הא לחמא עניא
נגן וידאו
שיעור חסידות לפסח

שיעור הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש

למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול

שיעור תורה בנושא

הרבי מליובאוויטש ישאל ויענה ואנחנו נפרש: 1. למה ההגדה של פסח מתחילה דווקא במשפט: הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח הָשַׁתָּא הָכָא – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל הָשַׁתָּא עַבְדֵּי – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין. 2. למה יציאת מצרים זה בלחם עוני?

מוסרי השיעור

ישראל אסולין, יוסף סגל, צבי וילור צידון

כמה זמן השיעור?

34 דקות

היכן נמסר השיעור תורה?

ניו יורק

תוכן עניינים של מהלך השיעור לפי זמן

תוכן עניינים של השיעור לפסח חירות מצות ופסח

00:00 מילתא דבדיחותא J בדיחה לפסח

03:00 מתחילים ללמוד את שיחה של הרבי מליובאוויטש

06:50 הרבי מליובאוויטש שואל בתחילה את השאלות

08:30 כל יום ויום, חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים

09:30 סיפור חסידי על האדמו"ר הזקן "אייכה"

 

14:50 הא לחמא עניא

16:30 מידת הביטול

22:12 סיפור האגו של קמצא ובר קמצא

23:57 להיות הא  ביטול

27:09 תורה מלשון הוראה: המסקנה של השיעור

31:34 חודש ניסן חודש הניסים

השיעור שמע (פודקאסט)

השיעור בוידאו

ניתן להאזין ולצפות בשיעורים בכל האפליקציות הללו,
אנא הירשמו להיות מעודכנים

תוכן השיחה

לקוטי הוספות | חגה "פ

הוא לחמא עניא

ד. הטעם מה שהפיסקא הא לחמא עניא" קבעו בתחילת הענין דמגיד" הוא 18 לפי שפיסקא זו [וההדגשה הא" (ולא כהא")] מורה את הדרך והאופן של אמירת כל ההגדה, שצריכה להיות באופן שבו ביום ממש הוא עצמו יוצא ממצרים ממש.

 

אך עדיין אינו מובן: א) לפי ביאור הנ"ל, הרי ההוראה שבפיסקא זו היא שהענין דיצי"מ (שבכל דור וכל יום) היא באופן דהא" (ולא כהא). ולמה מקשרים הוראה זו דהא" (שבנוגע ליצי"מ) עם לחמא עניא" דוקא ?

 

ב) מהו הקשר והשייכות של הוראה זו עם מ"ש לאח"ז כל דכפין כו' " ?

 

ה. והביאור בזה: כל זמן שהאדם מרגיש מציאות שלו, בהמצרים וההגבלות שלו (גם כשהוא מתבונן שאילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים"), אי אפשר שירגיש את הענין דיצי"מ באופן של הא" ממש (בלי כ"ף הדמיון) – מכיון שכבר עברו אלפים בשנים מעת המאורע דיצי"מ (בפעם הראשונה), ובכדי שהאדם ירגיש את הענין דיצי"מ באופן של הא" ממש (ולא רק כאילו יצא כו' ") – צריך לצאת מכל המיצרים וההגבלות שלו.

 

ואותו הדבר הוא בנוגע לההכרזה כל דכפין ייתי וייכול": מכיון שבכל דכפין" נכלל גם כפין" כזה שמנגד אליו בתכלית (ובדוגמת קמצא ובר קמצא) היינו שמנגד לכל מציאותו – הנה בכדי לקיים הכרזה זו לאמיתתה [היינו שלא רק שבפועל יתן מלחמו לכל דכפין", גם להמנגד אליו בתכלית אלא שיהי' זה באופן דטוב עין כי בהפכו נא אל תלחם גו' והמקבל עובר בלאוי, בהרגש וכו'] צריך לצאת מכל מציאותו.

והנה בכל דור ודור וכל יום ויום, חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים. והיא יציאת נפש האלוקית ממאסר הגוף
והנה בכל דור ודור וכל יום ויום, חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים. והיא יציאת נפש האלוקית ממאסר הגוף

ו. ועפ"ז מובן מה שמקשרים ההוראה של הא" (ממש) שבנוגע ליצי"מ עם לחמא עניא" – כי ענין המאפשר את זה אשר יצי"מ יהי' אצלו באופן של הא" הוא הענין דלחמא עניא":

כאשר האדם מרגיש בעצמו שהוא עני, היינו שהוא בתכלית הביטול, והרגש זה אצלו היא באופן של לחמא", שהמזון שלו המקיים את מציאותו

הוא עניא [וכמובן גם בפשטות שמזונו של האדם במשך כל ימי הפסח הוא "לחמא עניא" ], הנה הרגש זה מאפשר לצאת מכל המצרים וההגבלות. ובכללם הגבלת הזמן, ויכול איבערלעבן עכשיו הענין דיצי"מ (אף שהי' לפני כמה אלפים שנים) באופן של הא" ממש.

 

וזוהי גם השייכות של הא לחמא עניא.. בארעא דמצרים" לכל דכפין כו' " כי גם ההכרזה כל דכפין כו' " באה ע"י יציאת" האדם ממציאותו (כנ"ל סעיף ה') ההרגש הלחמא עניא".

 

ז. ע"פ כל הנ"ל מובנת גם השייכות של סיום הפיסקא השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל .. בני חורין" להתחלתה :

ענינה של ארץ ישראל היא כמ"ש "הארץ אשר היא דורש אותה תמיד עיני ה"א בה גו' ", ולכן ע"י העבודה דהא לחמא עניא" דוקא באים לבחי' ארעא דישראל", כי כל זמן שהאדם הוא מציאות" עדיין, אפילו כשהוא – – והמשכה מקדושתו של הקב"ה" ארעא דישראל". הרי " אין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו ית" ורק כאשר הוא בטל במציאות – "לחמא עניא" אז דווקא יש בו השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה" – "ארעא דישראל"

 

ואותו הדבר הוא גם בנוגע להלשנה הבאה בני חורין": כל סדר השתלשלות נקרא בשם מצרים, בחי' מיצר וגבול", ובבחינה זו שיכול להיות בית עבדים" 29 , משא"כ ע"י העבודה של הא כו' בארעא דמצרים" – שהענין דיצי"מ הוא אצלו באופן של הא", (שהוא היציאה מהמצרים וההגבלות שבנפשו, כנ"ל), הנה עי"ז מגיע הוא גם לבחי' האור שלמעלה מהמצרים וההגבלות שלמעלה ונעשה בן חורין.

 

(משיחת יום שני דחגה"פ תשל"ב)

ניסן ניסי ניסים

תוכן השיעור

עוד שיעורי תורה בנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
ברכה לראש חודש אייר
פתגמים קצרים חסידיים לחודש אייר | אמרות וציטוטים דברי תורה לאייר מסודר לפי ימים החודש
התפילין ברוחני
תפילין - משפטים ציטוטים וסגולות של התפילין
מודיעין
סימני כשרות בניו יורק וארה"ב
מרכז ניו יורק - עמוד הבית
ענווה וצניעות - ציטוטים ומשפטי חז"ל מחזקים על תכונת הענווה
קיצור הלכות תפילין עפ"י הבית יוסף
ציטוטים ומשפטי חז"ל על שמחה

אהבתי

אהבתי טוען...

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות

%d בלוגרים אהבו את זה: