דברי תורה קצרים לפרשת וישב 2017

ממתק לפרשת וישב תשע"ח היו פעם שתי נשמות שנפגשו בדרך, אחת בדרכה לרדת לעולם והשניה עם סיום תפקידה ועזיבתה את העולם, פונה הנשמה שיורדת לחברתה שעולה ומבקשת ממנה "תני לי בבקשה טיפ, מה קורה שם בעולם שאליו אני יורדת?" עונה לה הנשמה העולה "תענוג, ב100 שקלים את קונה מזוזה ומקיימת מצווה, שואלת הנשמה היורדת "אם כן למה את כל כך שמחה לעזוב את העולם המדהים הזה?" עונה לה הנשמה העולה "עד שאת משיגה את המאה שקלים האלו הנשמה שלך יוצאת..." ** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הסיפור המרתק של יוסף והגלגולים שהוא עובר עד להגעתו להיות משנה למלך, למעשה אם נתבונן בסיפורו של יוסף נראה שהסיפור שלו הוא סיפור החיים של כל אחד מאיתנו, יוסף מתחיל את חייו על מי מנוחות בבית…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וישב תשע״ו

ב"ה האחים הקדושים רבי זושא ורבי אלימלך נקלעו פעם לעיירה, קרתה איזשהי אי הבנה ושמו אותם בבית הסוהר, באמצע הלילה מתעורר ר׳ זושא ושומע את אחיו אלימלך בוכה, שואל ר' זושא את אחיו "למה נפלה רוחך?" ור' אלימלך עונה "אני מסתכל על החדר ורואה שבאמצע החדר יש דלי שבו עושים האסירים את צרכיהם, בחדר כזה אסור להתפלל, מה נעשה כשנצטרך להתפלל שחרית עוד מעט?" מחייך ר' זושא ואומר "אדרבה! זו דווקא סיבה להיות בשמחה! הרי מהי הסיבה שאנו מתפללים כל יום?! כי הקב"ה ציווה עלינו להתפלל, את מצוות התפילה זכינו לקיים הרבה פעמים, אבל את המצווה שלא להתפלל כשאתה במקום כזה עדיין לא זכינו אף פעם לקיים! וכי זו לא סיבה לשמוח?" רבי אלימלך הסכים איתו ושניהם החלו לשמוח ואף קמו לרקוד,…

להמשך קריאה

פרשת וישב, עליה או ירידה

כשלא עולים... נופלים! על הפסוק "הנה חמיך עולה תמנתה" (לח, יג) פירש רש"י "בשמשון הוא אומר וירד שמשון גו' תמנתה, בשפוע ההר היתה יושבת, עולין לה מכאן ויורדין לה מכאן". ויש לבאר זה בדרך הדרש: כאשר אדם מטפס ועולה בהר אינו יכול לנוח ולעמוד במקומו אף לא לרגע אחד, כי מכיון שההר הוא בשיפוע הרי באם יפסיק עלול הוא ליפול ולהסתכן ח"ו. כן הוא הדבר הוא בעבודת האדם לקונו - "מי יעלה בהר ה'", שא"א לאדם להסתפק במצבו ולנוח לרגע מעליתו בקודש, כי בכל זמן ועת הרי הוא  נמצא "בשיפוע ההר" - במצב של סכנות רוחניות, ובאם ינוח לרגע, עלול הוא ליכשל ולבוא לידי "ירידה" ח"ו. וזה רמז הכתוב בזה שאצל "תמנה", ד"בשפוע ההר היתה יושבת", לא כתוב לשון ישיבה ועמידה, כי…

להמשך קריאה

פרשת וישב והזולת

יוסף הצדיק: להתעניין בטובת הזולת! בפרשתנו וישב  מסופר אודות דברי יוסף לשרי פרעה ואשר "ויבא אליהם יוסף בבוקר וירא אותם והנם זועפים. וישאל גו' מדוע פניכם רעים היום" (מ, ו-ז). והנה, מפרטי דברי יוסף לשרי פרעה, ומאופן הנהגתו אתם, יש ללמוד הוראה נפלאה: לאחר ש"גונב גנבתי מבית אבי", ונמכר יוסף לעבד, ואחרי כל זה עוד הושיבו אותו בבית האסורים ללא פשע ועוון, הי' אפשר לחשוב שבמצב כזה יהי' "ברוגז" על כל העולם, ובמיוחד על שרי פרעה, שהרי אחד משריו הושיבו בבית האסורים. ואם כן, כאשר ראה יוסף את שרי פרעה "והנם זועפים" הי' אפשר לחשוב שלא הי' מתעניין בהם כל עיקר. יתר על כן, הרי מצב זה ששרי פרעה "הנם זועפים" לא הי' צריך לעורר אצל יוסף תמיהה, שהרי פשוט ששר הנמצא…

להמשך קריאה

מדוע הי' יעקב ממתין שישתחוו האחים ליוסף?

מדוע הי' יעקב ממתין שישתחוו האחים ליוסף? כתוב בפרשתנו וישב "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר" (לז, יא) ופירש רש"י "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא". ולכאורה תמוה מה ש"הי' ממתין ומצפה מתי יבוא" - שימלוך יוסף על שאר האחים והם יבואו להשתחוות לו ארצה, דאף שכיון שיוסף הי' בן זקוניו של יעקב אשר אהב אותו מכל בניו לכן הי' רוצה שיעלה לגדולה, ועוד יותר משאר כל בניו, מ"מ, מהו העילוי בזה שהוא ימלוך על אחיו עד שישתחוו לו ארצה, ועד כדי כך שיעקב הי' ממתין ומצפה מתי יבוא הדבר? ויש לבאר זה בדרך החסידות: ידוע הביאור הפנימי בזה שכל ישראל נקראים בשם יוסף, "נוהג כצאן יוסף" (תהלים פ, ב), שהוא לפי שהמשיך יוסף והשפיע מעניניו ותכונותיו הרוחניים לכאו"א מישראל. דהנה, ייחודו…

להמשך קריאה

פנינה יומית – וישב

זהירות, ניצוצות! בתחילת פרשתנו וישב כתב רש"י "אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה כו', פירש לך יישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה כו' משל למרגלית שנפלה בין החול, אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה, עד שמוצא את המרגלית, ומשמצאה, הוא משליך את הצרורות מידו, ונוטל המרגלית". ויש לעיין בלשון המשל "משמצאה, הוא משליך את הצרורות מידו, ונוטל המרגלית". לכאורה מה בא ללמדנו בזה ש"משליך את הצרורות מידו", הרי זה  מובן מעצמו, שכאשר מוצאים את המרגלית אין מתעסקים כי אם עם המרגלית? ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: בכל הדברים הגשמיים טמונים ניצוצות קדושה, ועבודת האדם היא להתעסק עם הדברים הגשמיים, כדי לברר את הניצוץ מתוכם ולהעלותו לשרשו. וזהו משל המרגלית והחול, שה"מרגלית" היא ניצוץ הקדושה, וה"חול" הם דברים הגשמיים שבתוכם טמון הניצוץ.…

להמשך קריאה

פרשת וישב-למה שכם?

בשנה נתיחס לחלום השני של יוסף, הפעם אבא שלו יעקב אבינו פותר לו את החלום. מה מיוחד בעיר שכם? ואיך העיר הזאת קשורה לגאולה?

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וישב תשע"ה – יט כסלו

טור לפרשת וישב - ישיבה בכלא לפני כמה שנים היה בבנגקוק יהודי מבוגר מאוסטרליה שהסתבך עם החוק במשהו קטן ונשפט לשנת מאסר בכלא התאילנדי, כששוחרר שאלתי אותו "נו איך אתה מסכם את השנה?" הוא אומר לי "רבאיי אני חושב שצריכים לחוקק חוק שכל אדם ישב בכלא שנה אחת, תאמין לי יהיה לנו עולם הרבה יותר מושלם..." *** בפרשתנו אנחנו קוראים על יוסף ואחיו, האחים ששונאים את יוסף על חלומותיו ועל היותו הילד ה"מוצלח" של אבא, הם מוכרים אותו לעבד, אך גם בהיותו עבד הוא לא נופל ולהיפך התורה מספרת לנו "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח", גם בבית פוטיפר הוא מצליח מאוד עד לשלב שאשתו של פוטיפר גורמת לו להגיע לכלא, ההצלחה לא מסתיימת וגם בכלא יוסף רואה הצלחה ונהיה ממונה…

להמשך קריאה

ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר

"הי' ממתין ומצפה" – לגאולה העתידה! כתוב בפרשתנו "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר (לז, יא) ופירש רש"י "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא, וכן 'שומר אמונים'". ויש לבאר זה ע"ד הדרוש: ידוע אשר כללות הענינים המבוארים בפרשה זו קאי לא רק על יעקב אבינו, השבטים ויוסף כאנשים פרטיים, אלא מורים על עבודת כללות בני ישראל שבכל הדורות, ולא רק ככל מעשה אבות שהם סימן לבנים (רמב"ן עה"ת לך יב, ו), אלא שהדברים עצמם מרמזים על עבודת כללות עם ישראל (ראה בארוכה עקידה פרשתנו שער כח). ועפ"ז יש לבאר, דזה שיעקב "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא" קאי ע"ז שכל אחד מישראל ממתין ומצפה תמיד על הגאולה, גאולת בני ישראל מהגלות. ומרומז בהמשך לשון רש"י "וכן שומר אמונים", שכמבואר ברש"י על הכתוב "שומר…

להמשך קריאה

עליה וירידה בעבודת ה'

על הפסוק "הנה חמיך עולה תמנתה" (לח, יג) פירש רש"י "בשמשון הוא אומר וירד שמשון גו' תמנתה, בשפוע ההר היתה יושבת, עולין לה מכאן ויורדין לה מכאן". ויש לבאר זה בדרך הדרוש: כאשר אדם מטפס ועולה בהר א"א לו לנוח ולעמוד במקומו אפי' לרגע אחד, כי מכיון שההר הוא בשיפוע הרי באם יפסיק עלול הוא ליפול ולהסתכן ח"ו. וכמו"כ הוא בעבודת האדם לקונו - "מי יעלה בהר ה'", שא"א לאדם להסתפק במצבו ולנוח לרגע מעליתו בקודש, כי בכל זמן ועת ה"ה נמצא "בשיפוע ההר" - במצב של סכנות רוחניות, ובאם ינוח לרגע, עלול הוא ליכשל ולבוא לידי "ירידה" ח"ו. וזה רמז הכתוב בזה שאצל "תמנה", ד"בשפוע ההר היתה יושבת", לא כתוב לשון ישיבה ועמידה, כ"א לשונות של עלי' וירידה, כי "בשפוע ההר"…

להמשך קריאה

הצלחה…

בפרשת וישב מסופר על מכירת יוסף על ידי אחיו למצרים. תחילה יוסף נמכר לעבד בבית פוטיפר, ולאחר מכן יורד לשפל נמוך יותר ונאסר בבית האסורים. אולם בשני המצבים הללו זכה יוסף להצלחה מופלאה והוא ממונה למנהל המקום. הצלחה היא פונקציה של מזל. זו ברכה שהאדם זוכה לה לא בכוח יגיעתו, אלא כמתנה מלמעלה. הצלחה כזו מתחלקת לשניים: אדם הרואה הצלחה רבה במעשי ידיו, באופן שברור לכל שזהו איש בר-מזל, שמצליח למעלה מדרך הטבע. להצלחה זו זכה יוסף בבית פוטיפר, שנאמר: "וכל אשר הוא עושה, ה' מצליח בידו". ברם ישנה גם הצלחה מופלאה יותר, הצלחה כה עצומה, שאי אפשר לייחסה כלל לפעולותיו של האדם, אלא מיד חשים שיד ה' עשתה זאת. הצלחה זו ראה יוסף דווקא בבית האסורים עליה נאמר: "ואשר הוא עושה, ה' מצליח"…

להמשך קריאה

לא להסיח דעת מעבודת הבורא

על הפסוק "והבור ריק אין בו מים" (לז, יב) איתא בגמרא "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו" (שבת כב, רע"א). והנה אמרו חז"ל (בבא קמא יז, א. וש"נ) "אין מים אלא תורה". ועפ"ז יש לומר ע"ד הרמז: כאשר האדם "אין בו מים", שמוחו אינו עסוק בדברי תורה ובעבודת השי"ת, הנה אומרת עליו התורה "נחשים ועקרבים יש בו", שהוא מלא קליפות וסט"א ח"ו. והיינו, דגם בעת עסקו בדברי הרשות אסור להסיח דעתו ח"ו מעבודת הבורא, כי מיד ש"אין בו מים" ה"ה בבחי' "נחשים ועקרבים יש בו" ר"ל. וכמאמר הבעש"ט (צוואת הריב"ש סע"ו) עה"פ "וסרתם ועבדתם": "כאשר האדם מפריד את עצמו מהשי"ת, מיד הוא עובד עבודה זרה, ולא יש דבר ממוצע". (ע"פ לקוטי שיחות חט"ו עמ' 324 ואילך)

להמשך קריאה

בין חלומותיו של יוסף לחלומותיו של פרעה

בפרשתנו מסופר אודות ב' חלומות יוסף שהיו דומים זה לזה, וכן בפרשת מקץ מסופר אודות ב' חלומות שחלם פרעה. וחילוק ביניהם: אצל יוסף בחלום הראשון חלם אודות ה'אלומות' – עניני הארץ, ובחלום השני אודות השמש והכוכבים – ענייני השמים. אמנם אצל פרעה בתחילה חלם אודות הז' פרות – מין החי, ולאחר מכן חלם אודות ז' שבלים – מין הצומח. וכאן רואים החילוק בין יהודי לגוי: יהודי שייך לא רק לענייני הארץ אלא גם לענייני שמים – רוחניות. ואילו הגוי שייך רק לענייני ארץ, ובזה גופא "פוחת והולך" (קודם מין החי ולאח"מ מין הצומח, הפחות ממנו). וכמסופר אודות כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש נ"ע, שבעת שבתו במאסר אצל הסובייטים, הנה בא' החקירות, איים עליו החוקר באמצעות אקדח. ואמר לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע: דבר…

להמשך קריאה

מבחן המנהיגות – פרשת וישב

טור פרשת וישב כותרת: מבחן המנהיגות אתם מוזמנים להשתתף בבחירות בין ראובן ויהודה. כדי להקל עליכם, נסקור מעט את הפעילות של כל אחד מהם: בעוד יוסף פוסע בשליחות אביו לעבר אחיו, זוממים האחים להורגו. שניים מגלים התנגדות: ראובן מציע להם להשליך אותו לבור, מתוך כוונה להוציאו מאוחר יותר ולהשיבו אל אביו. יהודה, גם כן מתנגד, אך ממניע שונה – "מה בצע כי נהרגנו?", הוא שואל, ומבקש למכור את יוסף כדי להרוויח כסף. גם ה'חזרה בתשובה' שלהם על מעשיהם, הייתה שונה. ראובן עשה תשובה במשך שנים רבות, עם צומות ולבישת שק, על מעשה בלהה; ואילו ה'חזרה בתשובה' של יהודה בסיפור תמר, התבטאה סך הכול בשתי מילים: "צדקה ממני". ובכן, הגענו לרגע האמת – במי הייתם בוחרים למנהיג, בראובן או ביהודה? אהה, גם אתם…

להמשך קריאה