מאמרי חסידות, וידיואים, תמונות, טורים וקצרים על פרשת השבוע, כנסו ללמוד זוויות חדשות על פרשיות השבוע באור החסידות, ובכלל, מרכז ניו יורק על פרשת השבוע

לצאת לעולם בבחינת "מלאכים" – פרשת ויצא

הקב"ה נתן לנו תורה ומצוות המקיפות את כל חיי האדם. אם כך -  מדוע לא פטר אותנו לפחות מכל טרדות היום-יום, מקשיי הפרנסה וכו'? אז היינו יכולים להתמסר ללימוד התורה והמצוות... תשובה לכך נמצא בפרשת השבוע שמתחילה ב: "ויצא יעקב וילך חרנה". יעקב יוצא בשליחות יצחק, למצוא לו אישה בחרן. חז"ל מסבירים כי חרן היא "חרון אף של מקום"-מרכז של עבודת אלילים, מידות רעות ושאר דברים שליליים. יעקב הבין שעליו לצאת מבאר-שבע שם יושבים הוריו- מקום של רוחניות, קדושה ותורה, ולרדת מטה מטה לתוך גשמיות העולם, ודווקא שם לעמוד בכל הניסיונות!!  וזוהי הוראה גם עבורנו- נבראנו דווקא בעולם גשמי וחומרי, לא על מנת שנברח ממנו ונהיה בבחינת "מלאכים", אלא התכלית היא דווקא לעבוד בתוך מציאות העולם, בתוך כל הקשיים והניסיונות שמזמנים לנו,…

להמשך קריאה
והיה זרעך כעפר הארץ – ופרצת – ויצא
על הפסוק "והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (כח, טו)

והיה זרעך כעפר הארץ – ופרצת – ויצא

על הפסוק "והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (כח, טו) איתא במדרש "כשיגיעו זרעך עד עפר הארץ, אותה שעה 'ופרצת ימה וקדמה'. הוי: 'מקימי מעפר דל'" (שמות רבה פכ"ה, ח). ולפי פשוטו נראה, שלדברי המדרש, הפסוק "והי' זרעך כעפר הארץ", אינו חלק מהברכה, אלא אדרבה, שכאשר יגיעו בני ישראל למצב שפל כזה אז יחול הברכה של "ופרצת גו'". ויש לבאר על דרך החסידות, ש"והי' זרעך כעפר הארץ" אינו מרמז על ירידה כ"א אדרבה: דהנה מבואר באור החיים הק' (פרשתנו כח, יד) דכל הפרשה ד"ויצא יעקב מבאר שבע גו'" מרמזת לירידת הנשמה ממקור חוצבה להתלבש בתוך גוף גשמי וחומרי, שהיא "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". ומבואר בתורת החסידות, שירידה זו היא צורך עלי'. דדווקא ע"י שהנשמה יורדת להתלבש בגוף ועוסקת עמו…

להמשך קריאה

יגיע כפיך ולא ראשך -פרנסה

על הפסוק "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו" (כח, יא) פירש רש"י "עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות". וצריך להבין, מדוע הקיף יעקב רק את ראשו, והרי ממה נפשך: אם היה לו בטחון בהקב"ה שהחיות לא יזיקוהו, מדוע הקיף את ראשו, ואם לא רצה להזדקק לניסים למעלה מהטבע מדוע לא הקיף גם את שאר הגוף? ויש לבאר זה ע"ד הדרוש: כתיב "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך". אשר פסוק זה מבאר האופן הנרצה בהתעסקות בפרנסה – שצריך להיות "יגיע כפיך" דוקא, ולא "יגיע ראשך". כלומר: ההתעסקות בעניני הפרנסה צריכה להיות רק בידיו, "כפיך", ואילו הראש, היינו הכוחות הנעלים – צריכים להיות מונחים בתורה ועבודה. וכשעבודתו היא באופן כזה, אזי מובטחת ההצלחה – "אשריך וטוב לך". ולכן, כאשר הלך יעקב…

להמשך קריאה

חמש דקות וידיאו על פרשת ויצא בלגימת חסידות בראי החסידות עם הרב שרגא זלמנוב

פרשת ויצא - לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמוב איך קוראים את פרשת השבוע היום? וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ. טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא,…

להמשך קריאה
איך אפשר להיות יהודי בתוך העולם המודרני? – פרשת ויצא
טור לפרשת ויצא

איך אפשר להיות יהודי בתוך העולם המודרני? – פרשת ויצא

ב"ה טור לפרשת ויצא כותרת: מדריך להישרדות זאת שאלה שמטרידה כל אחד מאיתנו. מצד אחד היהדות מחנכת לחיי קדושה מלאים, ומצד שני העולם המודרני מושך לעבר חיי חולין ריקנים, ואנחנו נמצאים בתווך. היו שאימצו את נוסחת הכניעה: "היה יהודי בביתך, ואדם בצאתך". אבל היהדות מתנגדת לכך ואומרת: "היה יהודי גם בביתך וגם בצאתך", כמו שכתוב "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". השאלה היא, איך? בעצם, זאת שאלה עתיקת יומין. כבר יעקב נדרש 'לצאת' מארץ הקודש ולהגיע לחרן, למקום שהיה במצב רוחני ירוד ביותר. יעקב צלח את המעבר בשלום בשלושה שלבים: בהתחלה, באמצע ובסוף. שלושת הצעדים של יעקב מהווים מודל של שלושה כללי הישרדות רוחניים לכל יהודי. בהתחלה, עוד לפני שירד לחרן, הסתגר יעקב 14 שנה בישיבתו של עבר, ושקע לחלוטין בלימוד תורה. יעקב הבין…

להמשך קריאה

התנהגות עם הזולת רק במדת החסד – פרשת תולדות

בהנהגתו של יצחק אבינו מצינו דבר והיפוכו: מצד אחד היתה מדתו מדת הגבורה והיראה, וכמ"ש "פחד יצחק". אך מצד שני כאשר בירך יצחק את יעקב אבינו ברכו בברכות נעלות מאוד ובהרחבה הכי גדולה. דברכו "יתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ", שיהי' לו כל טוב הן ברוחניות – "שמים", והן בגשמיות – "הארץ". ומזה הוראה נפלאה לכל אחד ואחד: אפילו מי שמחמיר על עצמו בכל דבר, והנהגתו היא בקו הגבורה והיראה, הרי זה שייך כשמדובר בנוגע לעצמו. אך בדברים הנוגעים לזולתו, אסור לו להתנהג בקו הגבורה, כ"א עליו להתנהג בקו החסד, ולתת בהרחבה גדולה, ובלי הגבלות. (ע"פ לקוטי שיחות חט"ו ע' 217 ואילך)

להמשך קריאה

פרשת תולדות 14 דקות וידיאו בראי החסידות על גניבת הברכות

פרשת תולדות וגניבת הברכות עם הרב שרגא זלמנוב בלגימת חסידות 2 האם זה הדרך החינוכית לנהוג בה שריבקה מלמדת את בנה "לגנוב" הביאור החסידי לעניין עם הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2 על פרשת תולדות לראות את הוידיאו משנה שעברה לחצו כאן

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת תולדות תשע"ה
שחקן תופס כדור

ממתק לשבת פרשת תולדות תשע"ה

אב ובנו הגיעו אל הרבי מליובאוויטש וביקשו ברכה לקראת בר-המצווה של הבן. הרבי ברך את הילד, וכשפנו ללכת – קרא להם לחזור. הוא פנה אל הבן ושאל אותו: "האם אתה אוהד ספורט" ? "כן" השיב הילד "איזה"? "בייסבול." "איזו קבוצה?" "הדוג'רס" (קבוצה שהיתה בניו-יורק בשנות החמישים). "היית פעם במשחק שלהם?" "כן. לפני כחודש אבא לקח אותי למשחק." "ואיך היה?" "האמת, די מאכזב. כשעברו שני שליש מהמשחק, הקבוצה אותה אני אוהד היתה בהפסד של תשע נגד שתיים, פער גדול מדי. אז קמנו והלכנו." "תגיד לי, גם השחקנים עזבו"? "לא, בוודאי שלא." "מדוע"? "יש הבדל בין אוהד לשחקן. האוהד נמצא שם בשביל הנאתו, כשהוא רוצה לעזוב – הוא עוזב. אבל השחקן הוא חלק מהמשחק, הוא חייב להישאר עד הסוף, הוא תמיד צריך להשקיע את…

להמשך קריאה

ברכת יצחק לעשו דווקא – פרשת תולדות

בפרשתנו מסופר בפרטיות איך שיצחק רצה לברך את עשו לפני מותו. וידועה התמי', הרי ידע יצחק את גודל רשעת עשו, וא"כ מדוע רצה לברך את עשו? ומבואר הוא ע"פ מ"ש בספרי חסידות, שעבודת יצחק בכללות ימי חייו היתה בחפירת בארות. ותוכנה שאף דבמקום ההוא נראה רק עפר וצרורות, הרי ע"י חפירה בעומק האדמה, גילה יצחק שגם במקום ההוא נמצא "מים חיים". והיינו, שעבודת יצחק היתה לגלות שגם במקום שנראה ריק מקדושתו של הקב"ה הנה ע"י חפירה בעומק מגלים גם שם ניצוצי קדושה. ועפ"ז יובן מה שברך את עשו, משום שכוונתו היתה לגלות שגם אצל עשו שבחיצוניות נראה שרחוק הוא לגמרי מעבודת השי"ת הנה ע"י "חפירה" ועבודה קשה, יכולים לגלות שבפנימיות נפשו ה"ה קשור לעבודת הבורא. ומזה הוראה אלינו, שאם גם אצל עשו…

להמשך קריאה

לא לא לא תנצחו אותי! – פרשת תולדות

מלחמת הנפשות  "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ.." (בראשית כה, כג), כך מסביר בפרשתנו ("תולדות") ה' לרבקה את המלחמה שהיא חשה ברחמה. האדמו"ר הזקן, בעל התניא, משתמש במלחמה הזו בין יעקב לעשיו, כמשל ודוגמא למלחמה הפנימית שקיימת בתוכנו בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. וכך הוא כותב בספר התניא: "אך הנה כתיב ולאום מלאום יאמץ. כי הגוף נקרא עיר קטנה, וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. כך שתי הנפשות האלקית והחיונית הבהמית שמהקליפה נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו..." (תניא, ליקוטי אמרים, פרק ט)  ולמי הכוח לנצח?  על כך עונה האדמו"ר הזקן בפרק כו: "....כגון שני אנשים המתאבקים זה…

להמשך קריאה

סוד העשירות בפרשת תולדות

סוד העשירות  פרשתנו ("תולדות") מספרת על יצחק אבינו שכמעט ירד למצריים בשל רעב שהיה בארץ, אך הקב"ה ציווה עליו להישאר דווקא – "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". ואכן – למרות השנה הקשה והבצורת, יצחק הצליח להוציא יבול מהאדמה בכמות של "מאה שערים" – כלומר פי מאה מהרגיל!!  רש"י מסביר את הצלחתו של יצחק באמצעות ה"מעשר" שנתן – לאחר שהקרקע הניבה את יבולה (הדל), אמד יצחק את התבואה לצורך מעשרות (הפרשת 10% לצדקה). ואז התרחש הנס – והיבול בשנה שלאחר מכן הכפיל את עצמו פי מאה..  ואכן – כאשר האדם מפריש מעשר מיבולו (פרנסתו) הוא בעצם הופך את הקב"ה לשותפו לעסק... והקב"ה מברכו בעשירות ובהצלחה!  על זה אמר חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר..."!  יום טוב של עשירות בגשמיות וברוחניות...נסו והיווכחו!  מעובד מתוך "שולחן שבת",…

להמשך קריאה
יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו
יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו

יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו

על הפסוק "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" (כז, א) כתב רש"י שהטעם לזה שכהו עיני יצחק הוא "כדי שיטול יעקב את הברכות". ולכאורה תמוה, הרי כדי שיטול יעקב את הברכות הי' הקב"ה יכול לגלות ליצחק שעשו הוא רשע, ובפרט שיצחק ידע ש"אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו" (רש"י כז, כא), וכבר הי' חשוד אצלו, וא"כ הי' הקב"ה כבר יכול לגלות לו את כל האמת על רשעת עשו, ובמילא הי' מברך את יעקב במקומו, ומדוע הי' צריך הקב"ה להכהות את עיני יצחק? אלא שמזה רואים עד כמה יש להתרחק מלשון הרע, שמוטב הי' להכהות את עיני יצחק, ומצד זה הי' "כלוא בבית" וחשוב "כמת" (רש"י ויצא כח, יג) במשך שאר חמישים ושבע שנות חייו, ובלבד שלא לומר לשון הרע…

להמשך קריאה
על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות' – פרשת תולדות
יהי רצון שנלמד זאת אף אנו ונדע תמיד לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא שם ,אמן.

על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות' – פרשת תולדות

נפגש בבאר  בפרשתנו (תולדות)  מסופר על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות'. הרמב"ן אומר, כי בארות אלו רומזות לשלושת בתי המקדש אותם עתיד עם ישראל לבנות. לא במקרה בחרה התורה לסמל ולרמז על בתי המקדש באמצעות באר דווקא. ההבדל בין באר למעיין הוא, שהבאר נוצרה על ידי האדם, אשר חפר באדמה וגילה מים, לעומת המעיין שהוא מעשה ידי שמיים. עם כל זאת האדם רק מגלה את המים שכבר היו קיימים. עבודתו היא לאפשר להם לפרוץ החוצה מהמקום בו היו מכוסים ונסתרים. כך גם בית המקדש עיקר עניינו הוא גילוי השכינה : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". מצד אחד עלינו לבנותו בפועל ממש, במעשינו אנו. מצד שני, לא מעשינו יוצרים את הקדושה, זו באה מאליה, מלמעלה. תפקידנו מסתכם ביצירת התנאים להשראתה.…

להמשך קריאה

שני ילדים, שני עולמות לפרשת תולדות

ב"ה טור לפרשת תולדות הם נולדו בהפרש של דקות ספורות, אך הפער ביניהם היה עצום. הגדול הרס כל מה שנקרה בדרכו, הקטן ישב בשקט; הראשון עסק בתענוגות, השני שקע בלימוד רוחני; אחד הסתובב בחוץ ונגרר לפשע, אחיו ישב ספון בבית. עם הזמן, הפער ביניהם רק הלך וגדל. שני ילדים, שני עולמות. נשמע לכם מוכר? אכן, זו סיטואציה מוכרת, ולא רק מפרשת השבוע. שני בניו של יצחק היו שונים כבר מגיל אפס. עשיו נולד הראשון, אדמוני ושעיר, ואחריו הגיח יעקב. כאשר גדלו, התגלה יעקב כ"איש תם יושב אהלים", ואילו עשיו היה "איש יודע ציד איש שדה" האם יש ילד שנולד מלכתחילה "סוג ב'"? התשובה היא: אין ילד רע, יש ילד שנמשך לרע. כמעט כולנו נולדים עם משיכה לרע, כפי שנאמר "יצר לב האדם…

להמשך קריאה
טור  לפרשת תולדות – רע בתחפושת
טור לפרשת תולדות - רע בתחפושת

טור לפרשת תולדות – רע בתחפושת

"לא כל יום פורים", אומר הפתגם. אולם המציאות היא כי במשך כל השנה אנשים עוטים על עצמם תחפושות, ומה שהם משדרים כלפי חוץ, אינו תואם לגמרי למה שמתחולל בלבם פנימה. גרוע מכך, ישנם אנשים צבועים, המתנהגים בצורה מושחתת ועוד מציגים את עצמם כצדיקים. בפרשת השבוע מופיעה דמותו הקלאסית של הצבוע, עשיו הרשע. הוא לא הקפיד על מעשרות, אך זה לא הפריע לו לשאול את אביו במסווה של תלמיד חכם "איך מעשרים את המלח ואת התבן?"; במהלך חייו היה עשיו צד נשים ומענה אותם, אך בגיל ארבעים החליט להעמיד פני צדיק ולהתחתן כפי שנהג אביו; פעם אחרת הוא לבש תחפושת של 'בעל תשובה', כאשר נשא אשה כשרה אך המשיך לחיות עם נשיו הקודמות שהיו מרשעות, בבחינת "טובל ושרץ בידו". מדוע הצביעות חמורה כל…

להמשך קריאה

שש דקות וידיאו על פרשת תולדות – על ביטול ואהבה -לגימת חסידות

פרשת תולדות לגימת חסידות הרב שרגא זלמנוב - בית חב"ד קווינס כל המפרשים שואלים על הפסוק בתחילת הפרשה -"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". (בראשית כ"ה י"ט), לשם מה הכפילות? אם יצחק הוא בן אברהם, ברור שאברהם הוליד את יצחק!? בסרטון זה נבחן את השאלה המפורסת הזאת על פרשת תולדות ברוח חב"ד

להמשך קריאה
כז חשוון המבול מסתיים
המבול מסתיים (א'תרנז - 2104 לפנה"ס) בכ"ז בחשוון הארץ יבשה לחלוטין לאחר המבול שהשמיד את האנשים ובעלי החיים מלבד אלו ששהו בתיבה שניצלו. ביום זה ציווה האלוקים לנח לצאת מן התיבה, להתיישב בארץ, לפרות ולרבות.

כז חשוון המבול מסתיים

היום בהיסטוריה היהודית המבול מסתיים (א'תרנז - 2104 לפנה"ס) בכ"ז בחשוון הארץ יבשה לחלוטין לאחר המבול שהשמיד את האנשים ובעלי החיים מלבד אלו ששהו בתיבה שניצלו. ביום זה ציווה האלוקים לנח לצאת מן התיבה, להתיישב בארץ, לפרות ולרבות.

להמשך קריאה

פרשת חיי שרה, תפקיד האמא וידיאו 9 דקות על פרשת השבוע

פרשת חיי שרה, תפקיד האמא - הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2 יש 2 פרשיות בתורה המדברות על מוות, אבל בשמם ניקראות חיים. פרשת ויחי ופרשת חיי שרה. בפרשת ויחי מדובר על פטירתו של יעקב אבינו ופרשתנו הכותבת על פטירת  שרה  אימנו. 9 דקות וידיאו על פרשת חיי שרה לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב לפרק על חיי שרה משנה שעברה לחצו פרשת חיי שרה – מתי אין מושג של מוות http://goo.gl/gsZ5oC

להמשך קריאה

שיחתן של עבדי אבות – פרשת חיי שרה

על פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ס, ח הובא בפרש"י פרשתנו כד, מב) "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה". ויש לפרש מאמר חז"ל זה ע"פ דרך החסידות: אמרו חז"ל (ברכות לג, ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שא"א לדעת מראש מה יהי' מצב האדם בנוגע לתורה ומצוות, כי יש לו בחירה חפשית על עבודתו. אך כ"ז כשמדובר ב"תורתן של בנים" – היראת שמים והתורה ומצוות של בני ישראל במשך הדורות. אבל כשמדובר על "שיחתן של עבדי אבות" הרי הובטח אליעזר כבר לפני זה ש"ישלח מלאכו לפניך והצליח דרכך", שתהי' לו הצלחה בשליחותו. והטעם לזה הוא כי מדובר במצב רוחני של "שיחתן של…

להמשך קריאה

ממתק לפרשת חיי שרה תשע"ה

בחור חב"דניק נוסע על הכביש המהיר בניו יורק ומפספס את היציאה, הוא יוצא ביציאה הבאה ומיד כשיוצא הוא רואה יהודי עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח ונראה לחוץ מאוד, הוא עוצר לידו ושואל איך אוכל לעזור, היהודי אומר לו "יש לנו טיסה עוד שעתיים והרכב בדיוק עכשיו נתקע ואני לא יודע מה לעשות" החב"דניק אומר לו בא תעלה אני אקח אותך לשדה, היהודי עולה לרכב מלא בתודות לבחור שעוזר לו, כמה רחובות משם הם אוספים את אשתו שמחכה כבר עם המזוודות ליד הבית ונוסעים לשדה, *** כשמתקרבים לשדה, היהודי אומר לחבדניק "אולי תגיד לי איזה מעשה טוב תרצה שאעשה כדי להמשיך את הטוב שעשית אתנו?" החבדניק מציע לו כמצופה "אולי תתחיל להניח תפילין כל יום?" היהודי מהרהר, כשמגיעים לשדה התעופה הוא…

להמשך קריאה

להוסיף בנים לאבינו שבשמים – פרשת חיי שרה

בקשר לפסוק "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק (כד, ד), הנה השליחות הראשונה שמצינו בתורה היא שליחת אברהם את אליעזר עבדו לחרן, לקחת אשה לבנו. ויש ללמוד מזה הוראה בעבודת האדם לקונו: השליחות הראשונה במעלה המוטלת על האדם היא לעשות את כל התלוי בו, לפעול הענין ד"פרו ורבו", לקרב עוד יהודים לתורה ומצוות, שיתווספו עוד "בנים" לאבינו שבשמים, וכמאמר חז"ל (סנהדרין יט, ב) "כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". וכמו שאברהם שלח את אליעזר עבדו עד לחרן, "חרון אף של מקום בעולם" (פרש"י ס"פ נח) כמו"כ על האדם ללכת גם למקומות שהם "ריקים" מתומ"צ כדי למצוא שם עוד יהודי ולקרבו לעבודת השי"ת, עד שגם אותו יהודי יפעול גם הוא לקרב עוד יהודים לאביהם שבשמים.…

להמשך קריאה

אלוקי השמיים ואלוקי הארץ

בפרשת חיי שרה מסופר כיצד אברהם אבינו משביע את עבדו אליעזר ושולחו לקחת את רבקה לאשתו של יצחק. כאשר אברהם משביע אותו הוא אומר לו: "ואשביעך בה' אלוקי השמיים ואלוקי הארץ.. וגו'" (בראשית כד, ג) ובהמשך אומר אברהם: "ה' אלוקי השמיים אשר לקחני.. וגו'" (שם כד, ז).רש"י מסביר מדוע בפעם השנייה אומר אברהם רק אלוקי השמיים ולא מציין שה' הוא גם אלוקי הארץ. ומתרץ שרק עכשיו ה' הוא אלוקי השמיים והארץ "לפי שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כאשר לקחני מבית אבי היה "אלוקי השמיים" ולא אלוקי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ.  על כך מסביר הרבי: "עד אברהם אבינו היה הקב"ה אלוקי השמיים, היינו שאלוקות היה נחשב לדבר שמיימי שאינו שייך לעולם ולענייני העולם. בא אברהם אבינו,…

להמשך קריאה

השידוך הראשון – פרשת חיי שרה

בפרשתנו ("חיי שרה") שולח אברהם את אליעזר עבדו לארץ רחוקה כדי למצוא אישה לבנו יצחק. הוא שולח אותו באופן של "וכל טוב אדוניו בידו". (בראשית כד,י). מתנתו זו של אברהם מעידה על החשיבות העצומה שייחס לנישואי יצחק ורבקה,הוא משקיע בכך את כל כולו ומהותו ("כל טוב אדוניו")!  בחסידות מוסבר כי נישואי יצחק ורבקה מסמלים ברוחניות את הייעוד והתכלית של כל הבריאה: החיבור וההתאחדות של הנשמה והגוף, של הרוחניות והגשמיות. כלומר – להשכין את הקדושה האלוקית כאן למטה, ולעשות מהעולם הזה כלי להשראת אור ה'.  וכאשר יוצא יהודי לשליחות זו בעולם – לאחד את הרוחני והגשמי – נותן לו הקב"ה את "כל טוב אדוניו"!!

להמשך קריאה
החיים שאחרי… החיים!
יש חיים אחרי המוות! טור לפרשת חיי שרה

החיים שאחרי… החיים!

פרשת השבוע, "חיי שרה" עוסקת כולה במאורעות שאירעו אחרי פטירת שרה אימנו (קניית מערת המכפלה, נישואי יצחק ורבקה וכו'...) מדוע אם כן נקראת הפרשה "חיי שרה"??  אן מלמדת אותנו התורה כי חיים אמיתיים הם נצחיים. הם אינם מסתיימים בשעת הפטירה, אלא מוסיפים להתקיים ובאים לידי ביטוי בצאצאיו של האדם, בהשפעת מעשיו ובמהלך החיים שנמשך אחר כך בעולם. דווקא האירועים הללו הם המעידים על טיבם האמיתי ומהותם של חיי אותו אדם...!!  על כך אמרו חז"ל: "יעקב אבינו לא מת!" – "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". כאשר זרעו ממשיך בדרכו ובאורחותיו, אז אנחנו יודעים ש"אף הוא בחיים".  שיהיה יום של חיים אמיתיים, ברוחניות ובגשמיות...!  

להמשך קריאה

בת כ' כבת ז' – בעבודה

על הפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" (כג, א) פירש רש"י "בת ק' כבת כ' . . ובת כ' כבת ז'". ויש לבאר הרמז בעבודת האדם: שבע שנים – הוא הזמן שבו התחלת החינוך (ראה הל' ת"ת לאדה"ז בתחילתו. טושו"ע או"ח סשמ"ג); עשרים שנה – הוא הזמן שבו נעשה האדם "גדול" בשלימות, אז נכנסים בו "מוחין דגדלות" (ראה ב"ב קנו, א. לקו"ת במדבר ב, רע"א), ומתחיל לצאת בעולם ולרדוף אחרי פרנסתו (אבות ספ"ה); מאה שנה – הוא הזמן דגמר ושלימות העבודה (ראה אבות שם). והנה, המצב הנרצה הוא שיהיה "בת ק' כבת כ'" – שגם בגמר העבודה בעולם (גיל מאה) יהיה "בלא חטא" כמו שהיה בהתחלת העבודה בעולם (גיל עשרים); אמנם כדי להגיע לזה צריך להיות תחילה "בת…

להמשך קריאה
יש חיים אחרי המוות! טור לפרשת חיי שרה
יש חיים אחרי המוות! טור לפרשת חיי שרה

יש חיים אחרי המוות! טור לפרשת חיי שרה

ב"ה טור לפרשת חיי שרה כותרת: יש חיים אחרי המוות! תארו לעצמכם שהוזמנתם לסדרת הרצאות בנושא "חיי שרה". אתם מתלהבים, ומחליטים להגיע ולשמוע אודות חייה של שרה אמנו. והנה, הדובר הראשון עולה ומדבר על קבורתה של שרה; הדובר השני מתייחס בהרחבה לנישואי בנה יצחק, ולעובדה שהתנחם באשתו אחרי פטירת אמו; והדובר השלישי מדבר בכלל על מות אברהם. מן הסתם, תרגישו חוסר נעימות: הגעתם לערב שאמור לעסוק בחיי שרה, ובמקום זאת כל הדוברים עסקו בעידן שאחרי חייה. תתפלאו לשמוע, אבל זה בדיוק מה שקורה בפרשת השבוע. תחת הכותרת 'חיי שרה', עוסקת הפרשה בכל הנושאים הנזכרים, המבשרים על העידן שהחל אחר מות שרה. היתכן? התשובה היא, שיש חיים אחרי המוות. חיים אמיתיים אינם נמדדים רק במה שיש לאדם במהלך חייו, אלא בעיקר במורשת הנשארת…

להמשך קריאה

פרשת חיי שרה – מה הסוד של תפילה מוצלחת?

ב"ה טור לפרשת חיי שרה 3 כותרת: שיחה מקומית הבדיחה מספרת על נשיא ארה"ב שהגיע לביקור ממלכתי בלשכתו של הרב הראשי בירושלים. תוך כדי שיחה, הציג הרב הראשי טלפון שמחובר לבורא העולם. הנשיא סיפר בגאווה כי גם במשרדו יש טלפון כזה, אך הוא ממעט להשתמש בו כיון שכל דקת שיחה כרוכה בתשלום גבוה במיוחד. "מכאן תוכל להתקשר בחינם", הציע הרב הראשי באדיבות. "איך יתכן?", שאל הנשיא בפליאה, "מדוע אצלי התעריף גבוה כל כך?". "אה, אצלנו זאת שיחה מקומית", הפטיר הרב... כשם שיש מקומות קרובים ורחוקים, כך יש אנשים קרובים ורחוקים. פרשת השבוע מספרת על אנשים שהיו כל כך קרובים לה', עד שתפילתם נענתה מיד. אליעזר, עבד אברהם, נשלח לחפש אשה ליצחק. כאשר הגיע לחרן נשא תפילה שיצליח במשימה שהוטלה עליו. עוד לפני שהספיק לסיים את…

להמשך קריאה

פרשת חיי שרה – מתי אין מושג של מוות

וידיאו חמש דקות על פרשת חיי שרה קוראים לפרשה חיי שרה למה אז הפרשה מספרת על מותה של שרה? 5 דקות על פרשת השבוע ברוח חסידית עם הרב שרגא זלמנוב מנהל בית חב"ד פלאשינג, קווינס, ניו יורק, ארצות הברית.

להמשך קריאה

אל הארץ אשר אראך" פרשת לך לך"

ב"ה ממתק לשבת פרשת לך לך תשע"ה באחת מטיסותיי מהארץ לבנגקוק ישבו לידי שני בחורים צעירים ואני שומע אחד שואל את השני לאן הוא נוסע וכשהשני עונה לו לבורמה הם מחליטים לנסוע ולטייל ביחד, פניתי אליהם ואמרתי "סליחה שאני מתערב אבל אני חייב לשאול, בדקתם קודם לאיזו מפלגה כל אחד מכם הצביע, האם אתם שומרים מצוות באותה רמה וכו'? שניהם מסתכלים אלי במבט מתפלא ואומרים לי "אחי אנחנו בטיול כרגע, עזוב את כל חילוקי הדעות בארץ..." מדהים לראות איך שרק עוזבים את הארץ וכל חלוקי הדעות נעלמים ואפשר לשבת ביחד עם כל מי שנראה וחושב הכי שונה ממני, פתאום מגלים את הנקודה היהודית המשותפת לכולנו. *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הציווי האלוקי לאברהם "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ…

להמשך קריאה

כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה | פרשת וירא

ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ה לפני כמה שנים ישב אצלנו בעונג שבת בבנגקוק מפקד כיבוי האש באחת הערים בארץ וסיפר סיפור יפה שקרה לו שבועיים קודם, "טסתי לאוסטרליה לכנס של כבאים מכל העולם, הגעתי לעיר שבה מתקיים הכנס, ביום ששי אחר הצהריים, מיד התחלתי לברר היכן יש בית כנסת אך אף אחד לא ידע, החלטתי שבשבת בבוקר אחפש. ** בשבת בבוקר יצאתי לחפש בית כנסת, הסתובבתי ושאלתי ואף אחד לא מכיר, אחרי כשעה של חיפושים ממש נשברתי, נעמדתי ברחוב וחשבתי על הסיפורים שהילד שלי שלומד בבית ספר של חב"ד מספר לי תמיד איך הרבי היה עוזר ליהודים שהיו בודדים במקומות נידחים, הרמתי את ראשי, עצמתי עיניים ואמרתי "הרבי מליובאוויטש אתה אוהב אתגרים נכון? הנה יש לך יהודי שנמצא לבד במקום נידח באוסטרליה…

להמשך קריאה

לרדת כדי לעלות – פרשת וירא

בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות - בפ' 'וירא' נעלית יותר. ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא). וזאת משום שמצוות מילה יש בה שני הקצוות: היא למעלה מכל מצוות התורה מצד אחד והיא היחידה שנמשכת ומתגלה וחודרת בגוף הגשמי ממש. ואדרבה שני הקצוות תלויים זה בזה כיוון שדווקא על ידי הירידה למטה מטה בעולם עד לבשר הגשמי,יש צורך, ועל כן נמשכת דרגה גבוהה ונעלית יותר של אלוקות. וכך גם אנחנו בהתקשרות…

להמשך קריאה

למה יצחק ולא ישמעאל? הנס היהודי

נס היהודי  כאשר הקב"ה מבשר לאברהם שעתיד להיוולד לו גם יצחק, אומר אברהם: "לו ישמעאל יחיה לפניך". כלומר, אברהם הסתפק בכך שישמעאל ילך בדרכיו. הקב"ה לא קיבל זאת ואמר "ביצחק (דווקא) יקרא לך זרע". המדרש מתאר את הגר (אמו של ישמעאל), כאישה צדקת שלכן נקראה גם "קטורה", כיון שהיו מעשיה נאים כקטורת, ומובן שבאופן זה חינכה את בנה ישמעאל. לכן הסתפק אברהם בנחת שרווה מישמעאל. מדוע אם כן לא הסכים לכך הקב"ה, אלא חפץ ביצחק דווקא?  מסביר הרבי כי ישנם מספר הבדלים בין ישמעאל ליצחק: א)     לידתו של ישמעאל הייתה בדרך הרגילה והטבעית, ואילו יצחק נולד בדרך נס – עד שאפילו אברהם נתקשה להאמין כי יתרחש. ב)     הברית בין ישמעאל  לקב"ה (ברית המילה) נכרתה כאשר היה בן 13 שנה (גיל של הכרה…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות