כוחה של הסוכה

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב) בחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ובכל זאת נקרא החג על שם מצוות הסוכה, ולא על שם ארבעת המינים למשל. אחד ההסברים לכך הוא המעלות המיוחדות שבמצוות הישיבה בסוכה: - מצוות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג, והיא נמשכת עד תום החג. (מצוות ארבעת המינים חלה רק החל ממחרת בבוקר). - ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום. מצוות ישיבה בסוכה חלה על כל הזמן, שעליה נאמר "תשבו כעין תדורו".(מסכת סוכה כח,ב ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תרלט סעיף ב). וכשם שאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך היום כך חלה מצוות סוכה במשך כל היום כולו. - כל המצוות מוגדרות בפעולה פרטית מסוימת וקשורות באיברים מסוימים באדם. מצוות סוכה מקיפה את כל איברי האדם, עם…

להמשך קריאה

להפוך את ה"עראי" ל"קבע"

בנין הסוכה צריך להיות באופן של דירת עראי: "אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (ולכן – סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולה). אמנם, הנהגת האדם בסוכה, צריכה להיות באופן של קבע: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים . . מצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה" (סוכה כח, ב). כלומר, הסוכה מצד עצמה צריכה להיות באופן של "עראי", אמנם על-ידי שהאדם יושב בתוכה באופן של קביעות הרי היא נעשית ל"קבע". ומכך ניתן ללמוד לכללות הנהגת האדם בעולם: (א) גשמיות העולם מצד עצמה, אין בה כל חשיבות – היא רק דבר "עראי" וטפל. ועבודת האדם היא, לעשות ממנה "קבע" – להשתמש בדברים הגשמיים עבור ענייני קדושה, וכך לעשות מהם…

להמשך קריאה

מבחנו של ה"מצטער" מן הסוכה

איתא בגמרא (ע"ז ג, א) "אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקב"ה . . מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה . . מיד כל אחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא". ולכאורה דברי הגמרא דורשים ביאור: מכיון שהקב"ה "מקדיר עליהם חמה", הרי הם בגדר "מצטער" ופטורים מן הסוכה – ומה בדיקה יש בזה להוכיח על יחסם לתורה ומצוות?! אך יש לבאר: השימוש בסוכה צריך להיות באופן שכל ענייני ועשיות האדם: אכילה, שתיה, שינה וטיול, צריך לעשותם בסוכה ("תשבו כעין תדורו"). ולמרות זאת, נקראת הסוכה בשם "דירת עראי". וכן הוא בכללות עבודת האדם: דגם כשמתעסק בענייני העולם (אכילה, שתיה, שינה וטיול) – על…

להמשך קריאה

שמחה,שמחה שמחה!!!

"ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" (ישעיה יב,ג)במשך כל השנה היו מנסכים בבית המקדש יין על גבי המזבח בעת הקרבת הקורבנות. בחג הסוכות היה נוסף לניסוך היין גם ניסוך מים על גבי המזבח (מים מנקבת השילוח). ניסוך מים זה היה מלווה בשירה וריקודים ובשמחה גדולה ונקרא "שמחת בית השואבה". במשך שבוע החג היו חוגגים ורוקדים כל היום וכל הלילה, ועל כך נאמר בגמרא: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא,ב). עניינה של שמחה הוא – השתחררות ממגבלות. לכן אדם השרוי בשמחה אמיתית עושה דברים שהם למעלה ממדידת והגבלת שכלו. מוסבר על כן, שכדי שתהיה עבודת ה' בשמחה צריך להיות מקורה בקבלת עול, שכן כאשר העבודה נובעת מהבנתו והשגתו של האדם, הריהי עניין מוגבל, ואין אפשרות שתיווצר על…

להמשך קריאה

ביום כיפורים תלבשי לבן

ביום כיפורים תלבשי לבן.... מצות היום של ראש השנה היא- תקיעת שופר, ואילו הנקודה של יום הכיפורים היא- עבודת הכהן הגדול, ובעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים- שני סוגים: חלק מהעבודה עושה הכהן בבגדי זהב (העבודה של העזרה ושל ההיכל) וחלק בבגדי לבן (העבודה שבקודש הקודשים). בחסידות מוסבר כי חורבן בית המקדש היה רק לגבי הבית הגשמי, ואילו בית המקדש הרוחני שנמצא בכל יהודי פנימה, בנשמתו, נשאר תמיד בשלמותו. בבית מקדש רוחני זה ישנה אותה חלוקה של זמני השנה, ובבוא יום הכיפורים, צריך כל יהודי, שהוא ה"כהן גדול" בבית המקדש שלו, לעשות כל העבודות, מבלי לסמוך על מישהו אחר. ובעבודה זו יש גם שני סוגים- עבודות בקדשי קדשים בבגדי לבן, ושאר העבודות בבגדי זהב. בגדי זהב- לפי שבקדושה צריכים להשתמש בדברים היפים והטובים…

להמשך קריאה

בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית

על ידי תשובה מתכפרים הזדונות ונהפכים לזכויות. אולם, בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית יותר והחטאים מתכפרים ביתר שאת. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הלך ברחוב ופגש יהודי, שהיה ידוע כחוטא גדול. בירכו הצדיק לשלום בחביבות ואמר לו: אני מקנא בך! - בי? מקנא? במה? אחז הצדיק בידו של האיש ולחש באוזנו: רבותינו אמרו שהעושה תשובה מאהבה זדונות נהפכות לו לזכויות. תאר לעצמך כמה זכויות יהיו לך כשתעשה תשובה, וכל חטאיך יהפכו למצוות?! אין ספק שיהיו רבות יותר משלי, ולכן אני מקנא בך.יאללה חברים, להפוך את המינוס לפלוס!

להמשך קריאה

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש תיכף ליציאת הכהן־גדול מקודש הקדשים ביום הכיפורים, היה מתפלל "תפילה קצרה", ותוכנה – בקשה עבור עניניהם הגשמיים של ישראל, פרנסה בהרחבה וכו'. ולכאורה – הלא כניסתו לקודש הקדשים, היתה באופן הכי נעלה והכי מקודש, והוא דבר פלא שתפילה זו אודות ענייניהם הגשמיים של ישראל, היתה דוקא תיכף לאחר יציאתו מן הקודש? ויש לבאר, דבזה היא ההוראה – שאצל איש ישראל הרי גם ענייניו הגשמיים קשורים אל המקודש ביותר; דבשאר עמי הארץ פרנסתם תלויה בעבודתם והתעסקותם בה, ואילו אצל ישראל תלויה הפרנסה בקיום התורה ומצוות – "אם בחוקותי תלכו . . ונתתי גשמיכם בעתם". כי גם ענייניו הגשמיים של היהודי באים מאת הקב"ה באופן 'ישיר', בלא תלות בדרכי הטבע. ולכן, אל יחשוב אדם שבאם 'יבוא אל הקודש' שעה…

להמשך קריאה

עשרת ימי תשובה בחסידות – מזון רוחני

עשרת ימי תשובה על ימים אלו, שבין ראש השנה ליום הכיפורים, נאמר הפסוק: "דרשו ה' בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב". מכאן למדו חז"ל כי בימים אלו התשובה "יפה ביותר ומתקבלת מיד". בחסידות מוסבר, כי לא די להסתפק ב"בהימצאו... קרוב", אלא יש צורך ב"דרשו.." כלומר למרות שהקב"ה נוכח, קרוב ומשגיח על כל אחד ועל כל פרט (ובימים אלו ביתר שאת), האדם עצמו צריך "לדרוש" ולחפש את הקב"ה, להתייגע בהתקרבות אליו ולגלות את הקדושה שבעצמו! השתדלות זו מבטיחה גמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות