קרן טיילה שבועיים בניו יורק התאכסנה בהוסטלים סולו

קרן טיילה שבועיים בניו יורק התאכסנה בהוסטלים סולו

אז אחרי שנעזרתי המון בקבוצה, הגיע הזמן לחלוק את ההמלצות (ודיס ההמלצות) שלי איתכם מהטיול בניו יורק. זה הולך להיות ארוך, מוכנים לזה? 😉

טיילתי שבועיים לבד בניו יורק. היה מדהים מדהים מדהים.

מלונות – עברתי בין שני הוסטלים – Pod51 ו-HI הוסטל. 

Pod51 – מיקום מרכזי (רחוב 51), במרחק 20 דקות הליכה לטיימס סקוור וכמה דקות בודדות מהסאבווי.
יש אפשרות לקחת חדר משותף או חדר בודד. אני בחרתי בחדר ליחיד. החדרים נקיים, קטנים אך עם זאת נוחים מאוד (קיים כיור עם מראה בתוך החדר), וללא ספק עושים את העבודה.
השירותים והמקלחות כביכול משותפים (מחוץ לחדר) אבל פרטיים. אתם נועלים ואתם לבד.
יש רוף טופ עם נוף מעולה בקומה העליונה, ופאב חמוד בלובי (מעט יקר).
מומלץ בחום!

Hi Hostel – ממוקם בצפון העיר (נדרש סאבווי כדי להגיע למרכז), קרוב לסנטרל פארק, ומומלץ למי שמעוניין להכיר אנשים חדשים.
החדרים משותפים, אני ישנתי בחדר של 4 ויש אופציה גם ליותר. בחדר קיימים מיטות קומותיים, לא נורא בכלל, ויש לוקר אישי לכל אחד (תביאו מפתח מהבית).
מקלחות משותפות-משותפות, מחוץ לחדר, עם מספר תאים של שירותים ומקלחת (בשונה מ Pod).
ההוסטל מארגן סיורים חינם, מסיבות יציאות משותפות לפאבים בלילה. לי היתה ארוחת בוקר כלולה במחיר: אפשרות לבחור בין קפה/תה, משהו לאכול (בייגל עם שמנת, מאפין, קורנפלקס ועוד) ופרי – בננה/תפוח. מספיק כדי להתחיל את היום ולא לבזבז כסף על א.בוקר בחוץ.

ביגוד ומזג האוויר – עונה משוגעת. יום אחד גשום וקריר, יום שני חם מאוד. בכל מקרה, תמיד חולצה קצרה מתחת, ומשהו חם יותר מעל. לא צריך מעבר.

 

אטרקציות שביקרתי בניו יורק

Top of the rock Vs One World Observatory :

הייתי בשניהם. בתכנון המקורי הטופ תוכנן ללילה, אובסרבטורי ליום. בפועל, נכנסתי לטופ ב17:30 כי חשבתי שזה קרוב לזמן השקיעה (שהתחילה בכלל רק ב19), לכן חשוב לבדוק את זמני השקיעות באותו יום שאתם מתכננים ללכת לתצפית. אז נכנסתי באור ויצאתי בחושך, והיה מצוין. שימו לב שיש עוד קומה בלי חלונות המשקיפה על העיר. ממש באוויר הפתוח.

למדריך המלא על TOP OF THE ROCK

אובסרבטורי הזמנתי כרטיסים ליום שהתברר כגשום, לכן דחיתי את הכניסה לתאריך אחר (הם ממש גמישים בעניין ובאים לקראתך).
התצפית הזו יותר גבוהה, רואים בה יותר רחוק מבטופ, והדרך למעלה גם כן מרשימה יותר (עם מעליות שמציגות סרטונים, מייצגים מרשימים והסבר נחמד לפני הכניסה). גם בפנים יש אדם שמדבר על הנוף ואפשר לשבת ולהקשיב לו בכיף אם רוצים.

הקאץ' – אין קומה פתוחה. הכל עם חלונות, והחלונות (שלא כמו בטופ) קרובים לאנשים, לכן יש הרבה טביעות אצבעות על השמשה. מה גם שיש המון השתקפויות בגלל השמשה (משהו שלא קרה בטופ אוף דה רוק וגם דרך השמשה היה ניתן לצלם מצוין), ובגלל שתי הסיבות האלו זה מקשה על צילום בחלק מהחלונות ועל קבלת תמונה איכותית כמו שהיינו מצפים.

 

מוזיאונים – בתור חובבת אומנות, מי שלמדה בעבר על המוזיאונים האלו, מאוד התאכזבתי מהחוויה. הייתי Met, במומה ובגוגנהיים.

ה Met היה הכי מוצלח מבין השלושה. משלב אומנות מצרית, אירופאית ואפריקאית. יש גם כן קצת מודרני בקומות מעל. בנוסף, קיימת תצפית על העיר על גג הבניין, שווה לעלות ולהסתכל.
*שימו לב שלא כמו בעבר, לMet אין יותר כניסה בחינם. (על ימים חינמיים וכניסות בתשלום אני מפרטת בהמשך).

מומה נכנסתי ביום של החינם. היו המון אנשים, בצורה מוגזמת, צפיפות שאולי מקשה קצת על ההליכה בנחת בין המייצגים. אני אישית סיימתי שם תוך 40 דקות, הקומות קטנות, אין הרבה בכל קומה ובכללי לא התלהבתי מהמוזאון במיוחד.

גוגנהיים הייתה אכזבה אמיתית. לא היה מעבר לעלות קומות דרך הספירלה, נאלצנו להשתמש במעלית או במדרגות בלבד. היו מספר קומות סגורות לשיפוצים, שגם להן לא היתה כניסה. ובפועל גם כן, בדומה למומה, הקומות לא גדולות במיוחד, אין הרבה מייצגים בכל קומה, וזה ממצה את עצמו די מהר.

סנטרל פארק – בפארק הסתובבתי על שפת האגם והלכתי בכיף בין המדשאות הענקיות בפארק. ממליצה ללכת למקום לזכר ג'ון לנון, איפה שרשום Imagine על הרצפה, בנוסף למזרקה Bethesda Fountain.

בניין ה Flat building (Flatiron) – מגניב ומרשים! לא רואים בניין כזה כל יום. אהבתי אותו ממש.
לידו, בצמוד, מתחם Eataly – מזכיר קצת את שרונה, מוכר אוכל איטלקי איכותי. מחוץ למקום היה מאין פסטיבל (לא ידוע לי אם חד פעמי או תמיד שם) עם דוכנים שמוכרים אוכל רחוב, קינוחים ועוד.

פסל Love ו-Hope. על רחוב 53, תעצרו כשאתם בדרך לאנשהו. מקום קלאסי לצלם ולהצטלם.

פארק בראיינט – אחד המקומות שהכי נהניתי בהם בטיול! פשוט לשבת, אחרי שהזמנתם כוס קפה ומשהו לאכול מאחת הבקתות הקטנות שם, ולהנות מהנוף. להבין איפה אתם, לראות את הניגודיות בין הפארק הירוק לבנייני העיר הגבוהים. תענוג. 

מופעים בברודווי – הזמנתי מהארץ מראש כרטיסים למלך האריות. מקום טוב שעלה הרבה כסף, אך עם זאת בדיעבד הייתי מוותרת על קניית כרטיס מראש. מספיק ללכת יום/יומיים קודם לתאטרון בו מוצג המופע ולהזמין כרטיסים. (לא יודעת איך זה למי שמטייל עם עוד אנשים, אולי הסיכון לא שווה את זה. למי שמטייל סולו, זו העצה שלי בעניין).
ההופעה עצמה היתה יפה ומרשימה, אבל אולי כי הכרתי את הסיפור, לא הופתעתי במיוחד והאמת שגם לא יצאתי בהרגשה של שואו משוגע כמו שציפיתי מ*מופע בברודווי*.
לעומת זאת, לקראת סוף הטיול הרגשתי שבא לי חוויה מתקנת, והלכתי לראות את שיקגו עם שירי המהממת. מעבר לזה ששירי מימון שיחקה מעולה, ייצגה אותנו בכבוד (אמרה באמצע ההופעה "חג סוכות שמח!" לקהל), ההצגה הייתה מדהימה. השירים, השחקנים, הבדיחות, התזמורת על הבמה. וואו וואו וואו. מדהים. והפעם, הזמנתי כרטיסים יום קודם בקופות כפי שכתבתי מעל.

שיט לפסל החירות – אני לקחתי את החינם. היתה לי מצלמה מקצועית אז תפסתי תמונות חדות עם זום גבוהה, אבל למי שמצלם בפלאפון זה יוצא מטושטש ולא מוצלח במיוחד (השיט עובר יחסית רחוק מהפסל). רואים גם את קו החוף של מנהטן והסביבה.

מוזיאון 9/11 – מרגש, עוצמתי, מטלטל. אל תוותרו עליו בשום מצב(!), בטח לא אם זה הטיול הראשון שלכם בניו יורק.

גשר ברוקלין – בעיניי, אם אתם קצרים בזמן, רק בלילה. אני הייתי גם באור וגם בחושך, והחושך ניצח. האורות, הגשר המנצנץ, הבניינים הגבוהים מרחוק… חוויה מדהימה. קחו איתכם משהו חם כי קריר יותר ככל שיורד הלילה.

טיילת ההיי ליין – קצת Overrated בעיניי. זה היה חמוד, קצת ארוך, והנוף לא משוגע. בעיקר בנייני מגורים או כאלה בשיפוצים שבתוך העיר. אבל הבנתי שיש אנשים שממליצים עליו יותר, אז לשיקול דעתכם העניין.

Free tour by foot – הזמנתי מראש מהארץ. היה נחמד מאוד, עם מדריכה שבקיעה בחומר ומעניינת. לידיעתכם – בכוונה הזמנתי מקום לסיור שידעתי שיש בו אתרים שאני לא רוצה להתעכב עליהם, כי הסיור רץ ואתם עוברים עם קבוצה מקום למקום, ואין זמן לשבת או לצלם.

צ'יינה טאון, ליטל איטלי וסוהו – קרובים אחד לשני. תשלבו את שלושת האזורים לאותו היום. יש הרבה מה לראות (ולקנות! בזול! על זה בהמשך). אני הייתי בפסטיבל סאן ז'נרו שהיה מעולה, אבל כבר הסתיים מאז.

ואיך לא… הטיימס סקוור. המקום הכי נהדר בעיר הזאת. הייתי בטוחה שיהיה רועש, שתהיה צפיפות, שהאורות יהיו חזקים מדי או כשההמולה תהיה מוגזמת, ושום דבר מזה לא קרה. גם ביום וגם בלילה המקום מדהים, שקט, נינוח. לא צפוף מדי, האנשים הם שעושים את הקסם – מסתובבים בנינוחות, מצטלמים ברחוב ועל המדרגות, יש פסלים אנושיים וביום אחד שהייתי הקרינו גם הצגת אופרה על מסך ענק לקהל הרחב. כל רגע שם הוא פשוט חוויה.
בעיניי, בפעם הראשונה שלכם בכיכר – לכו בלילה. מטורף.

אוכל:

קניות:
אני לא הגעתי לעיר במטרה כדי לעשות שופינג (ועם זאת לגמרי הייתי צריכה לקנות טרולי באמצע הטיול כדי לפוצץ אותו בכל הקניות…). לא הלכתי לג'רזי גארדן או לוודברי, כך שבתחום הזה אין לי המלצה.
מה שכן, רחוב 34 נהדר, אבל את כל מה שצריך כדי לקבל חווית קניות מעולה קיבלתי בסוהו. זה אזור השופינג השווה ביותר בעיר, שמשלב גם חנויות מותגים וגם חנויות קטנות, כולן זולות (כן, גם ביחס למייסיס, טרגט או סנצ'רי 21), ויצאתי משם עם שקיות מלאות ובלי הרבה כסף שנשאר בארנק.

מחירים וכניסות חינם:
לסטודנטים שבינינו – יש אפשרות להוציא כרטיס סטודנט בינלאומי מהאתר של איסתא. מאוד פשוט ומקבלים אותו בדואר. מקנה הנחות באטרקציות בחו"ל, שווה להסתובב איתו ולהציג כשיש הזדמנות.
(כנ"ל לדעתי למי שמציג תעודת אזרח ותיק אגב, אבל לא בטוחה. שווה בדיקה).
כפי שאמרתי, למט כבר אין כניסות חינם.
המומה פתוחה לקהל הרחב בלי תשלום בימי שישי בין 16 ל20.
גוגנהיים חינם (משלמים כמה שרוצים בקופה) בשבת בין רבע ל17 לרבע ל19. מומלץ להגיע קצת קודם כי יש תור בכניסה (ארוך, אבל לא לקוח הרבה זמן).

הסתובבות בלילה:
בתור בחורה שמטיילת לבד היה בי את החשש הזה להסתובב בחוץ בלילה. כשישנתי בPod51, הרגשתי הכי בטוחה בעולם. אתם נמצאים בסביבה מרכזית, יש משטרה בכל מקום, ובאמת שהאזור מאוד מאוד בטוח.
גם בסאבווי, אגב, אין מה לחשוש יותר מדי. הוא קל להתמצאות, מאוד פשוט להבנה, והטיפ הכי חשוב שלי הוא להקרין תמיד תחושת בטחון כלפי חוץ! תלכו בבטחון, תסתכלו בגוגל מפס בבטחון, ותעמידו פנים כאילו שאתם יודעים את הדרך, גם אם אתם ממש לא. זה משפר את התחושה שלכם גם על הדרך:)
בהוסטל השני תכננתי את הזמן כדי לא להגיע אחרי 23 בלילה חזרה, וכשיצאתי עם אנשים השעה לא היתה מגבלה, כי לא חששתי כשהיינו ביחד.

טיפים אחרונים בהחלט: תביאו מטען נייד. החבר הכי טוב שלכם בטיול, אחרי הגוגל מפס כמובן.
(למי שיש יותר ממכשיר אחד להטעין, ממליצה לקחת מתאם אחד ומפצל שיסדר את העניין לכל המכשירים).
לגבי סים – אני קניתי את שלי בסימלס (דרך "למטייל"). 39 שקלים קניה מהסניף, ו69 דולר שבמקור היו אמורים לשמש אותי ל6 ג'יגה, אבל היה מבצע וקיבלתי חבילה של 32 באותו המחיר.

ולסיכום חברים. היה לא פחות ממושלם.
הכי נהניתי מהאווירה – הבניינים הגבוהים, הנוף המהמם, האנשים(!!!) שכולם נחמדים באופן שלא חשבתי שאתקל בזה בניו יורק. לא היה אחד שלא עזר לי ברצון ובכיף כשהייתי צריכה, גם אם לא ביקשתי, אלא רק ראו אותי והניחו שצריכה עזרה. אנשים שמתנדבים לצלם אותי בלי שביקשתי (כי כשאתה מטייל לבד, כמעט תמיד רק סלפי עומד על הפרק), כולם עומדים בצד ימין של המדרגות כדי לפנות מעבר לשאר משמאל, ובכללי האנשים מנומסים מאוד.

ולמי שטס לבד – אל תפחדו! זה כ"כ הרבה יותר כיף בעיניי לטייל איפה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, ולעשות מה שבראש שלך. לגלות על עצמך דברים חדשים, או לאשר את מה שכבר ידעת ואף פעם לא היתה לך הזדמנות כמו זאת להוכיח את זה לעצמך – אתה מסגול להכל. באמת הכל 

ובסופו של דבר… זה לא מירוץ, זו חופשה. קחו את הזמן ותהנו ממנו!

הועתק מקבוצת הפייסבוק ניו יורק למטיילים-New york for travelers כתבה Keren Harel

אולי גם זה יעניין אותך:

8 הטעויות הנפוצות של תייר בניו יורק

הצימר של צבי – לישון בזול

10 בתי מלון המומלצים בניו יורק

אטרקציות "סודיות" בניו יורק

אהבת ישראל

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.