דברי תורה קצרים לפרשת מטות מסעי – תמונות וידיאוים חומר כתוב ועוד

ממתק לשבת פרשת מטות מסעי תשע"ח 2018 ‎היה פעם חסיד שהיתה לו בעיה רפואית קשה ורצה בדחיפות לקבל ברכה מהרבי מליובאוויטש, הוא הלך לחדרו של הרבי והניח את המכתב בחריץ של הדלת, בתקוה שכשהמזכיר יגיע הוא יראה את זה ויתן לרבי, בבוקר המזכיר הגיע, פתח את הדלת ולא שם לב למכתב שנפל, הרבי שם לב, קם ממקומו, הרים את המכתב ובירך את החסיד, כששמע החסיד מה היה הרגיש לא נעים וכתב לרבי שהוא מתנצל שהטריח אותו להתכופף להרים את המכתב, ענה לו הרבי "והרי זה כל תפקידי "להרים" ובמיוחד במקומות שאחרים לא שמו לב"... * ‎פרשת מטות פותחת בדיני נדרים, אדם שנדר נדר לאסור על עצמו דבר מסויים שהיה מותר, אומרת לו התורה שהוא יכול ללכת לחכם ולבקש התרה והחכם יתיר לו…

להמשך קריאה

פרשת מסעי ומלך תיאלנד

ב"ה ממתק לשבת פרשת מטות מסעי תשע"ה מסופר על מלך (תיאלנד) שראה פעם פרפר מאוד יפה והחליט שהוא רוצה שמישהו יצייר לו את הפרפר המיוחד הזה אבל שהציור יהיה ממש חי והבטיח פרס גדול למי שיצייר ציור שימצא חן בעיניו אבל אם יצייר והציור לא ימצא חן בעיניו יוצא להורג, הסתובבו עבדי המלך וחיפשו צייר שיסכים אבל אף אחד לא הסכים, כולם חששו שהציור לא ימצא חן בעיני המלך, יום אחד הגיע אל המלך צייר בעל שם עולמי ואמר למלך "אני יכול לצייר את הפרפר, אבל ייקח לי שנה" המלך הסכים, לקראת סיום השנה ביקש הצייר עוד שנה ובלית ברירה הסכים המלך, *** אחרי שנתיים המלך מחכה בהתרגשות לראות את הציור, הצייר לוקח דף ותוך שלוש דקות מצייר ציור מדהים ומדויק של…

להמשך קריאה

פרשת מטות – ערי המקלט

ערי-המקלט ו"שש המצוות" מצילים מיד "גואל הדם" בפרשתנו (לה, יא-יג) נצטווינו "והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם . . שש ערי מקלט". והנה, ב"ספר החינוך" כותב, שהסימן לשש המצוות התמידיות הוא שש ערי המקלט. וצריך להבין מהי השייכות בין שש מצוות אלו, שהן מצוות נעלות ביותר (אמונה בה', אהבת ה' וכו'), ל"ערי מקלט" שנועדו להגן על "מכה נפש בשגגה"? הביאור בזה: שש המצוות התמידיות שזמן חיובן הוא תמידי, תפקידן לעזור לאדם ולסייע בידו להתגבר על ה"יצר לב האדם" שהוא "רע מנעוריו", ועומד עליו תמיד להחטיאו. והנה במדרשים (ילקוט ראובני שופטים (יט, ד) בשם מדרש, ועוד) כינו את היצר הלזה "גואל אדם", וכמאמר חז"ל (ב"ב טז, ב) "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות". ונמצא שתפקידן של השש מצוות הוא כתפקיד…

להמשך קריאה

פרשת מסעי וענני הכבוד

העננים שהקיפו את כל ישראל – בזכות אוהב כל ישראל אודות מיתת אהרן נאמר בפרשתנו(לג, לח-מ): "ויעל אהרן גו' וימת שם גו' וישמע הכנעני גו'". ומפרש רש"י שהכנעני שמע על מיתת אהרן ועל כך שנסתלקו ענני הכבוד. והנה, מבואר במדרשי חז"ל שענני הכבוד היו בזכותו של אהרן, הבאר הייתה בזכות מרים, והמן – בזכות משה. ויש לבאר את הקשר בין ענני הכבוד לאהרן הכהן דווקא: במן היו חילוקים בין איש לרעהו – מ"לחם" ועד "דכו במדכה וגו'" (בהעלותך יא, ח) – שאצל צדיקים היה המן מוכן, ואצל רשעים היה באופן אחר (ראה יומא עה, א). גם מי הבאר התחלקו לכל אחד ואחד מבני ישראל בפני עצמו. זה בנוסף להתחלקות ש"כל נשיא ונשיא . . נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו, ומי הבאר…

להמשך קריאה

אהרון הכהן בפרשת מסעי מדוע?

מדוע נכתבו פרטי מיתת אהרן בפ' מסעי? ידועים דברי השל"ה הקדוש ש"בוודאי גלגול המועדים של כל השנה . . הן מועדי דרבנן או תעניות וט' באב, בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן" (חלק תושב"כ ר"פ וישב). והיינו, שיש קשר בין תקופות השנה לפרשיות התורה שקוראים בהן. ויתירה מזו כתב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש נ"ע, בנוגע לפרשת ניצבים, ש"הסדרה נכתבה בעניין שתהיה נקראת לפני ראש השנה" (אור התורה ר"פ נצבים). והיינו, שלו זו בלבד שיש קשר בין ה"סדרה" לזמן, אלא שה"סדרה" נכתבה באופן מסוים שיתאים לזמן. ובפרשתנו מצינו דוגמא בולטת לדבר זה: מיתת אהרן נזכרת בכתוב לראשונה בפרשת חוקת (כ, כג). ובפרשתנו היא מובאת לכאורה רק אגב מסעות בני ישראל. אולם מצינו שדווקא בפרשתנו נכתבו כמה וכמה פרטים עיקריים בנוגע למיתת…

להמשך קריאה

וידיאו 3 דקות פרשת מטות מסעי

https://www.youtube.com/watch?v=1pe1WfvCA4A&feature=youtu.be פרשת מטות מסעי: כמה זה טוב? לגימת חסידות 2 הרב שרגא זלמנוב 3 וחצי דקות על פרשת מטות מסעי באור החסידות. ופירוש הבעל שם לפרשת מסעי.

להמשך קריאה

פרשת מטות והנקמה

מלחמת מדין – משום כבודן של ישראל ומשום כבודו של הקב"ה בפרשתנו (לא, א-ג): "וידבר ה' אל משה גו' נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים גו' וידבר משה אל העם גו' לתת נקמת ה' במדין". ונמצא, שבדברי הקב"ה נקראת מלחמת מדין "נקמת בני ישראל", ובדברי משה לישראל – "נקמת ה'". ומבאר אאמו"ר [הגה"ק ר' לוי יצחק נ"ע] ש"הקב"ה חפץ ומדקדק על כבודן של ישראל יותר מכבודו . . ומשה בהיפך, מדקדק על כבודו של הקב"ה יותר מכבודן של ישראל" ("לקוטי לוי יצחק" לזהר פ' שלח עמ' שעז). ויש לבאר דבריו: שני פרטים מצינו במזימת אנשי מדין נגד עם ישראל: (א) עצם הרצון להלחם ולהרוג את ישראל. ב. עצת בלעם לעשות זאת ע"י "זימה" כי "אלקיהם של אלו שונא זימה" (רש"י ד"ה בדבר…

להמשך קריאה

מה ההבדל בין שבט למטה? – פרשת מטות

קח תרמיל קח מקל  בפרשת השבוע נקראים שבטי ישראל בשם 'מטות'. "וידבר משה אל ראשי המטות" (מדבר, ל,ב). 'שבט' ו'מטה', הם שניהם שמות לענפי האילן. ה'שבט' הוא ענף רך (המחובר עדיין לאילן), ואילו ה'מטה' הוא מקל חזק וקשה, העשוי מענף שכבר נכרת. מסביר הרבי מליובאוויטש כי השם 'שבט' מתייחס לנשמה כפי שהייתה קודם ירידתה לעולם הזה, קודם התלבשותה בגוף גשמי. בהיותה שרויה בעולם רוחני נאצל ובדביקות מוחלטת עם הקב"ה. אך לאחר שהנשמה יורדת להתלבש בגוף בעולם הזה, אזי היא בבחינת 'מטה'. כאן אין היא מרגישה בגלוי את חיבורה עם מקורה האלוקי כיון שהגוף החומרי והיצרים נלחמים בהרגשה זו. אולם, אף על פי ש'שבט' הוא מקל המחובר לאילן, הרי הוא ענף רך וחלש, ואילו 'המטה' הוא מקל חזק ונוקשה. וזו משמעות הירידה של…

להמשך קריאה

פרשת מטות ונדרים

נשיא ישראל מפר את הצורך בנדרים בתחילת פרשתנו מטות: "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר". וברש"י: "חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחילה כו', ומה ראה לאומרה כאן, לימד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש לבאר, על דרך הדרש, את הטעם לכך שמכך ש"חלק כבוד לנשיאים" בפרשת נדרים, למדים דין בהפרת נדרים דייקא, ולא בקיום נדרים: שנינו באבות (פ"ג מי"ג)"נדרים סייג לפרישות". כלומר, שהפרישה מענייני עולם הזה, הנהגה רצויה היא, והדרך להנהגה טובה זו, היא ע"י נדרים. אולם לאידך איתא בירושלמי (נדרים פ"ט ה"א) גבי נדרים ושלילתם: "לא דייך מה שאסרה עליך תורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"?! אלא שהדבר תלוי בדרגת האדם: כאשר יש לאדם חלישות בעבודתו לקונו, אזי "נדרים סייג לפרישות". עליו לפרוש ולסייג עצמו מענייני העולם,…

להמשך קריאה

בין המצרים ופרשת מסעי

הלאה אל המרחב!! "אלה מסעות בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" (במדבר לג', א'). פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בספר במדבר ובה מתוארים מ"ב (42) המסעות שעברו בנ"י מאז יציאת מצרים. מהפסוק משתמע כאילו כל 42 המסעות היו חלק מהיציאה ממצרים, והרי ידוע כי היציאה ממצרים הייתה רק במסע אחד!? בכך רומזת לנו התורה כי ה"יציאה ממצרים"- מהמיצרים והמגבלות של כל אחד ואחד, איננה יציאה חד פעמית, כי אם תהליך מתמשך. היציאה מן ה"מיצר" אל ה"מרחב" הינה יחסית. מצב רוחני שנחשב "מרחב" לגבי ה"מיצר" של אתמול, הוא כבר "מיצר" לעומת ה"מרחב" שנדרש מן האדם היום. אנו נדרשים בכל יום מחדש לצאת מ"מצרים" של דפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו, אל מרחב רוחני חדש, מעבר למגבלות של עצמנו! שנזכה השבוע כל יום לצאת למרחב חדש…

להמשך קריאה

פרשת מסעי: מסע החיים

טור מסעי : כותרת: מסע החיים האם אנו יכולים לצפות ולתכנן לאן יוביל אותנו מסע החיים? חייו של כל אדם עוברים בצמתים שונים ויד ההשגחה מזמנת אותו למקום בו עליו למלא את לשליחותו. פרשת השבוע, המתעדת את המסע הכללי של עם ישראל במדבר, יכולה ללמד אותנו הרבה על המסע האישי של כל אחד מאיתנו. כל אדם, ובפרט כל יהודי, הגיע לעולם כדי למלא בו תפקיד. יש תפקיד כללי המלווה כל יהודי – "אני נבראתי לשמש את קוני". על כל אחד מוטל למלא את רצון ה', בכל מקום ובכל סיטואציה אליה הוא מזדמן. לא פעם אדם עולה על קו אוטובוס או נאלץ לנחות בנחיתת חרום, והוא מוצא את עצמו 'תקוע' במקום כלשהו. אולם, מסתבר כי הקב"ה סובב את כל המאורעות כדי שיגיע לאותו…

להמשך קריאה

פרשת מסעי והקידמה

טור לפרשת מסעי לעולם אל תנוח! במאתיים שנה האחרונות, מילת המפתח היא: קידמה. הטכנולוגיה מתפתחת ללא הרף, ומה שהוגדר אתמול כפריצת דרך, הופך היום למיושן. העולם מתקדם בצעדי ענק, ומה עם היהדות, האם היא נשארת מאחור? לעיתים, הדת נתפסת כפרימיטיבית ושמרנית. גם בפרקי אבות נאמר "איזהו עשיר – השמח בחלקו", ומכך אפשר להבין כי יש להסתפק בקיים. לכאורה, התורה אינה נותנת מקום להתקדמות והתחדשות. אולם, החסידות מסבירה כי רק בתחומים חומריים יש לאדם לשמוח בחלקו. במישור הרוחני, לעומת זאת, יש להביט למעלה ולעולם לא להסתפק בקיים. התורה מעודדת התקדמות אינסופית, מבלי להתפשר על הערכים הבסיסיים. מסר זה מודגש בשם הפרשה – "מסעי". על פניו, הפרשה עוסקת בתחנות בהם עברו בני ישראל במדבר. עם זאת, במקום לכתוב "אלה תחנות בני ישראל", התורה בוחרת להדגיש…

להמשך קריאה

פרשת מטות: נדרים וסייגים

פרשת מטות שמור מרחק  נהג המכונית הירוקה הסתחרר לרגע ואיבד שליטה על ההגה. הוא ניסה לבלום, אך היה זה מאוחר מדאי, ורכבו פגע בעוצמה ברכב שלפניו. הנהג, שהיה ללא חגורה, עף החוצה בתנופה. אם רק היה שומר מרחק, התמונה יכלה להראות אחרת לגמרי... שמירת מרחק איננה רק אמצעי בטיחות בכביש. גם במסלול החיים עלינו לצלוח מהמורות ולהישמר מפגיעה. לשם כך, חשוב לרסן את עצמנו ולמנוע, מבעוד מועד, כניסה לדרך חתחתים מסוכנת. המקור לרעיון שמירת המרחק מופיע, איך לא, בפרשת השבוע. פרשת מטות מפרטת את הדינים הכרוכים בנדרים וסייגים שאדם מקבל על עצמו. מטרת הנדר היא להרחיק את האדם ממצבי ביניים בהם הוא עלול להיכשל. עיון במקורות מעלה גישות סותרות בשאלה האם קבלת נדר הינה דבר רצוי. שאלה דומה קיימת גם במישור הציבורי –…

להמשך קריאה