למה ברית מילה? – טור לפרשת וירא

כותרת: למה ברית מילה? "מזל טוב!", "מזל טוב!", נשמעת הקריאה. התזמורת פוצחת במנגינה וכל המוזמנים מצטרפים לשמחה. אך רק חתן השמחה בכבודו ובעצמו בוכה וצורח. התינוק שנימול היה רוצה לשאול: אבא, אמא, למה? ברית מילה היא המצוה הכואבת ביותר ועם זאת הפופולארית ביותר בעם ישראל. לפי אחד הסקרים, 97% מכלל הגברים היהודיים בישראל נימולים. זו מצוה עתיקת יומין, שהתחילה עוד מזמן האבות. פרשת השבוע מספרת על יצחק אבינו, שהיה התינוק הראשון שנימול בגיל שמונה ימים. המדרש מתאר ויכוח בין יצחק וישמעאל. יצחק טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שמונה ימים. ישמעאל טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שלוש עשרה שנה, מתוך בחירה ומודעות מלאה. במבט ראשון הצדק עם ישמעאל. מצוה הנעשית מתוך הבנה ובחירה עדיפה על פני מצוה…

להמשך קריאה

ריפוי אברהם אבינו ע"י הקב"ה

בתחילת פרשתנו כתוב "וירא אליו ה'", וכתב רש"י "יום שלישי למילתו הי', ובא הקב"ה ושאל בשלומו". והקשו המפרשים (ראה רא"ם כאן ועוד), מדוע נשתהה הקב"ה מלבקר את אברהם עד ליום השלישי למילתו, ולא בא לבקרו קודם? ויש לתרץ ע"פ מה שאמרו חז"ל (נדרים לט, ב), שבביקור חולים "נוטל אחד משישים בחליו", ויתירה מזו כתב הרמב"ן (פרשתנו יח, ב קרוב לסופו) שכאשר "בא הקב"ה ושאל בשלומו" – "הי' לו במראה השכינה ריפוי למחלת המילה", דמשמע שריפאהו הקב"ה לגמרי [והא דכתב רש"י שמלאך רפאל בא לרפאותו הי' זה רק לגלות את הרפואה שהי' לו מכבר ע"י הקב"ה בעצמו]. והנה ידוע הזהירות שקיום ציווי הקב"ה יהי' דווקא עם דברים טבעיים ולא במעשה נסים (וראה מצפה איתן על תוד"ה חטין סנהדרין סט, ב. כלי חמדה ויקהל…

להמשך קריאה

בכח השימחה- סיפור על הבעל שם טוב

בס"ד בכח השמחה! השבוע נתחיל בסיפור על הבעל שם-טוב, שקשור לזמן זה בו כבר מתפללים על הגשמים. סיפור שיפתח לנו את השבוע בשמחה ובברכה הבעל שם-טוב הגיע פעם לישוב יהודי שתושביו התפרנסו מעבודת אדמה. היה זה באמצע הקיץ והאדמה הייתה צחיחה ויבשה. זה זמן רב שלא ירד גשם, והתושבים היו במצוקה קשה של פרנסה ורעב. התושבים היו יראי שמים, והדבר עורר אותם לתשובה. הם אף הזמינו למקום "מגיד מוסר" שיעוררם לתשובה עמוקה יותר. הגיע ה"מגיד", ושפך על היהודים הפשוטים "אש וגופרית" עד שכולם געו בבכי נורא. במקום נכח הבעל שם-טוב, שראה בצרתם של היהודים ובבכיים. קרא אל עבר המגיד בקול גדול: "מה יש לך נגד היהודים הללו? מה אתה רוצה מהם? יהודים טובים הם!" אחר כך פנה אל הקהל: "בואו יהודים יחד…

