מאמרי חסידות, וידיואים, תמונות, טורים וקצרים על פרשת השבוע, כנסו ללמוד זוויות חדשות על פרשיות השבוע באור החסידות, ובכלל, מרכז ניו יורק על פרשת השבוע

פרשת יתרו לגימת חסידות פרשת יתרו, לאמור למי? לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב וידאו 7 דקות

https://www.youtube.com/watch?v=zu2bMQJB9Nw&feature=youtu.be פרשת יתרו לגימת חסידותפרשת יתרו, לאמור למי? לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב פרשת יתרו זה הפרשה של מתן תורה. מה משמע של המילה לאמור? לאמור למי? למה במתן תורה הקב"ה משתמש במילה אנוכי? זאת המילה שמתחילה את עשרת הדיברות, מילה בשפה המיצרית מדוע?

להמשך קריאה
אנכי לשון מצרי?
סופה ברקים ורעמים

אנכי לשון מצרי?

תחילת עשרת הדברות הוא "אנכי ה' אלוקיך", ואמרו חז"ל "אנכי – לשון מצרי" (ילקוט שמעוני). ולכאורה הדבר תמוה ביותר: הרי בעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה (ראה רש"י שמות כד, יב. זח"ב צ, ב). ובעשרת הדברות עצמן הרי "אנכי" כולל רמ"ח מצוות עשה ו"לא יהי' לך גו'" כולל שס"ה מצוות לא תעשה (ראה של"ה ר"פ יתרו. ספר התניא פ"כ). ויתירה מכך מבואר בזוהר הקדוש (ח"ב פה, ב) ש"כל אינון פקודי אורייתא כו' כלילן בהאי מלה", שכל מצוות התורה נכללים בתיבת "אנכי". ולאחרי כל זה הנה "אנכי – לשון מצרי" שתיבת אנכי היא מלשון האומה השפלה ביותר, המכונה בכתוב "ערות הארץ" (מקץ מב, ט)?! ויש לומר הביאור בזה: אמרו חז"ל (שבת פח, ב) שכאשר ביקשו מלאכי השרת שתינתן להם התורה ולא לנו, אמר…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת יתרו – "לא תחמוד"

קבוצת איכרים שהיו עובדים ביחד, רבו בניהם פעמים רבות, כל אחד הקניט את חברו באומרו "לך יש חיים הרבה יותר טובים משלי", "לי הרבה יותר קשה?" וכך היו תמיד מתווכחים ורבים, יום אחד הגיע איכר חדש לעבוד איתם והחליט לשים סוף למריבות, בצהריים הושיב את כל האיכרים ביחד ואמר לכולם "כל אחד ישים את השק עם הצרות שלו במרכז" שמו כולם את שקיהם במרכז ואז אמר להם שוב האיכר החדש "עכשיו כל אחד יבחר איזה שק שהוא רוצה מתוך כל השקים, לאחר שכל אחד לקח שק, שמו לב שכל אחד בחר את השק המוכר שלו עצמו... *** השבוע נקרא בתורה את עשרת הדברות, הדיבר האחרון היא "לא תחמוד" והתורה מפרטת שזה כולל את בית רעך, את אשתו, עבדו, אמתו, שורו וחמורו אבל…

להמשך קריאה

כפה עליהם להקדים נעשה לנשמע

על הפסוק בפרשתנו בנוגע למתן תורה "ויתצבו בתחתית ההר" (יט, יז) אמרו חז"ל "מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם . . מכאן מודעה רבה לאורייתא" (שבת פח, א). והקשו בתוספות (שבת שם ד"ה כפה), דמזה ש"כפה עליהם הר כגיגית" משמע שקבלת התורה הייתה מתוך כפי' והכרח, ולכאורה הרי אמרו חז"ל שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, דמזה משמע שקבלו את התורה מרצונם הטוב? ויש לבאר זה בדרך הפנימיות: האפשרות שהאדם לא יקבל על עצמו עול התורה והמצוות הוא רק אם אינו מכיר בהכרה גמורה בשכלו ואינו מרגיש שרק התורה והמצוות הם תכלית הטוב, והיפך התורה והמצוות הוא תכלית הרע. וככל שיתקרב האדם להכרת הטוב שבטוב התורה והמצוות כך תתמעט האפשרות שלא…

