דברי תורה קצרים לפרשת ניצבים וילך

מספר הרב זלמן וישצקי, השליח בבאזל: היה זה שבוע לפני ראש השנה, בשנת תשנ"ג (1993). השעה 23:00 בלילה ואני, בחור בן 16 עם תיק כבד על הגב, מסתובב לי בתחנה המרכזית של ירושלים חסר אונים. בעוד רבע שעה יוצא האוטובוס האחרון למקום מגוריי, ואני חייב להיות עליו, ממש חייב, כי מחר בבוקר יש לי טיסה לניו יורק, אני נוסע אל הרבי לחודש החגים. אני חסר אונים, כי חסרים לי עשרה שקלים בשביל לרכוש כרטיס נסיעה. זה לא הרבה כסף, אבל כשאין לך, אז גם קצת נהיה הרבה. כנראה שראו עלי, כי לפתע ניגש אלי יהודי הדור פנים בעל זקן מאפיר ושאל "בחור, מדוע אתה מסתובב עם פני תשעה באב?" סיפרתי לו, והוא מיד נתן לי עשרה שקלים. ביקשתי: ״תן לי בבקשה את…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת שמות תשע"ו

ב"ה ממתק לשבת פרשת שמות תשע"ו היה פעם איש עסקים שהיה עשיר גדול, עסקיו שאבו אותו כל כך שלא היה לו פנאי לכלום מלבד לדבר אחד, תחביב היה לו לקנות סוסים מגזע משובח, בכל הזדמנות שהיה שומע על יריד של סוסים היה עוזב את כל עיסוקיו ונוסע ליריד לרכוש עוד סוס גזעי, יום אחד יצא ליריד מרוחק, רתם לעגלתו שניים מסוסיו המשובחים אחד מזן מצרי והשני סוס הודי ויצא לדרכו. *** הסוסים שעטו בהרמוניה ושימחו את העשיר שיש לו כאלו סוסים מיוחדים אך לפתע התמלאו השמים בעננים והחלו לרדת גשמים חזקים מאוד, הסוסים החלו להתמרד האחד מושך ימינה והשני שמאלה, העשיר מכה אותם בשוט אבל כלום לא עוזר, הסוסים ממשיכים למשוך כל אחד לצד אחר ומהר מאוד העשיר מוצא את עצמו עם…

להמשך קריאה

ממתק לשבת- הקהל

ב"ה ממתק לשבת שובה פרשת וילך תשע"ו בראש השנה ישבנו על הספות בבית חב"ד והתפתח דיון מעניין, "איך זה שעם כל הישראלים שאנו פוגשים בטיול אנחנו מרגישים משפחה ומאד נחמד לנו לשבת איתם ביחד? וגם, מה מושך את כל המטיילים לבוא לשמוע קידוש ולהתחבר יותר לרוחניות?" היו שטענו בתוקף שזה רק בגלל שאנחנו בטיול והכל נחמד ונעים ואנחנו לא באמת "עצמנו", אבל מיד כשחוזרים לארץ מתגלה המצב הטבעי שלנו, והיו שאמרו בדיוק ההיפך, שבארץ אנחנו מושפעים מהפוליטיקה, מהלחצים, ומעומס העבודה, אבל דווקא בטיול מתגלה ה"אני האמיתי" שלנו, החיבור בינינו כעם אחד, וגם החיבור עם הנשמה שלנו, בסופו של הדיון כולם השתכנעו שאכן כאן בטיול זה באמת אנחנו, והלוואי שנצליח גם בארץ להישאר עם ההרגשה הזו, אמרתי להם, שלא מפתיע שהם בחרו במסקנה…

להמשך קריאה

ניצבים- ממתק לשבת – חליל

ב"ה ממתק לשבת פרשת נצבים תשע"ה בכפר קטן ליד העיר מז'יבוז' היה חי רועה צאן צעיר, שנה אחת בימים שלפני יום הכיפורים התעורר בו הניצוץ היהודי והוא החליט ללכת להתפלל ביום כיפור, הוא הגיע לבית הכנסת של הבעל שם טוב, המוני יהודים נאספו להתפלל ביחד עם הצדיק, התפילה מתחילה וכולם רואים שהבעל שם טוב מתפלל השנה בדבקות עצומה, יותר מכל שנה, דביקותו של הבעל שם טוב סוחפת את כל הקהל וכולם מתפללים בהתרגשות גדולה, גם רועה הצאן נסחף בהתרגשות של כולם, הוא מרים את עיניו לשמים ואומר "ריבונו של עולם, אני לא יודע להתפלל, אבל אני יודע לנגן מאוד יפה בחליל אנגן בחליל שלי לכבודך, אנא קבל את תפילתי בדרך זו", הוא לוקח את החליל ומתחיל לנגן ניגון רועים, כל המתפללים משתתקים…

להמשך קריאה

פרשת דברים ואחדות

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" הדבר העיקרי שמשה דרש הוא "אל כל ישראל" שתהיה אחדות בתוך העם ושיחיו כולם מתוך אהבה ואחווה. הגר"א

להמשך קריאה

איך מתגברים על בעיית הפערים החברתיים? פרשת קרח

טור לפרשת קורח כותרת: עושה שלום כבר בגן הילדים, גילינו את העובדה שיש ילדים עם תכונות מנהיגות והם 'מלכי הכיתה', ויש ילדים שלא ניחנו בתכונות הללו. כשגדלנו, ראינו את אותם ילדים גדלים והופכים להיות מנהלים, ואילו אחרים נשארו בצל. כמו כן יש אנשים המוגדרים 'אנשי רוח', ולעומתם אחרים המוגדרים 'אנשי מעשה'. איך מתגברים על בעיית הפערים החברתיים? כאן נכנס קורח לתמונה. הפיתרון שלו היה – שוויון. הוא טען "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'". כולם יכולים לעשות את כל התפקידים, כולם יכולים להיות כוהנים ומנהיגים, ואף אחד לא גבוה יותר מזולתו. בתגובה, הסביר משה כי כשם שאי אפשר להפוך יום ללילה או לומר שקדושת ירושלים וניו יורק שווה, כך אי אפשר לבטל את ההבדלים בין בני האדם.…

להמשך קריאה

פרשת בהעלותך : לקבל האחד את השני

ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשע"ה אתמול בערב זכינו לקבל את "פרס ירושלים לאחדות ישראל" בבית הנשיא בירושלים, זכות גדולה היא לנו לקבל פרס כזה ואנו מרגישים שנבחרנו לקבל את הפרס עבור הרבי מליובאוויטש ומפעל השליחות כולו, אין ספק שהשלוחים בעולם עומדים בשורה הראשונה באיחוד עם ישראל והפרס הוא של כולם. באירוע המיוחד דיברו כל הדוברים המכובדים על חשיבותה של האחדות ועל כך שאחדות זו לא אחידות, השאיפה שלנו היא שלמרות השוני נלמד לקבל האחד את השני. *** היה פעם יהודי שהגיע לקונצרט מפורסם ומשום מה ראה שהמוזיקה לא זורמת כמובטח, החליט שהוא חייב לבדוק היכן הבעיה ולאחר שהתבונן בצוות הנגנים חשב שהבין את הבעיה, הוא פנה למנצח ואמר לו "איך אתה רוצה להוציא מוזיקה טובה כשהבאת כל כך הרבה כלים שונים, אחד…

להמשך קריאה

פרשת במדבר ושבועות בשלוש דקות

https://www.youtube.com/watch?v=WF8UlqkzGEI פרשת השבוע במדבר המצווה הראשונה בחומש במדבר היא לספור את בני-ישראל: "שאו את ראש כל עדת בני-ישראל". במניין אין מתחשבים בתכונתו ובמעלתו של כל פרט, וכל אחד שווה אחד. בפרשתנו, בציווי למנות את בני-ישראל, אין שום התייחסות לדרגתו ולכישרונותיו של כל אחד ואחד. אין שום חשיבות לאיכותם של האנשים המצטרפים למניין; ברגע שמתקבצים עשרה מישראל מתחוללת איכות אחרת - השכינה שורה עליהם ואפשר לומר דבר שבקדושה. כך גם בזימון הופכת הכמות לאיכות: בשלושה אפשר לזמן, בעשרה אומרים "נברך לאלוקינו" וכך הלאה. מכאן אפשר ללמוד הוראה, עד כמה יש לייקר את הכמות. עכשיו זו תקופה שבה הכמות חשובה יותר מן האיכות. כשיהודים רבים כל-כך משוועים להצלה רוחנית, יש להשתדל לזכות במצוות יהודים רבים ככל האפשר. הדגש הוא על הכמות דווקא, וככל שיותר…

להמשך קריאה

פרשת במדבר בשבוע של שבועות – על חברות

ממתק לפרשת במדבר וחג השבועות תשע"ה היו פעם שני חברים מאוד טובים שגרו בשכנות, יום אחד פרצה מלחמה ולאחריה סומן הגבול מחדש בין שני הבתים שלהם כך שאחד נשאר מצד זה והשני מצד שני, הגבול היה סגור ולא יכלו לעבור האחד לשני, כשגברו הגעגועים החליט אחד החברים לחצות את הגבול בהיחבא וללכת לבקר את חברו, הוא הגיע לבית החבר ושניהם התרגשו ושמחו מאוד, אך זמן קצר לאחר מכן, באו שוטרים, עצרו אותו והביאו אותו בפני המלך שגזר את דינו למוות, הוא התחנן על חייו אך כלום לא עזר, *** בצר לו פנה אל המלך בבקשה אחרונה שייתן לו לחזור לביתו רק כדי להיפרד מאשתו וילדיו, המלך חייך ואמר לו "אתה באמת חושב שאני טיפש, אם אתן לך לעבור את הגבול הרי לא…

להמשך קריאה

מדוע מדגישים את מעלת מספר שלש ("תליתאי") בנוגע לתורה?

מדוע התורה קשורה למספר "שלש" דווקא? אמרו חז"ל(שבת פח, א): "דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי". ולכאורה תמוה, הרי התורה מגלה בעולם את אחדותו של הקב"ה ("ה' אחד"), וא"כ, מדוע מדגישים את מעלת מספר שלש ("תליתאי") בנוגע לתורה? הרי מעלת התורה לכאורה היא ב"אחד" ולא בשלש. ויש לבאר זה בהקדים החילוק בין התוכן המרומז במספרים 'אחד', 'שני' ו'שלישי': 'אחד' מדגיש שיש כאן רק דבר אחד. וכלשון חז"ל בנוגע ל"יום אחד" של מעשה בראשית: "הקב"ה יחיד בעולמו" (ב"ר פ"ג, ח). 'שני' מורה על התחלקות והיפך האחדות, כמאמר רז"ל על יום שני דמעשה בראשית, שבו נברא מחלוקת (ב"ר פ"ד, ו, ועוד). אך החידוש של 'שלישי' הוא ששני הדברים מתאחדים ונהיים…

להמשך קריאה

טור לפרשת במדבר – ראש חודש סיוון

כותרת: הכלה שותקת "הרי את מקודשת לי בטבעת זו, כדת משה וישראל", נשמע קולו הנרגש של החתן. שום תגובה לא נשמעת מצד הכלה. הכלה אינה מצהירה בחגיגיות "אהיה נאמנת לך כל חיי", וגם לא אומרת "אני מסכימה". ברגע המיוחד הזה, הכלה דווקא שותקת. יש רגעים שבהם כל מילה מיותרת. בשתיקה טמונה עוצמה גדולה יותר מאשר בכל מילה אחרת. רגע כזה התרחש השבוע לפני אלפי שנים, לקראת הנישואין של הקב"ה עם בני ישראל במתן תורה. בראש חודש סיון, הגיעו בני ישראל אל הר סיני. נוצרה אז אחדות מוחלטת בעם, ולאחר מחלוקות ומריבות – לפתע הם חשו "כאיש אחד בלב אחד". הפתגם העממי אומר "שני יהודים, שלוש דעות". בדרך כלל, היו ויהיו חילוקי דעות ומחלוקות. אחד חושב כך, שני חושב אחרת. היא רוצה משהו,…

להמשך קריאה

וידיאו 4 דקות על פרשת ויקהל פקודי

https://www.youtube.com/watch?v=3rKy-0WAy-w&feature=youtu.be ויקהל פקודי מהות שמות הפרשה לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא השנה הפרשיות ויקהל ופקודי מחוברות יחדיו. מה המשמעות החסידת של המילה ויקהל ומה משמעות החסידית של המילה פקודי ואיך הם מתחברים יחדיו? ללמוד עוד על פרשת השבוע בקרו באתר מרכז ניו יורק http://goo.gl/ACqwFf

להמשך קריאה

שירת הים | אחד בפה, אחד בלב | בשלח | אז ישיר משה ובני ישראל

   טור לפרשת בשלח   כותרת: אחד בפה, אחד בלב המלחמה האחרונה, מעבר לחשיבותה במישור הביטחוני, הביאה עמה סימפטום חיובי נוסף – המצב הביטחוני הקשה הביא לאחדות נדירה בין הקצוות בעם ישראל. החיילים והתושבים בדרום זכו לחיבוק חם מיהודים מכל גווני הקשת, מה שמוכיח כי כולנו 'עם אחד'. תופעה מקבילה התרחשה לפני למעלה מ-3000 שנה, כפי שמתואר בפרשת השבוע. עם יציאת מצרים, נדרשו בני ישראל לברוח מפרעה וחייליו ולצלוח את ים סוף. בעקבות הנס הגדול של קריעת ים סוף, שרו כולם את שירת הים – "אז ישיר משה ובני ישראל". לפי אחת הדעות, משה רבנו התחיל את המילים הראשונות של השירה וכל בני ישראל המשיכו יחד באופן אחיד, כי שרתה על כולם רוח הקודש. רוח הנבואה ששרתה אז על בני ישראל מעלה…

להמשך קריאה

ניצבים לפני ה

ניצבים לפני ה' " אתם ניצבים היום כולכם..." (דברים כט,ט). פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי בשבת זו הקב"ה מברך את עם ישראל וכל אחד ואחת מאתנו. ומהי הברכה? "אתם ניצבים היום כולכם". "היום" זהו ראש השנה, יום הדין, ובו "אתם ניצבים", בעמידה איתנה – קיימים ועומדים, זוכים בדין. "ניצבים" – מבטא עמידה תקיפה ואיתנה, תקיפות של מלך, כפי שנאמר: "ניצב מלך" (מלכים א כב, מח). תקיפות של מלך מומחשת בגמרא בביטוי: "אמר מלכא – עקר טורא" אמר המלך – נעקר ההר). זו התקיפות שנותן הקב"ה ליהודי – לעקור הר! ההפרעות שצצות לעיתים בעבודת ה', יש מהן ש"נדמה להם כהר". אולם ליהודי ניתן הכוח לעקור את ההר. כלומר לקחת את המכשול עצמו ולהעבירו לתחום הקדושה, כך…

להמשך קריאה

מכיפור לסוכות

אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת (ויקרא רבה פרשה ל, יב) בחג הסוכות מתחילים ימי השמחה של חודש תשרי, לאחר אווירת היראה של ימי ראש- השנה ויום- הכיפורים. בימים הנוראים חושף כל יהודי את פנימיות נשמתו, את הנקודה היהודית העמוקה השווה אצל כולם ומשותפת לכולם. אחדות זו מרוממת מעל כל ההבדלים והחלוקות השונות הקיימים בין יהודי ליהודי. בחג הסוכות מגיעים לדרגה גבוהה יותר של אחדות הבאה לידי ביטוי במצוות ארבעת המינים, כאשר כל אחד מארבעת המינים מייצג סוג אחר של יהודים בעם ישראל: אתרוג – בעלי תורה ומעשים טובים. לולב – בעלי תורה בלבד. הדס – בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד. ערבה – כאלה שאין בהם לא תורה ולא מצוות. למרות כל ההבדלים והחלוקות בין הסוגים השונים נקשרים כולם אגודה אחת, למצווה…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות