התעלות תמידית בעבודת ה' | פרשת מסעי | פנינה יומית

במ"ב (42) מסעות נסעו בני ישראל ממצרים, כמסופר בתחילת פרשתנו: מסעי  "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" וגו'. וכבר תמהו בזה (לקוטי תורה פרשתנו פח, ג), שמכך שנקט הכתוב לשון "מסעי" הכולל כל המסעות, משמע שבכל אחד מאותם מ"ב מסעות "יצאו מארץ מצרים", ולכאורה תמוה, הלא "מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות", ומהו שנוקט הכתוב לשון רבים "מסעי בני ישראל", וממשיך אשר בכל אלו "יצאו מארץ מצרים"? ויש לבאר זה בדרך הפנימיות: "מצרים" הוא מלשון מיצר, והיינו, שמשמעותו הפנימית של מצרים היא גדר המונע ומגביל, ובעבודת האדם רומז "מצרים" על מצב שבו עבודתו היא מוגבלת במיצרים וגדרות, שמגיע רק עד דרגה מסוימת ואינו מתקדם למעלה גבוהה יותר, וצריך האדם לצאת מן המיצר אל  המרחב, ולהתקדם הלאה…

להמשך קריאה

פרשת מסעי ומלך תיאלנד

ב"ה ממתק לשבת פרשת מטות מסעי תשע"ה מסופר על מלך (תיאלנד) שראה פעם פרפר מאוד יפה והחליט שהוא רוצה שמישהו יצייר לו את הפרפר המיוחד הזה אבל שהציור יהיה ממש חי והבטיח פרס גדול למי שיצייר ציור שימצא חן בעיניו אבל אם יצייר והציור לא ימצא חן בעיניו יוצא להורג, הסתובבו עבדי המלך וחיפשו צייר שיסכים אבל אף אחד לא הסכים, כולם חששו שהציור לא ימצא חן בעיני המלך, יום אחד הגיע אל המלך צייר בעל שם עולמי ואמר למלך "אני יכול לצייר את הפרפר, אבל ייקח לי שנה" המלך הסכים, לקראת סיום השנה ביקש הצייר עוד שנה ובלית ברירה הסכים המלך, *** אחרי שנתיים המלך מחכה בהתרגשות לראות את הציור, הצייר לוקח דף ותוך שלוש דקות מצייר ציור מדהים ומדויק של…

להמשך קריאה

פרשת מסעי ומסעות החיים

מסעי החיים פרשת מסעי, הפרשה האחרונה של ספר במדבר, נפתחת במילים: "אלה מסעי בני ישראל". ואז התורה מפרטת את המקומות שבהם חנו בני ישראל במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר. וכיון שהתורה מציינת שמות החניות, מדוע לא נפתחת הפרשה במילים: "אלה חניות בני ישראל"? אלא שבכך מבקשת התורה לסמל לאדם את דרך החיים הרצויה – עליו להיות כל הזמן ב'מסע', בתנועה מתמדת של עליה והתקדמות. ובעומק יותר גם החניות כאשר נראה להאדם שהוא עומד במקום, ברגע שיבין ויפנים כי זו רק חנייה וגם היא חלק מהמסע הרי בידיעה זו הוא כבר מתחיל להתקדם ולצאת מהמצב התקוע כביכול. נסיעה טובה ובטוחה... מעובד מתוך "שולחן שבת", שיחות הרבי מליובאוויטש.

להמשך קריאה

פרשת מסעי וענני הכבוד

העננים שהקיפו את כל ישראל – בזכות אוהב כל ישראל אודות מיתת אהרן נאמר בפרשתנו(לג, לח-מ): "ויעל אהרן גו' וימת שם גו' וישמע הכנעני גו'". ומפרש רש"י שהכנעני שמע על מיתת אהרן ועל כך שנסתלקו ענני הכבוד. והנה, מבואר במדרשי חז"ל שענני הכבוד היו בזכותו של אהרן, הבאר הייתה בזכות מרים, והמן – בזכות משה. ויש לבאר את הקשר בין ענני הכבוד לאהרן הכהן דווקא: במן היו חילוקים בין איש לרעהו – מ"לחם" ועד "דכו במדכה וגו'" (בהעלותך יא, ח) – שאצל צדיקים היה המן מוכן, ואצל רשעים היה באופן אחר (ראה יומא עה, א). גם מי הבאר התחלקו לכל אחד ואחד מבני ישראל בפני עצמו. זה בנוסף להתחלקות ש"כל נשיא ונשיא . . נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו, ומי הבאר…

להמשך קריאה

אהרון הכהן בפרשת מסעי מדוע?

מדוע נכתבו פרטי מיתת אהרן בפ' מסעי? ידועים דברי השל"ה הקדוש ש"בוודאי גלגול המועדים של כל השנה . . הן מועדי דרבנן או תעניות וט' באב, בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן" (חלק תושב"כ ר"פ וישב). והיינו, שיש קשר בין תקופות השנה לפרשיות התורה שקוראים בהן. ויתירה מזו כתב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש נ"ע, בנוגע לפרשת ניצבים, ש"הסדרה נכתבה בעניין שתהיה נקראת לפני ראש השנה" (אור התורה ר"פ נצבים). והיינו, שלו זו בלבד שיש קשר בין ה"סדרה" לזמן, אלא שה"סדרה" נכתבה באופן מסוים שיתאים לזמן. ובפרשתנו מצינו דוגמא בולטת לדבר זה: מיתת אהרן נזכרת בכתוב לראשונה בפרשת חוקת (כ, כג). ובפרשתנו היא מובאת לכאורה רק אגב מסעות בני ישראל. אולם מצינו שדווקא בפרשתנו נכתבו כמה וכמה פרטים עיקריים בנוגע למיתת…

להמשך קריאה

וידיאו 3 דקות פרשת מטות מסעי

https://www.youtube.com/watch?v=1pe1WfvCA4A&feature=youtu.be פרשת מטות מסעי: כמה זה טוב? לגימת חסידות 2 הרב שרגא זלמנוב 3 וחצי דקות על פרשת מטות מסעי באור החסידות. ופירוש הבעל שם לפרשת מסעי.

להמשך קריאה

בין המצרים ופרשת מסעי

הלאה אל המרחב!! "אלה מסעות בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" (במדבר לג', א'). פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בספר במדבר ובה מתוארים מ"ב (42) המסעות שעברו בנ"י מאז יציאת מצרים. מהפסוק משתמע כאילו כל 42 המסעות היו חלק מהיציאה ממצרים, והרי ידוע כי היציאה ממצרים הייתה רק במסע אחד!? בכך רומזת לנו התורה כי ה"יציאה ממצרים"- מהמיצרים והמגבלות של כל אחד ואחד, איננה יציאה חד פעמית, כי אם תהליך מתמשך. היציאה מן ה"מיצר" אל ה"מרחב" הינה יחסית. מצב רוחני שנחשב "מרחב" לגבי ה"מיצר" של אתמול, הוא כבר "מיצר" לעומת ה"מרחב" שנדרש מן האדם היום. אנו נדרשים בכל יום מחדש לצאת מ"מצרים" של דפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו, אל מרחב רוחני חדש, מעבר למגבלות של עצמנו! שנזכה השבוע כל יום לצאת למרחב חדש…

להמשך קריאה

פרשת מסעי: מסע החיים

טור מסעי : כותרת: מסע החיים האם אנו יכולים לצפות ולתכנן לאן יוביל אותנו מסע החיים? חייו של כל אדם עוברים בצמתים שונים ויד ההשגחה מזמנת אותו למקום בו עליו למלא את לשליחותו. פרשת השבוע, המתעדת את המסע הכללי של עם ישראל במדבר, יכולה ללמד אותנו הרבה על המסע האישי של כל אחד מאיתנו. כל אדם, ובפרט כל יהודי, הגיע לעולם כדי למלא בו תפקיד. יש תפקיד כללי המלווה כל יהודי – "אני נבראתי לשמש את קוני". על כל אחד מוטל למלא את רצון ה', בכל מקום ובכל סיטואציה אליה הוא מזדמן. לא פעם אדם עולה על קו אוטובוס או נאלץ לנחות בנחיתת חרום, והוא מוצא את עצמו 'תקוע' במקום כלשהו. אולם, מסתבר כי הקב"ה סובב את כל המאורעות כדי שיגיע לאותו…

להמשך קריאה

פרשת מסעי והקידמה

טור לפרשת מסעי לעולם אל תנוח! במאתיים שנה האחרונות, מילת המפתח היא: קידמה. הטכנולוגיה מתפתחת ללא הרף, ומה שהוגדר אתמול כפריצת דרך, הופך היום למיושן. העולם מתקדם בצעדי ענק, ומה עם היהדות, האם היא נשארת מאחור? לעיתים, הדת נתפסת כפרימיטיבית ושמרנית. גם בפרקי אבות נאמר "איזהו עשיר – השמח בחלקו", ומכך אפשר להבין כי יש להסתפק בקיים. לכאורה, התורה אינה נותנת מקום להתקדמות והתחדשות. אולם, החסידות מסבירה כי רק בתחומים חומריים יש לאדם לשמוח בחלקו. במישור הרוחני, לעומת זאת, יש להביט למעלה ולעולם לא להסתפק בקיים. התורה מעודדת התקדמות אינסופית, מבלי להתפשר על הערכים הבסיסיים. מסר זה מודגש בשם הפרשה – "מסעי". על פניו, הפרשה עוסקת בתחנות בהם עברו בני ישראל במדבר. עם זאת, במקום לכתוב "אלה תחנות בני ישראל", התורה בוחרת להדגיש…

להמשך קריאה

פרשת מטות: נדרים וסייגים

פרשת מטות שמור מרחק  נהג המכונית הירוקה הסתחרר לרגע ואיבד שליטה על ההגה. הוא ניסה לבלום, אך היה זה מאוחר מדאי, ורכבו פגע בעוצמה ברכב שלפניו. הנהג, שהיה ללא חגורה, עף החוצה בתנופה. אם רק היה שומר מרחק, התמונה יכלה להראות אחרת לגמרי... שמירת מרחק איננה רק אמצעי בטיחות בכביש. גם במסלול החיים עלינו לצלוח מהמורות ולהישמר מפגיעה. לשם כך, חשוב לרסן את עצמנו ולמנוע, מבעוד מועד, כניסה לדרך חתחתים מסוכנת. המקור לרעיון שמירת המרחק מופיע, איך לא, בפרשת השבוע. פרשת מטות מפרטת את הדינים הכרוכים בנדרים וסייגים שאדם מקבל על עצמו. מטרת הנדר היא להרחיק את האדם ממצבי ביניים בהם הוא עלול להיכשל. עיון במקורות מעלה גישות סותרות בשאלה האם קבלת נדר הינה דבר רצוי. שאלה דומה קיימת גם במישור הציבורי –…

להמשך קריאה