דברי תורה קצרים לפרשת משפטים

ב"ה ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ח בבית קטן בקצה העיירה היה גר איש זקן, בוקר אחד הוא שומע דפיקות בדלת ביתו, הזמין הזקן את האורח להיכנס פנימה. היה זה בחור צעיר, שהתנשם והתנשף כמי שרץ דרך ארוכה. "חלמתי בלילה חלום", אמר הצעיר, חלום שלא נתן לי מנוח כל הלילה. חלמתי שבקצה הכפר, בבית קטן, גר זקן שיש לו יהלום יקר ערך, ואת היהלום הזה הוא ייתן לי. והנה הגעתי לכאן לבית הקטן שבקצה הכפר ואני מבקש ממך שתתן לי את היהלום שלך. ניגש הזקן לפינת החדר, פתח קופסת עץ גדולה, הוציא מתוכה יהלום גדול ויקר מאוד ונתן לבחור הצעיר, "קח אותו", אמר הזקן, "מצאתי אותו לפני שנים, ומאז הוא מונח אצלי, אני רואה שאתה מאוד רוצה אותו". הצעיר שמח מאוד, לקח את…

להמשך קריאה

פרשת משפטים – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת – חסידות קלילה על הפרשה

ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ז שמעתי פעם ממישהו סיפור: בילדותי, הייתי בגינת המשחקים עם חברי ושיחקנו, לפתע הגיע לגינה ילד עם ארגז בידו והכריז "מי רוצה?" כולנו רצנו אליו וצעקנו ״אני״ מבלי לדעת מה בארגז, הילד פתח את הארגז ולהפתעת כולנו הארגז היה מלא בחפיסות שוקולד שלימות, כולם שלחו את ידיהם והחלו לאכול בהנאה, רק אני, שהייתי ילד עם חוש צדק מפותח, לא הסכמתי לקחת לפני שאברר את העניין, פניתי לילד בשאלה, "מאיפה השוקולדים?" ״מהחנות״, ענה הילד, קנית אותם? שאלתי, והילד אומר ״לא בדיוק״, ״אלא מה גנבת?״ ״לא, לקחתי״, הסתכלתי עליו בנסיון להבין, לקח הילד שתי חפיסות שוקולד ואמר לי ״בא ואסביר לך, אם תבין, בסדר, ואם לא, יישאר לי יותר״, התיישבנו בצד והילד מסביר לי "כאשר מתמחרים מוצר, התמחור מורכב מכמה…

להמשך קריאה
הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות
תכלית הבריאה ושלימותה ימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו (תניא פרק לו)

הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

מי קובע לשכל כיצד להתנהג? פרשתנו "משפטים" פותחת במילים "ואלה המשפטים" ה'ואו' במילה "ואלה" לכאורה מיותרת. מספיק היה לומר "אלה" המשפטים? אלא שחכמינו מסבירים שכמו שבפרשת יתרו הסמוכה למשפטים קבלנו את הדברים בגלל נתינתם ב'סיני' ללא עוררין, כך אפילו דינים "משפטים" הנוהגים בין אדם לחברו גם אותם צריך לעשות בגלל צווי הקב"ה בסיני ולא רק מצד השכל. מוסיף ומחדש הרבי שליט"א שגם הסיבה לכך שאנו מבינים את המשפטים בשכלנו הפשוט הוא בגלל נתינתם ב'סיני'. מאחר והתורה היא התוכנה לבריאת העולם (כמו השרטוט אצל האדריכל והמנהדס) נעשים הדינים האלו מחוייבים ומובנים גם בשכל האדם ואפילו בשכלם של הגויים. בשכל הפשוט מובן שלא כדאי להלחם ובכל אופן המשיכו להלחם הרבה שנים. ואם כן מה המניע שלפתע החליטו מנהיגי המעצמות הגדולות (רוסיה וארה"ב, ה'תשנ"ב) לצמצם…

להמשך קריאה

פרשת משפטים – משפטים בפנימיות

להביא את המשפטים בפנימיות הנשמה בתחילת פרשתנו כתוב "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". וביאר כ"ק אדמו"ר הזקן אשר "לפניהם" משמעו "לפנימיותם". ופירוש הדברים הוא, אשר צריך "להמשיך" דעת באלוקות בפנימיותם של ישראל, היינו בדרגות הפנימיות והנעלמות של הנשמה. ולכאורה הדבר צריך ביאור, הרי "משפטים" - "הן המצות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה" (לשון הרמב"ם סוף הל' מעילה) שלא כמו החוקים ש"הן המצות שאין טעמן ידוע" (לשון הרמב"ם שם), ואם כן, אינו מובן הפירוש ב"לפניהם" – שהכוונה לגלות את הדעת באלוקות בתוך פנימיות נשמות ישראל, הרי רק במצוות כ"חוקים", שאינם מובנים בשכל, צריך לבוא ולגלות "דעת באלוקות" ב"פנימיות הנשמה" של ישראל; אבל במצוות כ"משפטים" – הרי הם מובנים בלא זה, ובשביל לבוא לקיומם לא צריך לגלות כוחות אלו? ויובן זה על…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ו

ב"ה ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ו שמעתי פעם סיפור מאדם בשם בועז: בילדותי, הייתי בגינת המשחקים עם חברי ושיחקנו, לפתע הגיע לגינה ילד עם ארגז בידו והכריז "מי רוצה?" כולנו רצנו אליו וצעקנו ״אני״ מבלי לדעת מה בארגז, הילד פתח את הארגז ולהפתעת כולנו הארגז היה מלא בחפיסות שוקולד שלימות, כולם שלחו את ידיהם והחלו לאכול בהנאה, רק אני, שהייתי ילד עם חוש צדק מפותח, לא הסכמתי לקחת לפני שאברר את העניין, פניתי לילד בשאלה, "מאיפה השוקולדים?" ״מהחנות״, ענה הילד, קנית אותם? שאלתי, והילד אומר ״לא בדיוק״, ״אלא מה גנבת?״ ״לא, לקחתי״, הסתכלתי עליו בנסיון להבין, לקח הילד שתי חפיסות שוקולד ואמר לי ״בא ואסביר לך, אם תבין, בסדר, ואם לא,יישארו לי יותר״, התיישבנו בצד והילד מסביר לי "כאשר מתמחרים מוצר,התמחור מורכב…

להמשך קריאה

מדבר שקר תברח או תרחק?

"מדבר שקר תרחק". פרשת משפטים זו העבירה היחידה שנאמר בה "תרחק". ללמדנו, שלא די שהאדם אינו משקר, אלא חובה עליו להתרחק מהשקר ולברוח ממנו... רבי זושא מאניפולי

להמשך קריאה
נעשה ונשמע – חסידות
Listen. Businessman holds his hand near his ear and listening

נעשה ונשמע – חסידות

מדוע אמרו ישראל "נעשה ונשמע" ולא "נעשה" בלבד? ידועים דברי חז"ל(שבת פח, א-ב) במעלת ישראל לפני מתן תורה "שהקדימו ישראל נעשה לנשמע". והנה, ידוע שהיסוד העיקרי בקיום התורה ומצוותי' הוא קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות (ראה משנה ברכות יג, א). וזה מתבטא בזה ש"הקדימו ישראל נעשה לנשמע", כי "נעשה" הוא קבלת עול מלכות שמים, לקיים כל מה שיצווה הקב"ה אותנו לעשות. ו"נשמע" הוא מלשון "הבנה", כמו "דבר כי שומע עבדך" (שמואל א ג, ט-י), ד"שמיעה" זו לשון הבנה היא. ו"הקדימו ישראל נעשה לנשמע", כי העיקר והיסוד הוא קבלת עול מלכות שמים. ולכאורה אינו מובן: כיוון שקיום המצוות צריך להיות לא מצד הבנת שכל האדם, אלא רק מפני שהמצוות הם ציווי הקב"ה, מדוע אפוא הוסיפו ישראל ואמרו "נשמע" כל עיקר? ויש…

להמשך קריאה

וידיאו 8 דקות על פרשת משפטים והשומרים, בראי החסידות

https://www.youtube.com/watch?v=7E36rKSi_Ec&feature=youtu.be פרשת משפטים והשומרים.  הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2 אחרי מתן תורה מגיע פרשת משפטים? פרשת החי! השיעור יעסוק בדינים של 4 השומרים: שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל ואיך זה מתקשר אלינו בצד הרוחני ולא בגשמי לפי הביאור של הרבי מילובבאיטש

להמשך קריאה

איך ממשיכים קדושה באבנים ובהמות?

