צדיקים

מרגלא בפומיה של הרבי - הבעל שם טוב - אהבת ישראל הוא אהבת המקום, "בנים אתם לה' אלקיכם", כשאוהבים את האב אוהבים את הבנים.

רבי שניאור זלמן מליאדי המשיל את חודש אלול למלך הנמצא בשדה ופוגש את נתיניו. שם, יכולים כולם לגשת אליו ולשטוח את בקשותיהם והמלך מקבל את פניהם בסבר פנים יפות ומחייך אליהם. חודש אלול הוא זמן בו מלך העולם נמצא ב'שדה' וניתן להגיע אליו בקלות. מה עושים בחודש אלול תוקעים בשופר: בכל יום בחודש אלול (למעט שבתות וערב ראש השנה) תוקעים בשופר. תקיעת השופר נועדה לעורר את האנשים לחזור בתשובה ולתקן את מעשיהם, כמו שנאמר: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?" מאחלים כתיבה וחתימה טובה: כאשר שולחים מכתבים זה לזה, מוסיפים את האיחול: כתיבה וחתימה טובה. פרק כ"ז: בתפילת השחרית ובתפילת המנחה, מוסיפים את פרק כ"ז בתהילים. הפרק נפתח בפסוק: "לדוד; ה' אורי וישעי, ממי אירא? ה' מעוז חיי, ממי אפחד?" שלושה פרקי…

את מעלותו של חודש אלול מסביר אדמו"ר הזקן דרך משל: "משל למלך שקודם בואו לעיר, יוצאים אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאים כל מי שרוצה- לצאת להקביל פניו. והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הם הולכים אחריו, ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות, ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי הסגולה". וכך הוא חודש אלול- זוהי ההזדמנות של כולנו לקבל את פני המלך, הקב"ה, בשדה - כלומר, בימי החול ובעבודות החול. ניתן לפנות אליו ישירות ובפשטות ללא "גינוני מלכות", באופן של "דברים היוצאים מן הלב". זהו חודש התשובה, חודש ההכנה לתשרי- לראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, בהם ממליכים את הקב"ה למלך! אז בואו ננצל את הזמן המיוחד הזה ונפנה…

כך אומר קהלת: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי רצה האלוקים את מעשיך. בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר. ראה חיים עם האשה אשר אהבת....". ואומרים המפרשים שכשאתה עושה מעשיך בשמחה, זהו סימן שה' מרוצה ממך. השתדל ולמד ליהנות מחיי המשפחה שלך, כי זה הטוב שלך. זהו הרווח שתוכל להשיג בחייך. הרמב"ם מלמד אותנו שהאושר לא נמצא בדברים חיצוניים. זהו משהו שצריך להיות בתוך ליבנו. הוא מלמד שאושרו של האדם ושמחתו בחיים הם העשייה למען דעת את ה'. זהו ניצול יכולותינו ושכלנו לעשייה בדרך התורה. האושר הוא לא בהישגים, אלא הוא בעשייה עצמה. הוא נמצא בלב האדם: "לא בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר... כצל עובר הוא כל מה שההמון חושב לתענוג ואושר".

בפרשתנו (:כי תצא") מצווה התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך". בחסידות מוסבר כי בחיי האדם יש שהוא בונה 'בית חדש', כלומר, פונה לכיוון חדש בחייו. אדם זה זקוק לכוחות חדשים כדי להתמודד עם המציאות החדשה. מדוע יש צורך במעקה? משום שבמצב כזה כוחותיו אינם מספיקים תמיד להצילו, והוא זקוק לגב חזק שייתן לו כוח וגיבוי. אדמו"ר הריי"צ (האדמו"ר השישי לחב"ד) הורה לנהוג על פי עיקרון זה גם בראש השנה- הואיל ומתחילה שנה חדשה (בית חדש), צריך לעשות 'מעקה'- ע"י החלטות טובות נוספות לשנה החדשה, הוספה בעניינים של תורה ומצוות- בונים בית איתן! וכנהוג לברך החל מימים אלו: "כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!"

תניא אגרת יא' - להשכילך בינה. כי לא זו הדרך ישכון אור ה' להיות חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני.. וביאור הענין הוא רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית, דהיינו שהבריאה יש מאין הנק' ראשית חכמה והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה הזאת היא בכל עת ורגע, שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו ית' המחיה את הכל. וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם. הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא מקור החיים והטוב והעונג והוא העדן שלמעלה מעוה"ב, רק מפני שאינו מושג לכן נדמה לו רע או יסורים אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב רק שאינו מושג לגודלו ורב…

פתגם חסידי:יצר הרע דומה לסוחר:בתחילה הוא נותן ללקוחות לטעום מהסחורה חינם אין כסף אבל אחר-כך הוא גובה מהם מחיר מלא (הבעל שם טוב )

אהבת ישראל אפילו לרשע גמור רבי אלימלך מליז'נסק מתלמידי הרב המגיד מספר, שפעם קרא לו הרב המגיד ואמר לו: שומע אתה, מיילך, מה שאומרים במתיבתא דרקיע (בישיבה של מעלה) שאהבת ישראל פירושה לאהוב רשע גמור כצדיק גמור (הרבי הריי"צ בספר השיחות ת"ש עמ' קי"ט).

בשבת, י"ח באלול, יחול יום הולדתם של שני המאורות הגדולים הבעל שם טוב –הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, אבי תנועת החסידות. האדמו"ר הזקן – הוא כינוי של רבי שניאור זלמן מלאדי וכן מכונה גם בעל התניא והשולחן ערוך הרב מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו. על יום זה נאמר כי הוא מכניס חיות בעבודת חודש אלול. מיום זה מתעוררים בחיות מחודשת בחשבון הנפש, ולוקחים את עצמנו בידיים, לתקן את מה שאנחנו רוצים לתקן בעבודת ה' ודוחים תמיד לאח"כ... מיום זה ועד ראש השנה, יש בדיוק 12 יום, כנגד 12 חודשי השנה. כך שכל יום הוא זעיר אנפין של חודש שלם. למשל: יום - י"ח אלול, הוא כנגד חודש תשרי, למחרתו - יט' אלול, הוא כנגד חודש חשוון וכך…

עצבות נועלת שערי שמיים, תפילה פותחת שערים נעולים, והשמחה בכוחה לשבר חומות! - הבעל שם טוב

צריך מסירות נפש על אהבת ישראל רבינו הזקן סיפר לבנו אדמו"ר האמצעי: הסבא (הבעל שם טוב) אומר שזקוקים למסירות נפש על אהבת ישראל, אפילו על יהודי שאף פעם לא ראו.

אין הקב"ה אוהב אלא אלא למי שאוהב את ישראל וככל שאדם מגדיל אהבתו לישראל - כך מגדיל הקב"ה אהבתו אליו הרמח"ל - מסילת ישרים

מהי התבוננות? אדם צריך להתבונן מה הוא יכול להיות, מה הוא מוכרח להיות, ומה הוא בהווה. זוהי התבוננות! אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש

מה עשית היום כדי לזרז את הגאולה? הגאולה כבר הייתה יכולה לבוא לפני שנים רבות מאוד, כמו שאמר רב "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". הרי שכבר בזמן האמוראים הייתה קיימת אפשרות להביא את הגאולה, והעובדה שהמשיח לא בא אינה אלא משום "עוונותינו שרבו". על-אחת-כמה-וכמה בימינו, לאחר ריבוי התורה והמצוות ומסירות-הנפש של כל הדורות שחיו מאז, ודאי שקל הרבה יותר להביא את הגאולה. הכל תלוי בך: יסוד בסיסי באמונת הגאולה הוא ההכרה, כי כל אחד ואחד יכול לזרז את הגאולה. איננו צריכים רק להסתפק באמונה במשיח ובציפייה לבואו, אלא מחובתנו לעשות פעולות של תורה ומצוות המזרזות את בואו. זה אחד ההסברים לכך שהקב"ה לא גילה לנו את זמן הגאולה, כדי שלא נרגיש שהעניין כבר סגור וחתום, אלא שכל אחד ואחד…

לספר איזה סיפור מהבעל שם טוב, הוא סגולה גדולה לפרנסה סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט הבעש״ט עשה פעם סוכה לחג הסוכות עם כמה ספקות ביחס לכשרותה וקראו לרב העיר לעיין בה אם כשרה היא. הרב עיין ולא אמר דבר משום שראה הרבה ספקות שיש בה, אבל לא הרהיב עוז לומר כשר או להפך. הבעש״ט הניח את ידו על השולחן שעמד בסוכה והראה לרב העיר פתקא ובה כתוב ״הסוכה של מורנו הבעש״ט כשרה״ וחתום בה המלאך מט״ט, שר הפנים. ------ למעט בחומרות ולהרבות בזכות לכאורה כל יהודי וכל שכן צדיק צריך לעשות מצוה במירב החומרה וההידור. אך יש צדיקים גדולים שעושים דוקא את המינימום על גבול הכשרות כדי ללמד זכות על היהודים הפשוטים. הבעש״ט מעלה במעשהו את כל הסוכות המפוקפקות שבעולם. הרבי מליובאוויטש אמר…

"אל יתפלל אדם בעבור זכויותיו, כי אולי זכויותיו מועטות. מוטב להתפלל לרחמי ה', כי רחמיו וחסדיו אין להם גבול."

על ידי תשובה מתכפרים הזדונות ונהפכים לזכויות. אולם, בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית יותר והחטאים מתכפרים ביתר שאת. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הלך ברחוב ופגש יהודי, שהיה ידוע כחוטא גדול. בירכו הצדיק לשלום בחביבות ואמר לו: אני מקנא בך! - בי? מקנא? במה? אחז הצדיק בידו של האיש ולחש באוזנו: רבותינו אמרו שהעושה תשובה מאהבה זדונות נהפכות לו לזכויות. תאר לעצמך כמה זכויות יהיו לך כשתעשה תשובה, וכל חטאיך יהפכו למצוות?! אין ספק שיהיו רבות יותר משלי, ולכן אני מקנא בך.יאללה חברים, להפוך את המינוס לפלוס!