הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת לפרשת כי תשא – לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת כי תשא תשע"ז שני אנשים אשר חלו במחלה קשה, חלקו את אותו החדר בבית הרפואה... מיטתו של האחד הייתה סמוכה לחלון והשני שכב בצדו האחר של החדר. בשל מצבם הם היו מרותקים למיטותיהם בלא יכולת לקום. מידי יום בצהריים, כאשר היו מושיבים את החולה במיטה שליד החלון כדי שיוכל לאכול, הוא היה מתאר לשותפו לחדר את כל מה שרואה מבעד לחלון. החולה ששכב במיטה השנייה הקשיב בקשב-רב לתיאוריו של חברו, והיה מתמוגג מהפעילות והצבע של העולם שבחוץ - דרך החלון נשקפו אגם עם ברבורים, ילדים השיטו את סירות הצעצוע שלהם, אנשים הסתובבו וצחקו, פרחים בשלל צבעים, באופק ניתן היה לראות את קו הרקיע... התיאורים הללו עוררו אותו מחוליו, הוא היה עוצם את עיניו ומדמיין את העולם שבחוץ... לאחר תקופה…

להמשך קריאה
כי תשא – הראהו קשר של תפילין
מניח תפילין בהודו

כי תשא – הראהו קשר של תפילין

מחלת השכחה על הפסוק בפרשתנו כי תשא  "וראית את אחורי" (לג, כג) פירש רש"י "הראהו קשר של תפילין". וכן מצינו שבעת שלימד הקב"ה למשה "סדר בקשת רחמים" וקריאת י"ג מדות, הראה לו הקב"ה את עצמו כאילו הוא "מעוטף" בטלית (רש"י שם, יט ד"ה ויאמר), ומעוטר בתפילין ‑ "הראהו קשר של תפילין". ויש לבאר השייכות בין טלית ותפילין לבקשת סליחה ומחילה וקריאת י"ג מדות: יש לתמוה איך שייך שהאדם יעבור על מצוותיו של הקב"ה, והרי ישראל הם "מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א), וברור שמאמין הוא באמונה שלימה שהקב"ה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", ואם כן בידעו שברגע זה חייו תלויים בהקב"ה, הבורא אותו ומחדשו "בכל יום תמיד", איך שייך הוא באותו רגע לעבור על רצונו יתברך? אלא, שברגע ההוא שעובר…

להמשך קריאה

כי תשא – מחצית השקל – פנינה יומית

גם המחולקים והשונים צריכים להתאחד  במצות מחצית השקל שנצטווינו בה בפרשתנו כי תשא מצינו דבר מיוחד, שנתפרש בה באופן מיוחד שאין חילוק במצוה זו בין עני לעשיר, כמו שכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (ל, טו). מה שלא מצינו דוגמת ענין זה בכל המצוות כולם (היינו, אף שאין חילוק בין עני ועשיר בהרבה מצוות מ"מ לא מצינו שיתפרש הדבר בציווי מיוחד, כי אם במחצית השקל). וחידוש גדול יש בזה, שהרי כללות ענין הצדקה קשורה עם זה שיש חילוק בין עני ועשיר, וכמאמר רז"ל "אמר דוד לפני הקב"ה . . תיישר עולמך בשוה העניים והעשירים, אמר לו . . אם יהיו כולם עשירים או עניים מי יוכל לעשות חסד" (תנחומא משפטים ט). והיינו, שהטעם שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה…

להמשך קריאה

לראות את הטוב – ממתק לשבת פרשת כי תשא

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תשא תשע"ו שני אנשים אשר חלו במחלה קשה, חלקו את אותו החדר בבית הרפואה... מיטתו של האחד הייתה סמוכה לחלון והשני שכב בצדו האחר של החדר. בשל מצבם הם היו מרותקים למיטותיהם בלא יכולת לקום. מידי יום בצהריים, כאשר היו מושיבים את החולה במיטה שליד החלון כדי שיוכל לאכול, הוא היה מתאר לשותפו לחדר את כל מה שרואה מבעד לחלון. החולה ששכב במיטה השנייה הקשיב בקשב-רב לתיאוריו של חברו, והיה מתמוגג מהפעילות והצבע של העולם שבחוץ - דרך החלון נשקפו אגם עם ברבורים, ילדים השיטו את סירות הצעצוע שלהם, אנשים הסתובבו וצחקו, פרחים בשלל צבעים, באופק ניתן היה לראות את קו הרקיע... התיאורים הללו עוררו אותו מחוליו, הוא היה עוצם את עיניו ומדמיין את העולם שבחוץ... כך…

להמשך קריאה
פרשת כי תשא – מי קדם התורה או בנ"י?
Painting" by Shalom Koboshvili - www.shalom-magazine.com.

פרשת כי תשא – מי קדם התורה או בנ"י?

פרשת כי תשא - אם הם כלים – מה אני עושה בתורתך? על הפסוק בפרשתנו כי תשא : "וישלך מידיו את הלוחות וישבר גו'" (לב, יט) פירש רש"י "אמר ומה פסח שהוא אחד מן המצוות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה כאן וכל ישראל מומרים ואתננה להם". והיינו, ששבירת הלוחות היתה משום שאין ישראל ראויים לקבל את התורה. ולכאורה קשה, הרי גם אם "ישראל מומרים" ואין שייך לתת להם את התורה, עדיין אינו מבואר מה ששבר משה את הלוחות, שהוא היפך כבוד התורה! ויש לומר הביאור בזה, על פי המובא במדרש "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. . אילולי. . ישראל עתידין לקבל את התורה לא הי' כותב בתורה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל" (בראשית…

להמשך קריאה

פרשת כי תשא – פנינה יומית

לנשא את הראש! בתחילת פרשתנו כי תשא  כתוב "כי תשא את ראש בני ישראל גו' ונתנו גו' כל העובר על הפקודים גו' לכפר על נפשותיכם" (ל, יב-טו). ויש לפרש כתוב זה בעבודת האדם לקונו: התנהגות האדם מגיעה מאופן הבנתו בשכלו שבראשו, כמו שרואים שהחילוקים בין התנהגות האדם במשך ימי ילדותו לזמן שמתבגר תלוי' בגידול כוחות שכלו והבנתו. ואף אם האדם אינו עומד בדרגא של "מוח שליט על הלב" (ראה זח"ג רכד, א. תניא פי"ב), מכל מקום, כאשר השכל מבין שדבר מסויים טוב הוא או להיפך אזי מתנהג האדם אחרת מכפי שהי' מתנהג בלי הבנת השכל. וזהו מה שמורה הכתוב "תשא את ראש בני ישראל", שבכל מצב בו האדם נמצא יש לו להגביה את ראשו, שיהי' ראשו שקוע בדברים נעלים יותר. כי, כאשר…

להמשך קריאה
המעלה שבשיברון, פרשת כי-תשא
משה שובר את לוחות הברית למראה חטא העגל.

המעלה שבשיברון, פרשת כי-תשא

בפרשת "כי תשא" מסופר בין השאר על חטא העגל. משה רבינו יורד מהר סיני ובידיו לוחות הברית. כאשר הוא רואה את החוטאים בעגל, שובר משה את הלוחות לעיני כל ישראל. "וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" (שמות לב', יט). לאחר מכן עולה משה שוב להר ומקבל את הלוחות השניים, עמם ניתנה התורה שבעל-פה. לוחות הברית השניים ושברי הלוחות הראשונים הוכנסו יחד לארון הברית שבמשכן. מדוע הוכנסו שברי הלוחות, המזכירים את חטאו של עם ישראל? ומדוע ניתנה תורה שבעל- פה דווקא עם הלוחות השניים?  בחסידות מוסבר שבשל מהותה האינסופית של התורה, שהיא חוכמתו הבלתי מוגבלת של הקב"ה- אין האדם יכול לתפוס אותה בשכלו. כל עוד הוא חש את גדרי מציאותו המוגבלת, קיים מחסום בפניו לקליטת התורה. התנאי לקבלת התורה הוא ביטול…

להמשך קריאה

וידאו 5 דקות על פרשת כי תשא בראי החסידות

כי תשא זה מלשון תגביהה אותנו. הפרשה מספרת לנו על חטא העגל. נשאלת השאלה המפורסמת איך בני ישראל חטאו בחטא העגל? לקרוא עוד על פרשת כי תשא בקרו באתר מרכז ניו יורק bit.ly/17XogL4 פרשת כי תשא- 2 קדימה  עם הרב שרגא  זלמנוב לגימת חסידות 2

להמשך קריאה

כופין אותו עד שיתן מטבע של אש

בתחילת פרשתנו (ל, יב-יג) כתוב: "ונתנו איש כפר נפשו לה' גו' זה יתנו גו' מחצית השקל". ופירש רש"י: "הראה לו כמין מטבע של אש כו' ואמר לו כזה יתנו". ולמה הוצרך הקב"ה להראות לו מטבע של אש? ביאר התוס' (חולין מב, א ד"ה זאת) שמשה תמה תמיהה גדולה: "מה יוכל אדם ליתן כופר נפש?", כיצד יוכל מחצית השקל לכפר על חטא העגל?! ויש להבין כיצד תירץ הקב"ה את תמיהת משה בזה שהראה לו מטבע של אש? הנה מצינו שהדין ב"מחצית השקל" הוא ש"כופין את מי שלא נתן, עד שיתן כו', ולוקחין עבוטו בעל כרחו" (רמב"ם הל' שקלים פ"ג ה"ט. וש"נ). ונמצא, שהכפרה – "כופר נפשו" – באה גם ע"י נתינה שאין האדם רוצה בה כלל. יתירה מזו, בקרבנות למשל, מצינו ש"כופין אותו…

להמשך קריאה
יהודי "שלם" – מחובר עם הקב"ה ויהודי אחר
אהבת ישראל של הבעל שם טוב - אין לשער. הרב המגיד אמר: הלואי היו נושקים הספר תורה באותה האהבה, שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד

יהודי "שלם" – מחובר עם הקב"ה ויהודי אחר

נאמר בתחילת פרשתנו  כי-תשא (ל, יג): "זה יתנו גו' מחצית השקל בשקל הקודש". ולכאורה תמוה, מדוע לא נצטוו לתת דבר שלם, שקל שלם, כי אם "מחצית" משקל שלם? ויש לומר שרמוזים בזה שתי הוראות נפלאות בעבודת האדם לקונו: א. כל אחד מישראל צריך לידע ולהרגיש שהוא לבדו אינו אלא "מחצית", ורק על ידי שמתאחד עם רעהו, ומקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך", רק אז נעשה "שלם", והרי הם ביחד "שקל שלם". ב. "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד" (ראה זח"ג עג, א). ומבאר מורנו המגיד ממעזריטש נ"ע שישראל וקוב"ה הם כמו שני "חצאי צורות", ש"כל אחד בעצמו אינו בשלימות ואינו רק חצי צורה" ורק "שניהם ביחד הוי צורה שלימה" ("אור תורה" מה, ד ואילך). ולכן נתנו "מחצית השקל" כי יהודי לבד אינו אלא…

להמשך קריאה

טור לפרשת כי תשא כותרת: קשר הקטורת

ב"ה טור לפרשת כי תשא  כותרת: קשר הקטורת מהו הריח הטוב בעולם? לפי המקורות, ריח הקטורת בבית המקדש היה הטוב ביותר שאדם מסוגל להפיק. בתלמוד מסופר כי הריח היה כה חזק, עד שנשות ירושלים לא היו צריכות להתבשם. עוד מסופר, כי ריח הקטורת הורגש באבני משכן שילה, כאלף שנה (!) לאחר חורבנו. הקטורת הינה תערובת שהורכבה מ-11 סממנים בכמויות מוגדרות ומדויקות, ושימשה להקטרה בבית המקדש. בכל יום, היה אחד הכהנים מקטיר את הקטורת על מזבח הזהב, והעשן היה ממלא את ההיכל. ההקטרה הייתה סגולה לעשירות, ולכן כל כהן יכל להקטיר רק פעם אחת בחיים. הכנת הקטורת הייתה מלאכה מיוחדת במינה, שהתבצעה על ידי מומחים ממשפחת אבטינס. הם ידעו לערב עם הקטורת צמח מיוחד שנקרא "מעלה עשן", שגרם לעשן להיתמר בצורה ישרה כלפי…

להמשך קריאה

טור לפרשת כי-תשא כותרת: המיחזור היהודי

ב"ה טור לפרשת כי-תשא  כותרת: המיחזור היהודי בשנים האחרונות, החלו מוצרים שונים להתהדר בסימון מיחזור על גבי האריזה. אלו, בנוסף למיכלי המיחזור המוצבים בכל קרן רחוב, מהווים חלק ממהפכת המיחזור, הטרנד החדש בשוק התעשייה. הרעיון הוא לקחת פסולת, ובתהליך מורכב וארוך להפוך אותה למשהו שימושי. הרבה לפני שהחלו לעסוק במיחזור פסולת, הוזכרה בתורה תופעת המיחזור הרוחני. התורה נותנת לבעל תשובה יכולת נדירה למחזר את הזדונות ולייצר מהם זכויות, להפוך את התנהגותו השלילית לנקודות זכות באמצעות התשובה. בעל התניא מנמק זאת בצורה פשוטה: חטאיו של בעל התשובה הרחיקו אותו מה'. דווקא הניתוק הדליק בליבו צימאון רוחני עמוק, שגרם לו לחפש אחר ה' ולחזור בתשובה. כיון שהזדונות הם המנוע והדלק של הקירבה לה', אין פלא שהם הופכים ההישג הזה של בעל התשובה, גדול מבחינה…

להמשך קריאה