מאמרי חסידות, וידיואים, תמונות, טורים וקצרים על פרשת השבוע, כנסו ללמוד זוויות חדשות על פרשיות השבוע באור החסידות, ובכלל, מרכז ניו יורק על פרשת השבוע

פרשת ויחי – אפרים

טור לפרשת ויחי כותרת: הגיע הזמן לאפרים לפני זמן מה, הזדעזע העם היהודי מפיגוע התופת שהתרחש בבית חב"ד מומביי, הודו. כולנו עקבנו בדאגה אחר הדיווחים, ויחד הוזלנו דמעות כאשר הגיעה הבשורה הקשה. ליבנו נשבר למשמע קולו של מוישי הקטן הזועק "אמא!", "אמא!". חודש עבר, והכאב עדיין צרוב בלב. השאלה היא, מה הלאה? אחרי שלב הדמעות, הגיע הזמן לעשות. הזיכרונות הכואבים הם ביטוי חשוב להשתתפות והזדהות עם הזולת. אך אין די בכך, יש לתרגם אותם לעשייה ובנייה. את המסקנה הזו אנו למדים מפרשת השבוע. בשבועות קודמים קראנו בתורה על סיפורו הדרמטי של יוסף. בניגוד לרצונו, הוא נמכר והורד למצרים, שם נאלץ לחיות בניכר, מנותק מבית הוריו. בתקופה הראשונה, היה שקוע בזכרונות ובגעגועים. אז נולד גם בנו הראשון. מטבע הדברים נקרא שמו 'מנשה', "כי…

להמשך קריאה

פרשת ויחי להיות אמא

טור לפרשת ויחי כותרת: להיות אמא מה זה בשבילך 'אמא'? יהיה מי שיגיד כי אמא היא זו שמקדישה את לילותיה ליד מיטת תינוק או ילד חולה. אחר יספר כי הוא חש טעמה של אמא שקמה מוקדם  כדי להכין עבורו סנדוויץ'. יש ובשבילם אמא היא זו שעובדת משמרת שניה ועושה כל מאמץ כדי לספק לילדיה את האוכל האהוב עליהם ולדאוג לכל צרכם. המשותף לכל הדוגמאות הוא הויתור של אמא, הנכונות שלה לתת מעצמה ולהקריב. אם זה זמן, כסף, מאמץ או לילה ללא שינה. אמא מוותרת על הכול עבור ילדיה. הויתור, בכל עוצמתו, נלמד מרחל אמנו. בפרשת השבוע, יעקב משביע את יוסף שיעלה אותו ממצרים לקבורה במערת המכפלה. אלא שיעקב חש כי יוסף עצוב בשל העובדה שאמו, רחל, לא זכתה להיקבר במערת המכפלה. לכן…

להמשך קריאה
ממתק לשבת – שנהפוך עולם חשוך ומבולגן לארמון מפואר-ויגש
שעה וארבעים מניו יורק טירה יפהפיה

ממתק לשבת – שנהפוך עולם חשוך ומבולגן לארמון מפואר-ויגש

ממתק לשבת פרשת ויגש תשע"ה אחד מתלמידי הבעל שם טוב קרא פעם בספרים שמי שנמנע מלדבר 40 יום זוכה לראות את אליהו הנביא, החליט התלמיד כי ההשקעה שווה והתחיל לשתוק במשך ארבעים יום, עברו הימים והוא מחכה לבואו של אליהו אבל לצערו הגדול הוא לא זוכה, הלך לבעל שם טוב והתלונן, "רבי, אני כבר ארבעים יום לא מדבר ולא זכיתי לראות את אליהו הנביא, אומר לו הרבי "בא אתי" הם יוצאים ביחד והרבי פונה לאורוות הסוסים שמחוץ לבית הכנסת, הרבי ניגש לאחד הסוסים ומתחיל ללטף אותו ואז פונה לתלמיד ואומר לו "אתה רואה את הסוס הזה הוא כבר 40 שנה לא מדבר וגם לא זכה לראות את אליהו הנביא..." *** בשבועות אלו אנו קוראים בתורה את הסיפור של יוסף ואחיו, האחים כבר…

להמשך קריאה

פרשת ויגש וידיאו 6 דקות בראי החסידות. למה יהודה?

פרשת ויגש-למה יהודה ולא יוסף?  לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גּשֶׁן למה יעקב שולח את את יהודה לבנות ישיבה בגושן, למה הוא לא מבקש מהסגן נשיא יוסף הצדיק בנו שיבנה לו ישיבה. הרי יהודה הוא כמו עולה חדש במצרים. ויוסף הוא סגן של פרעה עדיף שהוא יעשה זאת? איך זה קשור אלינו

להמשך קריאה

פרשת ויגש-חוצפה-יהודית-הרב חיים הבר

טור לפרשת ויגש כותרת: חוצפה יהודית זה היה מהלך חסר סיכוי. אדם מן היישוב ניגש אל מנהיג מעצמה בינלאומית ושוחח עמו בצורה תקיפה. הוא הגדיל לעשות ואף איים עליו שאם לא ייעתר לדרישתו, ייצא למלחמה קשה כנגדו. את הידיעה הזו לא קראנו בעיתון, אלא... בפרשת השבוע. בעקבות הרעב הכבד, בניו של יעקב יורדים למצרים יחד עם בנימין, הבן הקטן. אולם משנה למלך מצרים מחליט לעצור דווקא את בנימין. ואז, יהודה ניגש אליו – מבלי שידע כי מדובר ביוסף אחיו – ומאיים "אם תקניטני, אהרוג אותך ואת אדונך"! איך הוא העז לעשות זאת? וכי חשב שביכולתו לנצח שליט של מעצמה אדירה? מוסבר על כך, כי הפגישה בין יהודה ויוסף הייתה, בעצם, פגישה בין שני מלכים, כמאמר הכתוב "כי הנה המלכים נועדו". למעשה, יהודה…

להמשך קריאה

עד מתי? פרשת ויגש

טור לפרשת ויגש כותרת: עד מתי? זו אינה הפעם הראשונה בה יוסי נוסע על אופניו ללא קסדה, ועוד בכביש. אבא כבר הזהיר אותו על כך מספר פעמים, אך ללא הועיל. הפעם, החליט אבא למנוע ממנו את הרכיבה על האופניים. אולי כך ילמד יוסי על חשיבות השימוש באמצעי בטיחות. ובכן, בימים הקרובים יוסי לא נוסע על האופניים. ומה אחרי זה? כמה זמן אמור העונש להימשך? אין הצדקה להטיל על הילד עונש לתמיד. זמן הענישה תלוי בגיל הילד ובחומרת המעשה, אבל בכל מקרה חשוב שהעונש יהיה מוגדר, ויהיה לו סוף. כאשר מסתיים הזמן שהקצבנו לעונש, מיד יש לשוב ולהאיר פנים לילד, ולתת לו הזדמנות מחדש. זה נכון בכל סוג של עונש. אם זה הורה שמעניש ילד, מורה שמעניש תלמיד, מנהל שמעניש עובד או מדינה שמענישה…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ה

היתה פעם משפחה שבניה היו מאוד מאוחדים, יום אחד הפסיק האח המבוגר להגיע לאירועים המשפחתיים, לאחר תקופה, החליט אחיו הצעיר לבקרו, היה זה לילה קר מאד, האח הצעיר מצא את אחיו יושב מול אח בוערת, האש הדולקת היתה חמימה ומזמינה.האח הבין את סיבת ביקורו של אחיו הצעיר והזמין אותו לשבת לידו בכיסא נוח, מול האח, הוא ישב בשקט וחיכה... שקט עמוק שרר בין שני האחים, שניהם רק התבוננו בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים, כעבור מס' דקות לקח האח הצעיר את אחד הגחלים הבולטים ובזהירות רבה, הרחיק אותו מהאש. הוא חזר לכורסתו, והמתין... האח המארח התבונן מרותק למעשיו של האח הצעיר. אט אט החל הגחל הגדול לדעוך, בתחילה איבד את הברק, ואח"כ כבה כמעט לגמרי, תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של…

להמשך קריאה

"חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה" -קדושת עם ישראל

קדושת עם ישראל על הפסוק "חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה" (מד, ו) פירש רש"י "חולין הוא לנו, לשון גנאי".ויש לבאר זה ע"ד הרמז:כתיב (ראה יד, ב) "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך", שבני ישראל קדושים הם, ועוסקים רק בעניני קדושה ועבודת השי"ת.ואף שהתורה צוותה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" (יתרו כ, ט), שצריכים להתעסק גם עם עניני עוה"ז, הרי נצטוינו ג"כ "כל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות פ"ב מי"ב) ו"בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו), שכוונת ההתעסקות בעניני עוה"ז היא להעלות ולזכך את העולם הזה, עד שיהי' כלי לקדושתו ית'.וזהו "חולין הוא לנו לשון גנאי", דאמרו השבטים לשלוחי יוסף, שזה שהם אומרים "חולין הוא לנו", שבני ישראל שייכים לענינים של "חולין" ודברים שאינם קשורים לקדושתו ית', ה"ז "גנאי" והיפך האמת, כי…

להמשך קריאה

יוסי, ילד שלי מוצלח….

בפרשתנו ("מקץ"),יורדים בני יעקב מצרימה, ופוגשים את יוסף אחיהם כאשר הוא שליט על כל ארץ מצרים. האחים לא פגשו את יוסף שנים וכעת אינם מכירים אותו: "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" (פרשתנו מב,ח). אחי יוסף "לא הכירוהו" – משום שלא העלו על דעתם, שאדם זה, שכל טרדות השלטון תלויות בו, יכול להיות אחיהם הצדיק. כלומר, שיכול אדם להישאר דבוק בקדושה ובאלוקות, כאשר הוא שקוע כל כך בעשייה גשמית ובמעורבות בכל ענייני העולם הזה! מוסבר בחסידות, כי בני יעקב בחרו להיות רועי צאן, כיון שהעדיפו להיות מרוכזים בעולם רוחני עליון, בעולם של קדושה וטהרה, ולא רצו להיות קשורים עם כל המולת העולם. לעומתם, יוסף הצדיק היה מסוגל להיות קשור עם הקב"ה, לא רק מתוך התבודדות ובריחה מעיסוקי העולם הזה, אלא גם…

להמשך קריאה

פרשת מקץ 8 דקות וידיאו לגימת חסידות

הפירוש המילולי של מקץ זה הגאולה (קץ הימים) אבל הפרשה עוסקת בגלות יוסף במצרים, איך זה מסתדר ואיך זה קשור לחלומות פרעה? על כל זה ועוד הרב שרגא זלמנוב מבית חב"ד פלאשינג קווינס ינסה לענות ב 8 דדקות בלגימת חסידות קצרצרים: היינו כחולמים... בפרשיות התורה האחרונות אנו קוראים על חלומות: חלומות יוסף ואחיו, חלומות שר המשקים ושר האופים, והשבת (בפרשת "מקץ") על חלומות פרעה. מבואר בחסידות (תורה אור וישב כח,ג), שאחד ממאפייניו הבולטים של החלום הוא יכולתו לחבר דברים הפוכים ומנוגדים, שבמציאות לעולם אינם מסוגלים להתחבר. לדוגמא, בחלום יכול אדם לראות "פילא בקופא דמחטא" (פיל עובר בקוף המחט) ואין בכך דבר חריג. זו גם מהות הגלות: מצב בלתי-תקין ובלתי-נכון נראה כדבר טבעי ורגיל, כאשר כל השרויים בגלות אינם מרגישים כלל בצירופם הסותר…

להמשך קריאה

פרשת מקץ – וידיאו ההבדלים בחלומות של פרעה ויוסף זריקת חסידות

זריקת חסידות פרשת מקץ פרשת מקץ-נתחיל בסקירה קצרה על פרשת השבוע ונמשיך לדבר חסידות קצר מה ההבדל בין חלומות פרעה לחלומות יוסף? בפרשתנו מסופר אודות ב' חלומות יוסף שהיו דומים זה לזה, וכן בפרשת מקץ מסופר אודות ב' חלומות שחלם פרעה. וחילוק ביניהם: אצל יוסף בחלום הראשון חלם אודות ה'אלומות' – עניני הארץ, ובחלום השני אודות השמש והכוכבים – ענייני השמים. אמנם אצל פרעה בתחילה חלם אודות הז' פרות – מין החי, ולאחר מכן חלם אודות ז' שבלים – מין הצומח. וכאן רואים החילוק בין יהודי לגוי: יהודי שייך לא רק לענייני הארץ אלא גם לענייני שמים – רוחניות. ואילו הגוי שייך רק לענייני ארץ, ובזה גופא "פוחת והולך" (קודם מין החי ולאח"מ מין הצומח, הפחות ממנו). וכמסופר אודות כ"ק אדמו"ר הריי"צ…

להמשך קריאה
גשר יוסף הצדיק – פרשת מקץ – חיים הבר
טור לפרשת מקץ

גשר יוסף הצדיק – פרשת מקץ – חיים הבר

טור לפרשת מקץ כותרת: גשר יוסף הצדיק תארו לעצמכם שאתם עומדים להתראות עם אח יקר אחרי 22 שנה שלא נפגשתם. בפעם האחרונה שראיתם אותו הוא היה כבר נער בוגר, בגיל 17. הבעיה היחידה, שאז לא היה לו זקן, ועכשיו כן. מה שיכול לעזור זו העובדה שהוא דומה מאוד לאביכם. האם הייתם מצליחים לזהות אותו תוך כמה דקות? מיד, נכון? אבל האחים של יוסף לא הצליחו לזהות אותו גם אחרי שעה ארוכה. בעקבות הרעב, הם ירדו למצרים ופגשו את יוסף כמשנה למלך, אחרי 22 שנות נתק. הם שוחחו עמו ארוכות, ובכל זאת לא הצליחו לזהות. יוסף דווקא זיהה את אחיו מיד, הם לא. הכיצד? מסבירים המפרשים, כי האחים לא העלו על דעתם שאחיהם מכהן במשרה כה רמה. מאחורי ההנחה הזו, מסתתר הבדל מהותי…

להמשך קריאה

פרשת מקץ – מי ביקש ממך להתערב?

כותרת: מי ביקש ממך להתערב? "מי ביקש ממך להתערב?", נשמעת הקריאה. זה קורה בדרך כלל כאשר אתה קונה בחנות, ומבקש מאיש המכירות מידע כלשהו. אבל הוא לא מסתפק במידע, אלא מתחיל לייעץ ולהתערב לך בהחלטות. מילא בחנות, אבל מה נעשה כאשר זה קורה בפרשת השבוע... פרעה מבקש פיתרון לחלומותיו. יוסף, שזה עתה נשלף מבית הסוהר, עומד מול פרעה ומרצה בלהט על פיתרון החלום: שבע הפרות והשיבולים הטובות הן שבע שנות השובע, שבע הפרות והשיבולים הרעות הן שבע שנות הרעב.אולם יוסף אינו מסתפק בתיאור שנות השובע והרעב, אלא מתערב ומתחיל להציע עצות. הוא ממליץ למנות אדם שיאגור כבר עכשיו מזון במחסנים, וכאשר יגיעו שנות הרעב הוא יחלק את המזון הזה לתושבים. למרבה המזל, ההצעה נושאת חן בעיני פרעה עד כדי כך שהוא ממנה…

להמשך קריאה

פרשת וישב-למה שכם?

בשנה נתיחס לחלום השני של יוסף, הפעם אבא שלו יעקב אבינו פותר לו את החלום. מה מיוחד בעיר שכם? ואיך העיר הזאת קשורה לגאולה?

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וישב תשע"ה – יט כסלו

טור לפרשת וישב - ישיבה בכלא לפני כמה שנים היה בבנגקוק יהודי מבוגר מאוסטרליה שהסתבך עם החוק במשהו קטן ונשפט לשנת מאסר בכלא התאילנדי, כששוחרר שאלתי אותו "נו איך אתה מסכם את השנה?" הוא אומר לי "רבאיי אני חושב שצריכים לחוקק חוק שכל אדם ישב בכלא שנה אחת, תאמין לי יהיה לנו עולם הרבה יותר מושלם..." *** בפרשתנו אנחנו קוראים על יוסף ואחיו, האחים ששונאים את יוסף על חלומותיו ועל היותו הילד ה"מוצלח" של אבא, הם מוכרים אותו לעבד, אך גם בהיותו עבד הוא לא נופל ולהיפך התורה מספרת לנו "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח", גם בבית פוטיפר הוא מצליח מאוד עד לשלב שאשתו של פוטיפר גורמת לו להגיע לכלא, ההצלחה לא מסתיימת וגם בכלא יוסף רואה הצלחה ונהיה ממונה…

להמשך קריאה

ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר

"הי' ממתין ומצפה" – לגאולה העתידה! כתוב בפרשתנו "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר (לז, יא) ופירש רש"י "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא, וכן 'שומר אמונים'". ויש לבאר זה ע"ד הדרוש: ידוע אשר כללות הענינים המבוארים בפרשה זו קאי לא רק על יעקב אבינו, השבטים ויוסף כאנשים פרטיים, אלא מורים על עבודת כללות בני ישראל שבכל הדורות, ולא רק ככל מעשה אבות שהם סימן לבנים (רמב"ן עה"ת לך יב, ו), אלא שהדברים עצמם מרמזים על עבודת כללות עם ישראל (ראה בארוכה עקידה פרשתנו שער כח). ועפ"ז יש לבאר, דזה שיעקב "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא" קאי ע"ז שכל אחד מישראל ממתין ומצפה תמיד על הגאולה, גאולת בני ישראל מהגלות. ומרומז בהמשך לשון רש"י "וכן שומר אמונים", שכמבואר ברש"י על הכתוב "שומר…

להמשך קריאה

עליה וירידה בעבודת ה'

על הפסוק "הנה חמיך עולה תמנתה" (לח, יג) פירש רש"י "בשמשון הוא אומר וירד שמשון גו' תמנתה, בשפוע ההר היתה יושבת, עולין לה מכאן ויורדין לה מכאן". ויש לבאר זה בדרך הדרוש: כאשר אדם מטפס ועולה בהר א"א לו לנוח ולעמוד במקומו אפי' לרגע אחד, כי מכיון שההר הוא בשיפוע הרי באם יפסיק עלול הוא ליפול ולהסתכן ח"ו. וכמו"כ הוא בעבודת האדם לקונו - "מי יעלה בהר ה'", שא"א לאדם להסתפק במצבו ולנוח לרגע מעליתו בקודש, כי בכל זמן ועת ה"ה נמצא "בשיפוע ההר" - במצב של סכנות רוחניות, ובאם ינוח לרגע, עלול הוא ליכשל ולבוא לידי "ירידה" ח"ו. וזה רמז הכתוב בזה שאצל "תמנה", ד"בשפוע ההר היתה יושבת", לא כתוב לשון ישיבה ועמידה, כ"א לשונות של עלי' וירידה, כי "בשפוע ההר"…

להמשך קריאה

הצלחה…

בפרשת וישב מסופר על מכירת יוסף על ידי אחיו למצרים. תחילה יוסף נמכר לעבד בבית פוטיפר, ולאחר מכן יורד לשפל נמוך יותר ונאסר בבית האסורים. אולם בשני המצבים הללו זכה יוסף להצלחה מופלאה והוא ממונה למנהל המקום. הצלחה היא פונקציה של מזל. זו ברכה שהאדם זוכה לה לא בכוח יגיעתו, אלא כמתנה מלמעלה. הצלחה כזו מתחלקת לשניים: אדם הרואה הצלחה רבה במעשי ידיו, באופן שברור לכל שזהו איש בר-מזל, שמצליח למעלה מדרך הטבע. להצלחה זו זכה יוסף בבית פוטיפר, שנאמר: "וכל אשר הוא עושה, ה' מצליח בידו". ברם ישנה גם הצלחה מופלאה יותר, הצלחה כה עצומה, שאי אפשר לייחסה כלל לפעולותיו של האדם, אלא מיד חשים שיד ה' עשתה זאת. הצלחה זו ראה יוסף דווקא בבית האסורים עליה נאמר: "ואשר הוא עושה, ה' מצליח"…

להמשך קריאה

לא להסיח דעת מעבודת הבורא

על הפסוק "והבור ריק אין בו מים" (לז, יב) איתא בגמרא "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו" (שבת כב, רע"א). והנה אמרו חז"ל (בבא קמא יז, א. וש"נ) "אין מים אלא תורה". ועפ"ז יש לומר ע"ד הרמז: כאשר האדם "אין בו מים", שמוחו אינו עסוק בדברי תורה ובעבודת השי"ת, הנה אומרת עליו התורה "נחשים ועקרבים יש בו", שהוא מלא קליפות וסט"א ח"ו. והיינו, דגם בעת עסקו בדברי הרשות אסור להסיח דעתו ח"ו מעבודת הבורא, כי מיד ש"אין בו מים" ה"ה בבחי' "נחשים ועקרבים יש בו" ר"ל. וכמאמר הבעש"ט (צוואת הריב"ש סע"ו) עה"פ "וסרתם ועבדתם": "כאשר האדם מפריד את עצמו מהשי"ת, מיד הוא עובד עבודה זרה, ולא יש דבר ממוצע". (ע"פ לקוטי שיחות חט"ו עמ' 324 ואילך)

להמשך קריאה

בין חלומותיו של יוסף לחלומותיו של פרעה

בפרשתנו מסופר אודות ב' חלומות יוסף שהיו דומים זה לזה, וכן בפרשת מקץ מסופר אודות ב' חלומות שחלם פרעה. וחילוק ביניהם: אצל יוסף בחלום הראשון חלם אודות ה'אלומות' – עניני הארץ, ובחלום השני אודות השמש והכוכבים – ענייני השמים. אמנם אצל פרעה בתחילה חלם אודות הז' פרות – מין החי, ולאחר מכן חלם אודות ז' שבלים – מין הצומח. וכאן רואים החילוק בין יהודי לגוי: יהודי שייך לא רק לענייני הארץ אלא גם לענייני שמים – רוחניות. ואילו הגוי שייך רק לענייני ארץ, ובזה גופא "פוחת והולך" (קודם מין החי ולאח"מ מין הצומח, הפחות ממנו). וכמסופר אודות כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש נ"ע, שבעת שבתו במאסר אצל הסובייטים, הנה בא' החקירות, איים עליו החוקר באמצעות אקדח. ואמר לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע: דבר…

להמשך קריאה

מבחן המנהיגות – פרשת וישב

טור פרשת וישב כותרת: מבחן המנהיגות אתם מוזמנים להשתתף בבחירות בין ראובן ויהודה. כדי להקל עליכם, נסקור מעט את הפעילות של כל אחד מהם: בעוד יוסף פוסע בשליחות אביו לעבר אחיו, זוממים האחים להורגו. שניים מגלים התנגדות: ראובן מציע להם להשליך אותו לבור, מתוך כוונה להוציאו מאוחר יותר ולהשיבו אל אביו. יהודה, גם כן מתנגד, אך ממניע שונה – "מה בצע כי נהרגנו?", הוא שואל, ומבקש למכור את יוסף כדי להרוויח כסף. גם ה'חזרה בתשובה' שלהם על מעשיהם, הייתה שונה. ראובן עשה תשובה במשך שנים רבות, עם צומות ולבישת שק, על מעשה בלהה; ואילו ה'חזרה בתשובה' של יהודה בסיפור תמר, התבטאה סך הכול בשתי מילים: "צדקה ממני". ובכן, הגענו לרגע האמת – במי הייתם בוחרים למנהיג, בראובן או ביהודה? אהה, גם אתם…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וישלח תשע"ה

מסופר בגמרא על רבי יוחנן שרחץ בנהר ועבר שם ריש לקיש שהיה ראש קבוצת שודדים, קפץ ריש לקיש לנהר ממרחק, רבי יוחנן שראה את כוחו הגדול של ריש לקיש אמר לו "חילך לאורייתא" הכוח והאנרגיה הגשמית שיש לך כדאי שתנצל אותו לתורה, ענה לו ריש לקיש באותו מטבע "יופייך לנשים", רבי יוחנן היה איש יפה תואר וריש לקיש מסביר לו שבשוק הוא יכול להיות שווה יותר... ענה לו רבי יוחנן יש לי אחות מאוד יפה ואם תתן את כוחך לתורה תהיה ראוי לה, ריש לקיש אכן זנח את דרכו הרעה לטובת לימוד התורה והצליח מאוד, התחתן עם אחותו של רבי יוחנן והפך להיות אחד מגדולי עם ישראל בדורו. *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המפגש המיוחד בין יעקב לעשיו, יעקב מתכונן למפגש…

להמשך קריאה

להציל את הילדים מעשו!

על הכתוב בפרשתנו (לב, ט) "ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והי' המחנה הנשאר לפליטה" פירש רש"י "התקין עצמו לשלשה דברים, לדורון לתפילה ולמלחמה".ויש ללמוד מזה הוראה בדרך חינוך ילדי ישראל:ג' הדברים – דורון, תפילה ומלחמה – דברים הפכים ומנוגדים הם זה מזה. שהרי דורון הוא ענין של חסד וקירוב, ומלחמה – ענין של ריחוק וגבורה. ושניהם הפכים מענין התפילה, שהרי שניהם הם פעולות בין שני בני אדם, משא"כ תפילה היא בקשת רחמים מלמעלה.והנה כל אדם יש לו טבע מסויים, אם בחסד אם בגבורה וכיו"ב. וכדי לעבור ולהתנהג באופן ההפכי צריך האדם לשנות ו"לתקן" עצמו להתנהג באופן שאינו לפי טבעו. ועאכו"כ, בנדון דידן שיעקב התנהג בג' אופנים אלו בבת אחת, שבוודאי כדי להתנהג בג' תנועות הפכיות בבת אחת, צריך האדם…

להמשך קריאה

חמור – זה מלך המשיח

בפרשת השבוע, פרשת וישלח, מסופר על חזרתו של יעקב מחרן לארץ ישראל ועל המפגש בינו לבין עשיו אחיו. עשיו יוצא לקבל את פני יעקב במטרה להרגו, ואילו יעקב שולח מלאכים לפייסו. אלו מוסרים לעשיו בשם יעקב: "עם לבן גרתי וגו', ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" (בראשית לב,ו). על פסוק זה נאמר במדרש (ב"ר עה, ו): "חמור – זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על חמור". כלומר יעקב רומז לעשיו כי מבחינתו, לאחר הניסיונות אצל לבן הארמי, הוא מוכן לביאת המשיח. ורמז זה מתבטא בפסוק "ויהי לי חמור". "חמור" – מלשון "חומר". ההתעסקות שלנו עם העולם על פי הוראות התורה והמצוות מגלה את הקב"ה בתוך חומריות העולם, ומהווה הכנה לביאת המשיח שאז יתגלה שורשו האמיתי של היש הנברא, שהוא היש האמיתי- הקב"ה. ועוד והוא…

להמשך קריאה
בני יעקב או ישראל?
"מטל השמיים ומשמני הארץ"

בני יעקב או ישראל?

מה השם יעקב מורה לנו בימינו מה השם ישראל מורה לנו בימינו?  בפרשתנו (וישלח) מסופר על מאבקו של יעקב עם המלאך של עשו. המלאך מחליף את שמו של יעקב לישראל: "ולא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך" (בראשית לב, כט).גם אברם קיבל שם חדש מהקב"ה – אברהם, ומאותו רגע אכן התורה מכנה אותו רק בשם זה.ואילו יעקב ממשיך גם לאחר קבלת השם החדש להיקרא בתורה לעיתים יעקב ולעיתים ישראל. מבואר בחסידות ששני השמות, יעקב וישראל, מסמלים שתי מדרגות בעבודת ה':"יעקב"- מורה שברכות יצחק באו אליו "בעקבה וברמייה", בכך שהתחכם להשיג ברכות יצחק לעשו."ישראל"- מורה על מדרגה נעלית יותר, שבה הברכות באות ליעקב "בשררה ובגילוי פנים" (רש"י פרשתנו). ברכות יצחק כפשוטן היו על עניינים גשמיים – "מטל השמיים ומשמני הארץ".מכאן ההוראה אלינו…

להמשך קריאה

חמש דקות וידיאו על פרשת וישלח | לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. איפה היה יעקב? היכן זה שדה אדום? ולאיפה יעקב הולך? ממה יעקב מפחד? למה הוא שולח מלאכים? על כל זה ועוד בעוד פרק של לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב על פרשת וישלח קצרצר על פרשת וישלח והחמור: החמור שלי... בפרשת וישלח, מסופר על חזרתו של יעקב מחרן לארץ ישראל ועל המפגש בינו לבין עשיו אחיו. עשיו יוצא לקבל את פני יעקב במטרה להרגו, ואילו יעקב שולח מלאכים לפייסו. אלו מוסרים לעשיו בשם יעקב: "עם לבן גרתי וגו', ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" (בראשית לב,ו). על פסוק זה נאמר במדרש (ב"ר עה, ו): "חמור -- זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על חמור". כלומר יעקב רומז לעשיו כי מבחינתו, לאחר…

להמשך קריאה

כיצד ראוי להתייחס למשברים? – פרשת וישלח

טור לפרשת וישלח כותרת: משבר כהזדמנות העולם עדיין נמצא תחת השפעתו של המשבר הכלכלי. כולנו חווים משברים בחיים: מעבר דירה, פיטורין מהעבודה, החלפת מסגרת לימודים, ואפילו שינוי משמח במבנה המשפחתי – כמו נישואין או לידה – נחשב כמשבר. למעשה, פסיכולוגים מגדירים משבר כמצב של שינוי וחוסר איזון, בו אדם זקוק לכוחות ומשאבים יותר מהרגיל. כיצד ראוי להתייחס למשברים, ומהי הדרך הטובה ביותר להיחלץ מהם? במבט לאחור, מסתבר כי פעמים רבות הנפילה מהווה שלב הכרחי בהתקדמות, הירידה היא תנאי מקדים לעלייה. זאת המסקנה העולה מאירועי השבוע. בפרשת השבוע, יעקב עוזב את בית לבן בחרן ויוצא אל הארץ המובטחת. בדרך, הוא חושש מאחיו עשיו, ופונה אל הקב"ה בתחינה "קטונתי מכל החסדים". המפרשים מסבירים כי יעקב חשש שמא אינו ראוי לחסד ה' כי הרגיש שהוא…

להמשך קריאה

על חסד גבורה ותפארת בפרשת וישלח

טור לפרשת וישלח כותרת: משפחה לתפארת "מה ייצא ממנו?", חושבת בדאגה אמא של יוסי; "איך אפשר לחנך אותה בכלל?", שח בייאוש אבא של הילה; "רק באהבה, בחיוך ובליטוף", טוענת הסבתא; ולעומתה, היועצת דווקא ממליצה על הצבת גבולות חד משמעיים. האם גם אתם מחפשים את נוסחת הקסם להצלחה בחינוך ילדים? ובכן, יש לנו בשורה עבורכם: סוף סוף ניתן להצביע על מודל חינוכי שהוכיח את עצמו. למרבה הפלא, הוא נמצא דווקא בפרשת השבוע. יעקב אבינו העמיד 12 שבטים, שכולם המשיכו את מורשתו ונשארו נאמנים לדרכו. עובדה זו מוכיחה את עצמה גם לטווח הרחוק – אחרי 210 שנות גלות במצרים, עדיין האמינו השבטים בה', קיבלו את התורה והמשיכו את המסורת של עם ישראל. ההצלחה של יעקב בולטת על רקע העובדה שהוא היחיד שהצליח בכך מבין…

להמשך קריאה
החיצוניות בשביל הפנימיות – פרשת ויצא
סבא מלבד את נכדו יהדות

החיצוניות בשביל הפנימיות – פרשת ויצא

בספר אור המאיר איתא בשם מורנו המגיד ממעזריטש נ"ע, דמה שרדף לבן אחר יעקב אבינו, הוא מפני שיעקב השאיר אחריו אותיות התורה שעדיין לא ביררם והוציאם מלבן, ולזאת הוצרך לבן לרדוף אחר יעקב – ליתן לו את האותיות שנשארו אצלו. וזאת ע"י שניתוספה פרשה בתורה – סיפור רדיפתו אחרי יעקב. וחזינן מהא, שיכול להיות ענין שבחיצוניות ובפועל הרי-זה לגמרי היפך הקדושה, אמנם בפנימיות הרי הכוונה בזה היא לשם שמים – כדי להוסיף בקדושה. ע"ד המבואר בספר תניא קדישא, שכאשר יהודי עומד ומתפלל, ועומד לנגדו גוי ומבלבלו – הרי-זה בכדי לעוררו שיוסיף בכוונת התפלה. כלומר:גם הנכרי בעצמו, מצד שרשו (ששורשו של כל דבר הוא בקדושה) הרי-הוא מרגיש שצריך להוסיף דבר בקדושה; אלא שלהיותו הצינור הממשיך זה – הרי-זה מתבטא באופן שמבלבלו מתפלתו. אמנם…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת ויצא ההתעסקות בגשמיות

פרשת ויצא אותה שאלה יכולה להישאל גם על כללות התורה למה ההתעסקות הרבה כל כך בגשמיות, תפילין מעור גשמי, אתרוג גשמי וכו' מאת בית חבד תיאלנד: בשנה הראשונה לשליחותי בתאילנד הייתי יוצא לרחוב הקאוסן המפורסם בבנגקוק ומחפש אנשים שיבואו להשלים מניין, יום אחד בעודי עומד ברחוב אני רואה מרחוק בחור גדול מתקרב לעברי עם שער ארוך, קעקועים ועגילים, ראיתי שהוא ישראלי אבל הייתי בטוח שזה לא הטיפוס שיבוא להשלים מניין, הסתובבתי כדי לא להיתקל במבט שלו, אחרי דקה אני מקבל טפיחה על הכתף והבחור אומר לי "חבדניק, אתה צריך מניין?" עניתי לו בנבוכות "כן" הוא מיד התחיל להסתובב ותוך כמה דקות חזר עם עוד 20 ישראלים, צעדנו כולנו ביחד לבית חב"ד והתפללנו מנחה, אחרי התפילה הבחור ניגש אלי ואומר לי "אתה חדש…

להמשך קריאה

"וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא) פרשת ויצא

ראש ורגל  "וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא)  בדרכו של יעקב אבינו לחרן, עובר יעקב במקום בית המקדש ולן שם, כנאמר: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". חז"ל לומדים מפסוק זה, כי לילה זה היה הראשון בו יעקב שכב לישון, לאחר שארבע עשרה שנה היה בבית מדרשם של שם ועבר ועסק בתורה בלילות. ואם כך נשאלת שאלה גדולה: אם ארבע עשרה שנה לא ישן בלילה, דווקא כאן, במקום המקדש, שכב לישון?!  הרבי מסביר כי עניין השכיבה הוא ירידה רוחנית גדולה לאדם. מעלתו של אדם מתבטאת דווקא כשהוא עומד, אז רואים בבירור – הראש (השכל) למעלה, הלב (הרגש) באמצע, והרגליים (כוחות העשייה) למטה. אך כשהוא שוכב לישון, נוצר מצב שבו הראש והרגליים שווים כביכול. החלק העליון של האדם מסמל את רוחניותו,…

להמשך קריאה

כיצד מתאים שדוקא "במקום הזה" – מקום המקדש, שכב יעקב לישון? פרשת ויצא

שינה למעליותא! על הפסוק "ויפגע במקום וילן שם גו' וישכב במקום ההוא" (כח, יא) פירש רש"י "באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר, לא שכב". וידועה שאלת המפרשים (דברי דוד להט"ז, ועוד) דלכאורה כיצד מתאים שדוקא "במקום הזה" – מקום המקדש, שכב יעקב לישון? ואף שיעקב עצמו לא ידע על קדושת המקום, כמ"ש "ואנכי לא ידעתי" (לקמן, טז), אך עדיין קשה, מדוע הזמין הקב"ה שישכב יעקב לישון במקום קדוש כזה? ויש לומר הביאור בזה בדרך הפנימיות: באדם ישנם שני חלקים. החלק העליון הכולל ראשו, לבו וכיו"ב, וחלק התחתון הכולל רגליו וכו'. וברוחניות, הנה חלקו העליון של האדם הוא תוכנו ומהותו הרוחניים, וחלקו התחתון הוא גשמיותו. והנה, ההבדל בין עמידה וישיבה לשכיבה הוא, דבעת עמידה וישיבה ניכר בגלוי החילוק בין החלק…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות