה הראשון של סליחות, הרב שלום מבלז, הורה לעוזר שלו לרתום את הסוסים ולהתכונן לנסיעה ליער, העוזר ההמום רצה להזכיר לרבי שאלפי חסידים ממתינים בבית הכנסת, אבל הוא ידע שלא כדאי לשאול שאלות ויצא להכין את העגלה. אחרי נסיעה של חצי שעה הרבי סימן לו לעצור. הם ירדו והלכו עד שראו בקתה קטנה במרחק. הרבי סימן לעוזר להמתין וניגש בעצמו אל הבקתה, הוא נעמד ליד החלון והציץ פנימה, יהודי מבוגר ישב לבדו ליד שולחן. על השולחן היו בקבוק וודקה ושתי כוסיות קטנות, אחת לפניו ואחת לפני הכיסא הריק שמולו, מבעד לחלון הרבי ראה אותו מברך ושותה את הכוס שלו, ולאחר מכן שותה את הכוס השנייה. הדבר חזר על עצמו עוד פעמיים, אז חזר הרבי במהירות…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש תשרי | אמרות וציטוטים לחודש תשרי

א' תשרי (9.9) יום א' של ראש השנה שלמות ההמלכה של ה' תוכנו הפנימי של ראש השנה הוא קבלת מלכותו של הקדוש ברוך הוא על ידי בני ישראל. כפי שנאמר בגמרא (ראש השנה טז, ב): "אמר הקדוש ברוך הוא: אמרו לפני [בראש השנה] מלכויות, כדי שתמליכוני עליכם". שלמות מלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם תהיה בזמן ועל ידי מלכותו של המלך המשיח. לפיכך, גם אצל המלך המשיח נדרשת קבלת מלכותו על ידי העם בהכרזת "יחי המלך", כדי שיוכל להתגלות לעיני כל ולהביא את הגאולה. ויש לעשות זאת בשמחה ובזריזות. (ע"פ שיחת ערב ר"ה תשנ"ב, ב' ניסן תשמ"ח) ב' תשרי (10.9) יום ב' של ראש השנה השירה של ימות המשיח בראש השנה נוהגים לשיר את ניגוניהם של כל אדמו"רי חב"ד, תוך הזכרת שמותיהם.…

להמשך קריאה

בפסח יש עניין רב להרבות בצדקה

בשלשה מועדים בשנה נאמר מתן צדקה לעניים והם : כיפור ,פסח ופורים . כיפור - יש בו מנהג כפרות שנותנים לעניים ולת"ח. פסח -  שבו מחלקים קמחא דפסחא. פורים -  שיש בו מצות מתנות לאביונים . כיפור ,פסח ,פורים סופי תיבות שלהם רחם רמז לכך שיש לרחם ובייחוד במועדים אלה על העניים. גם רחם בגימטריא 248 כמניין אברהם 248 שהוא עמוד החסד יש לציין כי כסף ר"ת של כיפור ,סוכות ,פסח. כסף -  זה מידת הרחמים ויש לחלק כספים כמה שיותר לפני מועדים אלה כדי לעורר רחמי שמים על עם ישראל .

להמשך קריאה

סיום עבודת יום הכיפורים

"לצאת" בשלום מן הקודש בסיום 'סדר עבודה' בתפילת מוסף ביום הכיפורים, אומרים: "הביאו לו בגדי עצמו ולבש, ומלוין אותו עד ביתו". וכן תנן במס' יומא (בסוף עבודת כהן גדול ביום הכפורים) "קדש ידיו ורגליו ופשט [בגדי זהב] הביאו לו בגדי עצמו ולבש ומלוין אותו עד ביתו". ולכאורה צריך ביאור – למאי נפקא מינה בכלל להיכן יוצא הכהן גדול, אם לביתו או למקום אחר? ומדוע נחשב ענין זה (שהוא יוצא לביתו) כאחד מפרטי עבודת הכהן גדול ביום זה? ויש לבאר ענין זה על פי פנימיות הדברים, בעבודת האדם לקונו: עבודת הכהן גדול ביום הכפורים היתה בתכלית הפרישות והקדושה. ובפרט בכניסתו לקודש הקדשים – המקום המקודש ביותר בעולם (במקום), וביום הכפורים – היום המקודש ביותר בשנה. אך מכל מקום, התכלית והמטרה של קדושה זו…

להמשך קריאה

מדוע אומרים וידוי בכל תפילות יוה"כ?

מדוע אומרים וידוי בכל תפילות יוה"כ? בתפילות דיום הכיפורים אומרים וידוי כמה וכמה פעמים. ולכאורה תמוה, הרי ביום הכיפורים, בני ישראל הם "דוגמת מלאכי השרת" (שו"ע או"ח סתר"י), ובדרגא כזו אינם שייכים לחטא כלל, ומדוע אומרים אז "אשמנו בגדנו וכו'" כל עיקר? ועוד זאת – שביום הכפורים גופא, חוזרים ואומרים כמה פעמים את אותו הוידוי. ולכאורה – מה טעם להתוודות שוב על מה שהתוודינו כבר בתפילה הקודמת? והביאור בזה: ישנם ענינים כאלו שלפי ערך דרגתו בעבודת השי"ת עתה, אינם נחשבים לחטא. אך כאשר מתעלה בעבודתו לקונו, נדרשת ממנו עבודה בבחינה עליונה יותר, ואז הוא מרגיש שענינים אלו, שלגבי דרגתו הקודמת נחשבו לענינים רצויים, הנה לגבי דרגתו הנעלית נחשבים הם לענין של חטא, ועד שצריך לבקש עליהם סליחה ומחילה. ולכן, כאשר מגיע יום…

להמשך קריאה

ניצבים- ממתק לשבת – חליל

ב"ה ממתק לשבת פרשת נצבים תשע"ה בכפר קטן ליד העיר מז'יבוז' היה חי רועה צאן צעיר, שנה אחת בימים שלפני יום הכיפורים התעורר בו הניצוץ היהודי והוא החליט ללכת להתפלל ביום כיפור, הוא הגיע לבית הכנסת של הבעל שם טוב, המוני יהודים נאספו להתפלל ביחד עם הצדיק, התפילה מתחילה וכולם רואים שהבעל שם טוב מתפלל השנה בדבקות עצומה, יותר מכל שנה, דביקותו של הבעל שם טוב סוחפת את כל הקהל וכולם מתפללים בהתרגשות גדולה, גם רועה הצאן נסחף בהתרגשות של כולם, הוא מרים את עיניו לשמים ואומר "ריבונו של עולם, אני לא יודע להתפלל, אבל אני יודע לנגן מאוד יפה בחליל אנגן בחליל שלי לכבודך, אנא קבל את תפילתי בדרך זו", הוא לוקח את החליל ומתחיל לנגן ניגון רועים, כל המתפללים משתתקים…

להמשך קריאה

תקיעת שופר – הרמב"ם

תשובה ל"מתעוררים" בלבד! אודות תקיעת שופר כתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ד), שעניינה הוא: "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו מעשיכם וחזרו בתשובה כו'". והנה, כהקדמה ל"וחזרו בתשובה" מונה הרמב"ם שני עניינים: א) "עורו ישנים" ב) "וחפשו מעשיכם". והעניין בזה: ההקדמה הראשונה לעבודת התשובה היא ההתעוררות והיקיצה ממצבו. כי כל עוד הוא אינו מתעורר ונרעש ממצבו, לא יוכל להגיע לידי חזרה בתשובה. מאחר והוא בדוגמת אדם 'ישן', ששנתו ערבה עליו, ולא אכפת לו כלל מצבו ואופן התנהגותו. ההקדמה הב' היא לחפש במעשיו ‑ כי בכדי שהתשובה תהיה אמיתית, שיעזוב החטא בשלימות ולא ישוב לעבור עוד על אף אחת ממצוות המלך, עליו לעיין ולחפש במה חטא. כי בדברים שבהם נכשל כבר, עליו לקבל החלטה נחושה יותר וחיזוק מיוחד, כדי שלא יכשל בהם…

להמשך קריאה

תמיד בתשובה רבי ישראל מסלנט

תמיד בתשובה העולם נוהג לשוב בתשובה בימי הסליחות, אנשי-מעשה מקדימים לשוב בחודש אלול, ואני אומר שיש להתחיל בתשובה תיכף אחרי תפילת נעילה ביום-הכיפורים. רבי ישראל מסלנט

להמשך קריאה

ביום כיפורים תלבשי לבן

ביום כיפורים תלבשי לבן.... מצות היום של ראש השנה היא- תקיעת שופר, ואילו הנקודה של יום הכיפורים היא- עבודת הכהן הגדול, ובעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים- שני סוגים: חלק מהעבודה עושה הכהן בבגדי זהב (העבודה של העזרה ושל ההיכל) וחלק בבגדי לבן (העבודה שבקודש הקודשים). בחסידות מוסבר כי חורבן בית המקדש היה רק לגבי הבית הגשמי, ואילו בית המקדש הרוחני שנמצא בכל יהודי פנימה, בנשמתו, נשאר תמיד בשלמותו. בבית מקדש רוחני זה ישנה אותה חלוקה של זמני השנה, ובבוא יום הכיפורים, צריך כל יהודי, שהוא ה"כהן גדול" בבית המקדש שלו, לעשות כל העבודות, מבלי לסמוך על מישהו אחר. ובעבודה זו יש גם שני סוגים- עבודות בקדשי קדשים בבגדי לבן, ושאר העבודות בבגדי זהב. בגדי זהב- לפי שבקדושה צריכים להשתמש בדברים היפים והטובים…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות