ממתק לשבת פרשת ויצא ההתעסקות בגשמיות

פרשת ויצא אותה שאלה יכולה להישאל גם על כללות התורה למה ההתעסקות הרבה כל כך בגשמיות, תפילין מעור גשמי, אתרוג גשמי וכו' מאת בית חבד תיאלנד: בשנה הראשונה לשליחותי בתאילנד הייתי יוצא לרחוב הקאוסן המפורסם בבנגקוק ומחפש אנשים שיבואו להשלים מניין, יום אחד בעודי עומד ברחוב אני רואה מרחוק בחור גדול מתקרב לעברי עם שער ארוך, קעקועים ועגילים, ראיתי שהוא ישראלי אבל הייתי בטוח שזה לא הטיפוס שיבוא להשלים מניין, הסתובבתי כדי לא להיתקל במבט שלו, אחרי דקה אני מקבל טפיחה על הכתף והבחור אומר לי "חבדניק, אתה צריך מניין?" עניתי לו בנבוכות "כן" הוא מיד התחיל להסתובב ותוך כמה דקות חזר עם עוד 20 ישראלים, צעדנו כולנו ביחד לבית חב"ד והתפללנו מנחה, אחרי התפילה הבחור ניגש אלי ואומר לי "אתה חדש…

להמשך קריאה
כלי לקבלת ברכות השם יתברך
כל אחד מישראל הוא כלי לקבלת ברכות השי"ת ברוחניות ובגשמיות וכשהכלי נקי טהור ומצוחצח הוא מרבה את המשכת האור לתוכו.

כלי לקבלת ברכות השם יתברך

כל אחד מישראל הוא כלי לקבלת ברכות השי"ת (השם יתברך) ברוחניות ובגשמיות וכשהכלי נקי טהור ומצוחצח הוא מרבה את המשכת האור לתוכו.

להמשך קריאה

גשמיות של יהודים היא רוחניות

תפילה לשפע! "גשמיות של יהודים היא רוחניות. הקב"ה נותן לנו גשמיות כדי שממנה ניצור רוחניות. לפעמים כאשר אין הדבר כן, יש לתת לקב"ה ולו מנחת עני – והוא נותן בשפע." פירוש: עם ישראל, גם כשהוא עסוק בארציות העולם, קשור הוא עם ה' אחד. ה' יתברך יוצר מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל יוצר מהגשמיות רוחניות (למשל ע"י מצוות הצדקה). על כן בראש השנה עיקר תפילתנו היא על עניינים גשמיים דווקא!! כמו כן ידוע הרי, כי בעשרת ימי תשובה, נפסקים לאדם כל מזונותיו לשנה הקרובה. לכן, אל לנו לחשוש, גם השנה לפנות אל הקב"ה ולבקש שפע וברכה בכל העניינים! שהקב"ה ייתן לכל אחד מאתנו שנה טובה ומתוקה, שנה של פרנסה בהרחבה, בריאות טובה, מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ואנו נמליך אותו ונגלה את כבודו בכל מעשינו!…

להמשך קריאה

להפוך את ה"עראי" ל"קבע"

בנין הסוכה צריך להיות באופן של דירת עראי: "אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (ולכן – סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולה). אמנם, הנהגת האדם בסוכה, צריכה להיות באופן של קבע: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים . . מצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה" (סוכה כח, ב). כלומר, הסוכה מצד עצמה צריכה להיות באופן של "עראי", אמנם על-ידי שהאדם יושב בתוכה באופן של קביעות הרי היא נעשית ל"קבע". ומכך ניתן ללמוד לכללות הנהגת האדם בעולם: (א) גשמיות העולם מצד עצמה, אין בה כל חשיבות – היא רק דבר "עראי" וטפל. ועבודת האדם היא, לעשות ממנה "קבע" – להשתמש בדברים הגשמיים עבור ענייני קדושה, וכך לעשות מהם…

להמשך קריאה

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש תיכף ליציאת הכהן־גדול מקודש הקדשים ביום הכיפורים, היה מתפלל "תפילה קצרה", ותוכנה – בקשה עבור עניניהם הגשמיים של ישראל, פרנסה בהרחבה וכו'. ולכאורה – הלא כניסתו לקודש הקדשים, היתה באופן הכי נעלה והכי מקודש, והוא דבר פלא שתפילה זו אודות ענייניהם הגשמיים של ישראל, היתה דוקא תיכף לאחר יציאתו מן הקודש? ויש לבאר, דבזה היא ההוראה – שאצל איש ישראל הרי גם ענייניו הגשמיים קשורים אל המקודש ביותר; דבשאר עמי הארץ פרנסתם תלויה בעבודתם והתעסקותם בה, ואילו אצל ישראל תלויה הפרנסה בקיום התורה ומצוות – "אם בחוקותי תלכו . . ונתתי גשמיכם בעתם". כי גם ענייניו הגשמיים של היהודי באים מאת הקב"ה באופן 'ישיר', בלא תלות בדרכי הטבע. ולכן, אל יחשוב אדם שבאם 'יבוא אל הקודש' שעה…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות