מדוע אומרים בברית כשם שנכנס לברית כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים?

השאלה היומית - על ברית מילה בברית מילה נהוג לומר: "כשם שנכנס לברית כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים". למה אומרים זאת רק בברית מילה? כי ממצוות המילה אי-אפשר להיפרד לעולם, ולכן מברכים את הילד שגם שאר המצוות ילוו אותו למשך כל ימי חייו. -אמרי בנימין

להמשך קריאה

מעלת הנימול ל8 ימים על הנימול ל13 שנים

מעלת הנימול לשמונה ימים על הנימול לי"ג שנים יצחק אבינו נימול לשמונה ימים, כמסופר בפרשתנו "וירא": "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים" (כא, ד), ואילו ישמעאל "בן שלוש עשרה שנה בהימולו את בשר ערלתו" (לך יז, כה). ומסופר במדרש שיצחק וישמעל "היו מדיינים זה עם זה", ישמעאל טען "אני חביב ממך שנמלתי לשלוש עשרה שנה", ואילו יצחק אמר "אני חביב ממך שנמלתי לשמונה ימים". ויש לתמוה על טענתו של יצחק אבינו, דלכאורה מה מעלה יש בברית שהיא לח' ימים, הרי הדעת נותנת להיפך, שהמצווה נעלית היא יותר כשנעשית בגיל בו האדם הוא כבר בר דעת ומסכים לעשיית המצווה, וכפי שאכן טען ישמעאל שמצוותו חביבה יותר "שהיה סיפק בידי למחות ולא מחיתי"? ויובן זה בהקדם ענינה של ברית מילה: ידידים אשר…

להמשך קריאה

מתי נכנסת הנפש הקדושה?

מתי נכנסת הנפש הקדושה? כתוב בשו"ע אדמו"ר הזקן (או"ח מהדורא תנינא סוס"ד, וש"נ) ש"תחלת נפש זו הקדושה היא כו' במצות מילה". ולכאורה אינו מובן, הרי גם קודם לידת התינוק "מלמדין אותו כל התורה כולה"(נדה ל, ב), ונמצאת בו נפש הקדושה, ואיך יתאים זה עם מ"ש שתחילת כניסת נפש הקדושה היא בעת הברית מילה? ויש לומר הביאור בזה, דהנה מצינו מעלה מיוחדת בברית מילה שאינה בשאר המצות, שאף שכל המצות, מצוה מלשון "צוותא וחיבור" (לקו"ת בחוקותי מה, ג), ענינן לחבר את אדם עם הקב"ה, אבל אין חיבור זה ניכר בגוף האדם המקיים המצוה. ולדוגמא: היד המחלקת צדקה, אין ניכר בבשר הגשמי של היד שע"י שחילקה צדקה נשתנתה  היד. משא"כ במצות מילה, הרי ע"י המצוה נהי' שינוי גלוי בבשר הגוף, והקשר והחיבור להקב"ה שנוצר…

להמשך קריאה
לך לך – ברית עולם
מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך.

לך לך – ברית עולם

ברית עולם פרשת לך לך, מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו בגיל 99, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. מדוע מבטאת דווקא מצוות ברית המילה את הקשר הנצחי בין עם ישראל לקב"ה? על מצוות מילה נאמר בפרשה:"והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם". בכך באה לידי ביטוי מטרת כל המצוות: שהקדושה האלוקית ("בריתי" תחדור לתוך המציאות הגשמית ("בבשרכם", ותעמוד שם בקיום נצחי ("לברית עולם". כוח זה של התחברות בין דרגת הקדושה העליונה ביותר לבין הגוף הגשמי, עובר בירושה מאברהם אבינו לכל יהודי. כאשר ילד יהודי נכנס בבריתו של אברהם אבינו, נכנסת לקרבו הנפש הקדושה, "חלק א-לוה ממעל ממש", ועל ידה ניתנת לו האפשרות של הכרה באלוקות, עד שהכרה זו חודרת גם לתוך חייו הגשמיים. שבת…

להמשך קריאה
פרשת בא –  רק מצווה אחת
מניח תפילין בהודו

פרשת בא – רק מצווה אחת

טור לפרשת בא כותרת: רק מצוה אחת – "יהודי, הנחת תפילין היום?". – "לא, תודה". – "אולי בכל זאת?". – "אם היית יודע מה אכלתי היום, לא בטוח שהיית מציע לי להניח תפילין!". זהו דו-שיח שמשקף דילמה נפוצה. האם יש ענין שיהודי שאינו שומר מצוות יקיים מצוה באופן חד פעמי? מה התועלת בכך שמקיימים 'רק מצוה אחת', מבלי לשמור על אורח חיים דתי? מצב דומה למדי קיים בפרשת השבוע. מדובר שם על בני ישראל, שהיו מוקפים בתרבות המצרית ושקועים בעצמם בעבודת אלילים. ואז, כהכנה למכה האחרונה העומדת לנחות על מצרים, מכת בכורות, בני ישראל מצטווים בשתי מצוות – לעשות ברית מילה ולאכול את קורבן הפסח. לכאורה, היה מתבקש שה' ימתין עד לאחר יציאת מצרים. כאשר בני ישראל יהיו משוחררים מעול העבדות –…

להמשך קריאה

לרדת כדי לעלות – פרשת וירא

בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות - בפ' 'וירא' נעלית יותר. ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא). וזאת משום שמצוות מילה יש בה שני הקצוות: היא למעלה מכל מצוות התורה מצד אחד והיא היחידה שנמשכת ומתגלה וחודרת בגוף הגשמי ממש. ואדרבה שני הקצוות תלויים זה בזה כיוון שדווקא על ידי הירידה למטה מטה בעולם עד לבשר הגשמי,יש צורך, ועל כן נמשכת דרגה גבוהה ונעלית יותר של אלוקות. וכך גם אנחנו בהתקשרות…

להמשך קריאה

למה יצחק ולא ישמעאל? הנס היהודי

נס היהודי  כאשר הקב"ה מבשר לאברהם שעתיד להיוולד לו גם יצחק, אומר אברהם: "לו ישמעאל יחיה לפניך". כלומר, אברהם הסתפק בכך שישמעאל ילך בדרכיו. הקב"ה לא קיבל זאת ואמר "ביצחק (דווקא) יקרא לך זרע". המדרש מתאר את הגר (אמו של ישמעאל), כאישה צדקת שלכן נקראה גם "קטורה", כיון שהיו מעשיה נאים כקטורת, ומובן שבאופן זה חינכה את בנה ישמעאל. לכן הסתפק אברהם בנחת שרווה מישמעאל. מדוע אם כן לא הסכים לכך הקב"ה, אלא חפץ ביצחק דווקא?  מסביר הרבי כי ישנם מספר הבדלים בין ישמעאל ליצחק: א)     לידתו של ישמעאל הייתה בדרך הרגילה והטבעית, ואילו יצחק נולד בדרך נס – עד שאפילו אברהם נתקשה להאמין כי יתרחש. ב)     הברית בין ישמעאל  לקב"ה (ברית המילה) נכרתה כאשר היה בן 13 שנה (גיל של הכרה…

להמשך קריאה

ברית המילה הקצה הרוחני והקצה הגשמי

פרשת השבוע שלמדנו בשבוע שעבר מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. פרשת השבוע פותחת מיד לאחר קיום ברית המילה בהתגלות אלוקית אל אברהם אבינו: "וירא אליו ה'... והוא יושב פתח האהל כחם היום" (בראשית יח,א). בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות - בפ' 'וירא' נעלית יותר. ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא). וזאת משום שמצוות…

להמשך קריאה

למה ברית מילה? – טור לפרשת וירא

כותרת: למה ברית מילה? "מזל טוב!", "מזל טוב!", נשמעת הקריאה. התזמורת פוצחת במנגינה וכל המוזמנים מצטרפים לשמחה. אך רק חתן השמחה בכבודו ובעצמו בוכה וצורח. התינוק שנימול היה רוצה לשאול: אבא, אמא, למה? ברית מילה היא המצוה הכואבת ביותר ועם זאת הפופולארית ביותר בעם ישראל. לפי אחד הסקרים, 97% מכלל הגברים היהודיים בישראל נימולים. זו מצוה עתיקת יומין, שהתחילה עוד מזמן האבות. פרשת השבוע מספרת על יצחק אבינו, שהיה התינוק הראשון שנימול בגיל שמונה ימים. המדרש מתאר ויכוח בין יצחק וישמעאל. יצחק טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שמונה ימים. ישמעאל טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שלוש עשרה שנה, מתוך בחירה ומודעות מלאה. במבט ראשון הצדק עם ישמעאל. מצוה הנעשית מתוך הבנה ובחירה עדיפה על פני מצוה…

להמשך קריאה

ריפוי אברהם אבינו ע"י הקב"ה

בתחילת פרשתנו כתוב "וירא אליו ה'", וכתב רש"י "יום שלישי למילתו הי', ובא הקב"ה ושאל בשלומו". והקשו המפרשים (ראה רא"ם כאן ועוד), מדוע נשתהה הקב"ה מלבקר את אברהם עד ליום השלישי למילתו, ולא בא לבקרו קודם? ויש לתרץ ע"פ מה שאמרו חז"ל (נדרים לט, ב), שבביקור חולים "נוטל אחד משישים בחליו", ויתירה מזו כתב הרמב"ן (פרשתנו יח, ב קרוב לסופו) שכאשר "בא הקב"ה ושאל בשלומו" – "הי' לו במראה השכינה ריפוי למחלת המילה", דמשמע שריפאהו הקב"ה לגמרי [והא דכתב רש"י שמלאך רפאל בא לרפאותו הי' זה רק לגלות את הרפואה שהי' לו מכבר ע"י הקב"ה בעצמו]. והנה ידוע הזהירות שקיום ציווי הקב"ה יהי' דווקא עם דברים טבעיים ולא במעשה נסים (וראה מצפה איתן על תוד"ה חטין סנהדרין סט, ב. כלי חמדה ויקהל…

להמשך קריאה

? למה צריך ברית מילה? למה בגיל 8 ימים

כתוב בפרשתנו "ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם" ולכאורה קשה, אמאי ציוותה תורה למול תינוק כשהוא בן ח' ימים, ואין לו דיעה כלל, והרי הי' עדיף טפי למול אותו בהיותו מבוגר יותר, ומדעתו ורצונו הוא מכניס את עצמו לבריתו של אברהם אבינו? וי"ל הביאור בזה: ענינה של ברית מילה הוא שעל ידה נוצר קשר ו"ברית" בין האדם להקב"ה, וכמ"ש (יז, יג) "והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם". קשר זה אינו בא מצד האדם, כי בהיות אדם נברא ומוגבל א"א לו לפעול קשר אמיתי ונצחי עם הבורא ית'. אלא שהקב"ה הוא זה שמקשר עצמו עם כל אחד הנכנס בברית. וזהו הטעם שמצות מילה הוא לח' ימים, דאם הקשר והברית הי' נוצר ע"י האדם, אז היו צריכים לעשותו כשהוא בר דעת וכיו"ב, אבל…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות