קטגוריה: וארא

פרשת וארא דברי תורה קצרים, וידיואים, סטטוסים וכו מוכן לשיתוף והפצה רגע של הקשבה קצרצר לפרשת וארא ☕דבר תורה לפרשת השבוע וארא: בקורס לרטוריקה בו השתתפתי בעבר, שאל המנחה את התלמידים, מיהו רטוריקן מוצלח? כולם השיבו,

בחוץ קר וגשום ובבית פנימה חם ונעים. ניחוחות השבת עולים מהמטבח ולפני הקידוש ה"אשת חיל" תקבל את הקרדיט. ובתנורים? אצל היהודים חלות טריות וריחניות, אך אצל שכניהם המצריים – בפרשת השבוע, 'וארא' – לא נעים, צפרדעים

גם עונש האומות היא 'בשביל ישראל' על הפסוק בפרשתנו וארא "ואני אקשה את לב פרעה" (ז, ג) פירש רש"י "טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות את אותותי ותכירו את גבורתי, וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות

ממתק לשבת פרשת וארא תשע"ו אדם פשוט הגיע פעם לארמון המלך וראה את המלך יושב עם השרים והעבדים החשובים לארוחה מפוארת להפתעתו הוא רואה שמגישים להם צלחות מפוארות אבל עליהם יש מעט מאוד אוכל אמנם האוכל

המתחיל במצוה אומרים לו גמור – רק במצוה של חסד! על הפסוק בפרשתנו וארא "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) פירש רש"י "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים". ומזה שהעלה אהרן רק צפרדע

"קשה עורף" – בקדושה בפרשתנו וארא כתוב שלפני התחלת המכות "ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה" (ז, יד). ופירש רש"י "כבד – תרגומו יקיר, ולא אתיקיר". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: כבדות הלב בפשטות

חמימות בקדושה וקרירות בענינים גשמיים אמרו חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בספר התניא, שיש "בכל דור ודור" ו"בכל יום ויום" ענין יציאת מצרים

התוכחה כמטה ולא כתנין בפרשתנו וארא נאמר "ויבלע מטה אהרן את מטותם" (ז, יב), ופירש רש"י "מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן". ויש לומר שבזה מרומז הוראה נפלאה: הדרך הנכונה לקרב מישהו לעניני התורה ומצוותי'

שמי ה' לא נודעתי – גם עכשיו? בתחילת פרשתנו וארא כתוב "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושמי ה' לא נודעתי להם". והנה, מבואר בספרי חסידות ש"שמי ה'", שהוא בחינת האלקות שלמעלה מירידה

על הפסוק "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) פירש רש"י "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים". ומזה שהעלה אהרן רק צפרדע אחת ושאר הצפרדעים עלו ממנה ע"י המצריים, יש ללמוד הוראה נפלאה בדרכי

על הפסוק בתחילת פרשתנו "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב" פירש רש"י "וארא – אל האבות". וידועה השאלה, מה מוסיף רש"י בפירושו "אל האבות" הרי מפורש בכתוב "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב"? ויש

מספרים על הרב גרוסמן, שהלך לכותל המערבי יחד עם יהודי עשיר ונדיב מאוד, כשהתקרבו לכותל, הם מבחינים ביהודי שנשען על אבני הכותל ובוכה בלי סוף. אומר הרב גרוסמן לעשיר: "תשמע, בא נעשה עסק, ניגש ליהודי הזה

על הפסוק בפרשתנו "ואני אקשה את לב פרעה" (ז, ג) פירש רש"י "טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות את אותותי ותכירו את גבורתי, וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על אומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל

השאלה המתבקשת?  פרשת שמות (שקראנו בשבת) מסתיימת בטענה של משה נגד הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה"!…מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". כעת (בפרשת וארא) משיב לו הקב"ה:"וארא אל

התוכחה כמטה ולא כתנין בפרשתנו נאמר "ויבלע מטה אהרן את מטותם" (ז, יב), ופירש רש"י "מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן". ויש לומר שבזה מרומז הוראה נפלאה: הדרך הנכונה לקרב מישהו לעניני התורה ומצוותי' היא

כותרת: לא לאדישות! כותרת משנה: לוחמה פסיכולוגית במצרים בתקופה האחרונה מדברים הרבה על לוחמה פסיכולוגית. מערכת הביטחון עושה מאמצים כבירים להשפיע על האויב לא רק על ידי כוח צבאי, אלא באמצעות שיטות פסיכולוגיות כאלו ואחרות. שאיפתו

טור לפרשת וארא –  למה? מספרים שמישהו ניגש ליהודי ושאל אותו: "מדוע אתם היהודים עונים תמיד בשאלה"? השיב היהודי בשאלה: "למה לא"?! יש סוגים שונים של "למה": זו יכולה להיות תלונה, שאלה רטורית-מוכיחה, או פשוט שאלת הבנה