מניעת הזקנה לפי הרמב"ם

הרמב"ם (רבינו משה בן מימון) היה מאמין גדול בחשיבות התזונה הנכונה הרבה לפני שהרפואה המודרנית הוכיחה שהמזון שאנו אוכלים משפיע בצורה חד משמעית על אופי החיים שלנו. כדי לשמור על האדם מפני זקנה וחולשה בטרם עת הוא המליץ להקפיד על תזונה נכונה, רחצה, שינה בריאה וטיולים יומיים קלים. אינספור מחקרים הוכיחו את חשיבות העקרונות הפשוטים האלה לקיום חיים בריאים ונטולי מחלות עד גיל מאוחר. "מניעת הזקנה היא דבר בלתי אפשרי, אבל מניעת מהירותה ודחייתה זה אפשרי בהחלט"

להמשך קריאה

סיפור על רבי עקיבא והשגחה פרטית

פעם אחת יצא רבי עקיבא לדרך רחוקה ולקח עימו, חמור, תרנגול ונר. מדוע לקח את החמור? כדי שיוכל לרכוב עליו כשיתעייף, ויניח עליו משאו. ומדוע את התרנגול? כדי שיעיר אותו השכם בבוקר לתפילה. ואת הנר למה לקח עימו? כדי שיוכל להדליקו בלילה וללמוד תורה. הלך רבי עקיבא דרך ארוכה, וכאשר הגיע הלילה ונעשה חושך, הגיע לעיר אחת ורצה לנוח בה, חיפש מלון אך לא היה, ביקש רבי עקיבא מאנשים לתת לו מקום ללון, אמרו לו: אין מקום, לך הלאה . עמד ברחוב, בחושך ובקור ואיש לא הזמינו לביתו, ובכל זאת אמר: כל מה שעושה השם, הכול לטובה הוא. לא רצה הרבי להישאר בעיר הזאת שאנשיה רעים הם, יצא לשדה, בחר מקום מתחת לעץ, הדליק הנר, האכיל את התרנגול ואת החמור וישב ללמוד…

להמשך קריאה

שער השתיקה | אני מושל בו | רבי שלמה אבן גבירול

שער השתיקה רבי שלמה אבן גבירול  כשאני מדבר אני מתחרט. וכשאיני מדבר לא אתחרט. כשאני מדבר דבר - הוא מושל בי. וכשאיני מדבר בו - אני מושל בו. מה לי לדבר דבר, שאם יסופר עלי יזיקני, ואם לא יסופר לא יועילני. עצלת השתיקה טובה מעצלת הדיבור. אם תתחרט פעם אחת על השתיקה, תתחרט על הדבור פעמים רבות. כל דבר שתסתיר אותו מאויבך, אל תגלהו לאוהבך. איש אחד גילה סוד לחברו. אמר לו: הבינות? אמר לו: הן, הבינותי, אבל שכחתי. שאל החכם: היאך הסתרת הסוד? אמר: אכחיד המגיד, ואסתיר ההגדה. שאלו את החכם: היאך הסתרת הסוד? אמר: שמתי לבי קברו. סודך אסירך: אם תגלהו, תהיה אסירו.

להמשך קריאה

שער השתיקה – הרב שלמה אבן גבירול

שער השתיקה: כשאני מדבר אני מתחרט. וכשאיני מדבר לא אתחרט. כשאני מדבר דבר - הוא מושל בי. וכשאיני מדבר בו - אני מושל בו. מה לי לדבר דבר, שאם יסופר עלי יזיקני, ואם לא יסופר לא יועילני. עצלת השתיקה טובה מעצלת הדיבור. אם תתחרט פעם אחת על השתיקה, תתחרט על הדבור פעמים רבות. כל דבר שתסתיר אותו מאויבך, אל תגלהו לאוהבך. איש אחד גילה סוד לחברו. אמר לו: הבינות? אמר לו: הן, הבינותי, אבל שכחתי. שאל החכם: היאך הסתרת הסוד? אמר: אכחיד המגיד, ואסתיר ההגדה. שאלו את החכם: היאך הסתרת הסוד? אמר: שמתי לבי קברו. סודך אסירך: אם תגלהו, תהיה אסירו.

להמשך קריאה

בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד

ולא עוד, אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר (משלי ו כב): "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך": "בהתהלכך תנחה אתך" – בעולם הזה; "בשכבך תשמור עליך" – בקבר; "והקיצות היא תשיחך" – לעולם הבא. וכן כתוב בספר תהלים, על ידי דוד מלך ישראל: (תהלים קיט עב): "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". ואומר (חגי ב ח): "לי הכסף ולי הזהב נאם יהוה צבאות".

להמשך קריאה

אמר רבי יוסי בן קסמא: איני דר אלא במקום תורה

אמר רבי יוסי בן קסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום, והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי! מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי! רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דנרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהלים, על ידי דוד מלך ישראל: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

להמשך קריאה

סיפור + ציטוט מהבעל שם טוב | הגאווה מעכבת | הברכה של הבעש"ט

סיפור חסידי למוצ"ש נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב הקדוש. סוֹדָהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה הַמֻּפְלֶגֶת אַחַד הַחֲסִידִים נָסַע לְמָקוֹם מְסֻיָּם לְרֶגֶל הִצְטָרְכוּתוֹ וְהִתְאַכְסֵן בְּבַיִת אֶחָד הַמִּתְנַהֵג בַּעֲשִׁירוּת. שָׁם רָאָה אִשָׁה זְקֵנָה מְאוֹד שֶׁכֹּל בְּנֵי הַבַּיִת, זְקֵנִים וּצְעִירִים כְּאֶחָד, מְכַבְּדִים אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר. הָאוֹרֵחַ הִתְעַנְיֵן עַל טִיבוֹ שֶׁל הַבַּיִת. הָאִשָׁה הַזְּקֵנָה הִבְחִינָה בִּתְמִיהָתוֹ וְשָׁאֲלָה לִמְקוֹם מוֹצָאוֹ. הוּא סִפֵּר לָהּ שֶׁבָּא מֵעִיר שֶׁל חֲסִידִים, וְהִיא אָמְרָה שֶׁמֵּאַחַר וְהוּא מַתְמִיהָ עַל הַבַּיִת הִיא תְּסַפֵּר לִכְבוֹד הַחֲסִידִים אֶת כָּל עִנְיָנֶיהָ. לְאַחַר חֲתוּנָתָהּ יָלְדָה תִּינוֹק אֶחָד, וּבְעוֹדָהּ צְעִירָה לְיָמִים נֶאֱבַד בַּעְלָהּ וְלֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ דָּבָר. הִיא שָׁמְעָה עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְנָסְעָה לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל בַּעְלָהּ כֵּיצַד וְהֵיכָן תּוּכַל לְמָצְאוֹ. הָאִשָׁה נִכְנְסָה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְהַתִּינוֹק עַל יָדֶיהָ וְסִפְּרָה לוֹ עַל…

להמשך קריאה

תוצר של המחשבה | הבעש"ט | הפתגם היומי

״האדם הוא תוצר של מחשבתו במה שהאדם חושב שם כל האדם״ הבעל שם טוב (נהגה: "בֶּעל שְם טוב". בר"ת: בעש"ט) הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, המכונה גם ר' ישראל בעל שם (י"ח באלול ה'תנ"ח, 25 באוגוסט 1698 (?) – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760), מניח היסודות לתנועת החסידות

להמשך קריאה

הפתגם היומי | הבעש"ט | מחשבתו שלאדם

״כפי מחשבתו של האדם כך גם העולמות העומדים עליו״ הבעל שם טוב (נהגה: "בֶּעל שְם טוב". בר"ת: בעש"ט) הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, המכונה גם ר' ישראל בעל שם (י"ח באלול ה'תנ"ח, 25 באוגוסט 1698 (?) – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760), מניח היסודות לתנועת החסידות

להמשך קריאה

הפתגם היומי | שבוע הבעל שם טוב הקדוש | אין אדם שלא יכול

״אין אדם שלא יכול, יש אדם שלא רוצה. ברגע שהאדם ירצה הוא גם יוכל״ הבעל שם טוב (נהגה: "בֶּעל שְם טוב". בר"ת: בעש"ט) הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, המכונה גם ר' ישראל בעל שם (י"ח באלול ה'תנ"ח, 25 באוגוסט 1698 (?) – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760), מניח היסודות לתנועת החסידות

להמשך קריאה

יסוד האושר על פי הרב אברהם יצחק הכהן קוק

יסוד האושר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה. ובכל הערכים כולם, כל אדם בונה לו אמת, יושר, יופי וטוב, בפני עצמו כפי מדתו. וכולם, כל המדות הללו של כל יחיד ויחיד מבני אדם, מתכנסים לאוצר מאוחד אחד, שכל האמת, היושר, היופי והטוב מתארגנים בו. ובזה באים אל המסלה של דעת ד', הנאורה, המלאה קדושה, ויראת אלהים ברורה. ~ אורות הקודש א עב

להמשך קריאה
אהבה הגדולה לישראל הרב יצחק הכהן קוק זצ"ל
אמרותיו של הרב קוק

אהבה הגדולה לישראל הרב יצחק הכהן קוק זצ"ל

"האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך!" אורות ישראל ד', ג' הרב אברהם יצחק הכהן קוק

להמשך קריאה
שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש
אוצרותיו של הרב קוק

שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש

"שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש." ~ אורות התחיה ל"ג הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית, מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ, "אמונת זה סדר זרעים - שמאמין בחי העולמים וזורע". כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחית המתים הגופנית.

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות