ממתק לשבת פרשת מטות תשע"ו 2016

רפאל היה איש עסקים מצליח בקנה מידה עולמי, לרפאל היה ילד בן שבע בשם מוישי, יום אחד מוישי מצלצל לאביו באמצע יום העבודה ושואל "אבא כמה אתה מרוויח לשעה" האבא, שהיה באמצע עסקה, הגיב "אתה מפריע לי בבקשה אל תצלצל אלי בשעות העבודה", מוישי מחשב מתי אבא מסיים את העבודה וכשאבא ברכב הוא מצלצל ושואל שוב "אבא כמה אתה מרוויח לשעה", רפאל גוער בו "מוישי אני באמצע שיחה בטלפון השני אל תפריע לי", רפאל מגיע הביתה ומושי מיד פונה אליו "אבא כמה אתה מרוויח לשעה?" רפאל מאבד את הסבלנות וצועק על מוישי "אולי תפסיק להטריד אותי כל היום, מה זה משנה לך כמה אני מרוויח" מוישי הולך לחדר עם פנים נפולות, רפאל קצת מרגיש לא נעים הוא הולך לחדר של מוישי ואומר…

להמשך קריאה

אכילת לחם רוחני גורם לרצות להיות אדם רוחני | פרשת מטות פנינה יומית

כתוב בפרשתנו מטות  "ומקנה רב הי' לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד" (לב, א). והקשה ה'תפארת יהונתן' (להג"ר יהונתן אייבשיץ) ״יש לתת טעם למה דווקא לשני שבטים הללו היה מקנה רב״? ומתרץ ש״שני השבטים הללו חיבבו את המן ולכך מקנה רב היה להם מאשר הביאו ממצרים מה שאין כן שאר השבטים ששחטו הבהמות ולא חיבבו את המן לאכלו בכל פעם״. ויש לומר, שזה שחיבת המן גרמה לכך שלא רצו ליכנס לארץ ישראל לא היתה רק מפני שחיבתם למן גרמה ל"מקנה רב" אלא היה בזה גם ענין עמוק יותר: כל מאכל גשמי יש לו רק טעם אחד ולכל היותר כמה טעמים, אך במן מצינו (יומא עה, א) ״המן . . מוצאין בו כמה טעמים״ ויתירה מזו כתוב שם ״המן מתהפך לכמה טעמים״, שהיו…

להמשך קריאה

פנינה יומית לפרשת מטות | כבודן של ישראל וכבודו של הקב"ה

בפרשתנו מטות כתוב "וידבר ה' אל משה גו' נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים גו' וידבר משה אל העם גו' לתת נקמת ה' במדין " (לא, א-ג). ונמצא, שבדברי הקב"ה נקרא מלחמת מדין "נקמת בני ישראל", אך בדברי משה לישראל נקראה המלחמה "נקמת ה'". ומבאר אאמו"ר [הגה"ק ר' לוי יצחק נ"ע] "כי הקב"ה חפץ ומדקדק על כבודן של ישראל יותר מכבודו . . ומשה בהיפך, מדקדק על כבודו של הקב"ה יותר מכבודן של ישראל" (לקוטי לוי יצחק לזוהר פ' שלח עמ' שעז). ויש לבאר דבריו: במזימותיהם של אנשי מדין נגד עם ישראל מצינו שני דברים: א. הם רצו להלחם ולהרוג את ישראל. ב. בלעם יעץ להם להלחם עם ישראל על ידי "זימה", כי "אלקיהם של אלו שונא זימה כו'" (רש"י ד"ה בדבר…

להמשך קריאה

מה ההבדל בין הפרה להתרה של נדר במובן הרוחני | פנינה יומית פרשת מטות

בין הפרת נדר להתרת נדר בענין ביטול הנדרים מצינו שני אופנים: א. הפרת נדר על ידי האב והבעל. ב. התרת הנדר על ידי החכם. ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: בתוכן ענין הנדרים, שאדם אוסר על עצמו דבר המותר לו, מצינו בספרים כמה אופנים: מי שנמצא בדרגא נמוכה בעבודת ה' זקוק לפרוש את עצמו מדברים המותרים, כי מצד זה שנמשך הוא אחרי מותרות הרי הוא יורד למטה בדרגתו, ולכן צריך הוא להתחזק בעבודת ה' על ידי שידור נדר, ויפרוש עצמו מדברים המותרים. ועל זה אמרו חז"ל "נדרים סייג לפרישות" (אבות פ"ג מי"ג). אך מי שאינו נמשך אחרי מותרות, אינו זקוק לנדר לפרוש מהן, אלא עושה כן גם בלי זה. ועל זה כתב הרמב"ם (הל' נדרים פי"ג הכ"ג) ש"לא ירבה אדם בנדרי איסור…

להמשך קריאה

פרשת מטות | פנינה יומית | הפרת נדרים ביחיד מומחה, למה?

תפקיד ה"מומחה" להפר הנדרים ולא לקיימם בתחילת פרשתנו מטות  נאמר "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר", ופירש רש"י "חלק כבוד לנשיאים כו', ומה ראה לאומרה כאן, למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש לעיין, מדוע למד מזה ש"חלק כבוד לנשיאים" דין מיוחד ב"הפרת נדרים", הרי אפשר להיות שבא ללמד דין מיוחד אצל מומחה – בקיום הנדרים? ויש לבאר בזה על דרך הדרש: שנינו בפרקי אבות (פ"ג מי"ג) "נדרים סייג לפרישות", שהפרישה מעניני עולם הזה, הנהגה רצויה היא. ולכאורה הרי בירושלמי מובא לגבי נדרים (נדרים פ"ט ה"א): "לא דייך מה שאסרה עליך תורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"? ומבואר בזה (ראה לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1076) שהדבר תלוי בדרגת האדם: כאשר יש לאדם חלישות בעבודתו לקונו, אזי "נדרים סייג…

להמשך קריאה

להוסיף באור ולפרוש מגשמיות | פרשת מטות פנינה יומית

בנדרים, שדיניהם נתפרשו בפרשתנו מטות, מצינו שכאשר אדם אוסר דבר על עצמו בנדר הנה הדבר הנדור נאסר עליו מצד שחל על זה קדושת קרבן, וכלשון הרגיל בנדרים "קונם בשר זה עלי" – ש"קונם" הוא לשון קרבן, כלשון הגמ' "קונמות קדושת הגוף נינהו" (כתובות נט, רע"ב), וכן הוא גם בשאר לשונות של נדר (ראה שו"ע יו"ד סר"ד ס"א. משנה למלך ריש הל' נדרים, ועוד). ויש ללמוד מזה בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "נדרים סייג לפרישות" (אבות פ"ג מי"ג). ומבואר בזה (ראה לקו"ש ח"ד עמ' 1076. ועוד), שכאשר אדם לא הגיע עדיין לעבודה נעלית בעבודת ה', זקוק הוא לפרוש גם מדברים המותרים, כי מצד פחיתות ערכו, שייך הדבר שגם דברים המותרים יכולים לגרום אצלו ירידה בעבודת ה', ולכן עליו לפרוש מהם בנדרים. אך על…

להמשך קריאה

פרשת מטות – ערי המקלט

ערי-המקלט ו"שש המצוות" מצילים מיד "גואל הדם" בפרשתנו (לה, יא-יג) נצטווינו "והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם . . שש ערי מקלט". והנה, ב"ספר החינוך" כותב, שהסימן לשש המצוות התמידיות הוא שש ערי המקלט. וצריך להבין מהי השייכות בין שש מצוות אלו, שהן מצוות נעלות ביותר (אמונה בה', אהבת ה' וכו'), ל"ערי מקלט" שנועדו להגן על "מכה נפש בשגגה"? הביאור בזה: שש המצוות התמידיות שזמן חיובן הוא תמידי, תפקידן לעזור לאדם ולסייע בידו להתגבר על ה"יצר לב האדם" שהוא "רע מנעוריו", ועומד עליו תמיד להחטיאו. והנה במדרשים (ילקוט ראובני שופטים (יט, ד) בשם מדרש, ועוד) כינו את היצר הלזה "גואל אדם", וכמאמר חז"ל (ב"ב טז, ב) "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות". ונמצא שתפקידן של השש מצוות הוא כתפקיד…

להמשך קריאה

פרשת מטות והנקמה

מלחמת מדין – משום כבודן של ישראל ומשום כבודו של הקב"ה בפרשתנו (לא, א-ג): "וידבר ה' אל משה גו' נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים גו' וידבר משה אל העם גו' לתת נקמת ה' במדין". ונמצא, שבדברי הקב"ה נקראת מלחמת מדין "נקמת בני ישראל", ובדברי משה לישראל – "נקמת ה'". ומבאר אאמו"ר [הגה"ק ר' לוי יצחק נ"ע] ש"הקב"ה חפץ ומדקדק על כבודן של ישראל יותר מכבודו . . ומשה בהיפך, מדקדק על כבודו של הקב"ה יותר מכבודן של ישראל" ("לקוטי לוי יצחק" לזהר פ' שלח עמ' שעז). ויש לבאר דבריו: שני פרטים מצינו במזימת אנשי מדין נגד עם ישראל: (א) עצם הרצון להלחם ולהרוג את ישראל. ב. עצת בלעם לעשות זאת ע"י "זימה" כי "אלקיהם של אלו שונא זימה" (רש"י ד"ה בדבר…

להמשך קריאה

מה ההבדל בין שבט למטה? – פרשת מטות

קח תרמיל קח מקל  בפרשת השבוע נקראים שבטי ישראל בשם 'מטות'. "וידבר משה אל ראשי המטות" (מדבר, ל,ב). 'שבט' ו'מטה', הם שניהם שמות לענפי האילן. ה'שבט' הוא ענף רך (המחובר עדיין לאילן), ואילו ה'מטה' הוא מקל חזק וקשה, העשוי מענף שכבר נכרת. מסביר הרבי מליובאוויטש כי השם 'שבט' מתייחס לנשמה כפי שהייתה קודם ירידתה לעולם הזה, קודם התלבשותה בגוף גשמי. בהיותה שרויה בעולם רוחני נאצל ובדביקות מוחלטת עם הקב"ה. אך לאחר שהנשמה יורדת להתלבש בגוף בעולם הזה, אזי היא בבחינת 'מטה'. כאן אין היא מרגישה בגלוי את חיבורה עם מקורה האלוקי כיון שהגוף החומרי והיצרים נלחמים בהרגשה זו. אולם, אף על פי ש'שבט' הוא מקל המחובר לאילן, הרי הוא ענף רך וחלש, ואילו 'המטה' הוא מקל חזק ונוקשה. וזו משמעות הירידה של…

להמשך קריאה

פרשת מטות ונדרים

נשיא ישראל מפר את הצורך בנדרים בתחילת פרשתנו מטות: "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר". וברש"י: "חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחילה כו', ומה ראה לאומרה כאן, לימד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש לבאר, על דרך הדרש, את הטעם לכך שמכך ש"חלק כבוד לנשיאים" בפרשת נדרים, למדים דין בהפרת נדרים דייקא, ולא בקיום נדרים: שנינו באבות (פ"ג מי"ג)"נדרים סייג לפרישות". כלומר, שהפרישה מענייני עולם הזה, הנהגה רצויה היא, והדרך להנהגה טובה זו, היא ע"י נדרים. אולם לאידך איתא בירושלמי (נדרים פ"ט ה"א) גבי נדרים ושלילתם: "לא דייך מה שאסרה עליך תורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"?! אלא שהדבר תלוי בדרגת האדם: כאשר יש לאדם חלישות בעבודתו לקונו, אזי "נדרים סייג לפרישות". עליו לפרוש ולסייג עצמו מענייני העולם,…

להמשך קריאה

פרשת מטות: נדרים וסייגים

פרשת מטות שמור מרחק  נהג המכונית הירוקה הסתחרר לרגע ואיבד שליטה על ההגה. הוא ניסה לבלום, אך היה זה מאוחר מדאי, ורכבו פגע בעוצמה ברכב שלפניו. הנהג, שהיה ללא חגורה, עף החוצה בתנופה. אם רק היה שומר מרחק, התמונה יכלה להראות אחרת לגמרי... שמירת מרחק איננה רק אמצעי בטיחות בכביש. גם במסלול החיים עלינו לצלוח מהמורות ולהישמר מפגיעה. לשם כך, חשוב לרסן את עצמנו ולמנוע, מבעוד מועד, כניסה לדרך חתחתים מסוכנת. המקור לרעיון שמירת המרחק מופיע, איך לא, בפרשת השבוע. פרשת מטות מפרטת את הדינים הכרוכים בנדרים וסייגים שאדם מקבל על עצמו. מטרת הנדר היא להרחיק את האדם ממצבי ביניים בהם הוא עלול להיכשל. עיון במקורות מעלה גישות סותרות בשאלה האם קבלת נדר הינה דבר רצוי. שאלה דומה קיימת גם במישור הציבורי –…

להמשך קריאה