
ציטוטים ומשפטים מחזקים מספר התניא
ציטוטים נבחרים מתוך ספר התניא מוכן לשיתוף ולהפצה. כאשר תתגבר נפש השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת אהבה רבה
ציטוטים נבחרים מתוך ספר התניא מוכן לשיתוף ולהפצה. כאשר תתגבר נפש השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת אהבה רבה
מגוון ציטוטים נבחרים מספר תניא מוכנים להפצה, עם באנרים יפים. וגם קישור לפודקאסט וערוץ יוטיוב לימודי על ספר התניא "אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת [הבורא] אין סוף ברוך הוא, הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע
לימוד התניא – לכל אחד ואחת!_מכתב עידוד מהרבי מליובאוויטש ליהודי שפתח שיעור בספר התניא (של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד) בבית הכנסת שלו_ בנועם קבלתי את מכתבו בו מודיע על דבר התיסדות שיעור לימוד תניא בבית
כשם שהבן נמשך ממוח האב, כך נשמתו של כל אדם מישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך כביכול. ומאחר שהוא וחכמתו אחד, נמצא שכל יהודי הוא חלק מהקב"ה עצמו ממש. תניא
נסיים בדברים שכתב הרבי (בתרגום מאידיש): הינך כותב שבגלל שמצב היהדות בעירך ובערים מסביב איננו טוב, נכנסת לעצבות! האם הינך חושב שזו העצה והדרך לתקן את המצב? בוודאי הינך יודע שאדמו"ר הזקן כותב בתניא – פרק
כלל, כל דבר שתרצו לעשות, אם הוא ייעשה מתוך עצבות יהיו לו סיכויי הצלחה קטנים יותר. הנה דברים שכתב הרבי: ידוע המבואר בתניא ונראה גם במוחש שהענינים הנעשים מתוך עצבות אינם כדבעי למהוי (=כפי שצריך להיות), והשמחה מביאה
אילו נמצא מלאך אחד במעמד עשרה מישראל אף אם הם אינם מדברים בדברי תורה הייתה נופלת עליו אימה בלי גבול מהשכינה ששורה עליהם עד שהיה מתבטל במציאות לגמרי. תניא
כלל גדול הוא בעבודת הבורא: אי-אפשר לנצח את יצר-הרע אלא מתוך זריזות הבאה משמחה ומפתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד של דאגה ועצב, ולא מתוך עצלות וכבדות, הבאות מעצבות ו'טמטום הלב'. למה הדבר דומה? לשני אנשים המתאבקים
התהוות תמידית מוסבר בספר ה"תניא", שכל הברואים שבכל העולמות, עליונים ותחתונים- אילו היו מסתלקות מהם לרגע, ח"ו, האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראו בששת ימי בראשית ("ויהי אור", "יהי רקיע"…), היו חוזרים לאין ואפס ממש. כלומר- שכל
למה לדחות? רבנו הזקן אומר בספר התניא , שכל יהודי "בוודאי סופו לעשות תשובה, בגלגול זה או בגלגול אחר, כי לא יידח ממנו נידח". אחד המשפיעים בישיבת תומכי-תמימים היה מוסר שיעור בספר ה'תניא'. כשהיה מגיע לקטע
נאמר בגמרא (יומא פג, ב) "ר' מאיר הוה דייק בשמא". ובהמשך לזה מובא סיפור איך שמשמו של אדם למד ר' מאיר מהותו ומצבו. ויש לפרש בנוגע לרבי שמעון בר יוחאי: בספר התניא (פ"ה) מבאר כ"ק אדמו"ר
על המילים "אשר נשיא יחטא" (ד, כב) מפרשים, לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו" (תו"כ הובא ברש"י עה"פ). ויש לפרש זה ע"ד הרמז בעבודת האדם לקונו: איתא בתנחומא (פקודי, ג)
בתחילת פרשתנו נאמר (כז, כ): "ואתה תצווה את בני ישראל". ויש לבאר פסוק זה ע"פ פנימיות: כתוב בזוהר הקדוש (ח"ג רכה, ב): "ההיא אמונה דלעילא יתזן ויתפרנס מני' על ידך [ע"י משה]". והיינו שמשה רבינו "זן
בס"ד יט' כסלו ספר התניא אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד כתב את ספר ה"תניא" המכונה "תורה שבכתב" של החסידות. היום ומחר אנו חוגגים את חג הגאולה וראש השנה לחסידות, בו מתחילים יהודים רבים לימוד יומי מחודש
ישראל בטבעם הם רחמנים וגומלי חסדים מפני היות נפשותיהם נמשכות ממדותיו יתברך אשר החסד גובר בהן על מדת הדין והגבורה והצמצום, וכמו שכתוב: "גבר חסדו על יריאיו", שלכן נקראת הנשמה בת כהן (תניא עמ' קיח).
ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו (תניא פרק לו).
מלחמת הנפשות "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ.." (בראשית כה, כג), כך מסביר בפרשתנו ("תולדות") ה' לרבקה את המלחמה שהיא חשה ברחמה. האדמו"ר הזקן, בעל התניא, משתמש במלחמה הזו בין
תכלית הבריאה ושלימותה ימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו (תניא פרק לו)