Warning: Declaration of QuietSkin::feedback($string) should be compatible with WP_Upgrader_Skin::feedback($string, ...$args) in /home/centerny/public_html/heb/wp-content/plugins/ocean-extra/includes/wizard/classes/QuietSkin.php on line 12
חינוך Archives - מרכז ניו יורק - לישראלים בניו יורק

דברי תורה קצרים לפרשת כי תצא – יצר הרע – זוגיות

"אין מצב - אבוד", או "אין מצב אבוד"? פרשת כי תצא "יהדות היתה בבחינת בל יראה ובל ימצא, ומלבד זקנים אחדים לא שמר איש תורה ומצוות בפרהסיה", סיפר הרב ברלין, ששימש כרבה של מוסקבה לפני עשרות שנים. ביום לא בהיר אחד, קיבל הרב זימון לחקירה, בה נשאל למי הינו מגיש שירותי דת ומי עבר אצלו ברית מילה. הרב שמר על זכות השתיקה ואז התקרב אליו החוקר הרוסי ולחש באוזנו "רואה אנוכי שהנך איש סוד. מחר בשעה 8:00 בבוקר בוא לביתי, שם יהיה בני התינוק. ודאי תדע מה לעשות עמו"... למחרת ניגש הרב למקום ושם מסרה הסבתא את התינוק בידיו והוא ערך לו ברית מילה בחשאי ובזריזות. כעבור שבוע זומן הרב שוב לחקירה למראית עין ובמהלכה הודה לו החוקר בלחש על הברית שערך…

להמשך קריאה

מתי לחשוב על חינוך הילדים? – תמיד! | פרשת עקב | פנינה יומית

בפרשתנו עקב  כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ש"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" מוסב על "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", והיינו שעל האדם להיות שקוע בחינוך ילדיו בכל עת ושעה. ומכאן, שאל יאמר האדם שדי לו במה שזמן מסויים ביום חושב הוא אודות חינוך ילדיו או ילדי ישראל שהשפעתו עליהם, אלא המחשבה אודות חינוך הילדים צריכה להיות כל הזמן החל מ"בשבתך בביתך", ואפילו כאשר הולך בדרך ועוסק בעניניו שלו ‑ "בלכתך בדרך" אסור לו לשכוח מ"ולמדתם אותם את בניכם". וגם כאשר עייף מעבודתו במשך היום והולך לנוח, הנה כאשר…

להמשך קריאה

לחנך את הבנים ברוח ישראל ולא ברוח פרעה ח"ו

בפרשתנו שמות מובא עניין גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון"(א, כב). ולכאורה תמוה מדוע אמר פרעה בגזירתו "וכל הבת תחיון", הרי הגזירה היתה רק על הבנים להשליכם ליאור, והי' מספיק לומר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", ולמה הוסיף "וכל הבת תחיון"? ויש לומר בזה ע"ד הרמז, שגם "כל הבת תחיון" חלק מהגזירה הוא, כי גזירת פרעה היתה לא רק להרוג את בני ישראל בגופם, כי אם גם שעל כל אלו שנשארו לפליטה גזר פרעה להרוג את נשמתם ר"ל. וזהו מה שאמר פרעה לכל עמו "וכל הבת תחיון", היינו שדווקא הם יגדלו את הבנות ויחנכו אותן בדרכי המצריים. וענין זה מרומז ג"כ בעיקר הגזירה - "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", שהתוכן הפנימי בזה הוא שגזירת פרעה להשליך את הבנים…

להמשך קריאה

כי תבוא – פנינה יומית

השכר לקירוב יהודים: קירוב עוד יהודים! בתחילת פרשתנו כי תבוא מדובר אודות מצות ביכורים. ויש לבאר ההוראה ממצוה זו בעבודת האדם לקונו: עם ישראל נקרא "כרם ה'" (ישעיה ה, ז). ובאילני הכרם ישנם שרשים ענפים ופירות. שרשים הם האבות, הענפים הם ראשי המטות, והפירות הם הנוער, בדוגמת פירות הכרם הנולדים וגדלים באילנות. והקב"ה נכנס לכרם עם ישראל, וכמו שנאמר "באתי לגני אחותי כלה", ורואה פרי שבכרה, היינו, ילד או ילדה שנכנסו לגיל מצוות, או אחד מישראל שנתוודע מעניני התורה ומצוותיה שלא ידע עליהם עד עתה מפני סיבות שונות. מצווה הקב"ה ואומר שיביאו "פרי זה" לביכורים. היינו, שיחנכו אותו לעניני תורה ומצוות. אמנם, לא די בזה שיתחילו לחנכו ואחר כך יעזבו אותו לנפשו, או שימסרו את חינוכו למישהו אחר, אלא "המתחיל במצווה אומרים…

להמשך קריאה

כי תבוא עפ"י הרב חיים הבר

טור לפרשת כי תבוא כותרת: חנוך לנער על פי דרכו מהרגע שנכנסו לחדר האחות, לא הפסיקה דיני לצרוח בהיסטוריה. אמא ליטפה אותה ביד אוהבת וניסתה להרגיע, אך ללא הועיל. אמא ריחמה על דיני כל כך, עד שבסוף ויתרה על החיסון... על פניו, נוכל לתת לאמא את המקום הראשון בתחרות 'האמא האוהבת'. אולם כל בר-דעת מבין כי התנהגות כזאת אינה לטובתו של הילד ופוגעת בו במוקדם או במאוחר. תקופתנו מאופיינת באיבוד הסמכות ההורית. הורים מעדיפים לוותר לילדים, לתת להם לעשות מה שהם רוצים, מבלי להתערב ולהציב גבולות. למרבה הפלא, מחקרים מראים כי ילדים שגדלו בלי גבולות, מגלים חוסר ביטחון עצמי ונוטים לאלימות יתר. מסתבר אפוא כי לא תמיד מה שמשדר אהבה ורחמנות הוא אכן לטובת הילד. מצד שני גם הגישה ההפוכה, של חינוך תקיף…

להמשך קריאה

פרשת עקב- חינוך ילדים

מתי לחשוב על חינוך הילדים? – תמיד! בפרשתנו  עקב כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ש"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" רומז על "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", והיינו שעל האדם להיות שקוע בחינוך ילדיו בכל עת ושעה. ומכאן, שאל יאמר האדם שדי לו במה שזמן מסויים ביום חושב הוא אודות חינוך ילדיו או ילדי ישראל שהשפעתו עליהם, אלא המחשבה אודות חינוך הילדים צריכה להיות כל הזמן החל מ"בשבתך בביתך", ואפילו כאשר הולך בדרך ועוסק בעניניו שלו ‑ "בלכתך בדרך" אסור לו לשכוח מ"ולמדתם אותם את בניכם". וגם כאשר עייף…

להמשך קריאה

פרשת בלק וחינוך ילדים

 טור לפרשת בלק -כותרת: הגיע הזמן להתערב "בלי לערב הורים", נשמעת הקריאה. זה קורה בעיצומו של ויכוח. אחד מזכיר לחברו פגם של אביו, חברו מחזיר בחסרון של אמו. מכאן, זה יכול להתגלגל גם לסבא, ומי יודע לאן נגיע... למרבה הפלא, בפרשת השבוע "פרשת בלק" דווקא כן מערבים הורים. בפרשת בלק מסופר כי פינחס הרג את זמרי בן סלוא בשל חטאו עם אשה מדיינית. בעקבות זאת, החלו אנשים להקניט את פינחס וללעוג על ייחוסו, באומרם: "הכרנו את סבך מצד האמא, יתרו, שפיטם עגלים לעבודה זרה". אולם, ה' הזכיר לכולם כי סבו השני של פינחס הוא אהרון הכהן. איך ומדוע נכנסו הסבים לתמונה? מסתבר, כי הזכרת העובדה שיתרו פיטם עגלים על מנת לשחטם, באה ללמד על אכזריות רבה. הטענה כלפי פינחס היתה שלא פעל…

להמשך קריאה

חינוך לעבודה זרה

"ומזרעך לא תתן להעביר למולך" כיום כבר לא קיימת העבודה הזרה של שריפת ילדים למולך, אך מי שמוסר את ילדיו לחינוך כפרני, שכופר בעיקרי דתנו הקדושה, עובר גם הוא על איסור זה. כוכבי אשר-

להמשך קריאה

שלוש הדרכות בעבודת האדם

בנוסח ההגדה אומרים "כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, פסח מצה ומרור". והנה, "פסח מצה ומרור" רומזים לשלשה עניינים בעבודת השם, וכן מלמדים הם כיצד יש לחנך ילד קטן (שהרי "יציאת מצרים" היא לידתם של ישראל): "מצה" – חיובה הוא מדאורייתא בכל העיתים, ובזה רומזת היא על עניינים שאי אפשר בלעדם בעבודת השם (ע"ד שהמצה שהיא סוג של לחם – שהוא צורך הכרחי לקיום האדם). שתמיד צריך האדם ללמוד את התורה הק' הנקראת "לחם". "מרור" הוא מדרבנן, ואין לו כ"כ תוקף כמו לעניינים דאורייתא. שזה רומז על התוכחה והמרירות בעניינים של סור מרע. שאף שצריך להיות זהיר בזה, אך "לעולם תהא שמאל דוחה", שההתעסקות בענין הדחי' והתוכחה צ"ל באופן חלש כיד שמאל הכהה. וזהו שתוקפה של מצות…

להמשך קריאה

ואת עמלנו אלו הבנים

ואת עמלנו אלו הבנים" מתוך ההגדה" את כל עמלו צריך האדם להשקיע בגידול הבנים ובחינוכם. גם כאשר הילדים ממושמעים ודי במילה אחת להשפיע עליהם, אין להסתפק בכך ויש להתייגע בחינוך הבנים, יגיעה המוגדרת בתורה עמל ויגיעה.

להמשך קריאה

על חסד גבורה ותפארת בפרשת וישלח

טור לפרשת וישלח כותרת: משפחה לתפארת "מה ייצא ממנו?", חושבת בדאגה אמא של יוסי; "איך אפשר לחנך אותה בכלל?", שח בייאוש אבא של הילה; "רק באהבה, בחיוך ובליטוף", טוענת הסבתא; ולעומתה, היועצת דווקא ממליצה על הצבת גבולות חד משמעיים. האם גם אתם מחפשים את נוסחת הקסם להצלחה בחינוך ילדים? ובכן, יש לנו בשורה עבורכם: סוף סוף ניתן להצביע על מודל חינוכי שהוכיח את עצמו. למרבה הפלא, הוא נמצא דווקא בפרשת השבוע. יעקב אבינו העמיד 12 שבטים, שכולם המשיכו את מורשתו ונשארו נאמנים לדרכו. עובדה זו מוכיחה את עצמה גם לטווח הרחוק – אחרי 210 שנות גלות במצרים, עדיין האמינו השבטים בה', קיבלו את התורה והמשיכו את המסורת של עם ישראל. ההצלחה של יעקב בולטת על רקע העובדה שהוא היחיד שהצליח בכך מבין…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות