קטגוריה: הרבי מליובאוויטש

למילה תרומה שני פירושים: הפרשה והרמה, ושניהם עולים בקנה אחד – כאשר אדם מפריש מכספו לדבר של קדושה, הוא מרים אותו מחומריותו ומגשמיותו, ומעלהו לרוחניות ולקדושה. -לקוטי שיחות -הרבי מילובביטש –

משום שההר מבטא את התעלות החומר והזדככותו. שכן ההר והמישור שניהם עשויים מאדמה, אלא שההר הוא אדמה שהתרוממה למעלה. זו גם כוונת נתינת התורה, שבני-ישראל יזככו ויעלו את גשמיות העולם. ספר המאמרים ת"ש – הרבי מילובביטש

על קריעת ים-סוף נאמר בתורה  בפרשתנו בשלח  "והמים להם חומה". בשעה ששומרים אמונים לקב"ה ולתורתו והולכים אחריו אפילו בים, לא זו בלבד שה'ים' מתבטל, אלא יתרה מזו – הוא עצמו נהפך לחומת מגן. הרבי מילובביטש

העץ והאדם בתורה נאמר "כי האדם עץ השדה". כשם שהעץ מחובר תמיד למקורו, לכוח הצומח שבאדמה, כך בעל-עסק צריך להיות קשור תמיד למקור חיותו – אלה השנים שבילה באוהלה של תורה, קודם שיצא לעסוק בענייני העולם.

צריכים לבטוח בביאת המשיח בביטחון גמור בלי שום פקפוק, ובאופן של "אחכה לו בכל יום שיבוא – שמיד ממש יבוא משיח. זאת גם כאשר מצד חשבונות של שכל וטבע לא נראה שום מקום לזה. ביטחון זה

מגביר הרגשות בכוחו של הדיבור להגביר את המידות או להחלישן. כאשר אדם מדבר דברי אהבה, הוא מוסיף ומגדיל בכך את אהבתו לחברו, וכן בכעס, כאשר אדם מדבר על כך, הריהו מחזקו ומגבירו, וכאשר הוא שותק –

כאשר חלילה לא-טוב לאדם, עליו להאמין שכך מגיע לו מאת ה', ולבטוח בו כי יעזור לו. אך כאשר הזולת מספר על מצבו הקשה, אסור לענות לו כי יבטח בה' ולא לעשות מאומה. חובה לעזור לו ככל

צא מעצמך כדי שהאדם יגיע אל עצמו, אל שורשו ומציאותו האמיתית, עליו לצאת "מארצך" – מהעניינים הארציים והחומריים, "וממולדתך" – מהמעשים הבאים מחמת הרגליו, "ומבית אביך" – מההשקפות השכליות הלא-רצויות שמקורן בסביבה לא-טובה. -לקוטי שיחות: הרבי

העבודה של קבלת-עול בראש-השנה דורשת עבודה והכנה. מי שאינו מפשפש במעשיו ומטהר את ליבו במשך חודש אלול וימי הסליחות, יישאר קר ואדיש כאשר יגיעו הימים הנוראים.

עיניים שלי ילד צעיר שאל פעם את הרבי מדוע נוצר האדם עם שתי עיניים, ולא עם עין אחת, בדומה לאף או לפה. הסביר לו הרבי שיש תפקיד לשתי העיניים: "בעין שמאל עליך להסתכל תמיד על עצמך

סגולה לשוגג האריז"ל כותב, שכל הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה. נראה שכוונתו היא, שלא יאונה לו כל חטא בשוגג, שכן אם חלילה רוצה אדם לחטוא בזדון, אין מעכב בידו, שהרי לעולם

"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" כשמרדכי היה בשושן הבירה ידעו מיד שאיש יהודי הוא, עוד קודם שידעו ששמו מרדכי. כבר מרחוק ראו שהולך כאן איש יהודי. הרבי מליובאוויטש

ארץ ישראל שייכת רק ליהודים כל ארץ ישראל שייכת לכל יהודי ולכל היהודים, ואף אחד אינו בעל הבית לשנות זאת, לא גוי ואפילו לא, להבדיל, יהודי! הרבי מיולובבאיטש

רבותינו נשיאינו הפליגו והפליאו במאד מאד במעלת הרגש, עד שראו בו דבר עיקרי. הרגש הוא גם סימן ההיכר של החסיד – ורגשתיו של חסיד הן באהבת ה' אהבת התורה ואהבת ישראל (הרבי מילובבאיטש, אגרת הקודש ו

כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו בכל מקום ובכל זמן כשיהודי לומד תורה יהיה ממש כמו שהקב"ה בעצמו אומר ומדבר בשעת מתן תורה. וכלשון חז"ל: כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו (הרבי מילובבאיטש, ספר

חשוב טוב!… יהיה טוב!… שמחה ומחשבה שיהיה טוב מביאה עמה את הטוב. לא צריך להיות במרירות, אמירת תהילים ובכיה במר נפשו ונתינת צדקה וכו', כי המחשבה עצמה מביאה את הטוב במיוחד בענייני בריאות בגשמיות וכל שכן

איך נהפוך כוחותינו הטבעיים לכוחות אלוקיים? על ידי לימוד תורת החסידות והליכה בדרכיה, הכוחות הטבעיים של העוסק בחסידות נעשים כוחות אלוקיים, כי על ידי המשכת הגילוי דפנימיות עתיק, נרגש בו, שאמיתת הימצאו ית' היא המציאות שלו