קטגוריה: במדבר

ממתק לשבת פרשת במדבר תשע"ז – למה הקב"ה סופר את עם ישראל? אשה מבוגרת המתינה בתור לקבלת דולר לצדקה ולברכה מהרבי מליובאוויטש, כל יום ראשון היה הרבי עומד ומחלק דולרים לאלפי אנשים וכמובן שהתור היה ארוך,

בסוף פרשתנו בלק מסופר על מעשה זמרי וקנאות פנחס. ובנוגע לזה כתוב "והנה איש מבני ישראל בא ויקרא אל אחיו את המדינית לעיני משה" (כה, ו), ופירש רש"י "אמרו לו, משה, זו אסורה או מותרת, אם

בעת נסוע המחנה, מצווה התורה בפרשתנו  (במדבר ד, ה-ו) שצריך שיהיה הארון מכוסה, ולא בכיסוי אחד, כי אם בשלושה כיסויים זה על גבי זה: א) "והורידו את פרוכת המסך וכסו בה את ארון העדות". ב) "ונתנו

בפרשתנו במדבר  מדובר אודות מנין בני ישראל. והנה, בענין הצורך למנות את בני ישראל אף שודאי מנינם ידוע הוא לפני המקום, כתוב בשל"ה (שמז, סע"א ואילך) שעל ידי הספירה נעשו ישראל "דבר שבמנין", ו"דבר שבמנין לא

על מנין בני ישראל שבפרשתנו במדבר  כתב רש"י "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה" (רש"י א, א). ולכאורה תמוה הדבר, הרי טעם הדבר שסופרים דברים החביבים הוא שמפני יוקרם רוצה האדם לדעת מנינם המדויק, אך

ממתק לפרשת במדבר וחג השבועות תשע"ה היו פעם שני חברים מאוד טובים שגרו בשכנות, יום אחד פרצה מלחמה ולאחריה סומן הגבול מחדש בין שני הבתים שלהם כך שאחד נשאר מצד זה והשני מצד שני, הגבול היה

אמרו חז"ל (שבת פח, ב) שעל "כל דיבור ודיבור [מעשרת הדברות] שיצא מפי הקב"ה, יצתה נשמתן של ישראל כו', ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן, דיבור שני היאך קיבלו? הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם".

את פרשת במדבר קוראים תמיד לפני חג השבועות, ומכאן שהיא בבחינת הכנה לקבלת התורה. 'מדבר'- מבטא לכאורה מצב בלתי רצוי, שהרי מדבר הוא מקום בלתי מיושב, שאינו מצמיח דבר. כך גם היהודי הניגש ללמוד תורה עליו

השבוע נקרא את פרשת במדבר, אותה קוראים תמיד לפני חג השבועות ומכאן שהיא בבחינת הכנה לקבלת התורה. 'מדבר'- מבטא לכאורה מצב בלתי רצוי, שהרי מדבר הוא מקום בלתי מיושב, שאינו מצמיח דבר. כך גם היהודי הניגש

טור   לפרשת במדבר נקודה (יהודית) למחשבה ביום ראשון הקרוב כ"ג לעומר, כאשר נציין את יום שחרור ירושלים, נביט שוב בתמונה המרגשת של הצנחנים העומדים נפעמים מול הכותל המערבי. באותם ימים, כאשר התמונה פורסמה בארץ ובעולם, התנועה