
דברי תורה קצרים לפרשת עקב – היו מוכנים לשבת
פרשת עקב – מקבץ של דברי תורה מרוממים, קצרים וחסידיים, משלים, סיפורים ווידאוים ועוד. שתפו לזיכוי הרבים צו השעה: אהבה / החלק היומי, פרשת עקב / סיון רהב-מאיר: השורש "אהב" מופיע בתורה 42 פעמים, מתוכן 23
פרשת עקב – מקבץ של דברי תורה מרוממים, קצרים וחסידיים, משלים, סיפורים ווידאוים ועוד. שתפו לזיכוי הרבים צו השעה: אהבה / החלק היומי, פרשת עקב / סיון רהב-מאיר: השורש "אהב" מופיע בתורה 42 פעמים, מתוכן 23
בתחילת פרשתנו עקב כתוב "והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". והקשה הכלי יקר "הלא השבועה לא היתה על תנאי, ואף אם לא
בתחילת פרשתנו עקב נאמר "והיה עקב תשמעון" (ריש פרשתנו), ודרשו על כך רז"ל (תנחומא כאן) שבתיבת "עקב" מרומז שישראל שומעים ל"מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן אלא משליכין אותן תחת עקביהן". ויש לבאר זה בעבודת
בפרשתנו עקב כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא
הבעל-שם-טוב היה אומר: גוף עלוב, תמה אני עליך שאין אתה מתפורר מאימת בוראך…
מוזרים הם בני-האדם: יראת שמים, שהיא בידיהם, הם עומדים ומתפללים עליה ומבקשים אותה מאת הקב"ה, ולעומת זאת פרנסה, שכל-כולה בידי שמים, אנשים מדמים בנפשם שהיא באה על- ידי כוחם ועוצם ידם. רבי חנוך מאלכסנדר
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך" צריכים לזכור את ה' לא רק בשעת רעב ודחק, אלא גם בזמן שובע. גם בשעה שאדם אוכל ושבע – צריך הוא לברך את ה' ולהודות לו על כל הטוב. ננר
"וברך פרי בטנך" פעמיים נאמר בתורה "וברך": "וברך את לחמך" שמות כג,כה, ו"ברך פרי בטנך", האמור כאן. כי יחד עם ברכת פרי-בטן באה גם ברכת הלחם, ברכת הפרנסה. אור פני משה
"והיה עקב תשמעון" אם בני ישראל ישמעו בקול ה' וילכו בדרכיו; דבר זה יביא שמחה גדולה במרום. אורח לחיים
התפילה – "מאורות" לכל המצוות בפרשתנו נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה). והנה, בנוגע למצוות התפילה מצינו שישנם האומרים שתפלה היא
מתי לחשוב על חינוך הילדים? – תמיד! בפרשתנו עקב כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת
מדוע אומרים תחנון אחרי שמונה עשרה? בפרשתנו עקב נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה). והנה, בנוגע לאמירת תחנון ידועה הקושיא, מדוע
ב"ה ממתק לשבת פרשת עקב התשע"ה לפני כ13 שנים נרצח העיתונאי דניאל פרל הי"ד על ידי טרוריסטים מוסלמים שערפו את ראשו, המילים האחרונות שאמר לפני הירצחו היו "אבי יהודי, אמי יהודייה, אני יהודי…" את המילים הללו
איך דיבורו של אדם יעשה מעשה? בפרשתנו עקב כתוב "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו" (יא, כב), שנצטווינו ללכת בדרכי המקום. והנה מצינו שדיבורו של הקב"ה עושה מעשה, שבדיבורו בלבד ברא את העולם. ומכיון שעלינו ללכת "בכל
לקיים את המשפטים בבחינת "עקב" בתחילת פרשתנו עקב כתוב "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה גו'". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שיש כמה סוגים במצוות. והמצוות הנקראים בשם "משפטים" הם המצוות שיש להם
"עקב" שברגל הגורם ל"עקב" ואחרית הימים בפירוש תיבת "עקב" שבתחילת פרשתנו "והיה עקב תשמעון" – מצינו ב' פירושים: א. "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון" (רש"י). ב. עקב מלשון אחרית (רמב"ן, אבן עזרא)‑ המוסב על
"וברך פרי בטנך" (פרשת עקב: ז,יג) פעמיים נאמר בתורה "וברך": "וברך את לחמך" (שמות כג,כה), ו"ברך פרי בטנך", האמור כאן. כי יחד עם ברכת פרי-בטן באה גם ברכת הלחם, ברכת הפרנסה. -אור פני משה מתוך עלון שיחת השבוע http://chabad-il.org/sh/401-500/sh500.htm
"והיה עקב תשמעון" "והיה" הוא לשון שמחה. וכך יש לפרש את הפסוק: "והיה" – שמחה תהיה בשמים, "עקב" – בימי עקבתא דמשיחא, כאשר בני-ישראל יתנסו בניסיונות מרים, וקשה יהיה לשמור את תורת ה' ומצוותיו, ובכל-זאת "תשמעון"
ב"ה טור לפרשת עקב כותרת: מזוזה זה לא קמיע "מדוע אני סובל מגניבות חוזרות ונשנות, ואילו אצלך שקט ורגוע?", פנה הגוי בשאלה לשכנו היהודי. "אצלי, בפתח הבית קבועה מזוזה. היא שומרת ומגינה עלינו", השיב היהודי. "אם כן,