מאמרי חסידות, וידיואים, תמונות, טורים וקצרים על פרשת השבוע, כנסו ללמוד זוויות חדשות על פרשיות השבוע באור החסידות, ובכלל, מרכז ניו יורק על פרשת השבוע

מכת אור או מכת חושך

מכת אור  בפרשת השבוע (פרשת בא), מסופר על מכת חושך:"ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצריים...וכל בני ישראל היה אור במושבותם". פרשנים מסבירים שהיו כאן שני ניסים: חושך על טבעי שהצמיד את המצרים למקומם. אור ניסי לישראל, שאפשר להם להיכנס לבתי המצרים, לראות ולקחת את אוצרותיהם. בזכות הניסים הללו יכלו בני ישראל לקיים את ציווי ה' "וניצלתם את מצרים" כשיצאו ממנה. ולקחת איתם רכוש גדול, כמו שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים – "ויצאו ברכוש גדול".  בחסידות מוסבר שהרכוש הגדול הוא גם ברוחניות – ניצוצות של קדושה שנמצאים מוסתרים עמוק בגלות. מכאן לומדים, שהקב"ה נותן לכל יהודי אור מיוחד, כך שגם כאשר הוא נמצא במקום חשוך וקשה, הוא יכול לראות את ניצוצות הקדושה והאוצרות הגדולים הנמצאים בקשיים ובניסיונות שלו, וכך הוא יכול לנצל…

להמשך קריאה
"כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך" (י, ד).
מניח תפילין בהודו

"כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך" (י, ד).

תשובה – בכל מצב בתחילת פרשתנו הובאו דברי משה אל פרעה בשליחותו של הקב"ה "כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך" (י, ד). וידועה הקושיא, הרי כתוב לפני זה "אני הכבדתי את לבו", ונמצא, שהטעם שימאן פרעה לשלח את בני ישראל הוא מכיון שהקב"ה יכביד את לבו, וא"כ איך אפשר לומר שמכת ארבה היא עונש על זה ש"מאן אתה לשלח את עמי", כאשר מיאון פרעה לא בא בבחירתו אלא מפני שהקב"ה הכביד את לבו? ויש לומר שמזה שנענש פרעה על זה שמיאן לשלח מוכח שגם אחרי ש"הכבדתי את לבו" לא ניטל ממנו הבחירה לגמרי, ועדיין הי' ביכלתו לשוב אל ה' ולשלח את ישראל. וכמו שמבאר רבינו הזקן נ"ע באגרת התשובה (פי"א) שאף מי שנאמר עליו "אין מספיקין…

להמשך קריאה

המתחיל במצוה אומרים לו גמור – רק במצוה של חסד! חסידות למתקדמים

על הפסוק "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) פירש רש"י "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים". ומזה שהעלה אהרן רק צפרדע אחת ושאר הצפרדעים עלו ממנה ע"י המצריים, יש ללמוד הוראה נפלאה בדרכי העבודה: הורו חז"ל ש"המתחיל במצוה אומרים לו גמור" (פרש"י עקב ח, א ע"פ תנחומא שם ו. ובכ"מ). ולכן באם יש לאדם ספק אם השלים את כל המצוה, עליו להוסיף ולהשתדל בעשיית המצוה עד שידע ברור שגמר את המצוה כולה. אמנם במה דברים אמורים, שבספק "גמר מצווה" יש להמשיך בעשייתו, הרי זהו רק במצוות שהם על-דרך מצות הצדקה וכדומה, אבל אם המצוה היא להעניש וכיו"ב הרי אם ישנו חשש שכבר גמר את המצוה, ונגמר העונש, אין לו להעניש יותר, ואדרבה, בענין כזה יש חשש "פן יוסיף" (ראה…

להמשך קריאה

המעשה הוא העיקר – פרשת וארא – חסידות למתקדמים

על הפסוק בתחילת פרשתנו "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב" פירש רש"י "וארא – אל האבות". וידועה השאלה, מה מוסיף רש"י בפירושו "אל האבות" הרי מפורש בכתוב "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב"? ויש לבאר זה בהקדים הידוע שעיקר עבודת האבות הי' עם המדות ורגשות הלב. דעיקר עבודת אברהם הייתה אהבתו להקב"ה, וכמ"ש "אברהם אוהבי", עבודת יצחק הייתה במדת היראה, כמ"ש "פחד יצחק", ויעקב מדתו הייתה מדת הרחמים והתפארת. והנה בנוגע לאהבה ויראה להקב"ה מצינו שבנוסף למעלתם מצד עצמם הרי רגשות אלו מביאות גם לעשיית פעולות ומעשים טובים. וכמו שנתבאר בספר התניא (פ"ד) שהאהבה היא שורש לרמ"ח מ"ע והיראה לשס"ה ל"ת, כי "המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת, וא"א לדבקה בו . . כ"א בקיום…

להמשך קריאה

ממצרים גאלתנו – איך לצאת ממצרים

ביהדות כל הזמן מזכירים יציאת מצרים. מדוע עלינו להתעסק עם אירוע, חשוב ככל שיהיה, שקרה לפני 3000 שנה. מוסבר בחסידות כי מצרים רלוונטי לימינו אלה מאוד מאוד.  הרבי מליובאוויטש אומר כך:  "'מצרים' - הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלוקית, עד שנפש האלוקית מצטמצמת כל כך שנעשית בקטנות והעלם.  ו'יציאת מצרים' - היא הסרת המיצר והגבול. והיינו שהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש."  שיהיה שבוע טוב של יציאה מכל המיצרים והמגבלות... מתוך "היום יום" הרבי מליובאוויטש. יציאת מצרים הרוחנית - הרב יובל הכהן אשרוב | וידיאו 15 דקות | בסוד הדברים http://youtu.be/djP-AnpgMRc?t=52s

להמשך קריאה

וידיאו 13 דקות: פרשת בוא למה השה היה צריך להיות קשור? וסקירת הפרשה

https://www.youtube.com/watch?v=gUXuBZaD4X8 זריקת חסידות פרשת בוא נתחיל את השיעור בברכות כי יש לי יום הולדת ומזלי גובר, נעשה סקירה קצרה על מה שקרה בפרשה בשפה פשוטה ואחרי זה נענה על השאלה מדוע הכבש שהקריבו בני ישראל בטרם יצאתם ממצרים היה צריך להיות בבית כמה ימים רצוף לפני שהקריבו אותו? רמז: זה קשור בפסיכולוגיה. ולקינוח נברך עוד ברכה זריקת חסידות בפייס בוק https://www.facebook.com/chacisik

להמשך קריאה

וידיאו 10 דקות על פרשת בא בראי החסידות! למה כתוב בוא ולא לך ?

https://www.youtube.com/watch?v=z-mMNu5KPpQ פרשת בוא למה כתוב בוא ולא לך? לגימת חסידות הרב שרגא זלמנוב למה כתוב בוא אל פרעה ולא לך אל פרעה? איך אני מפרש את זה היום בהווה ולא בעבר? על כל זה ועוד בעשר דקות של לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב מנהל בית חבד פלטשינג קווינס ניו יורק קצרצרים: בא אל פרעה הפרשה נפתחת בציווי ה' אל משה ללכת לפרעה ולהתריע בו בפעם האחרונה לשלח את בני ישראל ממצרים. שואלים חז"ל מדוע נאמר הלשון 'בא' אל פרעה? יותר מתאים היה לומר 'לך' אל פרעה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי הפרשה מספרת על גאולת עם ישראל ורומזת לנו כי על מנת לקרב את הגאולה נדרשת עבודת ה' באופן של 'בא' דווקא. למשל כאשר אדם קובע עתים ללמוד תורה, ייתכן כי הוא…

להמשך קריאה
פרשת בא –  רק מצווה אחת
מניח תפילין בהודו

פרשת בא – רק מצווה אחת

טור לפרשת בא כותרת: רק מצוה אחת – "יהודי, הנחת תפילין היום?". – "לא, תודה". – "אולי בכל זאת?". – "אם היית יודע מה אכלתי היום, לא בטוח שהיית מציע לי להניח תפילין!". זהו דו-שיח שמשקף דילמה נפוצה. האם יש ענין שיהודי שאינו שומר מצוות יקיים מצוה באופן חד פעמי? מה התועלת בכך שמקיימים 'רק מצוה אחת', מבלי לשמור על אורח חיים דתי? מצב דומה למדי קיים בפרשת השבוע. מדובר שם על בני ישראל, שהיו מוקפים בתרבות המצרית ושקועים בעצמם בעבודת אלילים. ואז, כהכנה למכה האחרונה העומדת לנחות על מצרים, מכת בכורות, בני ישראל מצטווים בשתי מצוות – לעשות ברית מילה ולאכול את קורבן הפסח. לכאורה, היה מתבקש שה' ימתין עד לאחר יציאת מצרים. כאשר בני ישראל יהיו משוחררים מעול העבדות –…

להמשך קריאה

פרשת בא אין אלטרנטיבה ויהדות אלטרנטיבית

כותרת: אין אלטרנטיבה! בעידן המודרני, מחפשים לכל דבר אלטרנטיבה. יש רפואה אלטרנטיבית, מוזיקה אלטרנטיבית, ואפילו... "יהדות אלטרנטיבית". זו "יהדות" אחרת, בלתי מחייבת, בה כל אחד יכול לבחור מה לעשות, מתי ואיך. אתה יכול לחגוג את ליל הסדר עם לחם לצד מצה, אתה יכול לשנות את אופי בית הכנסת, ולהבדיל, אתה יכול גם לבחור בדרך הקבורה שמוצאת חן בעיניך, חלילה. הרעיון הזה אינו חדש. פרשת השבוע נדרשת לשאלה של הבן הרשע: "מה העבודה הזאת לכם". ליל הסדר המסורתי נראה בעיניו כמו עבדות קשה, מכבידה ומחייבת. לא מוצאת חן בעיניו העובדה שהוריו מקפידים לאכול דווקא מצות, לשתות דווקא ארבע כוסות ולקרוא דווקא את הנוסח של ההגדה. "למה הכול חייב להתנהל לפי כללים מחייבים?", שואל הבן הרשע, ומציע חיי יהדות בלתי מחייבים. מסגרת דתית חופשית…

להמשך קריאה

וידיאו 6 דקות בראי החסידות פרשת וארא – 3 המכות הראשונות

דצכ:  דם צפרדע כינים הם 3 המכות הראשונות. המובילות ליצאת מצרים, מצרים בעולם הרוחני זה במיצרים שמגבילים אותנו בשכלנו במוחינו. משמע הקול הפנימי שאומר לנו: "אל תעשה" לא כדאי לך" לא משתלם לך" וכדומה אומרת לנו התורה איך תצא מהמגבלות הללו במעשים שאנו עושים ואיך זה קשור ל 3 המכות הראשונות ? פרשת וארא 3 המכות הראשונות עם הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וארא תשע״ה

מספרים על הרב גרוסמן, שהלך לכותל המערבי יחד עם יהודי עשיר ונדיב מאוד, כשהתקרבו לכותל, הם מבחינים ביהודי שנשען על אבני הכותל ובוכה בלי סוף. אומר הרב גרוסמן לעשיר: "תשמע, בא נעשה עסק, ניגש ליהודי הזה ונשאל אותו מדוע הוא ממרר בבכי? אם הבעיה שלו בתחום הרוחני, משהו שאני יכול לסייע לו כרב, אני מתחייב לסייע לו. ואם הבעיה שלו היא כלכלית, אתה תעזור לו" אמר לו העשיר: "בסדר, אני מסכים". ניגש הרב גרוסמן ואמר ליהודי: "אני רואה אותך כבר רבע שעה, יושב כאן ובוכה, אולי אני יכול לעזור לך במשהו? עונה לו היהודי: "לא, אתה לא יכול לעזור לי...אני לא צריך עזרה". אומר לו הרב גרוסמן: "תכיר, נמצא כאן אחד מגדולי הנדבנים, יש לך אולי בעיה כלכלית? כי אם כן, הוא…

להמשך קריאה

ואני אקשה את לב פרעה – חסידות למתקדמים

על הפסוק בפרשתנו "ואני אקשה את לב פרעה" (ז, ג) פירש רש"י "טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות את אותותי ותכירו את גבורתי, וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על אומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל וייראו". ולכאורה תמוה, הרי כאשר האומות מתנהגים באופן הראוי לעונש הרי זה כבר טעם מספיק שיביא הקב"ה פורענות עליהם, וא"כ, מהו זה ש"מדתו של הקב"ה" היא ש"מביא פורענות על אומות עו"א" לא מצד מעשיהם כי אם "כדי שישמעו ישראל וייראו"? ויש לומר הביאור בזה: כל העולם כולו נברא בשביל ישראל ובשביל התורה (כדברי חז"ל, הובאו ברש"י ר"פ בראשית). ולא רק שבריאת העולם הייתה בשביל ישראל, אלא גם כל מאורעות העולם לפרטי פרטיהם, הנה תכליתם ומטרתם שיגיע מזה תועלת לישראל והתורה. ואפילו כאשר נראה שיש סיבה אחרת…

להמשך קריאה

למה הרעותה לעם הזה – השאלה המתבקשת?

השאלה המתבקשת?  פרשת שמות (שקראנו בשבת) מסתיימת בטענה של משה נגד הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה"!...מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". כעת (בפרשת וארא) משיב לו הקב"ה:"וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב..". חז"ל מסבירים כי הקב"ה התאכזב ממשה והתגעגע לאבות, אלו על אף כל הנסיונות שעברו לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה.  הרבי מליובאוויטש אומר: כי קשה להאמין כי התורה מספרת כאן בגנותו של משה, מושיעם של ישראל, זה ששכינה מדברת מפיו. ועוד, שהרי ידוע שכל דבר שנכתב בתורה בא ללמד אותנו משהו בעבודת ה' בחיינו אנו.  אז מה ניתן ללמוד מטענת משה כלפי הקב"ה?  הרבי מסביר: כל עוד אנחנו במצב של "מצריים" – גלות רוחנית ופיזית, צריכות לשכון בקרבנו שתי מגמות בנפש:…

להמשך קריאה

ויבלע מטה אהרן את מטותם – חסידות למתקדמים

התוכחה כמטה ולא כתנין בפרשתנו נאמר "ויבלע מטה אהרן את מטותם" (ז, יב), ופירש רש"י "מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן". ויש לומר שבזה מרומז הוראה נפלאה: הדרך הנכונה לקרב מישהו לעניני התורה ומצוותי' היא לעבוד אתו "בחבלי עבותות אהבה" (תניא פל"ב), וכמאמר חז"ל "ימין מקרבת" (סוטה מז, א). אך לפעמים, כאשר היהודי שרוצים לקרב אינו מרגיש כלל את גודל ריחוקו מהשי"ת, והדרך היחידה להתחיל בקירובו הוא לבטשו ולהשפילו תחילה כדי לשבור את חומריות הגוף, כי ע"י "ביטוש" זה יתגלה הטוב שבנפשו פנימה, ואזי יבין את גודל ריחוקו מהשי"ת, וכמאמר הזוהר הקדוש (ח"ג קסח, א) "גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי'" [גוף שאין אור הנשמה מאיר בו יש לבטשו]. ובזה מלמדנו "מטה אהרן" הוראה מיוחדת, שכאשר צריך לעתים להכות…

להמשך קריאה

פרשת וארא וידיאו 10 דקות – למה הרעותה לעם הזה?

10 דקות של חסידות על פרשת וארא עם הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות קצרצרים : השאלה המתבקשת? פרשת שמות (שקראנו בשבת) מסתיימת בטענה של משה נגד הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה!...מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". כעת (בפרשת וארא) משיב לו הקב"ה:"וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב..". חז"ל מסבירים כי הקב"ה התאכזב ממשה והתגעגע לאבות, אלו על אף כל הנסיונות שעברו לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה. הרבי מליובאוויטש אומר: כי קשה להאמין כי התורה מספרת כאן בגנותו של משה, מושיעם של ישראל, זה ששכינה מדברת מפיו. ועוד, שהרי ידוע שכל דבר שנכתב בתורה בא ללמד אותנו משהו בעבודת ה' בחיינו אנו. אז מה ניתן ללמוד מטענת משה כלפי הקב"ה? הרבי מסביר: כל…

להמשך קריאה

פרשת וארא – צפרדעים כלוחמה פסיכולוגית

כותרת: לא לאדישות! כותרת משנה: לוחמה פסיכולוגית במצרים בתקופה האחרונה מדברים הרבה על לוחמה פסיכולוגית. מערכת הביטחון עושה מאמצים כבירים להשפיע על האויב לא רק על ידי כוח צבאי, אלא באמצעות שיטות פסיכולוגיות כאלו ואחרות. שאיפתו של צה"ל היא להכניע את רוח האויב, ולעקור את דרכו ושיטתו מהשורש. במצרים זה הצליח. לפני למעלה מ-3000 שנה, הפעיל הקב"ה לוחמה פסיכולוגית נגד הפילוסופיה המצרית, והניצחון היה מוחלט. לשם כך השתמש הקב"ה בצפרדע. כן, ב'סתם' צפרדע תמימה. ודאי תשאלו, מה לצפרדע וללוחמה פסיכולוגית? הסכיתו ושמעו! כאשר רעיון עולה לדיון, יכולות לצוץ שלוש גישות: התומך, האדיש והמתנגד. גם ביחס לאמונה בה', קיימות בעולם שלוש גישות כלליות: יש המאמינים בה' בצורה מוחלטת, כמו עם ישראל; יש המפגינים אדישות ואינם מגלים התעניינות; ויש המתנגדים בתוקף למציאות ה'. המצריים…

להמשך קריאה

טור לפרשת וארא – למה? על חכמה ואמונה

טור לפרשת וארא -  למה? מספרים שמישהו ניגש ליהודי ושאל אותו: "מדוע אתם היהודים עונים תמיד בשאלה"? השיב היהודי בשאלה: "למה לא"?! יש סוגים שונים של "למה": זו יכולה להיות תלונה, שאלה רטורית-מוכיחה, או פשוט שאלת הבנה כנה. ברצוננו לברר האם מותר לשאול "למה" על הדרך בה הקב"ה מנהיג את עולמו. תתפלאו לגלות, אבל משה רבינו דווקא שאל "למה". הוא נשלח על ידי הקב"ה לפרעה, לגאול את העם ממצרים. אולם פרעה מקשה את לבו ואת חייהם של היהודים במצרים. משה נוכח כי שליחותו הביאה לתוצאה הפוכה, והוא שואל את הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה, למה זה שלחתני?". בתגובה, ה' מזכיר לו שהאבות אברהם, יצחק ויעקב קיבלו את רצון ה' באמונה מלאה, בלי לשאול "למה". איך יתכן שדווקא משה, בחיר הנבראים, שאל "למה"? תורת…

להמשך קריאה

יסוד גדול במדת הבטחון – חסידות למתקדמים

בפרשתנו נאמר "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר. וישמע פרעה גו' ויבקש להרוג את משה ויברח משה גו'" (ב, יד-טו). ולכאורה תמוה, למאי נפק"מ פרט זה ש"ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר", הרי יראה זו לא גרמה לשום מעשה, שהרי לא ברח משה אל מדין אלא אחרי ששמע פרעה על כך וביקש להרגו? ויש לבאר, שבזה משמיענו הכתוב יסוד גדול במדת הבטחון. דהנה, אין הפירוש במדת הבטחון, שהאדם מאמין, שכיון שחסדי השם הם בלי מדידה והגבלה, לכן יקבל האדם את חסדי השם בלי שום עבודה מצדו. אלא בטחון הוא עבודה ויגיעה בנפשו, והיא מביאה את חסדי השם הבאים כתוצאה מיגיעת האדם. דע"י שהאדם סומך באמת רק על הקב"ה לבד, עד שאינו דואג כלל, הרי התעוררות זו גופא פועלת שהקב"ה מתנהג עמו באופן…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת שמות תשע"ה

מיכאל הדייג נקלע יום אחד לסערה בלב ים ורק במאמצים מרובים הצליח להגיע לאי בודד, עברו ימים מיכאל כבר התרגל לחיות באי לבדו, בנה לעצמו בקתת עץ והיא היתה לו לבית ומחסה מפני הגשמים והחום, לילה אחד מיכאל יצא לדוג דגים כדי להשביע את רעבונו וכשחזר אל החוף כולו רטוב הדליק מדורה כדי להתחמם קצת, אך ברגע אחד המדורה הבעירה קרשים שהיו בסמוך, ולפני שמיכאל הספיק למצמץ בקתתו האהובה עלתה באש, הוא לא האמין למראה עיניו. אחרי כל האסונות שפקדו אותו, גם הדבר היחיד שהיה ברשותו עלה באש?! הוא הביט בטרוניה כלפי השמיים וזעק: "למה זה מגיע לי"? הוא העביר את הלילה כשהוא ממרר בבכי, עד שבחצות הלילה הופיעה באופק – ספינה, "איך מצאתם אותי"? שאל מיכאל בהתרגשות כשדמעות גיל שוטפות את…

להמשך קריאה

לצאת ממצרים – ה"משה" שבכל יהודי

התפיסה המצרית היא כאמור, האמונה כי העולם מתנהל על פי הטבע. ואילו האמונה היהודית היא כי הקב"ה משגיח השגחה פרטית על כל הנעשה בעולם על פי כוונה עליונה שבסופה הגאולה האמיתית והשלימה. כיצד משתחררים מהשעבוד ל"מצרים"?  הרבי מליובאוויטש מסביר כי הכוח לצאת ממצרים ניתן לנו על ידי משה רבנו. הוא 'הרועה הנאמן' שמזרים אמונה גם כאשר העם אינו רואה אלוקות, ואפילו כאשר אינו מבין ענייני קדושה. משה שבדור (הרבי) נוטע בנו אמונה חזקה וגלויה, שבכוחה אנו נחלצים מגזירת פרעה ונגאלים מגלות מצרים.  בכל יום ויום "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא היום יצא ממצרים". אדם הפותח את יומו בתפילה ולימוד תורה חש את הקשר עם הקב"ה. אח"כ כאשר הוא שוקע בחיי המעשה, עלולה להשתרש בו המחשבה שהדברים מתנהלים על פי הטבע.…

להמשך קריאה

אין לוותר אפי' על גדי אחד! – חסידות למתקדמים

על הפסוק בפרשתנו "ומשה הי' רועה" (ג, א) אי' בשמות רבה (פ"ב, ב) "משה לא בחנו הקב"ה אלא בצאן, אמרו רבותינו כשהי' משה רבינו ע"ה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסית, כיון שהגיע לחסית נזדמנה לו בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא. עיף אתה. הרכיבו על כתיפו, והי' מהלך. אמר הקב"ה יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך אתה תרעה צאני ישראל". ויש לבאר ההוראה מזה בעבודת האדם לקונו: דהנה איתא באסת"ר (פ"ט, ד) "נתגלגלו רחמיו של הקב"ה . . ואמר מה קול גדול הזה שאני שומע כגדיים וטלאים, עמד משה רבינו לפני הקב"ה, ואמר רבש"ע . . קטני…

להמשך קריאה

התפיסה המצרית – "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו"

בפרשת שמות מתחיל השעבוד והגאולה ממצרים. סיפורי התורה הינם נצחיים ורלוונטיים לכל דור ולכל יהודי בכל זמן. גם הגזירה אותה גזר פרעה: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" הינה ניצחית. פירוש גזירה זו ברוחניות ובפנימיות: מי נהר הנילוס עולים על גדותיהם ומשקים את השדות במצרים, על כן עבדו המצרים את הנילוס וראו בתהליך טבעי זה מקור השפע, הקיום והחיות שלהם. בגזירה להשליך את הבנים ליאור (לנילוס), רצו המצרים להשפיע על בני ישראל להאמין גם כן בטבע ולעבדו. ולא בקב"ה שהוא מעל הטבע.  כל עוד בני ישראל היו בארץ ישראל, היו "תולים עיניהם כלפי מעלה" ומרגישים בגלוי שהברכה באה מהקב"ה המשגיח על כל פרט. לאחר שירדו למצריים והתחלף הדור של יעקב ובניו. נולד דור אשר לא זכה לראות את ההשגחה הגלויה שבארץ ישראל, רק…

להמשך קריאה

ביטול גזירת "כל הבן הילוד" ע"י משה דווקא

על הפסוק "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" (ב, ה) איתא בגמ' "ירדה לרחוץ מגילולי אבי'" (סוטה יב, רע"ב). ובצפע"נ להרוגוצ'ובי (עה"ת) מבואר שהנילוס הי' הע"ז של מצרים כדאי' במדרש, וע"י ש"ירדה לרחוץ מגלולי אבי'", ביטלה את הע"ז. והנה איתא בשמו"ר (פ"א, כא) ד"כיון שהושלך משה למים אמר כבר מושלך מושיען במים, מיד בטלו הגזירה". דמעשה זה גרם לביטול הגזירה ד"כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (א, כב). ויש לבאר דשני מאורעות אלו קשורים הם: דהנה תוכנה הפנימי של גזירת "כל הבן הילוד גו'" הוא שפרעה רצה לשעבד לא רק את גופם של בני ישראל, כ"א גם את נשמותיהם. רצונו הי' להשליך ולהטביע אותם ב"יאור", שיעבדו את הע"ז שלו ר"ל. אך כאשר נולד מושיען של ישראל, הנקרא "רעי' מהימנא", דהפירוש הפנימי בזה הוא…

להמשך קריאה

פרשת שמות והגאולה וידיאו 9 דקות -לגימת חסידות

פרשת שמות לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב בית חב"ד קווינס לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב, 8 דקות על פרשת השבוע, פרשת שמות ברוח החסידות "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" על שם גאולת ישראל נזכרו כאן: • ראובן שנאמר (שמות ג, ז): "ראה ראיתי את עני עמי". • שמעון על שם (שמות ב, כד): "וישמע אלהים את נאקתם". • לוי על שם שנתחבר הקדוש ברוך הוא לצרתם מתוך הסנה (שמות ג, ב) לקים מה שנאמר (תהלים צא, טו): "עמו אנכי בצרה". • יהודה על שם שהודו להקדוש ברוך הוא. • יששכר שנתן להם הקדוש ברוך הוא שכר שעבודם ביזת מצרים וביזת הים לקים מה שנאמר (בראשית טו, יד): "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". • זבולון על שם שהשכין הקדוש ברוך הוא שכינתו…

להמשך קריאה

יסוד התורה: "כי מן המים משיתיהו"

שכר גומלי חסדים "ותקרא שמו משה... כי מן המים משיתיהו" (שמות ב,י). מכאן אתה למד שכרם של גומלי חסדים. אף-על-פי שהרבה שמות היו לו למשה לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתוּ בתיה בת פרעה, ואף הקב"ה לא קראו בשם אחר. (שמות רבה) יסוד התורה עשרה שמות היו למשה, ובכל-זאת התורה נקראת על השם שקראה לו בת פרעה המצרית – "תורת משה", לפי ששם זה מרמז על מידת החמלה והרחמנות – "כי מן המים משיתיהו", וזה יסוד התורה ועיקרה. (רבי מרדכי בנט) הועתק משיחת השבוע חבד: http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10150&CategoryID=1808

להמשך קריאה
איפה אלוקים כשכואב – פרשת שמות
איפה אלוקים כשכואב - פרשת שמות

איפה אלוקים כשכואב – פרשת שמות

טור לפרשת שמות כותרת: איפה אלוקים כשכואב? השאלה הזו, שאנו שואלים ברגעים קשים, זעקה ועלתה מתוך תאי הגזים, נשאלה מעומק מרתפי האינקוויזיציה וליוותה את עמנו לאורך הגלות. השאלה הזו הטרידה אף את משה רבינו, בגלות הראשונה במצרים. הוא לא התבייש לשאול את ה', ואף זכה לקבל תשובה. היה זה כאשר משה יצא לרעות את צאנו. לפתע נתקל בסנה בוער באש אך אינו נשרף. ה' מתגלה אל משה בסנה הקוצני ושולח אותו לבשר לבני ישראל על גאולתם. משה חושש למלא את המשימה, ובין השאר שואל – מה יענה לבני ישראל כאשר ישאלו "מה שמו" של ה'. בני ישראל הכירו היטב את הקב"ה ואת שמותיו, שהרי היו מאמינים בני מאמינים, בני אברהם, יצחק ויעקב. מדוע ישאלו "מה שמו"? מסתבר כי מסתתרת כאן שאלה עמוקה…

להמשך קריאה

עשר דקות וידיאו על פרשת ויחי – ילדים בתחפושת

פרשת ויחי - ילדים בתחפושת לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב פרשת ויחי, הפרשה המסכמת את ספר בראשית מה יעקב מנסה להעביר לדורות הבאים? יעקב ביקש מיוסף שישבע לו שיקבר אותו בארץ ישראל במערת המכפלה. יעקב גם מסביר ליוסף מדוע רחל אימנו איננה קבורה במערת המכפלה. למה רחל ביקשה להקבר בבית לחם? למה יעקב לא רצה להקבר במצרים?

להמשך קריאה

ממתק לפרשת ויחי תשע״ה- ערבות הדדית

בחור ישראלי נסע פעם על הכביש המהיר בארה״ב כחצי שעה לפני שבת, פתאום הוא רואה בצד הכביש אדם חובש כיפה עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח, הוא חושב לעצמו ״אי אפשר להשאיר יהודי דתי ככה תקוע לפני שבת״ הוא יורד לשוליים ונוסע אחורה עד לאותו מקום, יורד מהרכב ותוך כמה דקות מצליח לסדר את הבעיה, הוא לוחץ יד לבחור שמודה לו מאוד ואומר לו ״שבת שלום״ הבחור אומר לו ״מה?״ הוא מנסה להגיד לו באנגלית ״גוד שבת״ אבל הבנאדם לא מבין, הישראלי שואל אותו ״אתה יהודי״ והוא עונה שלא ״אז מה הכיפה הזו על הראש שלך?״ הבחור מחייך ואומר ״אה זה... לפני שסבתא שלי נפטרה היא נתנה לי את זה ואמרה לי כל פעם שתהיה לך בעיה שים את זה על…

להמשך קריאה

הצלה בפועל נעלית מכוונה טובה

בברכת יעקב ליהודה נאמר "גור ארי' יהודה מטרף בני עלית" (מט, ט). ופירש רש"י "מטרף – ממה שחשדתיך ב'טרוף טורף יוסף' כו' סילקת את עצמך כו', וכן בהריגת תמר שהודה 'צדקה ממני', לפיכך 'כרע רבץ וגו''". ומדברי רש"י אלו נראה שהטעם שזכה יהודה למלכות - אף שהייתה אמורה להיות שייכת לראובן מצד היותו בכור - הוא בשכר זה שסילק עצמו מ"טרוף טורף יוסף", ועל אשר הודה על חטאו. ולכאורה תמוה, הרי בנוגע להצלת יוסף מצינו שגם ראובן רצה להציל את יוסף, כמו שאמר "לא נכנו נפש" (וישב לז, כא) ומתוך כוונה "למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" (שם, כב). משא"כ ביהודה כוונתו בהצלת יוסף מן הבור הייתה כדי להרוויח ממון ולמכרו לישמעאלים. וכן מצינו שגם ראובן הודה על חטאו, ועד שגם…

להמשך קריאה

ספר החיים -מהות הפרשות בספר בראשית מזון רוחני

ספר החיים  השבת נקרא את פרשת "ויחי" שהיא הפרשה האחרונה של ספר בראשית. ספר בראשית נקרא גם "ספר הישר", כפי שאומרת הגמרא: "ספר אברהם, יצחק ויעקב שנקראו ישרים". ומכיוון ש"מעשה אבות סימן לבנים", הרי שספר זה מכיל גם את סדר העבודה הפרטי והכללי של כל אחד מאיתנו, ומתווה את הדרך לחיים!  את דרך ה"ישר" מסביר הרבי מליובאוויטש ניתן ללמוד משמות הפרשיות: פרשה ראשונה, פרשת "בראשית" –רומזת לנו כי יסוד הכול הוא בהכרה שהקב"ה הוא שברא את העולם כולו "בְּ- ראשית" – כלומר בְּ- במובן של בשביל, ראשית – במשמעות של ישראל שנקראו ראשית והתורה שנקראת ראשית. כלומר המילה הראשונה של התורה מלמדת אותנו שהעולם נברא בשביל "ראשית" כלומר – בשביל ישראל ובשביל התורה. הפרשה השנייה מלמדת אותנו כי מטרת הבריאה היא "נח" –…

להמשך קריאה
יוסף הצדיק מזון רוחני
הבעש"ט מסביר כי אפילו על עלה עשב בודד בפינה נידחת בעולם קיימת השגחה פרטית

יוסף הצדיק מזון רוחני

בס"ד ז טבת  בפרשות האחרונות אנו מלווים את יוסף בתלאותיו בארץ מצרים: בבית הסוהר, עלייתו לדרגה של משנה למלך מצרים, ועד לדרגה של "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו".  בתורת החסידות מוסבר שכל תופעה גשמית הקיימת בעולם, מתחילה ומשתלשלת מתופעה רוחנית. העובדה שיוסף פרנס את ישראל בימי הרעב (הגשמי), מלמדת כי יוסף הוא שמעניק כוחות רוחניים בימים קשים (רעב רוחני). בתקופות של הסתר פנים, גלות וחושך רוחני (כתקופתנו) יונקים כוחות מיוסף הצדיק שבאותו הדור.  ומה לומדים ממנו? השבטים היו רועי צאן שהתרחקו מהעולם ומשאונו, בכדי להיות פנויים לעבודת ה'. יוסף לעומתם היה במרכז העשייה והחיים במצריים, אף על פי כן לא פגם הדבר באמונתו ובדבקותו בקב"ה!!  גם אנו יכולים לקבל כוח לחיות בתוך תוכיותו של העולם (המסתיר ומעלים על הקב"ה), ובכל זאת להיות קשורים…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות