דברי תורה קצרים לפרשת ואתחנן וט"ו באב

ממתק לשבת פרשת ואתחנן תשע"ז 2017 כשהסתיימה השואה התברר שהרבה ילדים יהודים שהצליחו לשרוד נשארו יתומים.  ההורים שלהם נלקחו אל מותם במחנות הריכוז, והילדים הקטנים נשארו לבד. הרבה מנזרים נוצריים, אספו את הילדים, שמרו עליהם וגידלו אותם. הרב הראשי לישראל הרב הרצוג הסתובב באירופה במשך חודשים רבים ועבר ממנזר למנזר, אסף את היתומים הרכים והקים בעבורם בית יתומים יהודי כדי שיגדלו כיהודים. באחד הימים, הגיע הרב הרצוג אל בית היתומים גדול ומוכר באירופה וניגש לנזירה הראשית, הודה על הצלת היתומים היהודיים וביקש לקבל אותם בחזרה לעם היהודי, הנזירה הסכימה אך שאלה את השאלה המתבקשת, איך תדע מי כאן מתוך מאות הילדים שבמנזר, יהודי? הרי עברו חודשים רבים מאז ראו את הוריהם שנלקחו לתאי הגזים. הרב הרצוג אמר לה אני אדע, הוא ביקש…

להמשך קריאה
איך ידעו שהקול יהי' "קיים לעולם"? | פרשת ואתחנן פנינה יומית
Listen. Businessman holds his hand near his ear and listening

איך ידעו שהקול יהי' "קיים לעולם"? | פרשת ואתחנן פנינה יומית

בפרשתנו ואתחנן נאמר בנוגע לקול של מתן תורה "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ומפרש רש"י "ולא יסף – מתרגמינן ולא פסק, כי קולו חזק וקיים לעולם". והנה, בפשטות כוונת הכתוב אינה שבני ישראל האמינו שזהו קול שיהי' קיים לעולם, אלא שראו והרגישו בקול זה שהוא קול כזה ש"קיים לעולם". ולכאורה אינו מובן, הרי הן אמת שעברו ריבוי שנים לאחרי מתן תורה, ועדיין הקול הוא בתקפו – אבל עדיין אין זה מוכיח שגם לאחרי זמן לא יפסק הקול, ובוודאי שברגע דמתן תורה לא יכלו לדעת מה יהי' מצב הקול לאחרי כן, ואם כן, כיצד קראו לקול זה בזמן מתן תורה "קול גדול ולא יסף"? אלא, שפירוש קול ש"לא פסק" אינו רק שהקול אינו נפסק, ונמשך לאחרי…

להמשך קריאה
"כי הם חיינו ואורך ימינו" | פרשת ואתחנן פנינה יומית
JERUSALEM, ISRAEL - OCT 08, 2014: An jewish man is reading in the torah near the wailing wall in Jerusalem

"כי הם חיינו ואורך ימינו" | פרשת ואתחנן פנינה יומית

בפרשתנו ואתחנן נאמר "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (ד, ט). ובמסכת אבות למדו מכתוב זה ש"כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (אבות פ"ג מ"ח). ולכאורה תמוה, וכי שכחת דבר אחד מדברי תורה חמורה כל כך עד שיתחייב בנפשו?! ויש לומר הביאור בזה: הטעם ששכחת דברי תורה הוא ענין של איסור, כדברי הגמ' (מנחות צט, רע"ב) "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו", הוא מפני שדברי תורה "הם חיינו ואורך ימינו", והרי הם לאדם דוגמת מקום חיות הדגים לדגים (ברכות סא, ב). ולכן, כאשר האדם שוכח ומסלק דבר אחד ממשנתו הרי הוא מסלק "חייו" מעצמו, ולכן…

להמשך קריאה

אל יאמין אדם בעצמו – פרשת ואתחנן

"פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל" דברים ד,טז לאחר ארבעים שנה במדבר, אחרי כל הניסים וקבלת התורה, עדיין היה משה רבנו צריך להזהיר את ישראל על עבודה זרה, שלא לעבוד אלילים. ויש בזה לימוד גדול, שאדם מישראל, גם אחרי שהגיע למרום המעלות והמדרגות, אל יאמין בעצמו, אלא יוסיף לעבוד על עצמו ולהתחזק יותר ויותר בעבודת-ה'. -עיטורי תורה  

להמשך קריאה

"אין תוכו כברו" פרשת ואתחנן

"השמרו לכם... פסל תמונת כל" פרשת ואתחנן היו זהירים והישמרו ביותר מפני "תמונת כל" ממי שיש לו הרבה פרצופים ולא פרצוף מיוחד והתנהגות אחידה, אלא בביתו הוא נוהג אחרת מאשר בציבור ואין תוכו כברו. דברי הלוי

להמשך קריאה

ואתחנן פנינה יומית

קדושת התורה שנלמדת באנגלית בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשתנו ואתחנן  "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "קול אחד נחלק לז' קולות והם נחלקים לע' לשון" (שמו"ר ספכ"ח). ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: אמרו רז"ל "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים" (פסחים פז, ב), ובספר תורה אור מבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע אשר ב"גרים" הכוונה לניצוצות הקדושה החבויים ונמצאים בגלות אצל אומות העולם, ובני ישראל ע"י עבודתם מעלים ניצוצות אלו לקדושה (תורה אור לך לך יא, ב). וכן הוא כאשר בני ישראל משתמשים ב"שבעים לשון" של אומות העולם לעניני מסחר אך עושים כן לשם שמים, או יתירה מזו, שמשתמשים בלשונות אלו בלימוד התורה, הנה מעלים הם את…

להמשך קריאה
ואתחנן: קול גדול ולא יסף
Listen. Businessman holds his hand near his ear and listening

ואתחנן: קול גדול ולא יסף

"לא היתה לו בת קול" – מדוע? בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשתנו  ואתחנן "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "שלא היתה לו בת קול" (שמו"ר ספכ"ח). ולכאורה צריך ביאור, מהי המעלה הגדולה בכך שלקול של מתן תורה לא היתה בת קול? ובפרט לפי הידוע ש"קוב"ה לא עביד ניסא למגנא", ואם כן, מדוע הוצרכו לנס זה? ויש לבאר זה על פי המבואר בספרים הקדושים (ראה תניא פל"ו ועוד), שהגילוי האלוקי שהיה בשעת מתן תורה, הוא מעין הגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שאז יתגלה אור הקדושה בתכלית הגילוי ללא כל לבוש וצמצום, ואפילו דברים גשמיים ותחתונים לא יעלימו ויסתירו על הבורא, אלא גם בהם תחדור הקדושה ותתגלה על ידם, וכמאמר הכתוב "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן – מתן תורה

טור לפרשת ואתחנן כותרת: זיווג מן השמים שני ילדים משוחחים בבית ספר ממלכתי בארצות הברית. שח האחד לחברו: "אתמול אבא שלי פגש יהודי"... קוטע אותו החבר: "אין צורך להזכיר את דתו של אדם. כאן יש הפרדת דת ממדינה". ממשיך הראשון: "או-קיי. אז אתמול אבי פגש סיני". "טוב מאוד", מתערב חברו, "לאום מותר להזכיר". "יפה", משיב הראשון, "ואותו סיני אמר לו: יחזקל, איפה אתה מתכוון לשהות בתשעה באב?"... כמה מפתיע, אך האמריקאים לא גילו את אמריקה. הפרדת דת ממדינה הייתה קיימת כבר לפני אלפי שנים. קודם מתן תורה, הדת הסתכמה בפולחן דתי, וכמעט שלא היתה רלוונטית לשאר תחומי החיים. המהפך התרחש במתן תורה, כפי שמתואר בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן. מתוך 613 מצוות, בוחר הקב"ה את עשרת הדיברות, אותן הוא מוסר במעמד היסטורי כביר,…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן ואהבת ישראל

https://www.youtube.com/watch?v=YL6XF9H5U-U ב"ה ממתק לשבת פרשת ואתחנן תשע"ה מסופר על יהודי שישב בשדה התעופה בהמתנה לטיסה, קנה חבילה של עוגיות והתרווח על אחת הכורסאות עם ספר, מולו התיישב בחור צעיר, להפתעתו הבחור לוקח את חבילת העוגיות מהשולחן פתח אותה, לוקח עוגייה אחת ומושיט לו ולוקח אחת לעצמו, הוא לא כל כך הבין מה קורה אבל בחר להבליג, בנתיים הבחור לוקח עוד עוגייה ונותן לו ועוד אחת לעצמו וכך עד שכמעט נגמרה החבילה, כשבסוף נשארה עוגייה אחת לקח אותה הבחור הצעיר חתך לשניים ונתן לו חצי ולקח חצי לעצמו, הוא ממש מתאפק, קם מהמקום בעצבים וצועד לכיוון המטוס, כשהתיישב במקומו במטוס פתח את התיק להוציא שוב את הספר ולהפתעתו גילה שם את העוגיות שלו... מסתבר שהבחור הצעיר שכל כך כעס עליו היה נדיב ביותר.…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן "אנוכי"

"אנכי" המדבר לכל יחיד מישראל בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשת ואתחנן "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "קול אחד . . שממנו נתנבאו כל הנביאים שעמדו" (שמו"ר ספכ"ח). והנה, התחלת עשרת הדברות היא בתיבת "אנכי", ואיתא בגמ' ש"אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית" (שבת קה, א), ובספרי חסידות נתבאר אשר פירוש הדברים הוא שהקב"ה כתב ונתן את עצמו כביכול בתוך עשרת הדברות (לקוטי תורה שלח מח, ד ואילך, ובכ"מ). היו יכולים לחשוב, שענין זה הוא רק בעשרת הדברות, אבל עניני התורה שנתגלו אחר כך, ובפרט הענינים שנתגלו רק ע"י הנביאים והחכמים שבכל דור, הנה למרות שברור שלא אמרו ענינים אלו מעצמם ח"ו, אלא "רוח ה' דבר בם" (ל' ההקדמה לתניא, ע"פ שמואל-ב כג, ב), מ"מ הי'…

להמשך קריאה
התפילין ברוחני
מניח תפילין בהודו

התפילין ברוחני

"קשירת" תאוות הלב ושעבוד המוח בפרשת שמע שבפרשתנו כתוב "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (ו, ח). ויש לדייק בלשון הכתוב, שבנוגע לתפילין של יד נקט לשון "וקשרתם", ובתפילין של ראש לא נאמר "וקשרתם לטוטפות" אלא "והיו לטוטפות". שמזה מוכח שבתפילין של יד המצוה היא רק מעשה הקשירה, מה שאין כן תפילין של ראש ‑ מצוותן שיהיו מונחים על הראש, ונמצא שכל רגע שמונחים על הראש מקיים מצוות תפילין (וראה בצפע"נ על הרמב"ם (הל' תפילין פ"ד ה"ד. מהד"ת ע, ד. פט, א) שהאריך בחילוק זה ודייק כן גם מלשון הרמב"ם). ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: החילוק הפנימי בין תפילין של יד ותפילין של ראש הוא כמבואר בשולחן ערוך (או"ח סכ"ה ס"ה) שתפילין של יד שמניחים על הזרוע כנגד…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן והתפילין

ב"ה טור לפרשת ואתחנן: כותרת: דתי בלב? יש לך נקודת פתיחה טובה! "האם הרעיון של המחשב מופיע בתורה?", שאל מדען את הרבי מליובאוויטש, כאשר תופעת המחשבים החלה להתפתח. הרבי השיב בחיוב, והפתיע את המדען באומרו כי הרעיון של המחשב מתבטא כבר בתפילין. האם חשבתם על כך כאשר הנחתם תפילין? אם לא, בפעם הבאה שתעשו זאת, תוכלו להבין טוב יותר מה מסמלים התפילין. ובכן, המחשב מבצע יחד פעולות של כמה מכשירים שונים – מקלדת, מסך, מחשבון, מדפסת וכדומה – ומפעיל את כל היכולות הללו עבור מטרה אחת. זו גם המהות של מצוות תפילין. באדם יש חלקים שונים: המוח הוא ממלכה בפני עצמה, הלב הוא עולם משלו, והידיים בכלל ממלאות פונקציה אחרת. הנחת תפילין מחברת בין המוח, הלב והידיים, כך שכולם יפעלו במשותף מתוך מטרה…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן ואהבת ישראל

אהבת ישראל וחביבות התורה בבת אחת! אמרו רז"ל (ב"מ פה, ב. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז) אשר חורבן בית ראשון אף שנגרם על ידי עונות אבל אם היתה התורה חשובה בעיניהם הנה המאור שבתורה היה מחזירם למוטב ולא היה הבית חרב, ובית שני חרב משום שנאת חנם, וכנאמר במסכת יומא(ט, ב). ועתה בעקבתא דמשיחא אשר כבר אמרו רז"ל (סנהדרין צז, ב) "כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים" - עלינו, על כל אחד ואחד במקום מגורו, להשתדל באהבת ישראל ובחביבות התורה והמצות ביתר שאת ויתר עז. ושני דברים אלו מתקיימים בבת אחת כשמתעסקים בענינים של חיזוק התורה והיהדות בין השדרות הכי רחבות של עם ישראל. כי אין לך אהבה גדולה מזו כשמשתדל ביגיעת נפש ויגיעת בשר להציל את חבירו -…

להמשך קריאה

שמע ישראל בפרשת ואתחנן

בין "ה' אחד" ל"ה' חד" בפרשתנו ואתחנן כתוב "שמע ישראל וגו' ה' אחד", ותרגם אונקלוס "ה' חד". והנה ידוע מה שכתוב בספרים, שפירוש 'אחד' שמורכב מג' אותיות, א' ח' וד' הוא שה"ז' רקיעים וארץ [שמרומזים באות ח'] וד' רוחות העולם [שמרומזים באות ד'] בטלים אל האל"ף הוא אלופו של עולם" (לשון כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בתורה אור ויחי מז, ב). ונמצא שאותיות ח' וד' מורים על העולם, ואות א' על הקב"ה "אלופו של עולם". והנה, החילוק בין לשון הקודש לשאר הלשונות הוא שבלשון הקודש להיותו לשון קדוש שבו ברא הקב"ה את העולם, הקדושה היא בגלוי. מה שאין כן בשאר הלשונות אין קדושתו של הקב"ה גלויה כל כך. ועל פי זה יש לפרש מה שבלשון הקודש אומרים "ה' אחד", ובתרגום "ה' חד", כי…

להמשך קריאה