להמשך קריאה

הדיבר הראשון – מזון רוחני

השבת נקרא בבתי הכנסת את עשרת הדברות.  הדיבר הראשון נפתח במילים: "אנוכי ה' אלוקיך.." אומר המדרש: "אנוכי – לשון מצרי". דבר זה מעורר פליאה רבה. הרי עשרת הדברות הם "כללות כל התורה", ובתוכם שני הדיברות הראשונים מקודשים עוד יותר, כי אותם שמענו מפי הגבורה (הקב"ה בעצמו). כיצד ייתכן שהמילה הראשונה  של התגלות חד פעמית זו היא - "אנוכי" -  דווקא מלשון מצרית?  הרבי מליובאוויטש מסביר שגם לפני מעמד הר סיני הייתה קדושה בעולם. ואילו מתן תורה מטרתו ותכליתו היא לחבר את הקדושה עם המציאות הגשמית. כלומר, לקדש את הדברים הרחוקים לגמרי מעולם התורה והקדושה. ומאחר וזוהי התכלית – דבר זה מקבל את ביטויו במילה הראשונה "אנוכי". שימוש בלשון מצרים המסמל דרגה תחתונה ביותר שאותה מחברים עם שיא הקדושה – הקב"ה בעצמו!  ומכאן…

להמשך קריאה
שינה כהכנה לקבלת התורה?
אבא יושן עם בנו

שינה כהכנה לקבלת התורה?

בפרשתנו נאמר שלפני מעמד הר סיני "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" (יט, יז). ואיתא במדרש "ישנו להם ישראל כל אותו הלילה, לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה כו' בא הקדוש ברוך הוא ומצאן ישנים כו', והי' משה מעורר לישראל כו' הדא הוא דכתיב 'ויוצא משה את העם לקראת האלקים'" (שיר השירים רבה פ״א, יב, ב). ולכאורה הדבר תמוה ביותר, הרי ידועים דברי הר"ן (סוף פסחים) שבני ישראל ספרו את הימים והשתוקקו בכל לבם ונפשם לקבלת התורה, ואם כן איך אפשר שבלילה זו במקום להמתין בקוצר רוח ולהתכונן לקבלת התורה – "ישנו להם", ועד ששנתם ערבה להם? ויש לומר הביאור בזה: כאשר הנשמה הקדושה נמצאת בתוך הגוף הרי היא מוגבלת בהשגות האלקיות שיכולה להשיג. מה שאין כן בעת השינה הנשמה עולה…

להמשך קריאה

"וכל העם רואים את הקולות" בחסידות

בפרשת השבוע, "יתרו", מתואר מעמד מתן תורה:"וכל העם רואים את הקולות". רבי עקיבא אומר:"רואים את הנשמע ושומעים את הנראה". בחסידות מוסבר ההבדל בין ראייה לשמיעה: ראייה מאמתת דברים בצורה ברורה ומוחלטת. אדם שראה דבר מה, שוב אינו זקוק להוכחות והסברים. לעומת זאת, לשמיעה אין עוצמה כה עזה, תמיד נשאר מקום לספקות ופקפוקים. בעולם שלנו, המציאות הגשמית היא בבחינת 'נראה' – ברורה ומוחשית. אין צורך להוכיח את המציאות הגשמית. לעומת זאת, המציאות הרוחנית היא בבחינת 'נשמע' – מופשטת ודורשת הוכחות.  וזה החידוש שהתחולל במעמד הר-סיני – המציאות הרוחנית (נשמע), נעשתה ברורה ומוחשית ("רואים"), ואילו המציאות הגשמית, איבדה מאמיתותה והועמדה בסימן שאלה. כאשר נתגלה הקב"ה על הר סיני, נעשתה מציאות הבורא הדבר הברור והמוחלט ביותר, ואילו העולם הגשמי איבד את ישותו העצמית, עד שהחלו…

להמשך קריאה
קולות וברקים – לשם מה? חסידות למתקדמים
סופה ברקים ורעמים

קולות וברקים – לשם מה? חסידות למתקדמים

בפרשתנו מסופר שבעת מתן תורה היו "קולות וברקים גו' וקול שופר חזק מאוד" (יט, טז). ולפי פשוטו, כוונת ומטרת הקולות וברקים היתה לפעול יראה וחרדה בעולם ובבני ישראל. ותמוה, הרי בעת מתן תורה הי' גילוי כבוד השם, כמו שכתוב "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (כ, יט), ולכאורה די בגילוי זה לפעול בהם יראה וחרדה, ולשם מה היו הקולות וברקים? ויש לבאר זה על פי הידוע (ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג) שלפני מתן תורה הייתה גזירה ד"עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים", והיינו, שהי' "גזירה" - מלשון גזר וחתך - בין הנברא שלמטה למקורו למעלה, ולא הי' יכול להיות נרגש אצל הנבראים שלמטה שמקורם מהקב"ה, והוא ית' המחי' ומהווה אותם בכל עת תמיד. ובמתן תורה, כאשר ירד…

להמשך קריאה

וידאו 13 דקות פרשת יתרו מדוע יתרו חיכה למלחמת עמלק

https://www.youtube.com/watch?v=KMtzniI-Ec0 זריקת חסידות פרשת יתרו סקירה על פרשת יתרו (מתן תורה) ואח"כ נישאל ונענה על השאלה מדוע יתרו חיכה עד אחרי מלחמת עמלק בכדאי להצטרף לעם ישראל? למה הוא לא הצטרף לעם ישראל ישר אחרי יציאת מצרים או בקריעת ים סוף?

להמשך קריאה
תורה מתוך אש
כל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה.

תורה מתוך אש

ענייני מתן תורה קשורים באש. וכך נאמר בכתוב (שמות יט,יח): "מפני אשר ירד עליו ה' באש". ללמדנו שכל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה. -ספר המאמרים תש"א

להמשך קריאה

מעלת ההר- מדוע ניתנה התורה דווקא על הר?

מדוע ניתנה התורה דווקא על הר? משום שההר מבטא את התעלות החומר והזדככותו. שכן ההר והמישור שניהם עשויים מאדמה, אלא שההר הוא אדמה שהתרוממה למעלה. זו גם כוונת נתינת התורה, שבני-ישראל יזככו ויעלו את גשמיות העולם. -ספר המאמרים ת"ש הר ובקעה במדרש נאמר שהתורה ניתנה בהר סיני, לפי שהוא הנמוך מכל ההרים. אם-כן, מדוע לא ניתנה התורה בבקעה? אלא מי שהוא ריק ואין לו כלום, אין כל חידוש בכך שאינו מתנשא, שהרי אין לו במה להתגאות; אבל מי שאינו ריק ויש לו במה להתגאות ואף-על-פי-כן הוא צנוע - זו צניעות אמיתית. לכן לא ניתנה התורה בבקעה, כי בקעה אין לה במה להתגאות. לקוטי שיחות-

להמשך קריאה
פרשת יתרו Lady's First
אשה ציונית

פרשת יתרו Lady's First

טור לפרשת יתרו כותרת: Lady's First -  נשים ראשונות אחד הנושאים הבוערים בדורות האחרונים, הוא נושא מעמד האשה. מכיוונים שונים נעשים נסיונות לקדם את מעמד האשה, ולמנוע אפליה בין המינים. ומה עמדת היהדות? זאת יהיה עליכם לשפוט בעצמכם, לאחר שתקראו את הטור הבא. הבה ונחזור כ-3,000 שנה אחורה. בפרשת השבוע, פרשת יתרו, מתואר המעמד ההיסטורי הכביר של מתן תורה בהר סיני, בו ניתנו עשרת הדיברות. בימי ההכנה למעמד, הנחה ה' את משה רבינו להכין את עם ישראל לנתינת התורה. וכך נאמר: "כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל". מסבירים הפרשנים, כי "בית יעקב" אלו הנשים, ו"בני ישראל" אלו האנשים. מכך ניתן להבין כי הנשים היו הראשונות אליהן פנה משה. רק לאחר מכן דיבר משה עם הגברים והכין גם אותם למעמד הגדול. מדוע…

להמשך קריאה

פרשת יתרו עשה לך רב

טור לפרשת יתרו כותרת: עשה לך רב בתור ילדים, אנו זוכרים היטב מה היה קורה כאשר המורה יצא מהכיתה. גם אם בזמן השיעור התלמידים היו קשובים וגילו רצינות – כל זה נמוג ברגע שהמורה יצא מדלת הכיתה... עיקרון דומה התרחש אצל בני ישראל במדבר. בפרשת השבוע מסופר על יתרו, חותן משה, שהגיע לבקר את בני ישראל. להפתעתו, הוא רואה כי משה עומד לבדו, מבוקר עד ערב, לשפוט את בני ישראל. יתרו פונה למשה ומציע למנות היררכיה מסודרת של שופטים – שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות – שישפטו את העם. רק המקרים המסובכים ביותר יגיעו למשה, וכך ירד ממנו עומס העבודה. העצה של יתרו נראית טובה ופשוטה למדי. במקום שאדם אחד ישפוט עם שלם, ברור שעדיף לעשות זאת באמצעות היררכיה…

להמשך קריאה

להציל גם אלו ש"הענן פולטם"

בסיום פרשתנו נאמר "ויבוא עמלק גו' ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים" (יז, ח-ט). ואיתא במדרש "למה אמר ליהושע, מפני שבא משבטו של יוסף" (פסיקתא דר"כ פ"ג). ויש לבאר זה שמלחמת עמלק הוצרכה להיות ע"י אחד שהוא "משבטו של יוסף" בדרך הפנימיות: מלחמת עמלק הייתה רק עם אלו שהיו "נחשלים אחריך" - אלו שהיו "חסרי כח מחמת חטאם שהי' הענן פולטם" (תצא כה, יח ופרש"י שם). והיינו, שהמלחמה הייתה רק עם החוטאים שהיו מחוץ לענן, אך באלו שהיו בתוך הענן לא הי' ביכולתו של עמלק לנגוע כלל. וא"כ היו יכולים לחשוב שאין הכרח שילכו "אנשים" - אלו "יראי חטא" (לשון רש"י עה"פ בחר לנו אנשים) מחוץ לענן, שהוא מקום סכנה בגשמיות ורוחניות, רק בכדי להציל את החוטאים ש"הי' הענן פולטן". אך…

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת בשלח ויוד שבט תשע"ה
סיר ותפוח אדמה

ממתק לשבת פרשת בשלח ויוד שבט תשע"ה

ממתק לשבת פרשת בשלח ויוד שבט תשע"ה שירלי צ'יסהולם היתה האישה השחורה הראשונה שנבחרה אי-פעם לבית הנבחרים של ארצות הברית היא מצאה את עצמה נאבקת בדעות קדומות ובחברי קונגרס גזעניים שניסו לעכב את התקדמותה. לאחר בחירתה היא מונתה כחברה בוועדת החקלאות, תחום בו שירלי, אישה שגדלה כל חייה באזור עירוני, לא יכלה לתרום רבות ,המינוי גרם לה אכזבה רבה, היא רצתה להיבחר כדי למגר את בעיית העוני וחסרי הבית במרכזי הערים; מה תוכל לעשות כחברה בוועדת החקלאות? *** יום אחד היא קיבלה טלפון ממשרדו של הרבי מליובאוויטש. "הרבי רוצה להיפגש עמך", נאמר לה. צ'יסהולם, שהתגוררה במרחק רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי "770", נפגשה עם הרבי לפני הבחירות בניסיון לקבל את תמיכתו במועמדותה (אותו, אגב, לא קיבלה: הרבי סירב להתערב בפוליטיקה ולתמוך בה…

להמשך קריאה

"צא הלחם בעמלק" עד כמה יש להשתדל כדי לקבל את התורה?

בסיום פרשתנו מצינו דבמלחמת עמלק צוה הקב"ה "צא הלחם בעמלק". אך לאידך, מצינו בפרשתנו שנגד מצרים נצטוו ישראל "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (יד,יד). וצריך ביאור, מדוע במלחמת מצרים נצטוו "ואתם תחרישון" - שלא ילחמו, משא"כ במלחמת עמלק נצטוו להלחם בעצמם? ויש לומר הביאור בזה: נאמר בכתוב "הקול קול יעקב והידים ידי עשו". והיינו, שענין המלחמה שייך רק לעשו, אך בני ישראל אינם שייכים כלל לעניני מלחמה. ולכן במלחמת מצרים נצטוו "ואתם תחרישון" ושלא יילחמו עם מצרים, כי בני ישראל לא שייכים כלל לעניני מלחמות. אך כאשר הגיע עמלק להלחם בישראל, היו אז בני ישראל בדרכם לקבלת התורה, ועמלק נלחם לעכבם מקבלת התורה. וזהו שנגד עמלק נצטוו להלחם, כי כאשר יש מונע ומעכב מלימוד התורה אין לעשות שום חשבונות ויש להשתדל בכל…

להמשך קריאה

מילה זה מילה – לפרשת בשלח

בפרשת בשלח, מתואר נס קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בים ביבשה והמצרים טבעו בים: "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו": הים חזר לתוקפו וחוזקו הראשון וכיסה את חיל פרעה והטביעם.  המדרש מספר שכאשר ה' ברא את הים התנה עמו הקב"ה תנאי: עליו להיבקע לפני בני ישראל כאשר יצטרכו לעבור בו. ומסביר המדרש שגם לאחר שעמד הים בהתחייבותו זו חזר לתנאו הראשון, וזו משמעות המילה ל'איתנו', אותיות 'תנאו', לתנאי "שהתניתי עמו מתחילה". אך לא ברור כיוון שהים עמד בתנאי ונבקע לפני בני ישראל אז מדוע לאחר מכן נאמר "וישב הים לאיתנו או לתנאו".  מסביר הרבי כי תנאי זה של הים עדיין עומד וקיים. הקב"ה הטביע בבריאה "תנאי", שכאשר יהודי יוצא מ"מצריים" (מהמגבלות שלו) והולך ל"הר סיני" לקבל את התורה על מנת להוסיף…

להמשך קריאה

איך מתגברים על הניסיונות "הקרובים"? חסידות למתקדמים

בשירת הים נאמר "תפול עליהם [על אומות העולם] אימתה ופחד" (טו, טז). ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: מלחמת ישראל עם האומות רומזת גם על מלחמת היצר, שכאו"א מישראל צריך להלחם עם יצרו ולכבוש את כל רגשותיו ותאוותיו שיהיו תחת ממשלת הקדושה. ועל זה נאמר בכתוב "תפול עליהם אימתה ופחד", שהכוח להתגבר על יצר הרע הוא מהקב"ה, המטיל אימה ופחד על היצר, וזה פועל שלא יוכל להתגבר ולשלוט ח"ו על איש ישראל, כמאמר חז"ל (סוכה נב, ב. ועוד) "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו". והנה, על פסוק זה פירש רש"י "אימתה - על הרחוקים. ופחד - על הקרובים". ויש לבאר ענין זה במלחמת היצר: כמו שבאומות העולם יש שני סוגים "קרובים" ו"רחוקים", כן הוא גם אצל האדם. שישנם ניסיונות ומדות רעות ש"רחוקים"…

להמשך קריאה

כיצד יכול יהודי לפעול קריעת ים סוף בימינו? חסידות למתקדמים

יש לבאר ענין קריעת ים סוף בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל (חולין קכז, א) "כל שיש ביבשה יש בים", והיינו, שכל הדברים הקיימים ביבשה ונראים לעין כל קיימים גם בים, ורק שמכוסים הם מעין האדם. ונמצא, שהים רומז על דברים מכוסים ונעלמים, והיבשה על דברים הגלויים לעין כל. והנה, גם בכל אחד מישראל ישנו ענין 'ים' ו'יבשה', שהרי נשמת כל איש מישראל דבוקה ומיוחדת עם הקב"ה בכל זמן ועת. אלא שבזמן התפילה, כאשר האדם מתעורר ברגשי אש שלהבת לידבק בהשי"ת, הרי הקשר הזה גלוי לעין כל ופעולתו ניכרת, ואזי ההתאחדות עם הקב"ה היא בבחינת 'יבשה', משא"כ אחרי התפילה, הנה הרגש הזה של דביקות לקונו מכוסה הוא ואינו ניכר לכל, והרי זה בבחינת 'ים'. ועפ"ז יש לפרש ענין קריעת ים סוף בעבודת האדם,…

להמשך קריאה
כאשר יש להציל יהודי – "לא עת להאריך בתפלה"!
אשה מתפללת לבורא עולם

כאשר יש להציל יהודי – "לא עת להאריך בתפלה"!

על הפסוק בפרשתנו "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" (יד, טו) כתב רש"י "למדנו שהי' משה עומד ומתפלל, אמר לו הקב"ה לא עת עתה להאריך בתפלה, שישראל נתונין בצרה". ויש לומר שבדברים אלו מרומז הוראה נפלאה: למרות גודל המעלה בתפילתו של משה רבינו, מ"מ כאשר הי' צורך להציל את ישראל, הי' עליו להפסיק מתפילתו. כי אם הי' ממשיך לעסוק בתפלה ובאותה שעה עוסק גם ב"דבר אל בני ישראל" ו"הרם את מטך" – הצלת ישראל – אזי הפעולה ד"דבר אל בני ישראל" לא הייתה נעשית בהתמסרות גמורה. ובמילא, מכיון שהגיע זמן שהיו צריכים להציל יהודי – אזי גוברת חשיבות הצלתו של יהודי על כל הענינים האחרים, עד כדי כך, שבשביל הצלתו, לא זו בלבד שמותר להפסיק בתפלה,…

להמשך קריאה

תפילתו "אומנתו" פרשת בשלח חסידות למתקדמים

בפרשתנו מסופר שכאשר ראו בני ישראל ש"מצרים נוסע אחריהם" אזי "ויצעקו בני ישראל אל ה'" (יד, י). ופירש רש"י "ויצעקו - תפסו אומנות אבותם". ולכאורה יש לתמוה, הרי לשון "אומנות" נופל על דבר שעוסקין בה בתמידות ובתדירות, וא"כ איך מתאים לתאר את התפילה "שצעקו" אל ה' כש"מצרים נוסע אחריהם" בשם "אומנות"? ויש לומר הביאור בזה: בקריאת תפילה זו בשם "אומנות" מתורץ תמיהה גדולה, שלכאורה, מה מקום הי' להתפלל אל הקב"ה בשעה ההיא, הרי כבר הבטיח להם הקב"ה שבני ישראל יצאו ביד רמה, וא"כ ממה-נפשך, אם האמינו בהבטחת הקב"ה, אין צורך להתפלל. ואם לא האמינו – מדוע התפללו? אלא שלכן נקראה תפלה זו בשם "אומנות" ללמדנו שלא היתה תפלה זו מפני מצוקתם ודאגתם אלא מפני שכך היא "אומנתם" של "אבותם" ושל בני ישראל,…

להמשך קריאה

המבחן שלפני הגאולה

בפרשת השבוע שקראנו השבת מסופר על הציווי המיוחד שקיבלו בני ישראל ערב צאתם ממצרים: כל משפחה נצטוותה לקחת כבש הביתה בעשירי לחודש ניסן, להחזיק את הכבש בבית ארבעה ימים, וביום הארבעה עשר בניסן לשחטו ל''. מטרת הציווי הייתה להפגין את הדבר לעין כל. להעמיד את היהודי במבחן ולראות האם אמונתו בגאולה חזקה יותר מהפחד מפני המצרים. שהרי הכבש היה אליל מצרים ואיך יגידו היהודים עבדי מצרים כי הם הולכים לשחוט את אליליהם של מצרים אדוניהם. חז"ל אומרים שבזכות תוקף אמונתם ומסירות נפשם למלא את ציווי הבורא – זכו בני ישראל להיגאל ממצרים. הרבי מליובאוויטש מסביר כי התקופה ההיא , ערב יציאת מצרים, דומה ומקבילה, לתקופה בה אנו חיים כאשר עומדים אנו על סף הגאולה השלימה, תוך צפייה עמוקה לבואו של משיח צדקנו.…

להמשך קריאה

בשיא האור ובשיא החושך – צריך לצאת ולהתקדם! בעצם היום הזה

בנוגע ליציאת מצרים מצינו בכתובים שביטול גלות מצרים התחיל ב"חצות הלילה" בדיוק, שאז הייתה מכת בכורות, ובני ישראל יצאו ממצרים "בעצם היום הזה" שפירושו בחצות היום בדיוק (ראה רש"י האזינו לב, מח. ספרי האזינו שם ועוד). והנה "חצי הלילה" הוא הזמן הכי חשוך של הלילה, וכן הוא לאידך ב"חצי היום", שהוא הזמן הכי מואר ביום. ויש ללמוד מזה בעבודת האדם לקונו: כאשר האדם נמצא בחושך רוחני גדול ביותר, עלול הוא לחשוב, שאין לו לנסות לצאת ממצב זה בזמן שהחושך גדול ביותר, שהרי חושך גדול כזה יוקשה עליו לבטלו, אלא עליו להמתין לזמן בו יאיר אצלו יותר אור הקדושה, ואזי יקל עליו לבטל את החושך ויוכל לצאת ולהשתחרר מהחושך הרוחני. וע"ז באה ההוראה מזה ש"בחצות הלילה" התחילה ביטול גלות מצרים, שגם בעת החושך…

להמשך קריאה

כי אני הכבדתי את ליבו

הכבדת לב פרעה  "כי אני הכבדתי את ליבו" (י,א)  גזרות פרעה וקושי גלות מצרים לא באו מרצונו החופשי של פרעה, אלא מפני שהקב"ה הכביד את ליבו, כדי שיתגלו ניסי ה' ונפלאותיו.  כשיהודי נתקל ב'מיצר' – בדברים המונעים אותו מעבודת הבורא, יתן אל ליבו שמקור המניעות הוא למעשה הקב"ה עצמו, המבקש לנסותו, כדי שיגלה את כוחות נשמתו.  מתוך שיחות הרבי מליובאוויטש

להמשך קריאה

וידאו 8 דקות פרשת בשלח נפגשת עם יוד שבט

https://www.youtube.com/watch?v=R__fk9gRqSI למי יקשיבו בני ישראל למשה או לעמוד הענן? צריך להתחיל לצאת ממצרים (מהמיצרים) להאמין בצדיקים וזה הענין של יצאת מצרים. יחי אדוננו ומורנו מלך המשיח לעולם ועד שמונה דקות על פרשת בשלח בשבוע של יוד שבט עם הרב שרגא זלמנוב מבית חבד קווינס ניו יורק לגימת חסידות

להמשך קריאה

וידאו 13 דקות סקירה על פרשת בשלח והסבר חסידי על מהות התפילה

https://www.youtube.com/watch?v=NBOKbP8en_Y זריקת חסידות פרשת בשלח כשבני ישראל היו לפני קריעת ים סוף הם התפללו לבורא עולם מדוע? אם הם מאמינים בקב"ה אז הוא כבר הבטיח להם להגיע לארץ ישראל! אן הם לא מאמינים בקב"ה אז למה להתפלל?? לפני הכל סקירה קצרה על פרשת השבוע פרשת בשלח ואחרי זה כמובן זריקת חסידות על פי תורתו של הרבי מילובבאיטש זריקת חסידות בפייס בוק https://www.facebook.com/chacisik

להמשך קריאה

טור לפרשת בשלח: לחם מן השמים

טור לפרשת בשלח כותרת: לחם מן השמים כמידי שבת, גם בשבת הקרובה נניח על השולחן שתי חלות, מכוסות במפית חגיגית. אולם השבת יהיה טעם מיוחד לחלות, שכן הן מגיעות אלינו היישר מפרשת השבוע. הכיצד? הפרשה מספרת, כי לאחר יציאת מצרים, אזלו המצות שבני ישראל הכינו כצידה לדרך. העם החל לרעוב, וה' הודיע כי בכל יום ירד עבורם לחם מן השמים. כבר למחרת בבוקר, השתאו בני ישראל למראה הלחם הפלאי שירד משמים, עטוף בשכבת טל משני צדדיו. ביום שישי ירדו שני לחמים, "לחם משנה", עבור יום שישי ועבור יום השבת. זו הסיבה שאנו מכינים בכל שבת שתי חלות, זכר למן הנוסף שירד ביום שישי; כמו כן אנו מכסים את החלות במפה, זכר לכך שהמן היה מכוסה בטל. טעמו של המן ממשיך להיות ערב עד…

להמשך קריאה

שירת הים | אחד בפה, אחד בלב | בשלח | אז ישיר משה ובני ישראל

   טור לפרשת בשלח   כותרת: אחד בפה, אחד בלב המלחמה האחרונה, מעבר לחשיבותה במישור הביטחוני, הביאה עמה סימפטום חיובי נוסף – המצב הביטחוני הקשה הביא לאחדות נדירה בין הקצוות בעם ישראל. החיילים והתושבים בדרום זכו לחיבוק חם מיהודים מכל גווני הקשת, מה שמוכיח כי כולנו 'עם אחד'. תופעה מקבילה התרחשה לפני למעלה מ-3000 שנה, כפי שמתואר בפרשת השבוע. עם יציאת מצרים, נדרשו בני ישראל לברוח מפרעה וחייליו ולצלוח את ים סוף. בעקבות הנס הגדול של קריעת ים סוף, שרו כולם את שירת הים – "אז ישיר משה ובני ישראל". לפי אחת הדעות, משה רבנו התחיל את המילים הראשונות של השירה וכל בני ישראל המשיכו יחד באופן אחיד, כי שרתה על כולם רוח הקודש. רוח הנבואה ששרתה אז על בני ישראל מעלה…

להמשך קריאה

פרשת בשלח| די לספקנות! אשר קרך בדרך

טור לפרשת בשלח כותרת: די לספקנות! אשר קרך בדרך  "לא תאמין איך ה' הציל אותי בנס מתאונת דרכים" – שח דני בהתלהבות לחברו משה. "אולי זה סתם היה מקרה?" – ניסה משה להטיל ספק בדברים. "לא, לא, בדרך הטבע הייתי אמור להיפגע קשות. רק נס הציל אותי" – השיב דני בלהט. "כן, אבל מדוע אתה מתלהב יתר על המידה?" – ניסה משה לצנן את הרוחות. ספקנות וקרירות מופיעים כבר בפרשת השבוע. לאחר הניסים הגדולים שהיו במצרים ובקריעת ים סוף, שמרו כל העמים מרחק מעם ישראל. רק עמלק תפס אומץ ופתח במלחמה. בתגובה, מכריז ה' על "מלחמה בעמלק מדור לדור", ומצווה למחות את זרעו עד עולם. למעשה, בימינו אין אפשרות לזהות בבירור איזו אומה מהווה המשך של עמלק. איך אפשר למחות את עמלק גם כיום? כנראה שעמלק…

להמשך קריאה

איך יכול אדם להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים? חסידות למתקדמים

שנו חכמים במשנתם "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר והגדת לבנך גו'" (פסחים קטז, ב במשנה). ולכאורה תמוה הדבר, איך יכול האדם בדורנו להרגיש "כאילו הוא יצא ממצרים", בעוד שיציאת מצרים הייתה בשנת ב'תמ"ח, ומאז ועד עתה עברו אלפי שנים? ויש לבאר הדברים ע"פ מה שביאר המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה' (פס"א, וראה שם פנ"ב), שביציאת מצרים לא נגאלו רק מארץ מצרים ומשעבודם לפרעה אלא נפעל אז גם כן ענין עיקרי - שנהיו ישראל בני חורין בעצם, ובלשונו "כי אחר שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים ונתן אותם בני חורין כו', זה השם הוא לישראל בעצם, והמעלה והחשיבות שיש בזה לא נתבטל בגלותם". ונמצא, שמאז יציאת מצרים אי אפשר כלל שיהיו בני ישראל בגדר "עבדים", וגם…

להמשך קריאה

וידיאו 8 דקות על בירור הניצוצות בפרשת בא

https://www.youtube.com/watch?v=Wz0ssYTXS7M&feature=youtu.be פרשת בא -עבודת הניצוצות- לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב  איך יצאנו ממצרים? לפני שבני ישראל יצאו ממצרים הם הילוו מהמצרים כלי כסף וכלי זהב למה? למה לא עושים בהגדה של פסח בליל הסדר גם זכר לרכוש הגדול? מה זה עבודת הניצוצות? על כל זה ועוד בשיעור השבועי שלנו באור החסידות על פרשת בא  לקרוא עוד על פרשת בא בקרו באתרנו מרכז ניו יורק כתבות, מאמרים, תמונות וידיאוים ועוד על פרשת בא לחצו כאן  ממתק לשבת פרשת בא תשע”ה  היו היה פעם איכר ולו פרד זקן. לרוע המזל, נפל הפרד אל תוך הבאר העתיקה שבחצר ביתו. האיכר הזקן שמע את הפרד גונח בקולי קולות. האיכר אהב וחיבב את הפרד הזקן, אך לאחר ששקל את המצב בכובד ראש החליט, שגם הפרד הזקן…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ה

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ה היו היה פעם איכר ולו פרד זקן. לרוע המזל, נפל הפרד אל תוך הבאר העתיקה שבחצר ביתו. האיכר הזקן שמע את הפרד גונח בקולי קולות. האיכר אהב וחיבב את הפרד הזקן, אך לאחר ששקל את המצב בכובד ראש החליט, שגם הפרד הזקן וגם הבאר העתיקה, אינם שווים את הטרחה. הוא כינס את כל השכנים, וגייס אותם לעזרה. הוא ביקש מהם לערום עפר, כדי לקבור את הפרד הזקן בתוך הבאר ולשים קץ לסבלו. כך, חשב לעצמו, יפתור את שתי הבעיות בבת אחת. *** בתחילה, נתקף הפרד הזקן בפאניקה. לא די לו בשפל מצבו בתחתית הבאר אלא שמנסים לקבור אותו חיים. אך כשהאיכר ושכניו המשיכו לרוקן אתים עמוסי עפר, אל תוך הבאר, ורגבי העפר הוסיפו לחבוט בגבו, נצנצה מחשבה…

להמשך קריאה

מדוע היו ישראל "שטופים בעבודה זרה"?

על הפסוק בנוגע לקרבן פסח "והי׳ לכם למשמרת" (יב, ו) כתב רש"י "הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך . . הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו . . נתן להם . . דם מילה . . ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו. ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה". ויש לדקדק, הרי להוכיח שבזכות דם מילה נגאלו ישראל ממצרים מספיק לשון הכתוב "גם את בדם בריתך שלחתי אסירייך", שמזה מבואר שזכות "דם בריתך" גרמה ל"שלחתי אסירייך", וא"כ, לאיזה צורך הביא רש"י גם סיום הכתוב "מבור אין מים בו", דלכאורה אין תיבות…

להמשך קריאה

בא אל פרעה

הפרשה נפתחת בציווי ה' אל משה ללכת לפרעה ולהתריע בו בפעם האחרונה לשלח את בני ישראל ממצרים. שואלים חז"ל מדוע נאמר הלשון 'בא' אל פרעה? יותר מתאים היה לומר 'לך' אל פרעה.  הרבי מליובאוויטש מסביר כי הפרשה מספרת על גאולת עם ישראל ורומזת לנו כי על מנת לקרב את הגאולה נדרשת עבודת ה' באופן של 'בא' דווקא. למשל כאשר אדם קובע עתים ללמוד תורה, ייתכן כי הוא אכן 'הולך' אל הלימוד ומשתתף בו, אך הלימוד בפועל אינו פועל ומשפיע עליו, והוא והעניין הנלמד נשארים שני דברים נפרדים.  על כך נאמר בא – על האדם 'לבוא' אל הלמוד, שהתוכן הנלמד 'יבוא' ויכנס בפנימיותו, והעניין ישפיע עליו ויתאחד עמו בהתאחדות גמורה. זו גם צריכה להיות השאיפה בכל ענייני עבודת ה' בבחינת בא – התאחדות…

להמשך קריאה

מדוע אין לקיים מצוות באמצעות נס? חסידות למתקדמים

בנוגע למכת חושך כתב רש"י "ולמה הביא עליהם חושך . . שחפשו ישראל וראו את כליהם וכשיצאו והיו שואלים מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא" (רש"י ד"ה ויהי חושך אפלה י, כב). והנה בתנחומא (פרשתנו ג) מובא ענין זה ג"כ, אך שם כתוב ש"הי' מאיר לישראל ומראה להן כל כלי כסף וזהב וכו'", והיינו, שבני ישראל לא היו צריכים לחפש את כלי המצריים אלא הי' אור מיוחד ונסי שהי' מראה להם את הכלים. אך רש"י לא הביא נס זה, אלא כותב "שחפשו ישראל", והיינו, שהיו צריכים לחפש את כלי המצריים בתוך הבתים. וצריך ביאור מדוע פירש כן ולא כתב כמו בתנחומא. ויש לומר הביאור בזה: מצוות הקב"ה נתנו "לצרף את הבריות" (תנחומא שמיני ז-ח.…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות