דברי תורה קצרים לפרשת אחרי-מות קדושים

דברי תורה קצרים לפרשיות אחרי מות קדושים - אנא הפיצו למען זיכוי הרבים מסרון השבוע - פרשת אחרי מות - קדושים אחרי מות? קדושים אמור! מעשה בעבריין צמרת שהלך לעולמו. הרב נתבקש להספיד ולא ידע במה לשבח. בסוף אמר: "לשבחו ייאמר שהוא טוב יותר מהבן שלו". כשהבן נפטר, הרב היה במצוקה. מה יאמר עכשיו? ואז הבריק ואמר: "בזכות המנוח אפשר היה להספיד את אביו"... השבוע אנו מחברים את הפרשיות "אחרי מות" ו"קדושים". בשבוע הבא נקרא פרשת "אמור". פתגם עממי אומר ש"אחרי מות - קדושים אמור". כלומר, שאחרי פטירתו של אדם - אומרים עליו שהיה קדוש ומשבחים רק במעשים הטובים שעשה. לא מדובר בשקר או טיוח. באותם רגעים כולם מבינים שחיי החומר הם רגעיים וחסרי ערך, ורק המעשים הטובים הם בעלי ערך ומשמעות…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשיות אחרי-מות וקדושים – לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת אחרי מות – קדושים תשע"ז אחד מתלמידי הבעש"ט הגיע פעם אל רבו בבקשה "אני רוצה לזכות לראות את אליהו הנביא, אני מוכן לעשות למען זה כל מה שתגיד לי, העיקר שאזכה לחוות את החוויה הרוחנית של פגישה עם אליהו הנביא" הבעש"ט חייך ואמר לו "אין בעיה, עוד מעט ראש השנה, סע לעיירה פלונית שם גרה אלמנה עם ששה יתומים, לך תעשה איתם את החג" התלמיד שמח מאוד, מיד הכין הרבה אוכל לחג, העמיס את העגלה ונסע לאותה עיירה, הוא מגיע לשם בדיוק בערב החג, דופק בדלת ושואל את האלמנה אם יוכל לעשות איתם את החג הוא מספר לה שהביא איתו אוכל מספיק גם עבורם והיא כמובן מסכימה בשמחה, האלמנה והיתומים מעבירים איתו את החג באווירה מיוחדת ומרוממת אבל את…

להמשך קריאה

בין "כלל" בתורה ל"כל התורה כולה" אהבת ישראל

בין "כלל" בתורה ל"כל התורה כולה" בפרשתנו קדושים נאמר הציווי "ואהבת לרעך כמוך" שעלי' "אמר ר' עקיבא, זה כלל גדול בתורה" (הוא ברש"י עה"פ). והנה, ידועים דברי הלל הזקן על מצות אהבת ישראל - "דעלך סני לחברך לא תעביד [מה ששנוי עליך, לא תעשה לחברך]" – ש"זו היא כל התורה כולא, ואידך פירושא הוא [שאר התורה הוא פירוש לענין זה]" (שבת לא, א). ואם כן, צריך ביאור מדוע אמר רבי עקיבא שאהבת ישראל היא רק "כלל גדול בתורה", ולא כדברי הלל ש"זו היא כל התורה כולה"? ויש לבאר הדברים, בהקדים מה שלפעמים מצינו בדברי חז"ל שישראל קדמו ונעלים מהתורה, ולפעמים מצינו שישראל הם למטה במדריגה מן התורה, ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע "כי בישראל יש ב' בחינות. ה[בחינה ה]א' [היא] חלק הנשמה…

להמשך קריאה

מדוע "דברה תורה כנגד יצר הרע"? פנינה יומית קדושים

בפרשתנו נאמר בנוגע למצות שמיטה ויובל "ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו" (יט, כה). ופירש רש"י "דברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו". ויש לפרש דברי רש"י אלו בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל (משנה ברכות רפ"ט) על הפסוק "ואהבת גו' בכל לבבך" שפירושו "בשני יצריך". והיינו, שעל האדם לעבוד גם עם יצרו הרע, שבמקום לרצות דברים רעים, ירצה לקיים את המצוות. וזהו "דברה תורה כנגד יצר הרע" – שבמצוה זו, שנאמר בה שכרה "להוסיף לכם תבואתו" – כוונת התורה היא שגם יצרו הרע של האדם ירצה לקיים מצוה זו, כדי לקבל שכרה. והטעם לזה שצריך גם לעבודת יצר הרע הוא "להוסיף לכם תבואתו": כתוב "ורב תבואות בכח…

להמשך קריאה

שלא יהא מידה אחת להגוף ומידה אחרת להנשמה

כל מידות שאדם מודד בהם, מצווה הוא בפרשתנו קדושים (יט, לה-לו) שיהיו מצודקות ומכוונות – "מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק", ומוזהר שלא יעשה את המידה במשקל חסר – "לא תעשו עוול במשפט, במדה, במשקל ובמשורה". ובפ' תצא מוסיף שמוזהרים אנו גם שלא יחזיק האדם בנוסף ל"אבן שלימה" גם אבן חסירה – "אבן ואבן . . איפה ואיפה גדולה וקטנה" (תצא כה יג-טו). וביאור הענין בעבודת ה': עבודת האדם נחלקת לשני עניינים כלליים: ישנם עניינים השייכים לנשמתו ועבודתו הרוחנית, ומאידך יש גם עבודת ה' בענייני הגוף וצרכיו הגשמיים, שגם בהם צריך לנהוג על פי הוראות התורה ופסקי השולחן ערוך. טוען היצר הרע: בעניינים הרוחניים ובדברים השייכים לנשמתו, שם ודאי צריכה ה"מידה" להיות שלימה, שלא ישנה כמלא נימא מהוראות התורה, ומסכים…

להמשך קריאה

תחילת פעולת היצר – מחסיר ה"מידה" מעט – פרשת קדושים בראי החסידות

כל מידות שאדם מודד בהם, מצווה הוא בפרשתנו קדושים (יט, לה-לו) שיהיו מצודקות ומכוונות – "מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק", ומוזהר שלא יעשה את המידה במשקל חסר – "לא תעשו עוול במשפט, במדה, במשקל ובמשורה". ויש לבאר תוכן מצוות מידות ומשקלות בעבודת האדם את קונו: כל איש ישראל הוא בנו של מקום - "בנים אתם לה' אלקיכם" (ראה יד, א), ואם כן, האיך יכול יהודי ליפול רח"ל בחטא שמנגד להשי"ת ומזיק לקשר שבין יהודי לאביו שבשמים? אלא שהיצר אומן הוא במלאכתו, ואינו בא אל היהודי ומציע לו למרוד בהקב"ה ח"ו, כי אם עושה מלאכתו אט אט, וכמאמר רז"ל (שבת קה, ב) "כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו…

להמשך קריאה

מדוע "דברה תורה כנגד יצר הרע"? – פרשת קדושים

בפרשתנו קדושים נאמר בנוגע למצות שמיטה ויובל "ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו" (יט, כה). ופירש רש"י "דברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו". ויש לפרש דברי רש"י אלו בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל (משנה ברכות רפ"ט) על הפסוק "ואהבת גו' בכל לבבך" שפירושו "בשני יצריך". והיינו, שעל האדם לעבוד גם עם יצרו הרע, שבמקום לרצות דברים רעים, ירצה לקיים את המצוות. וזהו "דברה תורה כנגד יצר הרע" – שבמצוה זו, שנאמר בה שכרה "להוסיף לכם תבואתו" – כוונת התורה היא שגם יצרו הרע של האדם ירצה לקיים מצוה זו, כדי לקבל שכרה. והטעם לזה שצריך גם לעבודת יצר הרע הוא "להוסיף לכם תבואתו": כתוב "ורב תבואות…

להמשך קריאה

איך שייך להרגיש אהבה "לרעך כמוך"? פרשת קדושים

בפרשתנו נאמר הציווי "ואהבת לרעך כמוך" (יט, יח). ובנוגע למצוה זו הקשו המפרשים (רמב"ן, פענח רזא, חזקוני, ועוד), הרי כל אדם יכול לשלוט על מעשיו אך אין בכחו של כל אחד ליצור רגש בלבו, ואם כן, היאך שייך שיבוא כל אחד מישראל לקיים מצוה זו, שירגיש בלבואהבה לכל אחד מישראל? ויש לומר הביאור בזה: שנינו באבות "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום" (פ"ג מ"ד). וכן אמרו חז"ל "למה הדבר דומה, למלך בשר ודם, שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך – לא דורון הוא משגר לו, ואנן קרויין בנים, דכתיב בנים אתם לה' אלקיכם" (ב"ב י, א). ונמצא, שכל ישראל, מבלי הבט על מצבם הרוחני, גם במצב ש"כעס על בנו", הם…

להמשך קריאה

חינוך לעבודה זרה

"ומזרעך לא תתן להעביר למולך" כיום כבר לא קיימת העבודה הזרה של שריפת ילדים למולך, אך מי שמוסר את ילדיו לחינוך כפרני, שכופר בעיקרי דתנו הקדושה, עובר גם הוא על איסור זה. כוכבי אשר-

להמשך קריאה

טור לפרשת אחרי-קדושים כותרת: מחלת אהבה

טור לפרשת אחרי-קדושים כותרת: מחלת אהבה הוא קדח מחום. החום היה כה גבוה, שהוא חיפש כל דרך להצטנן - את החלון פתח לרוחות שנשבו, ואף הרבה ללגום שתיה קרה. אזהרות הרופא על הסכנה שבדבר לא הועילו, והרופא היה צריך לאיים עליו כי אם ימשיך להחשף לקור, המחלה תחמיר ואף תגיע למצב של סכנת מוות, כפי שכבר ארע לאחד החולים. את הסיפור הזה מביא רש"י כמשל לתיאור תמוה המופיע בפרשת השבוע. ה' מצווה את אהרון שלא להיכנס לקודש הקדשים בימים רגילים. כאילו אין די בציווי רגיל, ה' מוסיף ומאיים עליו שאם לא ייזהר, הוא ימות כדרך שמתו בניו, נדב ואביהוא. מתעוררת השאלה, הלוא אהרון היה צדיק גדול, ומילא בדייקנות את רצון ה'. וכי הוא זקוק לאיומים כדי לקיים את מצוות ה'? מסתבר, שאהרון…

להמשך קריאה