מאמרי חסידות, וידיואים, תמונות, טורים וקצרים על פרשת השבוע, כנסו ללמוד זוויות חדשות על פרשיות השבוע באור החסידות, ובכלל, מרכז ניו יורק על פרשת השבוע

הכנסת אורחים בגיל תשעים ותשע

מצינו, שעסק אברהם אבינו בפרסום דבר ה' לבריות במשך כל שנותיו, ואף בהיותו בן תשעים ותשע שנה, ביום השלישי למילתו, ישב על פתח האוהל לראות אולי יעבור עוד אדם אחד שיוכל להאכילו ולהשקותו ולפעול עליו לברך למי שאמר והי' העולם (עיין סוטה י, סע"א ואילך). כמ"ש בתחילת פרשתנו "והוא יושב פתח האוהל כחום היום" (יח, א) ופירש רש"י שישב שם "לראות אם יש עובר ושב ויכניסם לביתו". ומזה הוראה נפלאה בעבודת האדם לקונו: גם מי שכבר עסק רבות בקירוב בני ישראל לאביהם שבשמים, וכבר ראה פרי טוב בעמלו, ויהודים רבים כבר נתקרבו על ידו, אין לו לחשוב שאולי יכול הוא להפסיק בזה לרגעים, ו"לנוח" קצת מעבודתו. אלא גם אחרי "תשעים ותשע שנים" של התעסקות בזה, עליו להמשיך ולעבוד בזה במרץ, ולחפש אולי…

להמשך קריאה

ברית המילה הקצה הרוחני והקצה הגשמי

פרשת השבוע שלמדנו בשבוע שעבר מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. פרשת השבוע פותחת מיד לאחר קיום ברית המילה בהתגלות אלוקית אל אברהם אבינו: "וירא אליו ה'... והוא יושב פתח האהל כחם היום" (בראשית יח,א). בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות - בפ' 'וירא' נעלית יותר. ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא). וזאת משום שמצוות…

להמשך קריאה

פרשת וירא – 5 דקות על הפרשה בראי החסידות עם הרב שרגא

איך אברהם אבינו מתווכח עם הקב"ה? איזה זכות יש לו לחלוק על השם יתברך? חמש דקות על פרשת וירא על פי החסידות. הרב שרגא - לגימת חסידות - ספר בראשית פרשת וירא הצלת נפשות אף נגד טבעו בפרשתנו כתוב "ויגש אברהם ויאמר האף תספה" (יח, כג) ופירש רש"י "נכנס אברהם לדבר קשות". והנה, ידוע שמדתו של אברהם אבינו היתה – "אברהם אוהבי" (ישעי' מא, ח), ובטבעו הי' בעל חסד, וא"כ תמוה, איך יתכן שידבר אברהם קשות, ובפרט להקב"ה? אלא שמזה רואים עד כמה צריך האדם להשתדל בהצלת נפשות, דכאשר בא ענין של הצלת נפשות – הן הצלת אדם כפשוטה והן הצלת אדם ברוחניות – לידי האדם, אין לו "לחשוב חשבונות", ולעשות רק מה שהוא לפי כבודו להציל. אלא עליו לעשות כל מה שאפשר…

להמשך קריאה

להסיר את המסכה: טור לפרשת וירא

מעשה שהיה: באחת משכונות העיר באר שבע, נפתח לו מרכז רוחני. יחד עם הפצת יהדות, החליט מנהל המקום לעסוק גם בסיוע לנזקקים. במסגרת זו, היה מעניק לעוברים ושבים ארוחה מלאה, חינם אין-כסף. מיודענו, מנהל המרכז, ניצל את זמן הארוחה להשמיע את עיקרי האמונה באלוקים בפני אורחיו, בשפה קולחת ומשכנעת. בסיום הסעודה, נהג לבקש מהם להודות לבורא עולם באמירת ברכת המזון. לא פעם נענה בהתנגדות, כמו למשל: "בתור אתאיסט, אינני מוכן למלמל טקסטים דתיים". במקרים כגון אלו, פניו החייכניות של המארח היו הופכות קשוחות. מי שלא נאות לברך לה', נדרש לשלם חשבונית מנופחת על הסעודה הדשנה. האורח, שהיה זע בחוסר נוחות, נאלץ בסופו של דבר לומר ברכת המזון, כדי להיפטר מהתשלום הגבוה. אתם מזהים נכון: מנהל המרכז הוא לא אחר מאשר אברהם אבינו.…

להמשך קריאה

למה ברית מילה? – טור לפרשת וירא

כותרת: למה ברית מילה? "מזל טוב!", "מזל טוב!", נשמעת הקריאה. התזמורת פוצחת במנגינה וכל המוזמנים מצטרפים לשמחה. אך רק חתן השמחה בכבודו ובעצמו בוכה וצורח. התינוק שנימול היה רוצה לשאול: אבא, אמא, למה? ברית מילה היא המצוה הכואבת ביותר ועם זאת הפופולארית ביותר בעם ישראל. לפי אחד הסקרים, 97% מכלל הגברים היהודיים בישראל נימולים. זו מצוה עתיקת יומין, שהתחילה עוד מזמן האבות. פרשת השבוע מספרת על יצחק אבינו, שהיה התינוק הראשון שנימול בגיל שמונה ימים. המדרש מתאר ויכוח בין יצחק וישמעאל. יצחק טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שמונה ימים. ישמעאל טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שלוש עשרה שנה, מתוך בחירה ומודעות מלאה. במבט ראשון הצדק עם ישמעאל. מצוה הנעשית מתוך הבנה ובחירה עדיפה על פני מצוה…

להמשך קריאה

ריפוי אברהם אבינו ע"י הקב"ה

בתחילת פרשתנו כתוב "וירא אליו ה'", וכתב רש"י "יום שלישי למילתו הי', ובא הקב"ה ושאל בשלומו". והקשו המפרשים (ראה רא"ם כאן ועוד), מדוע נשתהה הקב"ה מלבקר את אברהם עד ליום השלישי למילתו, ולא בא לבקרו קודם? ויש לתרץ ע"פ מה שאמרו חז"ל (נדרים לט, ב), שבביקור חולים "נוטל אחד משישים בחליו", ויתירה מזו כתב הרמב"ן (פרשתנו יח, ב קרוב לסופו) שכאשר "בא הקב"ה ושאל בשלומו" – "הי' לו במראה השכינה ריפוי למחלת המילה", דמשמע שריפאהו הקב"ה לגמרי [והא דכתב רש"י שמלאך רפאל בא לרפאותו הי' זה רק לגלות את הרפואה שהי' לו מכבר ע"י הקב"ה בעצמו]. והנה ידוע הזהירות שקיום ציווי הקב"ה יהי' דווקא עם דברים טבעיים ולא במעשה נסים (וראה מצפה איתן על תוד"ה חטין סנהדרין סט, ב. כלי חמדה ויקהל…

להמשך קריאה

? למה צריך ברית מילה? למה בגיל 8 ימים

כתוב בפרשתנו "ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם" ולכאורה קשה, אמאי ציוותה תורה למול תינוק כשהוא בן ח' ימים, ואין לו דיעה כלל, והרי הי' עדיף טפי למול אותו בהיותו מבוגר יותר, ומדעתו ורצונו הוא מכניס את עצמו לבריתו של אברהם אבינו? וי"ל הביאור בזה: ענינה של ברית מילה הוא שעל ידה נוצר קשר ו"ברית" בין האדם להקב"ה, וכמ"ש (יז, יג) "והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם". קשר זה אינו בא מצד האדם, כי בהיות אדם נברא ומוגבל א"א לו לפעול קשר אמיתי ונצחי עם הבורא ית'. אלא שהקב"ה הוא זה שמקשר עצמו עם כל אחד הנכנס בברית. וזהו הטעם שמצות מילה הוא לח' ימים, דאם הקשר והברית הי' נוצר ע"י האדם, אז היו צריכים לעשותו כשהוא בר דעת וכיו"ב, אבל…

להמשך קריאה

פרשת לך לך – בזכות מי ולמה הפרנסה? הרב שרגא זלמנוב תשע"ה

  לגימת חסידות 2 פרשת לך לך - בזכות מי ולמה הפרנסה? הרב שרגא זלמנוב תשע"ה  פרשת לך לך בראי החסידות, אברהם אבינו מגלה שיש לו אשה יפה! מה הפירוש? כמו כן איך מסביר הזוהר את בקשת אברהם אבינו "למען ייטב לי בעבורך"? מה יותר חשוב הרוחני או הגשמי?  פרשת השבוע לך לך בראי החסידות לגימת חסידות שנה 2  תשע"ה עם הרב שרגא זלמנוב השיעור לזכות אברהם צידון בן מינה

להמשך קריאה

קבלת שכר לשמה

על הפסוק "אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד (טו, א) מפרש רש"י "אחר שנעשה לו נס כו' והי' דואג שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום כו' שכרך הרבה מאוד". ולכאורה תמוה הדבר, הרי כתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"י ה"ב): "העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות . . לא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת . . ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד . . והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו". ונמצא, שאברהם אבינו עבד את הקב"ה מאהבה, ומדוע "הי' דואג שמא קבלתי שכר על כל צדקותי", דמה בכך אם כבר קבל שכרו? וי"ל הביאור בזה: אצל 'העובד מאהבה' גם השכר שמקבל ע"י עבודתו הוא חלק מעבודתו את הקב"ה, דהרי ע"י שהעובד את…

להמשך קריאה

"לעשות" ארץ ישראל

בפרשת לך לך" מופיעה הבטחת ארץ- ישראל לזרעו של אברהם אבינו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"  צירוף המילים 'ארץ- ישראל' נושא בו לכאורה ניגוד. 'ארץ' – מבטאת ארציות וגשמיות; 'ישראל' – הוא שמו הנעלה של העם היהודי, המבטא עליונות וגבהות (שם זה ניתן ליעקב לאחר מאבק עם מלאכו של עשיו "כי שרית עם אלוקים"). כך גם הצירוף 'ארץ הקודש' יש בו ניגוד פנימי – ארציות וקדושה.  אלא שבזה מתבטא תפקידו של העם היהודי – לעשות מהארציות קודש, ולהפוך את 'ארץ כנען' ל-'ארץ ישראל'. תפקיד זה קיים גם בנפש פנימה. כל יהודי נדרש 'לכבוש' את שכלו ורגשותיו וכן את העיסוקים הטבעיים הנחוצים לקיומו, לקדשם ולשעבדם לעבודת- ה'. עליו לפעול שגם החיים הגשמיים והארציים יתקדשו ויהיו חלק מעבודת- ה'.  המשימה; לעשות היום 'ארץ ישראל',…

להמשך קריאה

פרשת לך לך לגימת חסידות הרב שרגא זלמנוב

  5 דקות של חסידות על פרשת לך לך: למה התורה מתחילה את הסיפור של אברהם אבינו רק שהוא בן 75 ? (רמז: התורה איננה סיפור היסטורי אלא המשל הקדמוני) על כל זה ועוד בחמש דקות על פרשת השבוע ספר בראשית פרשת לך לך עם הרב שרגא זלמנוב מבית חב"ד פלאשניג קווינס ניו יורק - לגימת חסידות

להמשך קריאה

אברהם אבינו היהודי הראשון

היהודי הראשון " ויאמר ה' אל אברם לך- לך..." השבוע, ב"ה, מתחילים לחיות עם אברהם אבינו. חז"ל מספרים על אברהם אבינו, שכבר בגיל 3 "הכיר את בוראו" ואח"כ התמסר להפצת האמונה בבורא העולם. אולם התורה מדלגת על כל הפרק הנכבד הזה בחייו ומתחילה לספר על חיי אברהם רק החל מהציווי "לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". ציווי שנאמר לאברהם בהיותו בן- 75!! מדוע מתעלמת התורה מחייו של אברהם עד אז? מכאן לומדים כי דווקא בנקודה זו, נקודת ה 'לך- לך', מתחילה היווצרות המהות היהודית. עד אז היה אברהם אבינו ככל האדם, אלא שבכוח שכלו והבנתו הגיע להכרת הבורא. התורה מלמדת אותנו שהקשר של יהודי עם הקב"ה אינו מבוסס על הכרה שכלית- אנושית, שהיא במהותה מוגבלת. זהו קשר הטבוע בעצם המהות, קשר עמוק…

להמשך קריאה

המזבח השלישי שבנה אברהם לשם שמים – ותו לא

כתוב בפרשתנו. "ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'" (יג, יח). לעיל מיניה מספר הכתוב על שני מזבחות שבנה אברהם (יב, ז-ח), ורש"י על אתר מפרש הטעם לבניית מזבחות אלה. על המזבח הראשון הוא מפרש שבנאו אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל", ועל המזבח השני (שבנה בסמיכות ל"עי") כתב: "נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עוון עכן והתפלל שם עליהם". ומעתה יש לתמוה, למה בנדו"ד - המזבח השלישי שבנה בחברון – שתק רש"י ולא נתן שום טעם לבניית מזבח זה? ויש לבאר, שמזבחות אלו נבנו בהדרגה, באופן דמן הקל אל הכבד: את המזבח הראשון בנה אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל" – היינו, בקשר עם צרכיו שלו, זה שיהיה לו זרע ונחלה בארץ;…

להמשך קריאה

למה התורה פשוט מתעלמת מכל ההישגים של אברהם אבינו במשך 75 שנה

טור לפרשת לך לך כותרת: מיהו יהודי? כשאנחנו שיחקנו בגן, הוא חיפש את אלוקים... הוא, כלומר אברהם אבינו, התחיל בגיל שלוש לשאול מי מנהיג את העולם. האם זו השמש? הירח? הכוכבים? – לא, זה לא הם, חשב אברהם הצעיר. הוא חיפש וחקר, עד שהגיע למסקנה כי אלוקים מנהיג את העולם. בגיל ארבעים, אברהם התחיל להפיץ את ההכרה בא-ל אחד לכל האנושות. הוא עשה סבב הרצאות ועימותים פומביים, וכן כתב מאמרים רבים בנושא. כך ניפץ דעות אליליות קדומות, ואף ניפץ פסילים ששכנו בבית תרח אביו. עקב כך, המלך נמרוד איים שיזרוק אותו לכבשן האש אם לא יחדל להאמין בה'. אברהם מסר את נפשו וקפץ לתוך האש. בנס הוא ניצל. מן הסתם אתם מצפים שבשבת הקרובה תשמעו את הסיפורים הללו בקריאת התורה. זהו, שלא.…

להמשך קריאה

האינטרס הקדוש – האינטרס של הצדיקים- פרשת לך לך

טור לפרשת לך לך 2 כותרת: האינטרס הקדוש "אל תהיה פראייר", אומרים אנשים. כשכבר יש מישהו שמוכן לעשות למען הזולת, דואגים אנשים טובים להזכיר לו לחשוב על עצמו ועל האינטרסים שלו. זה העולם בו אנו חיים, עולם מלא באינטרסים, בו רוב המעשים מונעים מאינטרסים אישיים. ומה עם הצדיקים, האם גם להם יש אינטרסים? ההיגיון אומר שלא. צדיק הוא כזה שעובד את ה' בכל מאודו, "שלא על מנת לקבל פרס". כך נאמר על היהודי הראשון, אברהם אבינו, שעבד את ה' מאהבה טהורה ולכן נקרא "אברהם אוהבי". הוא היה חף מאינטרסים אישיים, בבחינת "עושה את האמת מפני שהיא אמת". אולם, מבט אל פרשת השבוע מגלה עובדות שונות במקצת. כאשר הקב"ה מצווה על אברהם "לך לך מארצך", הוא ממהר גם לעדכן אותו על שכרו המובטח: "ואעשך…

להמשך קריאה

מתי נצפתה הקשת לראשונה?

טור לפרשת נח 2  כותרת: קשת בענן החורף מגיע, ועמו הגשם. אם  הימים הקרובים יהיו גשומים – יש סיכוי שתוכלו לראות גם את הקשת. מתי נצפתה הקשת לראשונה? פרשת השבוע מגלה, כי הפעם הראשונה בהיסטוריה בה נצפתה הקשת הייתה בשנת 1656 לבריאת העולם. אחרי המבול שהחריב את הארץ, הביא הקב"ה את הקשת כסימן לכך שלעולם לא יביא מבול נוסף על העולם. לפי המדע, הקשת נחשבת תופעת טבע רגילה לחלוטין. היא נוצרת בגלל שקרני השמש פוגעות במים, והן נשברות ומתפצלות לכל הגוונים שיש בקרני השמש. אם זו תופעה טבעית, איך יתכן לומר שהיא התחדשה רק אחרי המבול? הפרשנים מסבירים, כי הקשת הינה אכן תופעה טבעית, אך הטבע הזה יכל להתגלות בעולם אך ורק בעקבות המבול. במבט ראשון המבול היה עונש על מעשיהם של…

להמשך קריאה

בע"ח בתיבת נח באו מאליהן. מה המסר

נח לא התעסק בהבאת בעלי-החיים אל התיבה, אלא הם באו "מאליהן". זאת אומרת, לאחר שנח הכין את התיבה, כפי שנצטווה על ידי הקב"ה – התקבצו ובאו כל בעלי החיים בדרך ממילא, בלי השתדלות מצידו של נח. ולומדים מכאן הוראה נפלאה: יהודי נדרש לעסוק במילוי שליחותו, "אני נבראתי לשמש את קוני", ואין לו לדאוג לשאר הענינים הנדרשים – כי כאשר הוא ממלא את שליחותו, ייפעלו שאר הענינים בדרך ממילא, ללא השתדלות מיוחדת מצידו. ובדוגמת הסיפור הידוע על הבעל שם טוב, שפעם נצרך לדבר מסויים, הלך לאחד הבתים והקיש על החלון, ובלי לחכות למענה חזר לביתו (ואחר כך באו אליו ונתנו לו את מבוקשו). וכששאלו אותו: ממה נפשך – אם הוא סומך על הנס, מדוע בכלל עליו להקיש על החלון? ואם ברצונו לפעול בדרך…

להמשך קריאה
"מבול" של דאגות….
"טבילה", היא אותיות "ביטול"

"מבול" של דאגות….

בחסידות מוסבר שהמבול בימי נח לא היה רק עונש, אלא גם פעל פעולה של טהרה בעולם והיו לו גם השלכות חיוביות. דבר זה נרמז בירידת המבול 40 יום, מספר המרמז על מקווה, בו חייבים להיות לפחות 40 סאה מים על מנת שיטהר.  המילה "טבילה", היא אותיות "ביטול" – על ידי שהאדם מתכסה כל כולו עד מעל הראש במים, האגו שלו מתבטל והוא נעשה 'כל'י' לאלוקות. כך גם בחיינו אנו- טרדות ודאגות הפרנסה, הנקראות בשם "מים רבים", גורמות אמנם קושי ובלבול לפי שעה, אבל בפנימיות הן שוטפות ומנקות עניינים לא רצויים.  כיצד?  ע"י "טבילה" בטרדות ובדאגות, אדם יכול להישבר ולצאת מעצמו, להתבטל ולהיות "כלי" לקדושה. כך לפעמים, "מעז יצא מתוק", ודווקא מצבים קשים בחיים מזככים ועוזרים לאדם להגיע למנוחת הרוח והנפש, בגשמיות וברוחניות.…

להמשך קריאה

צא מן התיבה

לבוא אל ה"תיבה" – ולצאת ממנה בקשר עם הכתוב בפרשתנו "בא אתה וכל ביתך אל התיבה" (ז, א), מפורסמת היא תורת הבעל שם טוב על פסוק זה (הובא בהוספות ל'כתר שם טוב' ס"ח ואילך. ובכ"מ), אשר "תיבה" רומז לתיבות התורה והתפילה, והפירוש "בא אל התיבה" הוא שיהודי צריך "לבוא" ולהכניס את עצמו בתוך תיבות התורה והתפלה. ולכאורה הדבר פלא, דהרי בהמשך הפרשה (ח, טז) מצווה הקב"ה לנח – "צא מן התיבה"! ולפירוש הבעש"ט, ש"תיבה" קאי על התיבות הקדושות דתורה ותפילה – איך ייתכן הדבר? אלא שבאמת כך הוא הסדר בעבודת האדם, שמצד הכוונה של "דירה בתחתונים" נדרש הוא לצאת מהתבודדתו והסתגרותו בחדרו עם תיבות התורה והתפילה, ולהביא אל העולם כולו את אור הקדושה. יחד עם זה, מוכרחת ההכנה של "בא אל התיבה".…

להמשך קריאה
לחיות עם הזמן
הקשר בין הפרשה לבין הזמן בו קוראים בה איננו מקרי

לחיות עם הזמן

השבוע יצאנו מקדושת חגי תשרי, וממשיכים להתקדם לחיי השגרה והיום יום של חודש מר חשון וימי החורף. במקביל, בשעה טובה ומוצלחת ציינו השבת, "שבת בראשית", לימוד חדש של חמשת חומשי תורה, פרשה לכל שבוע. השבוע הזה התחלנו כבר בקריאת הפרשה השנייה בתורה, פרשת "נח". בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבנו הזקן (בעל התניא) לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". זקני החסידים גילו כי כוונת הרבי היא, שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע. כלומר, לא רק לקרוא וללמוד אותה כל יום, אלא 'לחיות' עמה ממש! מוסבר כי הקשר בין הפרשה לבין הזמן בו קוראים בה איננו מקרי, אלא גם הוא הוראה בעבודת ה'. פרשת השבוע והתכנים שלה מספקים מפתחות פנימיים עמוקים באמצעותם יכול כל אחד להתקדם ולהתעלות בעבודה הפנימית והרוחנית שלו. אז שתהיה לכולכנו…

להמשך קריאה
הצלה מטרדות הפרנסה פרשת נח
כדי לינצל ממי המבול, הרומזים על "טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עוה"ז" צריך "לבוא" וליכנס אל ה"תיבה" – תיבות התורה והתפלה.

הצלה מטרדות הפרנסה פרשת נח

בתחילת פרשתינו נאמר "נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו" (ו, ט) ומפרש רש"י "בדורותיו – יש שדורשין אותו לגנאי. לפי דורו הי' צדיק, ואילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום. לכאו' תמוה הדבר: הרי אפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב" (ראה ב"ב קכג, א) ומדוע נכתבה בתורה "גנותו" של נח? אלא עכצ"ל שבזה גופא בא הכתוב ללמדנו ענין הנוגע למעשה. ביאור הדברים בדרך החסידות: על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר אדמו"ר הזקן בספר "תורה אור" (פרשתנו), שמרמז הכתוב אשר כדי לינצל ממי המבול, הרומזים על "טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עוה"ז" צריך "לבוא" וליכנס אל ה"תיבה" – תיבות התורה והתפלה. עלול האדם לחשוב: זה שניצל נח ממי המבול על ידי שנכנס אל התיבה הוא מפני היותו צדיק תמים, אך מי…

להמשך קריאה

למה הקב"ה החליט לטהר את העולם בפרשת נח ע"י מבול של מים?

13 דקות על פרשת השבוע פרשת נח למה הקב"ה החליט לטהר את העולם בפרשת נח ע"י מבול של מים? ולא לדוגמה מבול של אש? או באדמה? למה דווקה מים? ולמה מים זה קשור לביטול עצמי? על כל זה ועוד ב 13 דקות על פרשת השבוע על פי החסידות מפי הרב שרגא זלמנוב מנהל בית חב"ד פלאשינג קווינס

להמשך קריאה

איך נעלה בירידה? פרשת לך לך

12 דקות על פרשת לך לך בראי החסידות זריקת חסידות פרשת לך לך למה שנראה שאנחנו במצב של ירידה אנחנו אולי בעצם במצב של עליה? פרשת השבוע פרשת לך לך סקירה על פרשת השבוע וכמובן זריקת חסידות

להמשך קריאה
בא אל התיבה – הצלה מטרדות הפרנסה-פרשת נח בראי החסידות
זריקת-חסידות-פרשת-נח

בא אל התיבה – הצלה מטרדות הפרנסה-פרשת נח בראי החסידות

זריקת חסידות על פרשת נח 12 דקות על פרשת השבוע זריקת חסידות פרשת נח היום שמבול הדאגות מציף אותנו, היכן התיבה? על זה ועוד סקירה קצרה על פרשת נח - שנבין מה קרה- תוכלו לראות וללמוד בסרטון קצר זה 12.20 על פרשת נח הצלה מטרדות הפרנסה בתחילת פרשתינו נאמר "נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו" (ו, ט) ומפרש רש"י "בדורותיו – יש שדורשין אותו לגנאי. לפי דורו הי' צדיק, ואילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום. לכאו' תמוה הדבר: הרי אפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב" (ראה ב"ב קכג, א) ומדוע נכתבה בתורה "גנותו" של נח? אלא עכצ"ל שבזה גופא בא הכתוב ללמדנו ענין הנוגע למעשה. ביאור הדברים בדרך החסידות: על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר אדמו"ר הזקן בספר…

להמשך קריאה

בונים מעקה לחיים

בפרשתנו (:כי תצא") מצווה התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך". בחסידות מוסבר כי בחיי האדם יש שהוא בונה 'בית חדש', כלומר, פונה לכיוון חדש בחייו. אדם זה זקוק לכוחות חדשים כדי להתמודד עם המציאות החדשה. מדוע יש צורך במעקה? משום שבמצב כזה כוחותיו אינם מספיקים תמיד להצילו, והוא זקוק לגב חזק שייתן לו כוח וגיבוי. אדמו"ר הריי"צ (האדמו"ר השישי לחב"ד) הורה לנהוג על פי עיקרון זה גם בראש השנה- הואיל ומתחילה שנה חדשה (בית חדש), צריך לעשות 'מעקה'- ע"י החלטות טובות נוספות לשנה החדשה, הוספה בעניינים של תורה ומצוות- בונים בית איתן! וכנהוג לברך החל מימים אלו: "כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!"

להמשך קריאה

ביכורים- לקבל ולתת

פרשת השבוע כי תבוא ביכורים- לקבל ולתת "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וגו', ולקחת מראשית כל פרי האדמה..והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם" (דברים כו, א,ב). פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים. מצווה זו מבטאת את כללות עבודת האדם בעולם: בראש ובראשונה יודע יהודי כי השפע שמניבה לו האדמה מגיע מהקב"ה – "אשר ה' אלוקיך נותן לך". תפקידו של האדם הוא – "תבוא אל הארץ" – לקלוט ולקבל את השפע האלוקי, ואחר כך לעשות ממנו 'ביכורים' לה'. כלומר – לקחת את המציאות התחתונה, 'ארץ', ולהעלות אותה לפסגת הקדושה: 'ביכורים'. שיהיה שבוע טוב של קבלה ונתינה!

להמשך קריאה

ניצבים לפני ה

ניצבים לפני ה' " אתם ניצבים היום כולכם..." (דברים כט,ט). פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי בשבת זו הקב"ה מברך את עם ישראל וכל אחד ואחת מאתנו. ומהי הברכה? "אתם ניצבים היום כולכם". "היום" זהו ראש השנה, יום הדין, ובו "אתם ניצבים", בעמידה איתנה – קיימים ועומדים, זוכים בדין. "ניצבים" – מבטא עמידה תקיפה ואיתנה, תקיפות של מלך, כפי שנאמר: "ניצב מלך" (מלכים א כב, מח). תקיפות של מלך מומחשת בגמרא בביטוי: "אמר מלכא – עקר טורא" אמר המלך – נעקר ההר). זו התקיפות שנותן הקב"ה ליהודי – לעקור הר! ההפרעות שצצות לעיתים בעבודת ה', יש מהן ש"נדמה להם כהר". אולם ליהודי ניתן הכוח לעקור את ההר. כלומר לקחת את המכשול עצמו ולהעבירו לתחום הקדושה, כך…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות