עקב

ב"ה ממתק לשבת פרשת עקב תשע״ח 2018 מספרים על יהודי שיום אחד הגיע אליו שכנו שלא היה יהודי ושאל אותו איך זה שאצלך בבית אין גנבים ואצלי כל הזמן פורצים גנבים, ענה לו היהודי "לנו יש מזוזה ששומרת לנו על הבית" ביקש השכן מהיהודי שיתן לו מזוזה ואכן היהודי נתן לו, עבר חודש והשכן הגוי מגע ליהודי ומחזיר לו את המזוזה, שואל היהודי "מה קרה זה לא עבד?" והשכן עונה זה דווקא כן עבד, הפסיקו לגנוב אצלי אבל מאותו יום ששמתי את המזוזה לא מפסיקים הקבצנים לדפוק על דלת ביתי, אני כבר מעדיף את הגנבים. * בפרשת השבוע מופיעה מצוות המזוזה ״וכתבתם על מזוזות ביתיך ובשעריך״, הגמרא מספרת על רבי יהודה הנשיא שיום אחד ארטבן מלך פרס נתן לו מתנה יקרה מאוד…

בתחילת פרשתנו עקב כתוב "והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". והקשה הכלי יקר "הלא השבועה לא היתה על תנאי, ואף אם לא יהיו זוכים וכי בעבור זה לא יקיים ה' את השבועה", ועל דרך זה יש להקשות בנוגע ל"ברית" ו"חסד", שהרי "חסד" מורה על השפעה לכל, גם לאלו שאינם ראויים, ואם כן, איך מתנה הכתוב את שמירת ה"חסד" בשמירת המשפטים. וכן בנוגע ל"ברית" יש להקשות, איך שייך להתנות שמירת "ברית" במשהו, הרי כל עיקר "כריתת ברית" הוא שלעולם תישמר הברית ושום סיבה בעולם אינו יכול לבטלה? ויש לומר הביאור בזה: כאשר נותנים לאדם מתנת חינם, שהאדם לא עמל להיות ראוי לקבלו, הרי זה נקרא "נהמא דכסופא" - "לחם…

בתחילת פרשתנו עקב נאמר "והיה עקב תשמעון" (ריש פרשתנו), ודרשו על כך רז"ל (תנחומא כאן) שבתיבת "עקב" מרומז שישראל שומעים ל"מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן אלא משליכין אותן תחת עקביהן". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ב"משליכין אותן תחת עקביהן" אין הכוונה לאלו שאינו מקיימים המצוות הקלות ח"ו, אלא באלו שמסכימים לקיום המצות הקלות, רק ש"משליכים" את זמן קיומן ללאחר זמן עד לאחר ה"עקב". טוענים הם שעבודת השי"ת חייבת להיעשות בסדר מסודר, ועל כן בתחילת העבודה יש לדאוג ולהבטיח קיומן של "מצוות חמורות" שהם ראשית ו"ראש" בעלייתו הרוחנית של האדם, ורק לאחר שעומד איתן במצוות אלו, יכול להשתדל גם בקיום מצוות שאינן חמורות ביותר אך סמוכות ל"ראש", ובוודאי שבשלב זה אינו חושב עדיין על מצוות "קלות" ועד למצוות שנחשבות ל"עקב"…

בפרשתנו עקב  כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ש"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" מוסב על "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", והיינו שעל האדם להיות שקוע בחינוך ילדיו בכל עת ושעה. ומכאן, שאל יאמר האדם שדי לו במה שזמן מסויים ביום חושב הוא אודות חינוך ילדיו או ילדי ישראל שהשפעתו עליהם, אלא המחשבה אודות חינוך הילדים צריכה להיות כל הזמן החל מ"בשבתך בביתך", ואפילו כאשר הולך בדרך ועוסק בעניניו שלו ‑ "בלכתך בדרך" אסור לו לשכוח מ"ולמדתם אותם את בניכם". וגם כאשר עייף מעבודתו במשך היום והולך לנוח, הנה כאשר…

התפילה – "מאורות" לכל המצוות בפרשתנו נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה). והנה, בנוגע למצוות התפילה מצינו שישנם האומרים שתפלה היא מדרבנן (ראה רמב"ן בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ה), ואפילו האומרים שהיא מן התורה (ראה רמב"ם ריש הל' תפלה, וראה כס"מ שם), הנה גם לדעתם התפלה ג' פעמים בכל יום היא מדרבנן (ראה סהמ"צ להצ"צ שרש מצות התפלה בתחילתה). ולכאורה צריך ביאור, הרי התפלה היא מוכרחת ביותר, ועד שרבינו הזקן נ"ע כותב ש"האומרים תפלה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם" (אג"ק שלו ח"א ס"ע לג ואילך). ואיך שייך לומר שהתפלה ג' פעמים ביום אינה מן התורה? ויובן זה בהקדים מה שכתב הרמב"ם בספר המצוות בהשרשים "שאין ראוי למנות הציוויים…

מתי לחשוב על חינוך הילדים? – תמיד! בפרשתנו  עקב כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ש"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" רומז על "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", והיינו שעל האדם להיות שקוע בחינוך ילדיו בכל עת ושעה. ומכאן, שאל יאמר האדם שדי לו במה שזמן מסויים ביום חושב הוא אודות חינוך ילדיו או ילדי ישראל שהשפעתו עליהם, אלא המחשבה אודות חינוך הילדים צריכה להיות כל הזמן החל מ"בשבתך בביתך", ואפילו כאשר הולך בדרך ועוסק בעניניו שלו ‑ "בלכתך בדרך" אסור לו לשכוח מ"ולמדתם אותם את בניכם". וגם כאשר עייף…

מדוע אומרים תחנון אחרי שמונה עשרה? בפרשתנו עקב נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה). והנה, בנוגע לאמירת תחנון ידועה הקושיא, מדוע אמירת התחנון היא לאחרי שמונה עשרה, דלכאורה הי' מתאים יותר לאמרה קודם? ויש לומר הביאור בזה: לפעמים יתכן מצב, ש"דרך איש ישר בעיניו" (משלי כא, ב), דלמרות שהנהגתו אינה "ישרה" כל כך, אך "בעיניו" הוא אינה רואה את החסרונות שלו. יתר על כן, לפעמים האמת היא שאין לאדם חסרונות, להיות עבודתו את השי"ת בתכלית השלימות, אך כאשר אדם עולה בעבודתו מחיל אל חיל, אזי מבין הוא שמדריגתו בעבודת ה' שאחז בה קודם אינה "שלימה", ויש בה "חסרון", שהרי רואה הוא שאפשר לעלות למעלות יותר גבוהות מזה,…

https://www.youtube.com/watch?v=ZoUxzNBkAyE ב"ה ממתק לשבת פרשת עקב התשע"ה לפני כ13 שנים נרצח העיתונאי דניאל פרל הי"ד על ידי טרוריסטים מוסלמים שערפו את ראשו, המילים האחרונות שאמר לפני הירצחו היו "אבי יהודי, אמי יהודייה, אני יהודי..." את המילים הללו ביקש ראש עיריית ניו יורק לשעבר, אד קוץ', לחקוק על מצבת קברו ולהוסיף גם את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". גם דניאל פרל וגם אד קוץ' לא היו אנשים דתיים ובכל זאת אלו המשפטים שהם בחרו להשאיר, מאיפה זה מגיע להם? *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הפנייה של משה רבנו לעם ישראל "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה..." מה מבקשים מכם בסך הכל רק יראת השם, שואלת הגמרא האם יראה היא דבר שניתן להגיע אליו כל כך בקלות, שמשה אומר…

איך דיבורו של אדם יעשה מעשה? בפרשתנו  עקב כתוב "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו" (יא, כב), שנצטווינו ללכת בדרכי המקום. והנה מצינו שדיבורו של הקב"ה עושה מעשה, שבדיבורו בלבד ברא את העולם. ומכיון שעלינו ללכת "בכל דרכיו", יש ללמוד מזה, שגם האדם צריך להשתדל שדבוריו יעשו מעשה. ותלוי הדבר באדם המדבר, ובשני פרטים: א. יש לדבר בדברים היוצאים מן הלב, שאזי נכנסים ללב השומע ופועלים פעולתם, כפתגם הידוע. ב. צריך שיהא בו יראת שמים, כמאמר חז"ל (ברכות ו, ב) "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים". ואז גם דבורו של אדם ‑ יעשה מעשה. (ע"פ אגרות קודש חט"ו אגרת ה'תכט) לזכות הילד  אליעזר ליפמאן שי' בן הרה"ת מאיר שלום וזוגתו מרת נחמה מינדל שיחיו דובראווסקי לרגל הולדתו בשעומ"צ יום כ"ג תמוז…

לקיים את המשפטים בבחינת "עקב" בתחילת פרשתנו עקב  כתוב "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה גו'". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שיש כמה סוגים במצוות. והמצוות הנקראים בשם "משפטים" הם המצוות שיש להם טעם, ושכל האדם יכול להבינם ולהשיגם. והנה מבואר בספרי חסידות, שעקבו של אדם מורה על ענין הקבלת עול, שהרי העקב אינו מרגיש או מבין מאומה, ועושה את כל אשר יורהו הראש או הלב, וגם למים רותחים יכנס העקב אף שנכווה על ידי כך. ועל פי זה יש לפרש את הפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים". שנרמז בזה, שאפילו מצוות שיש עליהם טעם, על האדם לקיימם בקבלת עול מלכות שמים מחמת שזהו רצון ה' ולא מצד הטעם בלבד. כי באם יסמוך האדם רק על שכלו, אזי מי…

"עקב" שברגל הגורם ל"עקב" ואחרית הימים בפירוש תיבת "עקב" שבתחילת פרשתנו "והיה עקב תשמעון" - מצינו ב' פירושים: א. "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון" (רש"י). ב. עקב מלשון אחרית (רמב"ן, אבן עזרא)‑ המוסב על השכר שיקבלו ישראל באחרית הימים. ויש לבאר ששני פירושים אלו קשורים זה לזה: כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע מבאר בלקוטי תורה (נצבים מה, א) שדווקא ע"י זיכוך והעלאת הדברים הכי תחתונים, זוכים להגיע למדריגות הכי נעלות. וכמשל כף המאזנים, ששוקלים בכף אחת ונותנים משא בכף השניה, שככל שהכף שבה שוקלין יורדת למטה יותר, הגבהת המשא שבכף השניה היא למעלה יותר. ועל פי זה מובן שכדי להגיע לשכר הנעלה שיהיה באחרית הימים (שזהו פירוש הב' ב"עקב" ‑ מלשון אחרית, כנ"ל), על האדם לעבוד דווקא ב"מצוות קלות שאדם דש…

ב"ה טור לפרשת עקב  כותרת: מזוזה זה לא קמיע "מדוע אני סובל מגניבות חוזרות ונשנות, ואילו אצלך שקט ורגוע?", פנה הגוי בשאלה לשכנו היהודי. "אצלי, בפתח הבית קבועה מזוזה. היא שומרת ומגינה עלינו", השיב היהודי. "אם כן, שים גם אצלי מזוזה", ביקש השכן. ואכן, גם בביתו הותקנה מזוזה. כעבור חודש שוב הופיע הגוי בביתו של היהודי, והפעם בפיו בקשה חד משמעית להוריד את המזוזה מפתח ביתו. "מה קרה, האם עדיין יש גניבות בביתך?", שאל היהודי בפליאה. "לא", ענה השכן, "הגניבות אומנם פסקו. אבל מאז ששמתי מזוזה, כמעט כל רבע שעה דופק בדלת איזה 'שנורר' יהודי ומבקש צדקה"... הבדיחה הזו כנראה לא התרחשה במציאות, אבל סיפור דומה התרחש במציאות. התלמוד מספר על ארטבן, מלך פרס, ששלח מתנה יקרה לרבי יהודה הנשיא. בתגובה, שלח לו…