כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול

"כנגד ארבעה בנים" "כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" (הגדה של פסח).  הבן הרשע נמצא סמוך לבן החכם, כדי שהחכם יקרבו ויתקנו. שכן לתיקון הרשע דרושים כוחות גדולים. הבן התם והבן שאינו יודע לשאול אין בכוחם להחזיר את הרשע למוטב. משימה זו יכול לעשות רק החכם, ולכן מוטלת חובה זו עליו. אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש  

להמשך קריאה

סוג ה'בן' שעלול להיות בכל שאר ג' בנים

בנוגע לארבעת הבנים שנזכרו בהגדה מצינו שדווקא בשאלת הבן הרשע דיברה התורה בלשון רבים: "והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" (שמות יב, כו). וי"ל הטעם: הנה הסוגים ד"חכם" "תם" ו"שאינו יודע לשאול", הם שלושה מיני אנשים שחלוקים בידיעותיהם ובדרגתם, ומזה משתלשל החילוק גם בשאלותיהם. אבל הבן הרשע אינו מוגדר בידיעותיו ובשכלו, דלפעמים "הוא חכם ומתוך זדון לבו מרשיע" (אבודרהם), פעמים שהוא תם בידיעותיו ורק מצד רשעו ה"ה שואל את שאלת הרשע, ואפשר להיות ג"כ שמצד ידיעותיו הרי הוא אינו יודע לשאול [וכפי שנראה בחוש שהטוענים בתוקף ביותר "מה העבודה הזאת לכם" הם דווקא אלו שגם לשאול אינם יודעים... ]. ומכיון ששאלת הרשע יכולה להשאל על ידי כל הסוגים, לכן הפסוקים העוסקים בשאלה זו מדברים בל' רבים: "והי' כי יאמרו…

להמשך קריאה

סוג ה'בן' שעלול להיות בכל שאר ג' בנים

בנוגע לארבעת הבנים שנזכרו בהגדה מצינו שדווקא בשאלת הבן הרשע דיברה התורה בלשון רבים: "והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" (שמות יב, כו). וי"ל הטעם: הנה הסוגים ד"חכם" "תם" ו"שאינו יודע לשאול", הם שלושה מיני אנשים שחלוקים בידיעותיהם ובדרגתם, ומזה משתלשל החילוק גם בשאלותיהם. אבל הבן הרשע אינו מוגדר בידיעותיו ובשכלו, דלפעמים "הוא חכם ומתוך זדון לבו מרשיע" (אבודרהם), פעמים שהוא תם בידיעותיו ורק מצד רשעו ה"ה שואל את שאלת הרשע, ואפשר להיות ג"כ שמצד ידיעותיו הרי הוא אינו יודע לשאול [וכפי שנראה בחוש שהטוענים בתוקף ביותר "מה העבודה הזאת לכם" הם דווקא אלו שגם לשאול אינם יודעים... ]. ומכיון ששאלת הרשע יכולה להשאל על ידי כל הסוגים, לכן הפסוקים העוסקים בשאלה זו מדברים בל' רבים: "והי' כי יאמרו…

להמשך קריאה

החכם עלול להיות קרוב אל הרשע דוקא

בנוסח ההגדה אמרינן "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם ואחד רשע וכו'". ויש לפרש סמיכות החכם להרשע (ולא לגדולים ממנו בערכם, תם ושאינו יודע לשאול), שבא ללמדנו ע"ד הרמז את מעלת התמימות, וגודל הזהירות הנצרכת בזה אצל החכם שעלול להמצא רחוק מן ה"תם" וקרוב ח"ו אל ה"רשע". דהנה כתיב "תמים תהי' עם ה' אלוקיך", שצריך לקיים תומ"צ בתמימות ובקבלת עול. ולכן, אף שהחכם שואל מצד תשוקתו להבין ולהעמיק יותר, וכפשוט שאין בזה דבר רע ח"ו, אמנם, סוכ"ס, מעצם העובדה שבא לכלל שאלה נראה שאין עניני האלקות בפשיטות ובתמימות, ולכן צריך להשמר ולידע שעלול להסתעף מזה (בריבוי השתלשלויות) שאלות של רשע, שהינם על מנת לקנטר ח"ו. ולכן נסמך החכם להרשע, למען ידע ויזהר. וכפתגם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שאמר בשם חסידים הראשונים:…

להמשך קריאה

"אילו הי' שם לא הי' נגאל" – למעליותא

בנוסח ההגדה, בהתשובה לבן הרשע אומרים "לי ולא לו, אילו הי' שם לא הי' נגאל". ולכאורה תמוה: איזה צורך ואיזו תועלת יש בהודעה לרשע שהוא איננו שייך לענייני סדר פסח, שכן "אילו הי' שם לא הי' נגאל"? ועוד: אם אכן אין לו שייכות ליציאת מצרים, מה עניינו להגדה של פסח ומדוע בכלל הוא יושב ליד שולחן הסדר? אלא שלאמיתו של דבר, באמירה זו לרשע אין שום כוונה ח"ו לדחות אותו מהסדר או להודיע לו שהגאולה היא ממנו והלאה. אדרבה, יש לומר שהכוונה היא דוקא להראות לו את נועם התורה ולקרב אותו: אנו אומרים לרשע שאמנם "אילו הי' שם", במצרים, "לא הי' נגאל", אבל בגאולה העתידה גם הוא עתיד להגאל. דהנה, לענין הגאולה העתידה כבר אמרו להדיא (ראה בהל' תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן…

להמשך קריאה

יחסי החכם והרשע

"כנגד ארבעה בנים" הבן הרשע נמצא סמוך לבן החכם, כדי שהחכם יקרבו ויתקנו. שכן לתיקון הרשע דרושים כוחות גדולים. הבן התם והבן שאינו יודע לשאול אין בכוחם להחזיר את הרשע למוטב. משימה זו יכול לעשות רק החכם, ולכן מוטלת חובה זו עליו. )אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש

להמשך קריאה

פרשת בא אין אלטרנטיבה ויהדות אלטרנטיבית

כותרת: אין אלטרנטיבה! בעידן המודרני, מחפשים לכל דבר אלטרנטיבה. יש רפואה אלטרנטיבית, מוזיקה אלטרנטיבית, ואפילו... "יהדות אלטרנטיבית". זו "יהדות" אחרת, בלתי מחייבת, בה כל אחד יכול לבחור מה לעשות, מתי ואיך. אתה יכול לחגוג את ליל הסדר עם לחם לצד מצה, אתה יכול לשנות את אופי בית הכנסת, ולהבדיל, אתה יכול גם לבחור בדרך הקבורה שמוצאת חן בעיניך, חלילה. הרעיון הזה אינו חדש. פרשת השבוע נדרשת לשאלה של הבן הרשע: "מה העבודה הזאת לכם". ליל הסדר המסורתי נראה בעיניו כמו עבדות קשה, מכבידה ומחייבת. לא מוצאת חן בעיניו העובדה שהוריו מקפידים לאכול דווקא מצות, לשתות דווקא ארבע כוסות ולקרוא דווקא את הנוסח של ההגדה. "למה הכול חייב להתנהל לפי כללים מחייבים?", שואל הבן הרשע, ומציע חיי יהדות בלתי מחייבים. מסגרת דתית חופשית…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות