דברי תורה קצרים לפרשת בא

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ח רב שלימד קבוצת תלמידים פנה לתלמידיו ביום הלימודים האחרון ואמר להם ״היום אלמד אתכם איך להכין חמין טוב". הרב לקח סיר גדול ומילא אותו בתפוחי אדמה עד גדותיו ואז פנה אל התלמידים: "אמרו לי, האם הסיר מלא?" כן, השיבו התלמידים,                 בחיוך על שפתיו הוציא הרב שקית של שעועית ושפך את תוכנה לתוך הסיר, גרעיני השעועית החליקו פנימה ברווחים שבין תפוחי האדמה. "ובכן", אמר הרב, "האם עכשיו הסיר מלא?" התלמידים הביטו בסיר ובפה אחד קבעו שהוא אכן מלא. בלי להסס לרגע, הוציא הרב שקית גריסים ושפך אותה לתוך הסיר. הגרגירים הקטנים החליקו אל תוך החרכים והנקיקים שבין תפוחי האדמה והשעועית. "עכשיו הוא מלא", אמרו התלמידים. "באמת?" אמר הרב והוציא את אוסף…

להמשך קריאה

מכת בכורות עפ"י החסידות פרשת בא

הצלת ישראל במכת בכורות בנוגע למכת בכורות כתוב בפרשתנו בא, שנצטוו ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (יב, כב). ופירש רש"י "מאחר שניתנה רשות למשחית אינו מבחין". ויש לתמוה מה נשתנה מכת בכורות שבה ניתנה רשות למשחית ח"ו, והיו בנ"י צריכים להישאר בבתיהם ולציין בדם את מזוזותיהם, מה שלא מצינו כן בשאר המכות? ויש לומר, שהשינוי תלוי במהותן ומטרתן של המכות: כל המכות היו בכדי שידעו מצרים "כי אני ה'". ולכן לא הייתה המכה באופן של איבוד והריגת המצרים, אלא רק הלקאתם עד שיכירו וידעו "כי אני ה' בקרב הארץ" (וארא ח, יח). משא"כ במכת בכורות לא הסתפק בכך שידעו מצרים "כי אני ה'", אלא "ומת כל בכור" – הענישם באופן המאבדם מן העולם. והנה כשיצאו בנ"י ממצרים טענה…

להמשך קריאה

פרשת בא : מתניכם, בנעליכם ומקלכם

מתניים, נעליים, מקל - להשפיע בכל מקום בנוגע לאכילת פסח מצרים נאמר בפרשתנו בא : "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם" (יב, יא). ויש לבאר תוכן הדברים בעבודת האדם לקונו: מתניכם – "הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם" (לשון אדמו"ר הזקן נ"ע באגרת הקודש סי' א). ומרמזים הם על עבודת האדם עם עצמו, שיגיע לשלימות בעבודתו בכל עניניו "כל גופו עם הראש". אך עם זאת, על האדם לדעת שלא די בעבודתו עם עצמו, אלא עליו להשפיע גם על סביבתו ועם אלו אשר בא אתם במגע, להביא אותם לידי שלמות בעבודת ה'. ועבודה זו מרומזת בנעליכם, שהנעליים הם החלק בגוף האדם שעל ידם יכול האדם לנגוע בדבר שמחוץ ממנו, היא הארץ שעליו הוא עומד. שהרי ע"י…

להמשך קריאה

בשיא האור ובשיא החושך – צריך לצאת ולהתקדם! בעצם היום הזה

בנוגע ליציאת מצרים מצינו בכתובים שביטול גלות מצרים התחיל ב"חצות הלילה" בדיוק, שאז הייתה מכת בכורות, ובני ישראל יצאו ממצרים "בעצם היום הזה" שפירושו בחצות היום בדיוק (ראה רש"י האזינו לב, מח. ספרי האזינו שם ועוד). והנה "חצי הלילה" הוא הזמן הכי חשוך של הלילה, וכן הוא לאידך ב"חצי היום", שהוא הזמן הכי מואר ביום. ויש ללמוד מזה בעבודת האדם לקונו: כאשר האדם נמצא בחושך רוחני גדול ביותר, עלול הוא לחשוב, שאין לו לנסות לצאת ממצב זה בזמן שהחושך גדול ביותר, שהרי חושך גדול כזה יוקשה עליו לבטלו, אלא עליו להמתין לזמן בו יאיר אצלו יותר אור הקדושה, ואזי יקל עליו לבטל את החושך ויוכל לצאת ולהשתחרר מהחושך הרוחני. וע"ז באה ההוראה מזה ש"בחצות הלילה" התחילה ביטול גלות מצרים, שגם בעת החושך…

להמשך קריאה

כי אני הכבדתי את ליבו

הכבדת לב פרעה  "כי אני הכבדתי את ליבו" (י,א)  גזרות פרעה וקושי גלות מצרים לא באו מרצונו החופשי של פרעה, אלא מפני שהקב"ה הכביד את ליבו, כדי שיתגלו ניסי ה' ונפלאותיו.  כשיהודי נתקל ב'מיצר' – בדברים המונעים אותו מעבודת הבורא, יתן אל ליבו שמקור המניעות הוא למעשה הקב"ה עצמו, המבקש לנסותו, כדי שיגלה את כוחות נשמתו.  מתוך שיחות הרבי מליובאוויטש

להמשך קריאה

איך יכול אדם להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים? חסידות למתקדמים

שנו חכמים במשנתם "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר והגדת לבנך גו'" (פסחים קטז, ב במשנה). ולכאורה תמוה הדבר, איך יכול האדם בדורנו להרגיש "כאילו הוא יצא ממצרים", בעוד שיציאת מצרים הייתה בשנת ב'תמ"ח, ומאז ועד עתה עברו אלפי שנים? ויש לבאר הדברים ע"פ מה שביאר המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה' (פס"א, וראה שם פנ"ב), שביציאת מצרים לא נגאלו רק מארץ מצרים ומשעבודם לפרעה אלא נפעל אז גם כן ענין עיקרי - שנהיו ישראל בני חורין בעצם, ובלשונו "כי אחר שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים ונתן אותם בני חורין כו', זה השם הוא לישראל בעצם, והמעלה והחשיבות שיש בזה לא נתבטל בגלותם". ונמצא, שמאז יציאת מצרים אי אפשר כלל שיהיו בני ישראל בגדר "עבדים", וגם…

להמשך קריאה

וידיאו 8 דקות על בירור הניצוצות בפרשת בא

https://www.youtube.com/watch?v=Wz0ssYTXS7M&feature=youtu.be פרשת בא -עבודת הניצוצות- לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב  איך יצאנו ממצרים? לפני שבני ישראל יצאו ממצרים הם הילוו מהמצרים כלי כסף וכלי זהב למה? למה לא עושים בהגדה של פסח בליל הסדר גם זכר לרכוש הגדול? מה זה עבודת הניצוצות? על כל זה ועוד בשיעור השבועי שלנו באור החסידות על פרשת בא  לקרוא עוד על פרשת בא בקרו באתרנו מרכז ניו יורק כתבות, מאמרים, תמונות וידיאוים ועוד על פרשת בא לחצו כאן  ממתק לשבת פרשת בא תשע”ה  היו היה פעם איכר ולו פרד זקן. לרוע המזל, נפל הפרד אל תוך הבאר העתיקה שבחצר ביתו. האיכר הזקן שמע את הפרד גונח בקולי קולות. האיכר אהב וחיבב את הפרד הזקן, אך לאחר ששקל את המצב בכובד ראש החליט, שגם הפרד הזקן…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ה

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ה היו היה פעם איכר ולו פרד זקן. לרוע המזל, נפל הפרד אל תוך הבאר העתיקה שבחצר ביתו. האיכר הזקן שמע את הפרד גונח בקולי קולות. האיכר אהב וחיבב את הפרד הזקן, אך לאחר ששקל את המצב בכובד ראש החליט, שגם הפרד הזקן וגם הבאר העתיקה, אינם שווים את הטרחה. הוא כינס את כל השכנים, וגייס אותם לעזרה. הוא ביקש מהם לערום עפר, כדי לקבור את הפרד הזקן בתוך הבאר ולשים קץ לסבלו. כך, חשב לעצמו, יפתור את שתי הבעיות בבת אחת. *** בתחילה, נתקף הפרד הזקן בפאניקה. לא די לו בשפל מצבו בתחתית הבאר אלא שמנסים לקבור אותו חיים. אך כשהאיכר ושכניו המשיכו לרוקן אתים עמוסי עפר, אל תוך הבאר, ורגבי העפר הוסיפו לחבוט בגבו, נצנצה מחשבה…

להמשך קריאה

מדוע היו ישראל "שטופים בעבודה זרה"?

על הפסוק בנוגע לקרבן פסח "והי׳ לכם למשמרת" (יב, ו) כתב רש"י "הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך . . הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו . . נתן להם . . דם מילה . . ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו. ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה". ויש לדקדק, הרי להוכיח שבזכות דם מילה נגאלו ישראל ממצרים מספיק לשון הכתוב "גם את בדם בריתך שלחתי אסירייך", שמזה מבואר שזכות "דם בריתך" גרמה ל"שלחתי אסירייך", וא"כ, לאיזה צורך הביא רש"י גם סיום הכתוב "מבור אין מים בו", דלכאורה אין תיבות…

להמשך קריאה

בא אל פרעה

הפרשה נפתחת בציווי ה' אל משה ללכת לפרעה ולהתריע בו בפעם האחרונה לשלח את בני ישראל ממצרים. שואלים חז"ל מדוע נאמר הלשון 'בא' אל פרעה? יותר מתאים היה לומר 'לך' אל פרעה.  הרבי מליובאוויטש מסביר כי הפרשה מספרת על גאולת עם ישראל ורומזת לנו כי על מנת לקרב את הגאולה נדרשת עבודת ה' באופן של 'בא' דווקא. למשל כאשר אדם קובע עתים ללמוד תורה, ייתכן כי הוא אכן 'הולך' אל הלימוד ומשתתף בו, אך הלימוד בפועל אינו פועל ומשפיע עליו, והוא והעניין הנלמד נשארים שני דברים נפרדים.  על כך נאמר בא – על האדם 'לבוא' אל הלמוד, שהתוכן הנלמד 'יבוא' ויכנס בפנימיותו, והעניין ישפיע עליו ויתאחד עמו בהתאחדות גמורה. זו גם צריכה להיות השאיפה בכל ענייני עבודת ה' בבחינת בא – התאחדות…

להמשך קריאה

מדוע אין לקיים מצוות באמצעות נס? חסידות למתקדמים

בנוגע למכת חושך כתב רש"י "ולמה הביא עליהם חושך . . שחפשו ישראל וראו את כליהם וכשיצאו והיו שואלים מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא" (רש"י ד"ה ויהי חושך אפלה י, כב). והנה בתנחומא (פרשתנו ג) מובא ענין זה ג"כ, אך שם כתוב ש"הי' מאיר לישראל ומראה להן כל כלי כסף וזהב וכו'", והיינו, שבני ישראל לא היו צריכים לחפש את כלי המצריים אלא הי' אור מיוחד ונסי שהי' מראה להם את הכלים. אך רש"י לא הביא נס זה, אלא כותב "שחפשו ישראל", והיינו, שהיו צריכים לחפש את כלי המצריים בתוך הבתים. וצריך ביאור מדוע פירש כן ולא כתב כמו בתנחומא. ויש לומר הביאור בזה: מצוות הקב"ה נתנו "לצרף את הבריות" (תנחומא שמיני ז-ח.…

להמשך קריאה

מכת אור או מכת חושך

מכת אור  בפרשת השבוע (פרשת בא), מסופר על מכת חושך:"ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצריים...וכל בני ישראל היה אור במושבותם". פרשנים מסבירים שהיו כאן שני ניסים: חושך על טבעי שהצמיד את המצרים למקומם. אור ניסי לישראל, שאפשר להם להיכנס לבתי המצרים, לראות ולקחת את אוצרותיהם. בזכות הניסים הללו יכלו בני ישראל לקיים את ציווי ה' "וניצלתם את מצרים" כשיצאו ממנה. ולקחת איתם רכוש גדול, כמו שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים – "ויצאו ברכוש גדול".  בחסידות מוסבר שהרכוש הגדול הוא גם ברוחניות – ניצוצות של קדושה שנמצאים מוסתרים עמוק בגלות. מכאן לומדים, שהקב"ה נותן לכל יהודי אור מיוחד, כך שגם כאשר הוא נמצא במקום חשוך וקשה, הוא יכול לראות את ניצוצות הקדושה והאוצרות הגדולים הנמצאים בקשיים ובניסיונות שלו, וכך הוא יכול לנצל…

להמשך קריאה
"כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך" (י, ד).
מניח תפילין בהודו

"כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך" (י, ד).

תשובה – בכל מצב בתחילת פרשתנו הובאו דברי משה אל פרעה בשליחותו של הקב"ה "כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך" (י, ד). וידועה הקושיא, הרי כתוב לפני זה "אני הכבדתי את לבו", ונמצא, שהטעם שימאן פרעה לשלח את בני ישראל הוא מכיון שהקב"ה יכביד את לבו, וא"כ איך אפשר לומר שמכת ארבה היא עונש על זה ש"מאן אתה לשלח את עמי", כאשר מיאון פרעה לא בא בבחירתו אלא מפני שהקב"ה הכביד את לבו? ויש לומר שמזה שנענש פרעה על זה שמיאן לשלח מוכח שגם אחרי ש"הכבדתי את לבו" לא ניטל ממנו הבחירה לגמרי, ועדיין הי' ביכלתו לשוב אל ה' ולשלח את ישראל. וכמו שמבאר רבינו הזקן נ"ע באגרת התשובה (פי"א) שאף מי שנאמר עליו "אין מספיקין…

להמשך קריאה

ממצרים גאלתנו – איך לצאת ממצרים

ביהדות כל הזמן מזכירים יציאת מצרים. מדוע עלינו להתעסק עם אירוע, חשוב ככל שיהיה, שקרה לפני 3000 שנה. מוסבר בחסידות כי מצרים רלוונטי לימינו אלה מאוד מאוד.  הרבי מליובאוויטש אומר כך:  "'מצרים' - הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלוקית, עד שנפש האלוקית מצטמצמת כל כך שנעשית בקטנות והעלם.  ו'יציאת מצרים' - היא הסרת המיצר והגבול. והיינו שהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש."  שיהיה שבוע טוב של יציאה מכל המיצרים והמגבלות... מתוך "היום יום" הרבי מליובאוויטש. יציאת מצרים הרוחנית - הרב יובל הכהן אשרוב | וידיאו 15 דקות | בסוד הדברים http://youtu.be/djP-AnpgMRc?t=52s

להמשך קריאה

וידיאו 13 דקות: פרשת בוא למה השה היה צריך להיות קשור? וסקירת הפרשה

https://www.youtube.com/watch?v=gUXuBZaD4X8 זריקת חסידות פרשת בוא נתחיל את השיעור בברכות כי יש לי יום הולדת ומזלי גובר, נעשה סקירה קצרה על מה שקרה בפרשה בשפה פשוטה ואחרי זה נענה על השאלה מדוע הכבש שהקריבו בני ישראל בטרם יצאתם ממצרים היה צריך להיות בבית כמה ימים רצוף לפני שהקריבו אותו? רמז: זה קשור בפסיכולוגיה. ולקינוח נברך עוד ברכה זריקת חסידות בפייס בוק https://www.facebook.com/chacisik

להמשך קריאה

וידיאו 10 דקות על פרשת בא בראי החסידות! למה כתוב בוא ולא לך ?

https://www.youtube.com/watch?v=z-mMNu5KPpQ פרשת בוא למה כתוב בוא ולא לך? לגימת חסידות הרב שרגא זלמנוב למה כתוב בוא אל פרעה ולא לך אל פרעה? איך אני מפרש את זה היום בהווה ולא בעבר? על כל זה ועוד בעשר דקות של לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב מנהל בית חבד פלטשינג קווינס ניו יורק קצרצרים: בא אל פרעה הפרשה נפתחת בציווי ה' אל משה ללכת לפרעה ולהתריע בו בפעם האחרונה לשלח את בני ישראל ממצרים. שואלים חז"ל מדוע נאמר הלשון 'בא' אל פרעה? יותר מתאים היה לומר 'לך' אל פרעה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי הפרשה מספרת על גאולת עם ישראל ורומזת לנו כי על מנת לקרב את הגאולה נדרשת עבודת ה' באופן של 'בא' דווקא. למשל כאשר אדם קובע עתים ללמוד תורה, ייתכן כי הוא…

להמשך קריאה
פרשת בא –  רק מצווה אחת
מניח תפילין בהודו

פרשת בא – רק מצווה אחת

טור לפרשת בא כותרת: רק מצוה אחת – "יהודי, הנחת תפילין היום?". – "לא, תודה". – "אולי בכל זאת?". – "אם היית יודע מה אכלתי היום, לא בטוח שהיית מציע לי להניח תפילין!". זהו דו-שיח שמשקף דילמה נפוצה. האם יש ענין שיהודי שאינו שומר מצוות יקיים מצוה באופן חד פעמי? מה התועלת בכך שמקיימים 'רק מצוה אחת', מבלי לשמור על אורח חיים דתי? מצב דומה למדי קיים בפרשת השבוע. מדובר שם על בני ישראל, שהיו מוקפים בתרבות המצרית ושקועים בעצמם בעבודת אלילים. ואז, כהכנה למכה האחרונה העומדת לנחות על מצרים, מכת בכורות, בני ישראל מצטווים בשתי מצוות – לעשות ברית מילה ולאכול את קורבן הפסח. לכאורה, היה מתבקש שה' ימתין עד לאחר יציאת מצרים. כאשר בני ישראל יהיו משוחררים מעול העבדות –…

להמשך קריאה

פרשת בא אין אלטרנטיבה ויהדות אלטרנטיבית

כותרת: אין אלטרנטיבה! בעידן המודרני, מחפשים לכל דבר אלטרנטיבה. יש רפואה אלטרנטיבית, מוזיקה אלטרנטיבית, ואפילו... "יהדות אלטרנטיבית". זו "יהדות" אחרת, בלתי מחייבת, בה כל אחד יכול לבחור מה לעשות, מתי ואיך. אתה יכול לחגוג את ליל הסדר עם לחם לצד מצה, אתה יכול לשנות את אופי בית הכנסת, ולהבדיל, אתה יכול גם לבחור בדרך הקבורה שמוצאת חן בעיניך, חלילה. הרעיון הזה אינו חדש. פרשת השבוע נדרשת לשאלה של הבן הרשע: "מה העבודה הזאת לכם". ליל הסדר המסורתי נראה בעיניו כמו עבדות קשה, מכבידה ומחייבת. לא מוצאת חן בעיניו העובדה שהוריו מקפידים לאכול דווקא מצות, לשתות דווקא ארבע כוסות ולקרוא דווקא את הנוסח של ההגדה. "למה הכול חייב להתנהל לפי כללים מחייבים?", שואל הבן הרשע, ומציע חיי יהדות בלתי מחייבים. מסגרת דתית חופשית…

להמשך קריאה