דברי תורה קצרים לפרשת וארא

ממתק לפרשת וארא תשע"ח 2018 הוכח תוכיח את עמיתך רבי שמואל האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד ראה פעם את שני ילדיו זלמן אהרון ושלום דובער בשיחה, זלמן אהרון שהיה גדול יותר אך נמוך יותר אמר לאחיו "אני מבוגר יותר ומן הראוי שאהיה גבוה יותר, כנס אתה לבור וכך אהיה אני גבוה יותר, קרא האב לבניו ואמר לבן הגדול "אף פעם אל תגביה את עצמך על חשבון הנמכת הזולת, אם תרצה להיות גבוה תעלה אתה על כסא..." בפרשתנו אנו קוראים על משה ואהרון שעומדים לפני פרעה ומתחילים לשכנע אותו שעליו לשחרר את עם ישראל, עם תחילת השיחה אהרון לוקח את המטה אשר בידיו, זורק אותו והמטה נהפך לנחש, פרעה לא מתרגש, הוא קורא לחרטומיו והם גם זורקים את מטותיהם שנהפכים גם הם לנחשים…

להמשך קריאה

פרשת וארא – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת

בחוץ קר וגשום ובבית פנימה חם ונעים. ניחוחות השבת עולים מהמטבח ולפני הקידוש ה"אשת חיל" תקבל את הקרדיט. ובתנורים? אצל היהודים חלות טריות וריחניות, אך אצל שכניהם המצריים - בפרשת השבוע, 'וארא' - לא נעים, צפרדעים מקרקרות. הצפרדעים עולות מן היאור הקר ובמסירות נפש מזנקות פנימה לתנורי מצרים ומצננות אותם. לעומת זאת, במכת דם, הפעולה הפוכה לחלוטין. אהרן מכה במטה משה על היאור והמים הקרים הופכים לדם חם. מה מתחולל פה, משחק קר-חם?! היאור (הנילוס) הוא סמל הגאווה המצרית. פרעה גוזר להשליך את הילדים ליאור, ובמובן הרוחני, בכך הוא מנסה לחנך מחדש את העם היהודי. לקרר כל רגש התלהבות לדבר שבקדושה. מהצד השני, תנורי מצרים מסמלים את התרבות החדשה, ההתלהבות והסגידה לחיי החומר. המכות באו מידה כנגד מידה. תנורי מצרים - תענוגי…

להמשך קריאה

ואני אקשה את לב פרעה- הסבר חסידי

גם עונש האומות היא 'בשביל ישראל' על הפסוק בפרשתנו וארא "ואני אקשה את לב פרעה" (ז, ג) פירש רש"י "טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות את אותותי ותכירו את גבורתי, וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על אומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל וייראו". ולכאורה תמוה, הרי כאשר האומות מתנהגים באופן הראוי לעונש הרי זה כבר טעם מספיק שיביא הקב"ה פורענות עליהם, וא"כ, מהו זה ש"מדתו של הקב"ה" היא ש"מביא פורענות על אומות עו"א" לא מצד מעשיהם כי אם "כדי שישמעו ישראל וייראו"? ויש לומר הביאור בזה: כל העולם כולו נברא בשביל ישראל ובשביל התורה (כדברי חז"ל, הובאו ברש"י ר"פ בראשית). ולא רק שבריאת העולם הייתה בשביל ישראל, אלא גם כל מאורעות העולם לפרטי פרטיהם, הנה תכליתם ומטרתם שיגיע מזה תועלת לישראל…

להמשך קריאה

ממתק לשבת ומכת הדם

ממתק לשבת פרשת וארא תשע"ו אדם פשוט הגיע פעם לארמון המלך וראה את המלך יושב עם השרים והעבדים החשובים לארוחה מפוארת להפתעתו הוא רואה שמגישים להם צלחות מפוארות אבל עליהם יש מעט מאוד אוכל אמנם האוכל מעוצב בצורה מאוד יפה אבל המנות מאוד קטנות, הוא נכנס למטבח ורואה שמכל העיצובים נשאר המון אוכל ואותו אוכלים העבדים המשמשים כטבחים וכמלצרים, הוא מתפלא מאוד שהעבדים הפשוטים מקבלים יותר אוכל מאשר השרים, כשיצא מהארמון ראה שבפחים שעל יד הארמון יש המון אוכל טוב שנשאר ונזרק, וכלבים המסתובבים שם ולא שייכים לארמון, זוכים ליהנות מכל כמויות המזון הגדולות האלו, ראה שם האיש אדם חכם והחליט לשאול אותו, הסביר לו החכם, שעיקר הסעודה היא ליושבים ליד המלך ועבורם מכינים אוכל מעוצב ומכובד גם אם לא בכמויות, המלצרים…

להמשך קריאה
מכת צפרדעים ברוחני
צילום של PHOTO-FLARE

מכת צפרדעים ברוחני

המתחיל במצוה אומרים לו גמור – רק במצוה של חסד! על הפסוק בפרשתנו וארא "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) פירש רש"י "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים". ומזה שהעלה אהרן רק צפרדע אחת ושאר הצפרדעים עלו ממנה ע"י המצריים, יש ללמוד הוראה נפלאה בדרכי העבודה: הורו חז"ל ש"המתחיל במצוה אומרים לו גמור" (פרש"י עקב ח, א ע"פ תנחומא שם ו. ובכ"מ). ולכן באם יש לאדם ספק אם השלים את כל המצוה, עליו להוסיף ולהשתדל בעשיית המצוה עד שידע ברור שגמר את המצוה כולה. אמנם במה דברים אמורים, שבספק "גמר מצווה" יש להמשיך בעשייתו, הרי זהו רק במצוות שהם על-דרך מצות הצדקה וכדומה, אבל אם המצוה היא להעניש וכיו"ב הרי אם ישנו חשש שכבר גמר את המצוה, ונגמר העונש,…

להמשך קריאה

"קשה עורף" – בקדושה – פרשת וארא

"קשה עורף" - בקדושה בפרשתנו וארא כתוב שלפני התחלת המכות "ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה" (ז, יד). ופירש רש"י "כבד – תרגומו יקיר, ולא אתיקיר". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: כבדות הלב בפשטות ענינה - עקשות הלב, שאינו מתפעל משום דבר, וגם כששכלו מורה לו שצריך להתנהג באופן הפכי, וגם הרגש שבלבו נוטה לצד אחר - הרי הוא מתעקש שלא לשנות את הנהגתו. וזהו ענינה של "קליפת" פרעה - פרעה אותיות 'הערף' (ל"ת ושער הפסוקים להאריז"ל פ' וישב (מ, א) ובכ"מ), המורה על עקשות, "קשה עורף". ומוסיף רש"י "יקיר ולא אתיקיר", כי עקשות יכולה להיות בשני אופנים: א. ההנהגה באופן של עקשנות. ב. שהאדם הוא עקש בעצם. היינו, שאין זה רק שמתנהג בעקשנות, אלא שהוא אדם עקשן, ובדרך ממילא…

להמשך קריאה

מכת דם וצפרדע בעבודת ה' – פרשת וארא

חמימות בקדושה וקרירות בענינים גשמיים אמרו חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בספר התניא, שיש "בכל דור ודור" ו"בכל יום ויום" ענין יציאת מצרים בעבודה רוחנית, ש"היא יציאת נפש האלוקית ממאסר הגוף כו' ע"י עסק התורה והמצוות" (תניא פמ"ז). ועפ"ז, כל פרטי מאורעות יציאת מצרים הכתובים בתורה, הרי הם הוראות אלינו בדרך הנכונה בה אפשר "ליגאל" ולצאת" מ"מצרים" הרוחנית. והנה, התחלת יציאת מצרים היתה ע"י עשר המכות, שעל ידם נשברה גאוות פרעה ומצרים. ומזה לומדים אנו ביציאת מצרים הרוחנית, שהדרך "לשבור" את תוקף וחוזק "מצרים" – הוא יצרו הרע - הוא ע"י פעולת ה"מכות", שעל ידם יש ביכלתו לפעול גאולה בנשמתו. המכה הראשונה ששברה את גלות מצרים היתה שנהפכו המים…

להמשך קריאה

קירוב באהבה-פרשת וארא

התוכחה כמטה ולא כתנין בפרשתנו וארא נאמר "ויבלע מטה אהרן את מטותם" (ז, יב), ופירש רש"י "מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן". ויש לומר שבזה מרומז הוראה נפלאה: הדרך הנכונה לקרב מישהו לעניני התורה ומצוותי' היא לעבוד אתו "בחבלי עבותות אהבה" (תניא פל"ב), וכמאמר חז"ל "ימין מקרבת" (סוטה מז, א). אך לפעמים, כאשר היהודי שרוצים לקרב אינו מרגיש כלל את גודל ריחוקו מהשי"ת, והדרך היחידה להתחיל בקירובו הוא לבטשו ולהשפילו תחילה כדי לשבור את חומריות הגוף, כי ע"י "ביטוש" זה יתגלה הטוב שבנפשו פנימה, ואזי יבין את גודל ריחוקו מהשי"ת, וכמאמר הזוהר הקדוש (ח"ג קסח, א) "גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי'" [גוף שאין אור הנשמה מאיר בו יש לבטשו]. ובזה מלמדנו "מטה אהרן" הוראה מיוחדת, שכאשר צריך לעתים…

להמשך קריאה

פרשת וארא פנינה יומית

שמי ה' לא נודעתי – גם עכשיו? בתחילת פרשתנו וארא כתוב "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושמי ה' לא נודעתי להם". והנה, מבואר בספרי חסידות ש"שמי ה'", שהוא בחינת האלקות שלמעלה מירידה והמשכה בעולם, נתגלה אל ישראל בזמן מתן תורה, אך האבות שהיו לפני מתן תורה, לא זכו לגילוי בחינה זו (ראה תו"א פרשתנו נו, א ואילך, ובכ"מ). ועל פי זה יש לשאול, הרי התורה היא נצחית, ואם כן, מכיון שכבר עברו אלפי שנים מאז שנתגלה "שמי ה'" במתן תורה, איך הוא ענין "שמי ה' לא נודעתי" נצחי גם בזמן הזה? ויש לומר הביאור בזה: כתוב "והי' ה' לי לאלקים" (ויצא כח, כא), ומבואר בספרי חסידות (תו"א שמות נ, רע"ג) שפירוש כתוב זה הוא ש"לעתיד לבוא . .…

להמשך קריאה

המתחיל במצוה אומרים לו גמור – רק במצוה של חסד! חסידות למתקדמים

על הפסוק "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) פירש רש"י "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים". ומזה שהעלה אהרן רק צפרדע אחת ושאר הצפרדעים עלו ממנה ע"י המצריים, יש ללמוד הוראה נפלאה בדרכי העבודה: הורו חז"ל ש"המתחיל במצוה אומרים לו גמור" (פרש"י עקב ח, א ע"פ תנחומא שם ו. ובכ"מ). ולכן באם יש לאדם ספק אם השלים את כל המצוה, עליו להוסיף ולהשתדל בעשיית המצוה עד שידע ברור שגמר את המצוה כולה. אמנם במה דברים אמורים, שבספק "גמר מצווה" יש להמשיך בעשייתו, הרי זהו רק במצוות שהם על-דרך מצות הצדקה וכדומה, אבל אם המצוה היא להעניש וכיו"ב הרי אם ישנו חשש שכבר גמר את המצוה, ונגמר העונש, אין לו להעניש יותר, ואדרבה, בענין כזה יש חשש "פן יוסיף" (ראה…

להמשך קריאה

המעשה הוא העיקר – פרשת וארא – חסידות למתקדמים

על הפסוק בתחילת פרשתנו "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב" פירש רש"י "וארא – אל האבות". וידועה השאלה, מה מוסיף רש"י בפירושו "אל האבות" הרי מפורש בכתוב "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב"? ויש לבאר זה בהקדים הידוע שעיקר עבודת האבות הי' עם המדות ורגשות הלב. דעיקר עבודת אברהם הייתה אהבתו להקב"ה, וכמ"ש "אברהם אוהבי", עבודת יצחק הייתה במדת היראה, כמ"ש "פחד יצחק", ויעקב מדתו הייתה מדת הרחמים והתפארת. והנה בנוגע לאהבה ויראה להקב"ה מצינו שבנוסף למעלתם מצד עצמם הרי רגשות אלו מביאות גם לעשיית פעולות ומעשים טובים. וכמו שנתבאר בספר התניא (פ"ד) שהאהבה היא שורש לרמ"ח מ"ע והיראה לשס"ה ל"ת, כי "המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת, וא"א לדבקה בו . . כ"א בקיום…

להמשך קריאה

וידיאו 6 דקות בראי החסידות פרשת וארא – 3 המכות הראשונות

דצכ:  דם צפרדע כינים הם 3 המכות הראשונות. המובילות ליצאת מצרים, מצרים בעולם הרוחני זה במיצרים שמגבילים אותנו בשכלנו במוחינו. משמע הקול הפנימי שאומר לנו: "אל תעשה" לא כדאי לך" לא משתלם לך" וכדומה אומרת לנו התורה איך תצא מהמגבלות הללו במעשים שאנו עושים ואיך זה קשור ל 3 המכות הראשונות ? פרשת וארא 3 המכות הראשונות עם הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וארא תשע״ה

מספרים על הרב גרוסמן, שהלך לכותל המערבי יחד עם יהודי עשיר ונדיב מאוד, כשהתקרבו לכותל, הם מבחינים ביהודי שנשען על אבני הכותל ובוכה בלי סוף. אומר הרב גרוסמן לעשיר: "תשמע, בא נעשה עסק, ניגש ליהודי הזה ונשאל אותו מדוע הוא ממרר בבכי? אם הבעיה שלו בתחום הרוחני, משהו שאני יכול לסייע לו כרב, אני מתחייב לסייע לו. ואם הבעיה שלו היא כלכלית, אתה תעזור לו" אמר לו העשיר: "בסדר, אני מסכים". ניגש הרב גרוסמן ואמר ליהודי: "אני רואה אותך כבר רבע שעה, יושב כאן ובוכה, אולי אני יכול לעזור לך במשהו? עונה לו היהודי: "לא, אתה לא יכול לעזור לי...אני לא צריך עזרה". אומר לו הרב גרוסמן: "תכיר, נמצא כאן אחד מגדולי הנדבנים, יש לך אולי בעיה כלכלית? כי אם כן, הוא…

להמשך קריאה

ואני אקשה את לב פרעה – חסידות למתקדמים

על הפסוק בפרשתנו "ואני אקשה את לב פרעה" (ז, ג) פירש רש"י "טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות את אותותי ותכירו את גבורתי, וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על אומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל וייראו". ולכאורה תמוה, הרי כאשר האומות מתנהגים באופן הראוי לעונש הרי זה כבר טעם מספיק שיביא הקב"ה פורענות עליהם, וא"כ, מהו זה ש"מדתו של הקב"ה" היא ש"מביא פורענות על אומות עו"א" לא מצד מעשיהם כי אם "כדי שישמעו ישראל וייראו"? ויש לומר הביאור בזה: כל העולם כולו נברא בשביל ישראל ובשביל התורה (כדברי חז"ל, הובאו ברש"י ר"פ בראשית). ולא רק שבריאת העולם הייתה בשביל ישראל, אלא גם כל מאורעות העולם לפרטי פרטיהם, הנה תכליתם ומטרתם שיגיע מזה תועלת לישראל והתורה. ואפילו כאשר נראה שיש סיבה אחרת…

להמשך קריאה

למה הרעותה לעם הזה – השאלה המתבקשת?

השאלה המתבקשת?  פרשת שמות (שקראנו בשבת) מסתיימת בטענה של משה נגד הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה"!...מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". כעת (בפרשת וארא) משיב לו הקב"ה:"וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב..". חז"ל מסבירים כי הקב"ה התאכזב ממשה והתגעגע לאבות, אלו על אף כל הנסיונות שעברו לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה.  הרבי מליובאוויטש אומר: כי קשה להאמין כי התורה מספרת כאן בגנותו של משה, מושיעם של ישראל, זה ששכינה מדברת מפיו. ועוד, שהרי ידוע שכל דבר שנכתב בתורה בא ללמד אותנו משהו בעבודת ה' בחיינו אנו.  אז מה ניתן ללמוד מטענת משה כלפי הקב"ה?  הרבי מסביר: כל עוד אנחנו במצב של "מצריים" – גלות רוחנית ופיזית, צריכות לשכון בקרבנו שתי מגמות בנפש:…

להמשך קריאה

ויבלע מטה אהרן את מטותם – חסידות למתקדמים

התוכחה כמטה ולא כתנין בפרשתנו נאמר "ויבלע מטה אהרן את מטותם" (ז, יב), ופירש רש"י "מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן". ויש לומר שבזה מרומז הוראה נפלאה: הדרך הנכונה לקרב מישהו לעניני התורה ומצוותי' היא לעבוד אתו "בחבלי עבותות אהבה" (תניא פל"ב), וכמאמר חז"ל "ימין מקרבת" (סוטה מז, א). אך לפעמים, כאשר היהודי שרוצים לקרב אינו מרגיש כלל את גודל ריחוקו מהשי"ת, והדרך היחידה להתחיל בקירובו הוא לבטשו ולהשפילו תחילה כדי לשבור את חומריות הגוף, כי ע"י "ביטוש" זה יתגלה הטוב שבנפשו פנימה, ואזי יבין את גודל ריחוקו מהשי"ת, וכמאמר הזוהר הקדוש (ח"ג קסח, א) "גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי'" [גוף שאין אור הנשמה מאיר בו יש לבטשו]. ובזה מלמדנו "מטה אהרן" הוראה מיוחדת, שכאשר צריך לעתים להכות…

להמשך קריאה

פרשת וארא וידיאו 10 דקות – למה הרעותה לעם הזה?

10 דקות של חסידות על פרשת וארא עם הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות קצרצרים : השאלה המתבקשת? פרשת שמות (שקראנו בשבת) מסתיימת בטענה של משה נגד הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה!...מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". כעת (בפרשת וארא) משיב לו הקב"ה:"וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב..". חז"ל מסבירים כי הקב"ה התאכזב ממשה והתגעגע לאבות, אלו על אף כל הנסיונות שעברו לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה. הרבי מליובאוויטש אומר: כי קשה להאמין כי התורה מספרת כאן בגנותו של משה, מושיעם של ישראל, זה ששכינה מדברת מפיו. ועוד, שהרי ידוע שכל דבר שנכתב בתורה בא ללמד אותנו משהו בעבודת ה' בחיינו אנו. אז מה ניתן ללמוד מטענת משה כלפי הקב"ה? הרבי מסביר: כל…

להמשך קריאה

פרשת וארא – צפרדעים כלוחמה פסיכולוגית

כותרת: לא לאדישות! כותרת משנה: לוחמה פסיכולוגית במצרים בתקופה האחרונה מדברים הרבה על לוחמה פסיכולוגית. מערכת הביטחון עושה מאמצים כבירים להשפיע על האויב לא רק על ידי כוח צבאי, אלא באמצעות שיטות פסיכולוגיות כאלו ואחרות. שאיפתו של צה"ל היא להכניע את רוח האויב, ולעקור את דרכו ושיטתו מהשורש. במצרים זה הצליח. לפני למעלה מ-3000 שנה, הפעיל הקב"ה לוחמה פסיכולוגית נגד הפילוסופיה המצרית, והניצחון היה מוחלט. לשם כך השתמש הקב"ה בצפרדע. כן, ב'סתם' צפרדע תמימה. ודאי תשאלו, מה לצפרדע וללוחמה פסיכולוגית? הסכיתו ושמעו! כאשר רעיון עולה לדיון, יכולות לצוץ שלוש גישות: התומך, האדיש והמתנגד. גם ביחס לאמונה בה', קיימות בעולם שלוש גישות כלליות: יש המאמינים בה' בצורה מוחלטת, כמו עם ישראל; יש המפגינים אדישות ואינם מגלים התעניינות; ויש המתנגדים בתוקף למציאות ה'. המצריים…

להמשך קריאה

טור לפרשת וארא – למה? על חכמה ואמונה

טור לפרשת וארא -  למה? מספרים שמישהו ניגש ליהודי ושאל אותו: "מדוע אתם היהודים עונים תמיד בשאלה"? השיב היהודי בשאלה: "למה לא"?! יש סוגים שונים של "למה": זו יכולה להיות תלונה, שאלה רטורית-מוכיחה, או פשוט שאלת הבנה כנה. ברצוננו לברר האם מותר לשאול "למה" על הדרך בה הקב"ה מנהיג את עולמו. תתפלאו לגלות, אבל משה רבינו דווקא שאל "למה". הוא נשלח על ידי הקב"ה לפרעה, לגאול את העם ממצרים. אולם פרעה מקשה את לבו ואת חייהם של היהודים במצרים. משה נוכח כי שליחותו הביאה לתוצאה הפוכה, והוא שואל את הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה, למה זה שלחתני?". בתגובה, ה' מזכיר לו שהאבות אברהם, יצחק ויעקב קיבלו את רצון ה' באמונה מלאה, בלי לשאול "למה". איך יתכן שדווקא משה, בחיר הנבראים, שאל "למה"? תורת…

להמשך קריאה