בסוף פרשתנו נאמר, שאחד מההכנות למתן תורה שעשה משה הוא "ויבן מזבח תחת ההר" (כד, ד). ואיתא בגמרא: "בשני (בסיון) עלה משה וירד, בשלישי עלה וירד כו', ברביעי עלה וירד, בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן" (שבת פח, א). ולכאורה צריך ביאור, הרי בחמישי בסיון עשה משה גם דברים אחרים כמפורט בסוף פרשתנו, ואם כן מדוע הובא בגמ' רק זה ש"בנה מזבח והקריב עליו קרבן"? ויובן זה על פי הידוע (ראה לקוטי שיחות חט"ז עמ' 212 ואילך, וש"נ) שעיקר החידוש במתן תורה הוא שאז ניתן הכוח להמשיך קדושה גם בדברים גשמיים ובעניני העולם, שעל ידי זה מבררים ומזככים ומעלים את העולם שיהי' מכון ומדור לשבתו ית', שזהו תכלית בריאת העולם הזה – ש"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" (ראה תנחומא נשא טז,…

להמשך קריאה

מחשבה על עצמו – מעילה בשליחות!

בפרשתנו נאמר "ועבדתם את ה' אלקיכם גו' לא תהי׳ משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא" (כג, כה-כו). ויש לבאר פסוקים אלו בעבודת האדם לקונו: לפעמים האדם עובד את הקב"ה - "ועבדתם את ה' אלקיכם", אך אחרי משך זמן נפסקת ההתעוררות שלו ועבודתו לקונו פוסקת, והרי עבודתו בבחינת "משכלה ועקרה", שאין לה "תולדות" והמשך. אומר הכתוב, שהסיבה לזה היא – "בארצך" – מלשון רצון, והיינו, שעבודתו לקונו הוא רק מפני שיש לו 'שביעות רצון' והנאה מזה. ומכיון שעובד את הקב"ה רק כפי רצונו והנאתו לכן בזמן שאין לא הנאה מעבודתו – יפסיק, ולכן אין קיום לעבודה כזו. והעצה לזה - "את מספר ימיך אמלא": על האדם להתבונן בזה ש"ימים יוצרו" (תהלים קלט, טז), ונתנו לו מלמעלה מספר קצוב של ימי חיים בעולם…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ה

בבית קטן בקצה העיירה היה גר איש זקן, בוקר אחד הוא שומע דפיקות בדלת ביתו, הזמין הזקן את האורח להיכנס פנימה. היה זה בחור צעיר, שהתנשם והתנשף כמי שרץ דרך ארוכה. "חלמתי בלילה חלום", אמר הצעיר, חלום שלא נתן לי מנוח כל הלילה. חלמתי שבקצה הכפר, בבית קטן, גר זקן שיש לו יהלום יקר ערך, ואת היהלום הזה הוא ייתן לי. והנה הגעתי לכאן לבית הקטן שבקצה הכפר ואני מבקש ממך שתתן לי את היהלום שלך. ניגש הזקן לפינת החדר, פתח קופסת עץ גדולה, הוציא מתוכה יהלום גדול ויקר מאוד ונתן לבחור הצעיר, "קח אותו",אמר הזקן, "מצאתי אותו לפני שנים, ומאז הוא מונח אצלי, אני רואה שאתה מאוד רוצה אותו". הצעיר שמח מאוד, לקח את היהלום הגדול ושב לביתו. כל היום הביט…

להמשך קריאה
שמירת הפיקדון, פרשת משפטים
שומרים

שמירת הפיקדון, פרשת משפטים

בפרשת משפטים מפורטים דיני השומרים (שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל) ומידת אחריותם לפיקדון שהופקד בידם.  בחסידות מוסבר כי ברובד פנימי כל יהודי גם הוא "שומר" פיקדון. נפשו "האלוקית" היא הפיקדון שהפקיד בידו הקב"ה. כפי שמוסבר ב"תניא" נשמתו היא "חלק אלוקה ממעל ממש". חלק מהקב"ה שהופקד בגופו של היהודי. יתירה מכך על השומר להשיג את המטרה שלשמה ירדה נשמתו לעולם "ירידה זו היא צורך עליה". על ידי העיסוק בקיום תורה ומצוותיה, מתעלה הנשמה למדרגה גבוהה יותר. שבת שלום ובשורות טובות.

להמשך קריאה

גם המצוי וה"הווה" בא מ"דבר הכתוב"

על הפסוק בפרשתנו "וכי יגח שור" (כא, כח) פירש רש"י "אחד שור ואחד כל בהמה חי' ועוף אלא שדבר הכתוב בהווה". ויש לפרש כלל זה "דבר הכתוב בהווה" (שמביאו רש"י בפרשתנו עוד כמה פעמים (כב, יז. שם, כא. שם, ל)) בדרך הדרוש והרמז: כאשר מתרחש בעולם מאורע שהוא נגד הטבע ויוצא מגדר הרגיל, אזי ניכר לכל ש"מאת ה' היתה זאת" ואין זה "מקרה" ח"ו. אך במאורעות ודברים רגילים, עלול האדם לחשוב שאינם מגיעים מכח הבורא, אלא כך הוא דרכם וטבעם של הנבראים, וה"עולם כמנהגו נוהג" מעצמו ח"ו. ועל זה בא הכלל – "דבר הכתוב בהווה". שגם ה"הווה", שהם הדברים הרגילים ומצויים תמיד, אינם באים מכח הטבע ח"ו כי אם מ"דבר הכתוב" - העשרה מאמרות שבכתוב, המחיים ומקיימים את כל הנבראים כולם בכל…

להמשך קריאה

האם "אתה" עובר עבירה או רק "הוא"?

בפרשתנו כתוב "ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה" (כא, יג). ובכתבי האריז"ל (שער הפסוקים כאן) מקשה, מדוע כתוב תחילה "אנה לידו" לשון נסתר, ואחר כך "ושמתי לך" לשון נוכח, ולכאורה הי' צריך להיות כתוב "ושמתי לו מקום"? ויש לבאר הדברים על פי מה המבואר בלקוטי תורה (לכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, פ' ראה לב, ג) בענין הכתוב "קראו שם פרעה" (ירמי' מו, יז), שכל ענייני הקליפות מקומם "שם", היינו, במקום אחר שאינו מקומם של ישראל. כי, האפשרות לעשות היפך רצון ה' אינו "נוכח" וקיים באיש ישראל מצד עצמו, שהרי נשמתו קדושה היא, ואינה שייכת לעבור על רצונו יתברך. ורק היצר הרע ונפשו הבהמית הם הפועלים את האפשרות לעבור עבירה ר"ל. ועל פי זה יובן מה שכתוב "והאלקים…

להמשך קריאה

מהו "עבד יהודי"? פרשת משפטים-חסידות למתקדמים

בתחילת פרשתנו נאמר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם . . כי תקנה עבד עברי" (כא, א-ב). ויש לבאר הטעם שהדין הראשון שנאמר בפרשתנו בהמשך למתן תורה הוא דין עבד עברי: במתן תורה נעשו בני ישראל עבדים להקב"ה, ו"נשתחררו" מכל סוג של עבדות אחרת. והנה, עבדות אחרת כוללת לא רק עבדות לאדון גשמי, אלא גם "השתעבדות" לעניני עולם הזה. כי, עבד של הקב"ה צריך להיות "משוחרר" לגמרי מכל וכל, כדי להיות פנוי לעבוד את הקב"ה בכל עת ובכל מצב. ולכן הדין הראשון אחרי מתן תורה הוא דין עבד עברי, ללמדנו שעבד אמיתי של הקב"ה - "עבד עברי" ("א אידישער קנעכט") צריך לרצות להתענג רק מדברים שקשורים להקב"ה, ואין לו להגיד "אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני", שמרמזים לתענוגי עולם הזה, אלא כל…

להמשך קריאה

מדוע יורה היצר לאדם לקיים מצווה?

על הפסוק בתחילת פרשתנו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" פירש רש"י "לפניהם ולא לפני עכו"ם, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם". ולכאורה צריך ביאור, הרי באם "דנין אותו כדיני ישראל", מה בכך שאלו שיפסקו את הדין בפועל יהיו עכו"ם, הרי גם כך יצא הדין כפי שצריך להיות על פי דיני התורה? ויש לבאר הדברים על פי מה שאמרו חז"ל (שבת קה, ב) בדרכי היצר הרע ש"היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו וכו' עד שאומר לו עבוד עבודה זרה", ופירש כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע (ספר המאמרים תרפ"ט עמ' 124 ואילך), שבתחילה אין היצר הרע אומר לאדם לעבור על רצון הקב"ה ח"ו, דהרי מי פתי יקשיב לו להתנתק מהשי"ת אפילו לרגע אחד. אלא בתחילה בא…

להמשך קריאה
טור לפרשת משפטים: כן לשלום, לא לתערובת
תבלין

טור לפרשת משפטים: כן לשלום, לא לתערובת

טור לפרשת משפטים כותרת: כן לשלום, לא לתערובת בדיוק הערב רצית לשתות כוס קפה ולהתרענן, אבל אז נזכרת שלפני שעתיים אכלת ארוחה בשרית... ואז אתה שואל: למה אסור לאכול בשר עם חלב? איסור בשר בחלב מופיע בפרשת השבוע, במילים "לא תבשל גדי בחלב אמו". למרות שגם הבשר כשר וגם החלב כשר, התורה אוסרת לחבר ביניהם. הדבר דומה לחיבורים נוספים שנאסרו, כמו הכלאה של זרעים או של בעלי חיים. מוסבר בתורת הקבלה, כי החלב והבשר הם ביטוי של שתי מידות מנוגדות – החלב הוא לבן, צבע המבטא את מידת החסד; ואילו הבשר הוא אדום, צבע המבטא את מידת הגבורה. התורה קבעה כי חיבור של שתי המידות המנוגדות הללו אינו רצוי, ולכן אסרה לחבר בשר עם חלב. כאן עולה השאלה מתבקשת: הרי היהדות דוגלת…

להמשך קריאה
טור לפרשת משפטים – שמירה כהלכה
שומרים

טור לפרשת משפטים – שמירה כהלכה

ב"ה טור לפרשת משפטים כותרת: שמירה כהלכה נושא השכר והעונש הינו נושא מסתורי במיוחד, בו רב הנסתר על הנגלה. איך בדיוק מודד ה' כל מצווה ועבירה? האם ה' נוהג עם כל בני האדם באמת-מידה שווה? בשורות הבאות ננסה להסיר חלק קטן מן הערפל האופף את הסוגיה הזו. פרשת משפטים מלאה בדינים שנועדו להבטיח מערכת יחסים תקינה בין אדם לחברו. בין השאר, מדובר על ארבעה סוגים של שומרים: שומר חינם, המתנדב לשמור בלי תמורה; שומר שכר, המקבל תשלום על השמירה; שוכר, המשתמש בחפץ ומשלם דמי שכירות; ושואל, הנהנה מהחפץ בחינם, ללא כל תשלום. ההבדלים בין השומרים אינם מסתכמים בתגמול שהם מקבלים, יש גם הבדלים במידת האחריות המוטלת על השומר במקרים של אובדן החפץ השמור. שומר חינם פטור מתשלום על נזק כמעט בכל מצב,…

להמשך קריאה

טור לפרשת משפטים – המשפט לאלוקים

טור לפרשת משפטים כותרת: המשפט לאלוקים איזה תכונות נדרשות משופט? חכמה, הבנה טובה, יכולת ירידה לפרטים, רגישות, סבלנות, ועוד מיומנויות כאלו ואחרות. רגע, שכחנו דבר אחד... אמונה! פרשת משפטים מציגה משפטים שונים, ופורסת את ההשקפה היהודית הנכונה לגבי דין ומשפט. באופן כללי, משפט מבוסס על אדני ההיגיון והשכל הישר. ואכן, גם התורה מכירה בחשיבותו הגדולה של ההיגיון. דווקא כאשר אדם מבין בשכלו רעיון מסוים, הוא מסוגל להגיע להפנמה והזדהות פנימית עם הרעיון. כבר בתחילת הפרשה, מזכיר רש"י, כי בלימוד התורה אין להסתפק בלימוד ההלכה בלבד, אלא יש להבין גם את טעמי ההלכות, את ההיגיון שעומד מאחורי כל הלכה. כאשר אדם מבין את ההיגיון, הוא זוכר ומפנים טוב יותר את פסק ההלכה. אולם, על אף מעלותיו הרבות של השכל, ההיגיון האנושי הוא גמיש.…

להמשך קריאה