להמשך קריאה

יא חשוון פטירת רחל אימנו

היום בהיסטוריה היהודית פטירת רחל אימנו י"א בחשוון בעת לידת בנה השני, בנימין, נפטרה רחל אמנו בי"א בחשוון. היא נקברה באם הדרך, בבית לחם. כאשר היהודים גלו מארץ ישראל, הם עצרו לבקש רחמים בקבר רחל אמנו. על כך נאמר בפסוק "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה מיאנה להינחם על בניה כי איננו; כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם." תפילה ח-ש-ו-ב-ה ויקרה מאוד מאוד ליום הילולת רחל אמנו יקירתנו חמדת לבבנו ואור עינינו ע״ה, שבזכותה הקב״ה הבטיח שישיב אותנו לגבולינו ויגאל אותנו בגאולה שלימה ואמיתית. -התפילה מאת הצדיק הקדוש רבי נתן מברסלב זצוק״ל- ״ריבונו של עולם חמול ורחם על הדמעות והבכיות של רחל אימנו שהיא השכינה וכנסת ישראל,…

להמשך קריאה

יא בחשוון פטירת רבי נחום מצ'רנוביל

פטירת רבי נחום מצ'רנוביל (1797) רבי נחום מצ'רנוביל היה תלמידו של המנהיג השני של תנועת החסידות, רבי דובער ממעזריטש. הוא ייסד את שושלת חסידות צ'רנוביל. רבי מנחם נחום (ת"ץ - י"א בחשוון תקנ"ח) (ידוע כהמאור עינים על שם ספרו) היה מייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: סקווירא, טשרנוביל, ורחמסטריבקא. מאימרותיו "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה. אם לא תפתח מיד את הדלת לאורח בלילה קר, הוא עלול לקפוא מקור, ואילו השכינה היא אש לוהטת ותוכל להמתין מעט"

להמשך קריאה

ט בחשוון פטירת הרא"ש

היסטוריה יהודית ט בחשוון פטירת הרא"ש רבו אשר בן יחיאל, הרא"ש, אביו של רבי יעקב בעל ה"טורים" מאימרותיו: שלא ישיח שיחה בטילה, ויזהר ללמוד בלילה עד שישן מתוך דברי תורה ולא מתוך שיחה בטלה כשיגיע עת תפילה משלוש תפלות שביום, יניח כל עסקיו ויתפלל. וראש כל הדברים שישמור את עיניו מכל דבר שאינו שלו פטירת הרא"ש (ה'פח - 1327) רבינו אשר בן יחיאל היה אחד מהפוסקים המפורסמים ביותר בתחום פסיקת ההלכה היהודית, והוא ידוע בראשי התיבות של שמו ה"רא"ש". בצעירותו הוא למד תורה אצל רבינו מאיר מרוטנבורג בגרמניה, ולאחר מאסר רבו הוא קיבל עליו את הנהגת הקהילה. מאוחר יותר הוא חשש מהרדיפות שהיו בגרמניה וברח לספרד, שם הפך לראש בית הדין וראש הישיבה בטולידו שם גם נפטר. חיבוריו עסקו בדיונים לתלמוד, והם…

להמשך קריאה
מודה אני של יהודי
סדר היום מתחיל ב'מודה אני', ואומרים זאת קודם לנטילת ידיים מפני שכל הטומאות שבעולם אין בכוחם לטמא את ה'מודה אני' של יהודי.

מודה אני של יהודי

סדר היום מתחיל ב'מודה אני', ואומרים זאת קודם לנטילת ידיים מפני שכל הטומאות שבעולם אין בכוחם לטמא את ה'מודה אני' של יהודי.

להמשך קריאה

עבודת התפילה

בתפילה צריכה להיות לא רק התבוננות אלא גם תענוג. בתנאי שהתענוג בביטול בלי הרגש עצמו אלא הרגש האלוקות עצמו שהוא עצם הטוב.

להמשך קריאה

ז חשוון גשם גשם בוא

 מחר, ז' מר-חשוון, מתחילים להוסיף בתפילת עמידה בקשה מהקב"ה שייתן ברכה בגשמים: "ותן טל ומטר לברכה".  בחסידות מבואר ההבדל בין ימות הקיץ לבין ימות החורף והקשר ביניהם לעבודת ה':  בקיץ עולה 'טל' מן הארץ ומשקה את האדמה, ואילו בחורף בנוסף ל 'טל' יורד 'גשם' מן השמים. הטל אינו נעצר בכל ימות השנה.הוא מסמל את הסיוע מלמעלה שאנו מקבלים כל הימים בעבודת ה'. הקב"ה דואג לעורר אותנו לשליחותנו בעולם ונותן לנו כוחות לפעול ולממש את רצונו.  ואילו הגשם מצוי רק בחורף, והוא אינו "מובן מאליו". יש להתפלל עליו. החורף הוא הזמן בו אנו נדרשים לעורר את עצמנו לעבודת התפילה, ועל ידי כך להמשיך שפע וריבוי של ברכה ("גשם" מלשון "גשמיות"). את הכוח לעבודה זו אנו מושכים מחגי תשרי, מכל הכוחות והאורות שקיבלנו וכעת…

להמשך קריאה

? למה צריך ברית מילה? למה בגיל 8 ימים

כתוב בפרשתנו "ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם" ולכאורה קשה, אמאי ציוותה תורה למול תינוק כשהוא בן ח' ימים, ואין לו דיעה כלל, והרי הי' עדיף טפי למול אותו בהיותו מבוגר יותר, ומדעתו ורצונו הוא מכניס את עצמו לבריתו של אברהם אבינו? וי"ל הביאור בזה: ענינה של ברית מילה הוא שעל ידה נוצר קשר ו"ברית" בין האדם להקב"ה, וכמ"ש (יז, יג) "והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם". קשר זה אינו בא מצד האדם, כי בהיות אדם נברא ומוגבל א"א לו לפעול קשר אמיתי ונצחי עם הבורא ית'. אלא שהקב"ה הוא זה שמקשר עצמו עם כל אחד הנכנס בברית. וזהו הטעם שמצות מילה הוא לח' ימים, דאם הקשר והברית הי' נוצר ע"י האדם, אז היו צריכים לעשותו כשהוא בר דעת וכיו"ב, אבל…

להמשך קריאה

פרשת לך לך – בזכות מי ולמה הפרנסה? הרב שרגא זלמנוב תשע"ה

  לגימת חסידות 2 פרשת לך לך - בזכות מי ולמה הפרנסה? הרב שרגא זלמנוב תשע"ה  פרשת לך לך בראי החסידות, אברהם אבינו מגלה שיש לו אשה יפה! מה הפירוש? כמו כן איך מסביר הזוהר את בקשת אברהם אבינו "למען ייטב לי בעבורך"? מה יותר חשוב הרוחני או הגשמי?  פרשת השבוע לך לך בראי החסידות לגימת חסידות שנה 2  תשע"ה עם הרב שרגא זלמנוב השיעור לזכות אברהם צידון בן מינה

להמשך קריאה

מודה אני לפניך חלק ב

בשיעור הזה נרד טיפה יותר לעומק של הברכה "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי בחמלה רבה אמונתך" במהלך השיעור הרב יספר סיפור חסידי קצר. השיעור יתמקד בפירוש המילולי של המילה "מודה" השיעור לזכות צבי וילור בן אברהם

להמשך קריאה

קבלת שכר לשמה

על הפסוק "אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד (טו, א) מפרש רש"י "אחר שנעשה לו נס כו' והי' דואג שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום כו' שכרך הרבה מאוד". ולכאורה תמוה הדבר, הרי כתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"י ה"ב): "העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות . . לא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת . . ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד . . והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו". ונמצא, שאברהם אבינו עבד את הקב"ה מאהבה, ומדוע "הי' דואג שמא קבלתי שכר על כל צדקותי", דמה בכך אם כבר קבל שכרו? וי"ל הביאור בזה: אצל 'העובד מאהבה' גם השכר שמקבל ע"י עבודתו הוא חלק מעבודתו את הקב"ה, דהרי ע"י שהעובד את…

להמשך קריאה

"לעשות" ארץ ישראל

בפרשת לך לך" מופיעה הבטחת ארץ- ישראל לזרעו של אברהם אבינו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"  צירוף המילים 'ארץ- ישראל' נושא בו לכאורה ניגוד. 'ארץ' – מבטאת ארציות וגשמיות; 'ישראל' – הוא שמו הנעלה של העם היהודי, המבטא עליונות וגבהות (שם זה ניתן ליעקב לאחר מאבק עם מלאכו של עשיו "כי שרית עם אלוקים"). כך גם הצירוף 'ארץ הקודש' יש בו ניגוד פנימי – ארציות וקדושה.  אלא שבזה מתבטא תפקידו של העם היהודי – לעשות מהארציות קודש, ולהפוך את 'ארץ כנען' ל-'ארץ ישראל'. תפקיד זה קיים גם בנפש פנימה. כל יהודי נדרש 'לכבוש' את שכלו ורגשותיו וכן את העיסוקים הטבעיים הנחוצים לקיומו, לקדשם ולשעבדם לעבודת- ה'. עליו לפעול שגם החיים הגשמיים והארציים יתקדשו ויהיו חלק מעבודת- ה'.  המשימה; לעשות היום 'ארץ ישראל',…

להמשך קריאה

פרשת לך לך לגימת חסידות הרב שרגא זלמנוב

  5 דקות של חסידות על פרשת לך לך: למה התורה מתחילה את הסיפור של אברהם אבינו רק שהוא בן 75 ? (רמז: התורה איננה סיפור היסטורי אלא המשל הקדמוני) על כל זה ועוד בחמש דקות על פרשת השבוע ספר בראשית פרשת לך לך עם הרב שרגא זלמנוב מבית חב"ד פלאשניג קווינס ניו יורק - לגימת חסידות

להמשך קריאה

אברהם אבינו היהודי הראשון

היהודי הראשון " ויאמר ה' אל אברם לך- לך..." השבוע, ב"ה, מתחילים לחיות עם אברהם אבינו. חז"ל מספרים על אברהם אבינו, שכבר בגיל 3 "הכיר את בוראו" ואח"כ התמסר להפצת האמונה בבורא העולם. אולם התורה מדלגת על כל הפרק הנכבד הזה בחייו ומתחילה לספר על חיי אברהם רק החל מהציווי "לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". ציווי שנאמר לאברהם בהיותו בן- 75!! מדוע מתעלמת התורה מחייו של אברהם עד אז? מכאן לומדים כי דווקא בנקודה זו, נקודת ה 'לך- לך', מתחילה היווצרות המהות היהודית. עד אז היה אברהם אבינו ככל האדם, אלא שבכוח שכלו והבנתו הגיע להכרת הבורא. התורה מלמדת אותנו שהקשר של יהודי עם הקב"ה אינו מבוסס על הכרה שכלית- אנושית, שהיא במהותה מוגבלת. זהו קשר הטבוע בעצם המהות, קשר עמוק…

להמשך קריאה

המזבח השלישי שבנה אברהם לשם שמים – ותו לא

כתוב בפרשתנו. "ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'" (יג, יח). לעיל מיניה מספר הכתוב על שני מזבחות שבנה אברהם (יב, ז-ח), ורש"י על אתר מפרש הטעם לבניית מזבחות אלה. על המזבח הראשון הוא מפרש שבנאו אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל", ועל המזבח השני (שבנה בסמיכות ל"עי") כתב: "נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עוון עכן והתפלל שם עליהם". ומעתה יש לתמוה, למה בנדו"ד - המזבח השלישי שבנה בחברון – שתק רש"י ולא נתן שום טעם לבניית מזבח זה? ויש לבאר, שמזבחות אלו נבנו בהדרגה, באופן דמן הקל אל הכבד: את המזבח הראשון בנה אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל" – היינו, בקשר עם צרכיו שלו, זה שיהיה לו זרע ונחלה בארץ;…

להמשך קריאה
הרב יהודה מאיר שפירא
הרב יהודה מאיר שפירא

הרב יהודה מאיר שפירא

הרב יהודה מאיר שפירא מיסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הדף היומי יום פטירתו ז חשוון מאימרותיו של הרב יהודה מאיר שפירו: מאי חנוכה? דתנו רבנן" (שבת כא). מהותו של חנוכה הוא "דתנו רבנן". את הכוח לעמוד נגד צוררינו אנו מקבלים משלהבת הקודש שהדלקנו, מן התורה והמצוות ישראל נמשלו למים. טבעם של מים שבכוחם לשטוף שטחים עצומים, להסיע הרים ולהבקיע דרכים, ולסחוף עמהם גם מכשולים ומעצורים גדולים. אלא שכל זה הוא כשהמים במצב של תנועה, ואילו כשהם קפואים אין להם כל כוח. אף ישראל כך – בהתלהבות אפשר להשיג הכול, אבל אם חלילה הם שרויים בקיפאון ובקור, לא ישיגו דבר. לקריאה נוספת: וויקיפידיה פורטל הדף היומי

להמשך קריאה
אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ג חשוון
אדמו''ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ג חשוון

אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ג חשוון

אדמו''ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין תאריך הילולה: ג' חשון מקום קבורה: אוקראינה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' בתשרי ה'תקנ"ז - ג' בחשון ה'תרי"א). מכונה "הרוז'ינר" וכמו כן מכונה "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה. רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא מפרוביטש בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל המאור עיניים. כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי אברהם מפראהביטש גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה…

להמשך קריאה
הקב"ה מצפה לגאול את בניו
הקב"ה מצפה לישראל יותר מאב לבנו ואשה לבעלה שיעשו תשובה ויגאל אותם.

הקב"ה מצפה לגאול את בניו

הקב"ה מצפה לגאול את בניו הקב"ה מצפה לישראל יותר מאב לבנו ואשה לבעלה שיעשו תשובה ויגאל אותם.

להמשך קריאה
אוהבים ומכבדים
אהבת ישראל כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני, מה אני מבקש מכם, אלא שתהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה.

אוהבים ומכבדים

אהבת ישראל כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני, מה אני מבקש מכם, אלא שתהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה.

להמשך קריאה
חיי תורה ומצוות חיים בריאים
חיים בריאים חיי האדם תלויים באויר שמסביבו. בלי אויר אי אפשר לחיות, ולפי סוג האויר שנושמים - כך הם החיים. חיי תורה ומצוות הם חיים בריאים.

חיי תורה ומצוות חיים בריאים

חיים בריאים חיי האדם תלויים באויר שמסביבו. בלי אויר אי אפשר לחיות, ולפי סוג האויר שנושמים - כך הם החיים. חיי תורה ומצוות הם חיים בריאים.

להמשך קריאה
פתגם האדמ"ו"ר הזקן – אינני חפץ במאומה
אדמו"ר הזקן אמר בדביקותו: איני חפץ במאומה; איני רוצה בגן עדן שלך, איני רוצה בעולם הבא שלך - כי אם אותך בלבד.

פתגם האדמ"ו"ר הזקן – אינני חפץ במאומה

רק אותך! אדמו"ר הזקן אמר בדביקותו: איני חפץ במאומה; איני רוצה בגן עדן שלך, איני רוצה בעולם הבא שלך - כי אם אותך בלבד.

להמשך קריאה
תהלים בדמעות – מדיח את הכלי
"זוהר" מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות - מדיח את הכלי.

תהלים בדמעות – מדיח את הכלי

מאמר הצמח צדק ה"צמח צדק" אמר לר' הענדל ביחידות: "זוהר" מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות - מדיח את הכלי.

להמשך קריאה
אמונה פשוטה בימות המשיח
העיקר בזמן הזה בעקבות המשיח, שלא לילך אחר השכל וטעם ודעת, כי אם לקיים התורה והמצוות בתמימות ואמונה פשוטה באלקי ישראל.

אמונה פשוטה בימות המשיח

העיקר בזמן הזה בעקבות המשיח, שלא לילך אחר השכל וטעם ודעת, כי אם לקיים התורה והמצוות בתמימות ואמונה פשוטה באלקי ישראל.

להמשך קריאה

למה התורה פשוט מתעלמת מכל ההישגים של אברהם אבינו במשך 75 שנה

טור לפרשת לך לך כותרת: מיהו יהודי? כשאנחנו שיחקנו בגן, הוא חיפש את אלוקים... הוא, כלומר אברהם אבינו, התחיל בגיל שלוש לשאול מי מנהיג את העולם. האם זו השמש? הירח? הכוכבים? – לא, זה לא הם, חשב אברהם הצעיר. הוא חיפש וחקר, עד שהגיע למסקנה כי אלוקים מנהיג את העולם. בגיל ארבעים, אברהם התחיל להפיץ את ההכרה בא-ל אחד לכל האנושות. הוא עשה סבב הרצאות ועימותים פומביים, וכן כתב מאמרים רבים בנושא. כך ניפץ דעות אליליות קדומות, ואף ניפץ פסילים ששכנו בבית תרח אביו. עקב כך, המלך נמרוד איים שיזרוק אותו לכבשן האש אם לא יחדל להאמין בה'. אברהם מסר את נפשו וקפץ לתוך האש. בנס הוא ניצל. מן הסתם אתם מצפים שבשבת הקרובה תשמעו את הסיפורים הללו בקריאת התורה. זהו, שלא.…

להמשך קריאה

האינטרס הקדוש – האינטרס של הצדיקים- פרשת לך לך

טור לפרשת לך לך 2 כותרת: האינטרס הקדוש "אל תהיה פראייר", אומרים אנשים. כשכבר יש מישהו שמוכן לעשות למען הזולת, דואגים אנשים טובים להזכיר לו לחשוב על עצמו ועל האינטרסים שלו. זה העולם בו אנו חיים, עולם מלא באינטרסים, בו רוב המעשים מונעים מאינטרסים אישיים. ומה עם הצדיקים, האם גם להם יש אינטרסים? ההיגיון אומר שלא. צדיק הוא כזה שעובד את ה' בכל מאודו, "שלא על מנת לקבל פרס". כך נאמר על היהודי הראשון, אברהם אבינו, שעבד את ה' מאהבה טהורה ולכן נקרא "אברהם אוהבי". הוא היה חף מאינטרסים אישיים, בבחינת "עושה את האמת מפני שהיא אמת". אולם, מבט אל פרשת השבוע מגלה עובדות שונות במקצת. כאשר הקב"ה מצווה על אברהם "לך לך מארצך", הוא ממהר גם לעדכן אותו על שכרו המובטח: "ואעשך…

להמשך קריאה

מתי נצפתה הקשת לראשונה?

טור לפרשת נח 2  כותרת: קשת בענן החורף מגיע, ועמו הגשם. אם  הימים הקרובים יהיו גשומים – יש סיכוי שתוכלו לראות גם את הקשת. מתי נצפתה הקשת לראשונה? פרשת השבוע מגלה, כי הפעם הראשונה בהיסטוריה בה נצפתה הקשת הייתה בשנת 1656 לבריאת העולם. אחרי המבול שהחריב את הארץ, הביא הקב"ה את הקשת כסימן לכך שלעולם לא יביא מבול נוסף על העולם. לפי המדע, הקשת נחשבת תופעת טבע רגילה לחלוטין. היא נוצרת בגלל שקרני השמש פוגעות במים, והן נשברות ומתפצלות לכל הגוונים שיש בקרני השמש. אם זו תופעה טבעית, איך יתכן לומר שהיא התחדשה רק אחרי המבול? הפרשנים מסבירים, כי הקשת הינה אכן תופעה טבעית, אך הטבע הזה יכל להתגלות בעולם אך ורק בעקבות המבול. במבט ראשון המבול היה עונש על מעשיהם של…

להמשך קריאה
סיוע מיושב שחקים
שתהיה השבת מלווה בסיוע מיושב שחקים שתחול עליכם ברכת שמים ממרומים שבת שלום ומבורך!

סיוע מיושב שחקים

שתהיה השבת מלווה בסיוע מיושב שחקים שתחול עליכם ברכת שמים ממרומים שבת שלום ומבורך! נרות השבת מדליקים בשעה של "כניסת השבת", לפני ההדלקה, כדאי גם לתת צדקה (לשים כסף בקופת הצדקה). בזמן הדלקת הנרות, אם המשפחה מדליקה שתי נרות, ואז מכסה את העיניים בשתי ידיה, ומברכת את הברכה: "ברוך אתה ה` אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של שבת". זמן ההדלקה הוא עת רצון, ולכן אחרי הדלקת הנרות, נוהגות הנשים להתפלל אל ה` ולבקש את משאלותיהן, ולהתפלל להצלחת בני משפחתן, ולהצלחת כל עם ישראל. נשים רבות מתפללות לפי הנוסח הבא: יהי רצון מלפניך ה` אלקי ואלקי אבותי שתחונן אותי, (ואת אישי ואת בני ואת אבי ואת אימי), ואת כל קרובי ותיתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארוכים, ותזכרנו בזכרון…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות