רעיונות והגיגים לשולחן שבת פרשת בשלח 2017 – ט"ו בשבט

ממתק לשבת פרשת בשלח תשע"ז קבוצת סטודנטים נכנסו פעם לשיחה אישית עם הרבי מליבאוויטש. לקראת סוף הפגישה, שאל אחד הסטודנטים "שמעתי שאומרים שהרבי מסוגל לעשות ניסים, האם זה נכון?" ענה לו הרבי "היכולת לעשות ניסים אינה מוגבלת רק לאדם כזה או אחר, כל אחד מאיתנו יכול לחולל נסים, בכל אחד מאיתנו יש נפש אלוקית ולכן ביכולתנו להתגבר על מגבלותינו הטבעיות- גדולות ומאיימות ככל שיהיו. כדי להמחיש זאת", אמר הרבי בחיוך, "אעשה עכשיו נס. כל אחד מכם יחליט עכשיו להשתפר בתחום אחד שהוא מרגיש שעליו לשפר, תחום שעד היום הוא הרגיש שההתקדמות בו היא מעבר ליכולותיו, ותראו שתצליחו כל אחד במשימה שלו. כך תראו שלנשמה יש את הכוח להתגבר מעל המציאות הטבעית וזה נס..." * בפרשת השבוע נקרא על קריעת ים סוף, במדרש…

להמשך קריאה

משל לאדם שהרכיב את בנו על כתיפו – הגאולה- בשלח

אבא, תן לנו את הגאולה! בטעם סמיכות פרשת  בשלח "ויבא עמלק" לפרשה שלפני' כתב רש"י "סמך פרשה זו למקרא זה לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם . . משל לאדם שהרכיב את בנו על כתיפו ויצא לדרך, הי' אותו הבן רואה חפץ, ואומר, אבא, טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שני' וכן שלישית. פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן, ראית את אבא, אמר לו אביו, אינך יודע היכן אני? השליכו מעליו, ובא הכלב ונשכו" (יז, ח). ומדברי רש"י אלו יש ללמוד הוראה נפלאה: גם כאשר בני ישראל נמצאים בגלות בתוך "מדבר העמים", צריכים הם לדעת שהקב"ה נמצא עמהם ודואג לכל צרכיהם "תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם", וכ"משל לאדם שהרכיב את בנו על כתפו . . הי'…

להמשך קריאה
איסור תחומין ברוחני – פרשת בשלח
שמורת טבע בהמפטונס

איסור תחומין ברוחני – פרשת בשלח

גם רגלי האדם צריכים להיות ב'תחום' הלימוד בפרשתנו בשלח  נאמר איסור תחומין "אל יצא איש ממקומו ביום השבת" (טז, כט), שפירושו "אלו אלפים אמה של תחום שבת" (רש"י). ויש לבאר תוכן איסור יציאה חוץ לתחום בעבודת האדם לקונו: אף שציוותה תורה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" (יתרו כ, ט) שמשך זמן מסויים בימות החול על האדם לעסוק ב"עובדין דחול" ובענינים שאינם שייכים לתורה ומצוותי', הזהירה תורה שרק "יגיע כפיך כי תאכל" (תהלים קכח, ד), כלומר, שיש לעבוד עם העסק רק ב"יגיע כפיך", עם הידים וכח המעשה שלו, כי ראשו ורובו צריכים להיות שקועים - גם בעת העסק - בתורה ובמצוותי'. אך במה דברים אמורים שהתירה תורה שה"כפים" וכוח המעשה יהיו עסוקים בעניני עולם הזה, הרי זה דווקא ב"ימות החול", והיינו, בזמן…

להמשך קריאה

ממתק לשבת על ניסים גאולה ויכולות פרשת בשלח

ב"ה ממתק לשבת פרשת בשלח תשע"ו קבוצת סטודנטים נכנסו פעם לשיחה אישית עם הרבי מליבאוויטש. לקראת סוף הפגישה, שאל אחד הסטודנטים "שמעתי שאומרים שהרבי מסוגל לעשות ניסים, האם זה נכון?" ענה לו הרבי "היכולת לעשות ניסים אינה מוגבלת רק לאדם כזה או אחר, כל אחד מאיתנו יכול לחולל נסים, בכל אחד מאיתנו יש נפש אלוקית ולכן ביכולתנו להתגבר על מגבלותינו הטבעיות- גדולות ומאיימות ככל שיהיו. כדי להמחיש זאת", אמר הרבי בחיוך, "אעשה עכשיו נס. כל אחד מכם יחליט עכשיו להשתפר בתחום אחד שהוא מרגיש שעליו לשפר, תחום שעד היום הוא הרגיש שההתקדמות בו היא מעבר ליכולותיו, ותראו שתצליחו כל אחד במשימה שלו. כך תראו שלנשמה יש את הכוח להתגבר מעל המציאות הטבעית וזה נס..." *** בפרשת השבוע נקרא על קריעת ים סוף,…

להמשך קריאה

שומרים אמונים לקב"ה

על קריעת ים-סוף נאמר בתורה  בפרשתנו בשלח  "והמים להם חומה". בשעה ששומרים אמונים לקב"ה ולתורתו והולכים אחריו אפילו בים, לא זו בלבד שה'ים' מתבטל, אלא יתרה מזו - הוא עצמו נהפך לחומת מגן. הרבי מילובביטש

להמשך קריאה

להציל גם אלו ש"הענן פולטם"

בסיום פרשתנו נאמר "ויבוא עמלק גו' ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים" (יז, ח-ט). ואיתא במדרש "למה אמר ליהושע, מפני שבא משבטו של יוסף" (פסיקתא דר"כ פ"ג). ויש לבאר זה שמלחמת עמלק הוצרכה להיות ע"י אחד שהוא "משבטו של יוסף" בדרך הפנימיות: מלחמת עמלק הייתה רק עם אלו שהיו "נחשלים אחריך" - אלו שהיו "חסרי כח מחמת חטאם שהי' הענן פולטם" (תצא כה, יח ופרש"י שם). והיינו, שהמלחמה הייתה רק עם החוטאים שהיו מחוץ לענן, אך באלו שהיו בתוך הענן לא הי' ביכולתו של עמלק לנגוע כלל. וא"כ היו יכולים לחשוב שאין הכרח שילכו "אנשים" - אלו "יראי חטא" (לשון רש"י עה"פ בחר לנו אנשים) מחוץ לענן, שהוא מקום סכנה בגשמיות ורוחניות, רק בכדי להציל את החוטאים ש"הי' הענן פולטן". אך…

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת בשלח ויוד שבט תשע"ה
סיר ותפוח אדמה

ממתק לשבת פרשת בשלח ויוד שבט תשע"ה

ממתק לשבת פרשת בשלח ויוד שבט תשע"ה שירלי צ'יסהולם היתה האישה השחורה הראשונה שנבחרה אי-פעם לבית הנבחרים של ארצות הברית היא מצאה את עצמה נאבקת בדעות קדומות ובחברי קונגרס גזעניים שניסו לעכב את התקדמותה. לאחר בחירתה היא מונתה כחברה בוועדת החקלאות, תחום בו שירלי, אישה שגדלה כל חייה באזור עירוני, לא יכלה לתרום רבות ,המינוי גרם לה אכזבה רבה, היא רצתה להיבחר כדי למגר את בעיית העוני וחסרי הבית במרכזי הערים; מה תוכל לעשות כחברה בוועדת החקלאות? *** יום אחד היא קיבלה טלפון ממשרדו של הרבי מליובאוויטש. "הרבי רוצה להיפגש עמך", נאמר לה. צ'יסהולם, שהתגוררה במרחק רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי "770", נפגשה עם הרבי לפני הבחירות בניסיון לקבל את תמיכתו במועמדותה (אותו, אגב, לא קיבלה: הרבי סירב להתערב בפוליטיקה ולתמוך בה…

להמשך קריאה

"צא הלחם בעמלק" עד כמה יש להשתדל כדי לקבל את התורה?

בסיום פרשתנו מצינו דבמלחמת עמלק צוה הקב"ה "צא הלחם בעמלק". אך לאידך, מצינו בפרשתנו שנגד מצרים נצטוו ישראל "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (יד,יד). וצריך ביאור, מדוע במלחמת מצרים נצטוו "ואתם תחרישון" - שלא ילחמו, משא"כ במלחמת עמלק נצטוו להלחם בעצמם? ויש לומר הביאור בזה: נאמר בכתוב "הקול קול יעקב והידים ידי עשו". והיינו, שענין המלחמה שייך רק לעשו, אך בני ישראל אינם שייכים כלל לעניני מלחמה. ולכן במלחמת מצרים נצטוו "ואתם תחרישון" ושלא יילחמו עם מצרים, כי בני ישראל לא שייכים כלל לעניני מלחמות. אך כאשר הגיע עמלק להלחם בישראל, היו אז בני ישראל בדרכם לקבלת התורה, ועמלק נלחם לעכבם מקבלת התורה. וזהו שנגד עמלק נצטוו להלחם, כי כאשר יש מונע ומעכב מלימוד התורה אין לעשות שום חשבונות ויש להשתדל בכל…

להמשך קריאה

מילה זה מילה – לפרשת בשלח

בפרשת בשלח, מתואר נס קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בים ביבשה והמצרים טבעו בים: "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו": הים חזר לתוקפו וחוזקו הראשון וכיסה את חיל פרעה והטביעם.  המדרש מספר שכאשר ה' ברא את הים התנה עמו הקב"ה תנאי: עליו להיבקע לפני בני ישראל כאשר יצטרכו לעבור בו. ומסביר המדרש שגם לאחר שעמד הים בהתחייבותו זו חזר לתנאו הראשון, וזו משמעות המילה ל'איתנו', אותיות 'תנאו', לתנאי "שהתניתי עמו מתחילה". אך לא ברור כיוון שהים עמד בתנאי ונבקע לפני בני ישראל אז מדוע לאחר מכן נאמר "וישב הים לאיתנו או לתנאו".  מסביר הרבי כי תנאי זה של הים עדיין עומד וקיים. הקב"ה הטביע בבריאה "תנאי", שכאשר יהודי יוצא מ"מצריים" (מהמגבלות שלו) והולך ל"הר סיני" לקבל את התורה על מנת להוסיף…

להמשך קריאה

איך מתגברים על הניסיונות "הקרובים"? חסידות למתקדמים

בשירת הים נאמר "תפול עליהם [על אומות העולם] אימתה ופחד" (טו, טז). ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: מלחמת ישראל עם האומות רומזת גם על מלחמת היצר, שכאו"א מישראל צריך להלחם עם יצרו ולכבוש את כל רגשותיו ותאוותיו שיהיו תחת ממשלת הקדושה. ועל זה נאמר בכתוב "תפול עליהם אימתה ופחד", שהכוח להתגבר על יצר הרע הוא מהקב"ה, המטיל אימה ופחד על היצר, וזה פועל שלא יוכל להתגבר ולשלוט ח"ו על איש ישראל, כמאמר חז"ל (סוכה נב, ב. ועוד) "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו". והנה, על פסוק זה פירש רש"י "אימתה - על הרחוקים. ופחד - על הקרובים". ויש לבאר ענין זה במלחמת היצר: כמו שבאומות העולם יש שני סוגים "קרובים" ו"רחוקים", כן הוא גם אצל האדם. שישנם ניסיונות ומדות רעות ש"רחוקים"…

להמשך קריאה

כיצד יכול יהודי לפעול קריעת ים סוף בימינו? חסידות למתקדמים

יש לבאר ענין קריעת ים סוף בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל (חולין קכז, א) "כל שיש ביבשה יש בים", והיינו, שכל הדברים הקיימים ביבשה ונראים לעין כל קיימים גם בים, ורק שמכוסים הם מעין האדם. ונמצא, שהים רומז על דברים מכוסים ונעלמים, והיבשה על דברים הגלויים לעין כל. והנה, גם בכל אחד מישראל ישנו ענין 'ים' ו'יבשה', שהרי נשמת כל איש מישראל דבוקה ומיוחדת עם הקב"ה בכל זמן ועת. אלא שבזמן התפילה, כאשר האדם מתעורר ברגשי אש שלהבת לידבק בהשי"ת, הרי הקשר הזה גלוי לעין כל ופעולתו ניכרת, ואזי ההתאחדות עם הקב"ה היא בבחינת 'יבשה', משא"כ אחרי התפילה, הנה הרגש הזה של דביקות לקונו מכוסה הוא ואינו ניכר לכל, והרי זה בבחינת 'ים'. ועפ"ז יש לפרש ענין קריעת ים סוף בעבודת האדם,…

להמשך קריאה

תפילתו "אומנתו" פרשת בשלח חסידות למתקדמים

בפרשתנו מסופר שכאשר ראו בני ישראל ש"מצרים נוסע אחריהם" אזי "ויצעקו בני ישראל אל ה'" (יד, י). ופירש רש"י "ויצעקו - תפסו אומנות אבותם". ולכאורה יש לתמוה, הרי לשון "אומנות" נופל על דבר שעוסקין בה בתמידות ובתדירות, וא"כ איך מתאים לתאר את התפילה "שצעקו" אל ה' כש"מצרים נוסע אחריהם" בשם "אומנות"? ויש לומר הביאור בזה: בקריאת תפילה זו בשם "אומנות" מתורץ תמיהה גדולה, שלכאורה, מה מקום הי' להתפלל אל הקב"ה בשעה ההיא, הרי כבר הבטיח להם הקב"ה שבני ישראל יצאו ביד רמה, וא"כ ממה-נפשך, אם האמינו בהבטחת הקב"ה, אין צורך להתפלל. ואם לא האמינו – מדוע התפללו? אלא שלכן נקראה תפלה זו בשם "אומנות" ללמדנו שלא היתה תפלה זו מפני מצוקתם ודאגתם אלא מפני שכך היא "אומנתם" של "אבותם" ושל בני ישראל,…

להמשך קריאה

וידאו 8 דקות פרשת בשלח נפגשת עם יוד שבט

https://www.youtube.com/watch?v=R__fk9gRqSI למי יקשיבו בני ישראל למשה או לעמוד הענן? צריך להתחיל לצאת ממצרים (מהמיצרים) להאמין בצדיקים וזה הענין של יצאת מצרים. יחי אדוננו ומורנו מלך המשיח לעולם ועד שמונה דקות על פרשת בשלח בשבוע של יוד שבט עם הרב שרגא זלמנוב מבית חבד קווינס ניו יורק לגימת חסידות

להמשך קריאה

וידאו 13 דקות סקירה על פרשת בשלח והסבר חסידי על מהות התפילה

https://www.youtube.com/watch?v=NBOKbP8en_Y זריקת חסידות פרשת בשלח כשבני ישראל היו לפני קריעת ים סוף הם התפללו לבורא עולם מדוע? אם הם מאמינים בקב"ה אז הוא כבר הבטיח להם להגיע לארץ ישראל! אן הם לא מאמינים בקב"ה אז למה להתפלל?? לפני הכל סקירה קצרה על פרשת השבוע פרשת בשלח ואחרי זה כמובן זריקת חסידות על פי תורתו של הרבי מילובבאיטש זריקת חסידות בפייס בוק https://www.facebook.com/chacisik

להמשך קריאה

טור לפרשת בשלח: לחם מן השמים

טור לפרשת בשלח כותרת: לחם מן השמים כמידי שבת, גם בשבת הקרובה נניח על השולחן שתי חלות, מכוסות במפית חגיגית. אולם השבת יהיה טעם מיוחד לחלות, שכן הן מגיעות אלינו היישר מפרשת השבוע. הכיצד? הפרשה מספרת, כי לאחר יציאת מצרים, אזלו המצות שבני ישראל הכינו כצידה לדרך. העם החל לרעוב, וה' הודיע כי בכל יום ירד עבורם לחם מן השמים. כבר למחרת בבוקר, השתאו בני ישראל למראה הלחם הפלאי שירד משמים, עטוף בשכבת טל משני צדדיו. ביום שישי ירדו שני לחמים, "לחם משנה", עבור יום שישי ועבור יום השבת. זו הסיבה שאנו מכינים בכל שבת שתי חלות, זכר למן הנוסף שירד ביום שישי; כמו כן אנו מכסים את החלות במפה, זכר לכך שהמן היה מכוסה בטל. טעמו של המן ממשיך להיות ערב עד…

להמשך קריאה

שירת הים | אחד בפה, אחד בלב | בשלח | אז ישיר משה ובני ישראל

   טור לפרשת בשלח   כותרת: אחד בפה, אחד בלב המלחמה האחרונה, מעבר לחשיבותה במישור הביטחוני, הביאה עמה סימפטום חיובי נוסף – המצב הביטחוני הקשה הביא לאחדות נדירה בין הקצוות בעם ישראל. החיילים והתושבים בדרום זכו לחיבוק חם מיהודים מכל גווני הקשת, מה שמוכיח כי כולנו 'עם אחד'. תופעה מקבילה התרחשה לפני למעלה מ-3000 שנה, כפי שמתואר בפרשת השבוע. עם יציאת מצרים, נדרשו בני ישראל לברוח מפרעה וחייליו ולצלוח את ים סוף. בעקבות הנס הגדול של קריעת ים סוף, שרו כולם את שירת הים – "אז ישיר משה ובני ישראל". לפי אחת הדעות, משה רבנו התחיל את המילים הראשונות של השירה וכל בני ישראל המשיכו יחד באופן אחיד, כי שרתה על כולם רוח הקודש. רוח הנבואה ששרתה אז על בני ישראל מעלה…

להמשך קריאה

פרשת בשלח| די לספקנות! אשר קרך בדרך

טור לפרשת בשלח כותרת: די לספקנות! אשר קרך בדרך  "לא תאמין איך ה' הציל אותי בנס מתאונת דרכים" – שח דני בהתלהבות לחברו משה. "אולי זה סתם היה מקרה?" – ניסה משה להטיל ספק בדברים. "לא, לא, בדרך הטבע הייתי אמור להיפגע קשות. רק נס הציל אותי" – השיב דני בלהט. "כן, אבל מדוע אתה מתלהב יתר על המידה?" – ניסה משה לצנן את הרוחות. ספקנות וקרירות מופיעים כבר בפרשת השבוע. לאחר הניסים הגדולים שהיו במצרים ובקריעת ים סוף, שמרו כל העמים מרחק מעם ישראל. רק עמלק תפס אומץ ופתח במלחמה. בתגובה, מכריז ה' על "מלחמה בעמלק מדור לדור", ומצווה למחות את זרעו עד עולם. למעשה, בימינו אין אפשרות לזהות בבירור איזו אומה מהווה המשך של עמלק. איך אפשר למחות את עמלק גם כיום? כנראה שעמלק…

להמשך קריאה