דברי תורה קצרים לפרשת בלק – לכבוד שולחן השבת

ב"ה ממתק לשבת פרשת בלק תשע"ז 2017 קבוצת חסידים באו פעם אל הרב שלהם ושאלו אותו "מה ראשי התיבות של בלק?" ענה להם הרבי "ראשי התיבות של בלק הם - ואהבת לרעך כמוך" יצאו החסידים מחדרו של הרבי, הסתכלו אחד על השני ושאלו מי הבין איך זה מסתדר וכמובן אף אחד לא הבין, חזר המבוגר שביניהם לחדרו של הרבי ואמר "רבי סליחה שאני שואל שוב, לא הבנו איך ואהבת לרעך כמוך זה ראשי התיבות של בלק? אמר לו הרבי מה לא הבנתם? ב' לא דגושה זה כמו ו' כנגד ואהבת, ל כנגד לרעך וק' זה כמו כ' דגושה כנגד כמוך, אמר לו החסיד "רבי, אבל זה לא מסתדר" ענה לו הרבי בחיוך "מה חשבת ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר... גם כשלא מסתדר…

להמשך קריאה

היופי הפנימי של בית הכנסת הכי חשוב

"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" פרשת בלק יש חשיבות גדולה ל"אוהליך יעקב", ליופי ולהדר של בית-הכנסת, אבל יותר חשוב הוא "משכנותיך ישראל" - היופי הפנימי של בית-הכנסת שהוא מהווה מקום תורה ותפילה. פניני תורה

להמשך קריאה

פרשת בלק | פנינה יומית | איך מקיימים מצות "בעפר"?

בפרשתנו בלק נאמר בנבואת בלעם "מי מנה עפר יעקב" (כג, י), ופירש רש"י "אין חשבון במצות שהם מקיימים בעפר". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שבקיום המצות ישנם בכללות שני אופנים, קיום המצות מצד החשבון והטעם (הן טעם שכלי, מצד המעלות שבמצות, והן טעם ועונג, שיש לו עונג והרגש בהמצות), וקיום המצות בלי טעם בדרך קבלת עול, אך ורק מפני שהן מצות - ציווי ורצון ה'. והחילוק ביניהם: כאשר האדם מקיים מצוה מצד חשבון וטעם ודעת שלו, הרי עשיית המצוה קשורה עם שכלו ורגשותיו של האדם, והאדם, מדוד ומוגבל הוא, ושכלו ורגשותיו מוגבלים הם. ומצד זה, כמו שסיבת עשיית המצוה מדודה ומוגבלת היא, כן גם פעולת המצות תהי' מדודה ומוגבלת. משא"כ כאשר האדם מקיים מצוה רק מפני שכן הוא רצון הקב"ה,…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת בלק תשע"ו 2016

קבוצת חסידים באו פעם אל רבם ושאלו אותו "מה הראשי תיבות של בלק?" ענה להם הרבי "ראשי התיבות של בלק הם - ואהבת לרעך כמוך" יצאו החסידים מחדרו של הרבי, הסתכלו אחד על השני ושאלו מי הבין איך זה מסתדר וכמובן אף אחד לא הבין, חזר המבוגר שביניהם לחדרו של הרבי ואמר "רבי סליחה שאני שואל שוב, לא הבנו איך ואהבת לרעך כמוך זה ראשי התיבות של בלק? אמר לו הרבי מה לא הבנתם ב' לא דגושה זה כמו ו' כנגד ואהבת, ל כנגד לרעך וק' זה כמו כ' דגושה כנגד כמוך, אמר לו החסיד "רבי, אבל זה לא מסתדר" ענה לו הרבי בחיוך "מה חשבת ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר... גם כשלא מסתדר לך לאהוב את זולתך צריכים לאהוב אותו.…

להמשך קריאה

מסרון השבוע – פרשת בלק

מרחוק הגיע, בלעם במקום לקלל עומד נפעם פתחי האהלים אינם סמוכים – הוא מתפעל: "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל". אפילו בלעם, שהסתכל מבחוץ הבין שפרטיות היא ערך נחוץ צניעות - אף פעם זה לא היה מובן מאליו, אך בימינו – ההתמודדות עוברת שלב. כשהשיתוף כל כך מזמין ונחשב בקליק אחד אתה נחשף לכל עובר ושב לפעמים, מותר לא לשתף בכל מאורע/ארוחה אלא ליהנות ולחיות את הקשר בתוך המשפחה להתנתק (לזמן קצר) מתוך בחירה ובדעה צלולה, ולא רק כש'אין קליטה' או ש'נגמרה הסוללה' כי גם כשיש טלפון חכם צריך להיות פיקח ולחשוב... כדי לזכות לברכת "מה טובו אהליך יעקב".

להמשך קריאה

פנינה יומית פרשת בלק| להמשיך אור הקדושה "עד אפסי ארץ"

אחת מנבואות בלעם שנאמרו בפרשתנו בלק היא "וירד מיעקב" (כד, יט), ומפרש רש"י אשר כוונת הכתוב ב"וירד" היא "על מלך המשיח" שנאמר בו (תהלים עב, ח) "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו, אשר עבודת האדם היא שיהא שליט ומושל בכל ענייניו - "מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ": "מים עד ים" - "ים", בשונה מ"ארץ", משמעותו שהוא מכוסה ומוסתר על ידי המים, וכמו כן בכוחותיו של האדם מרמז "ים" על כוחות הנפש שעדיין לא באו לידי גילוי לכל, ועודם טמונים בנפש האדם. ומצווה הכתוב  "וירד מים עד ים", שעל "ניצוץ משיח" שבו לרדות ולמשול בכל הכוחות הפנימיים, מ"הים הקדמוני" עד "הים האחרון" (זכרי' יד, ח): "ים הקדמוני" מורה על הכוח הראשון והפנימי…

להמשך קריאה

פרשת בלק | פנינה יומית | נבואת הגאולה ע"י בלעם דווקא

כתב הרמב"ם (הל' מלכים רפי"א) "המלך המשיח עתיד לעמוד כו', התורה העידה עליו כו', בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים. במשיח הראשון כו', ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל כו' אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח וכו'". ויש לתמוה, הרי בלעם הי' גוי ושונא ישראל, ואם כן מדוע הדגיש הרמב"ם שנבואה זו נאמרה ע"י בלעם דווקא? ויש לומר בזה על דרך הדרוש: רצון בלק הי' שבלעם ישתמש בכח נבואתו לקלל את בני ישראל ר"ל, ותמורת זאת הנה נוסף לזה שלא קלל את בני ישראל, הוצרך גם להשתמש בכחו זה, כח הנבואה, לברך את ישראל. וזהו מה שהדגיש הרמב"ם שנבואת הגאולה נאמרה "בפרשת בלעם", כי גם בגאולה העתידה לבוא כן יהי' אצל אומות העולם. ותמורת זאת שבזמן הגלות שולטים הם על…

להמשך קריאה

פרשת בלק והגאולה

לחיות גאולה בפרש השבוע (בלק) מסופר על נבואת בלעם. נבואה זו אומרים חז"ל מתייחסת גם לימות המשיח. בתורה ישנם איזכורים רבים המאירים את נבואות חז"ל בנוגע לגאולה ולמשיח, אגדות ומדרשי חז"ל, ובחסידות מבואר עניין הגאולה ומשיח על פי פניחמיות התורה. בשיחות האחרונות שזכינו לשמוע מפי הרבי מלך המשיח, עורר הרבי ביותר בדבר כך שמשיח צריך לבוא בכל רגע וכי אנו, כולנו, נדרשים לחיות בציפייה, הכרה ודריכות לביאת המשיח בכל רגע. אומר הרבי בשיחה (פרשת בלק, תשנ"א 1991) כי העצה היעוצה לעמוד במשימה זו היא על ידי לימוד התורה בעיקר בענייני משיח וגאולה, וכי בכוח התורה.. לשנות את טבע האדם... ומתחיל לחיות בעניני הגאולה, מתוך ידיעה והכרה והרגשה ש"הנה זה בא". מתוך "דבר מלכות", שיחת הרבי פרש בלק, תשנ"א.

להמשך קריאה

פרשת בלק והצניעות

בעניני צניעות- גם פרט קטן הוא עיקרי על הפסוק "מה טובו אהליך יעקב" (כד, ה)כתב רש"י "על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה". ומזה יש ללמוד עד היכן נוגעת ההקפדה על עניני צניעות: הענין ש"פתחיהם אינן מכוונין זה מול זה" הוא רק פרט בדיני צניעות ולא מעיקרי דינים אלו, שהרי כל ענין זה הוא רק "שלא יציץ לתוך אוהל חבירו" (רש"י לעיל כד, ב). ומכל מקום גם הקפדה על פרט זה בכחה לפעול שאפילו בלעם הרשע "עלה בלבו שלא לקללם" (רש"י שם). ומכאן, שאל יאמר האדם שעליו להקפיד רק על עיקרי דיני צניעות וכו', אך בפרט קטן וקל אין הכרח כל כך לדקדק, אלא עליו לדעת שגם פרט קטן בעניני צניעות ענין עיקרי הוא, עד שבכוחו לפעול הפיכת ענין בלתי רצוי…

להמשך קריאה

פרשת בלק – ממתק לשבת

ממתק לפרשת בלק תשע"ה רב ותלמיד הגיעו בדרכם לכפר קטן, דפקו בדלת אחד הצריפים וביקשו להתארח, בעלי הבית הזקנים קיבלו אותם במאור פנים ואירחו אותם ביד רחבה עם המעט שהיה להם בבית, הזקנים סיפרו שיש להם פרה חולבת וממנה הם מתפרנסים, מוכרים קצת חלב, קונים ירקות ופירות וחיים באושר. *** בבוקר למחרת הרב והתלמיד הודו להם על האירוח הנפלא ויצאו לדרכם, מיד כשיצאו מהבית ראו את הפרה רועה בחצר, אמר הרב לתלמיד קח את הפרה, תעביר אותה לכפר אחר ותשאיר אותה שם, התלמיד לא הבין למה הרב מצווה עליו לעשות כזה דבר אבל כתלמיד נאמן עשה כדברי הרב, עברו כמה ימים והתלמיד התייסר מאוד מכך שלקח מהאנשים הטובים האלו את הפרנסה שלהם, הוא פנה אל הרב ואמר לו "כבוד הרב, אני מצטער…

להמשך קריאה
מצוות של "עפר" לאלו שדומים ל"עפר"
פעם אחת בא מתנגד אל אדמו"ר הזקן וזלזל ברבי מאוד. שאלו אחר-כך את הרבי מדוע הניח למתנגד לזלזל בו כל-כך. השיב הרבי: שלוש פעמים ביום אני אומר "ונפשי כעפר לכול תהיה", אילו הייתי עונה לו, נמצא שאמירתי בתפילה שקר היא.

מצוות של "עפר" לאלו שדומים ל"עפר"

מצוות של "עפר" לאלו שדומים ל"עפר" על הפסוק בפרשתנו "מי מנה עפר יעקב" (כג, י) פירש רש"י "כתרגומו 'דעדקיא דבית יעקב' כו'. דבר אחר, עפר יעקב – אין חשבון במצוות שהם מקיימים בעפר כו' אפר פרה ועפר סוטה כו'". ויש לבאר ששני פירושים אלו ברש"י קשורים אחד לשני: ישנם כאלו אשר עבודתם את הקב"ה נדמית ל"עפר" כפשוטו, שהם בשפל המדריגה שאין למטה ממנו, ועלולים לחשוב שאין להם קשר להקב"ה, וע"ז נאמר "מי מנה עפר יעקב" – "דעדקיא דבית יעקב", שגם הם חביבים לפניו ית', כי על אהבת השי"ת לישראל נאמר "נער ישראל ואוהבהו", והיינו, שאהבתו לישראל היא כמו אהבת אב לבנו הקטן - "דעדקיא" - שאהבה זו אינה תלויה בדבר, אלא אוהב את כל אחד מישראל, מבלי כל חילוק ביניהם. ועל כן,…

להמשך קריאה

ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה

מתי צריך להשתמש בשנאה? על הפסוק "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" (כב, כא)כתב רש"י "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו. אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו". ויש לבאר זה על דרך הדרש: על קללת בלעם נאמר (תצא כג, ו) "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה", וכן יש לבאר בנוגע לשנאת בלעם ש"מקלקלת את השורה", שגם ב"שנאה" זו יש להשתמש לקדושה. ביאור הדברים: בש"ך על התורה (וירא כב, ג) כתב בנוגע לחבישת חמורו של אברהם "ויחבוש את חמורו, שכבש החומר", והיינו, שה"חומר" הוא חומר הגוף, וחומר זה יש "לכבשו", להכניעו ולשעבדו לעבודתו ית'. ועל עבודה זו אמר הבעש"ט (כתר שם טוב בהוספות סט"ז) "כי תראה חמור ‑ כאשר תסתכל בעיון בהחומר…

להמשך קריאה

דרך כוכב מיעקב

"דרך כוכב" דווקא בדור של "עקבתא" ועל ידי אנשים של "עקב" הרמב"ן פירש את הכתוב בפרשתנו "דרך כוכב מיעקב" (כד, יז) ש"כוכב" מרמז על משיח צדקנו שיבוא במהרה. והנה, בשם יעקב נקראים בני ישראל כשנמצאים במצב שפל, וכמו שמצינו בקריאת שם 'יעקב', שנקרא על שם "וידו אוחזת בעקב" (תולדות כה, כו), עקב הרגל, שהוא במקום הכי נמוך בגוף. מה שאין כן בשם 'ישראל' שהוא על שם "כי שרית עם אלקים ועם אנשים" (וישלח לב, כט), נקראים ישראל בעת שנמצאים במצב נעלה. ועל פי זה יש לפרש הכתוב "דרך כוכב מיעקב" בעבודת האדם לקונו: ידועים דברי הבעש"ט (הובאו ב'מאור עינים' ס"פ פנחס) שבתוך כל אחד מישראל ישנו "חלק משיח השייך לנשמתו", וכל אחד מישראל צריך לתקן את החלק ששייך אליו. וכן הוא גם…

להמשך קריאה

עם לבדד ישכון

כל זמן שעם-ישראל יהיה "לבדד", נפרד מן הגויים - "ישכון", יובטח קיומו, ויזכה ליחס של הערכה בעולם; אבל "ובגויים" - אם יתחיל להתערב בגויים ולחקות את מעשיהם - "לא יתחשב", לא תהיה לו חשיבות בעיניהם. דברי אליעזר

להמשך קריאה

כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו

אבא ואמא שלי בפרשת השבוע (בלק), מופיעה נבואתו של בלעם בדבר אחרית הימים. אחד הפסוקים בנבואתו הוא: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" (במדבר כג,ט). מדרש רבה מפרש: "מראש צורים – אלו אבות; ומגבעות – אלו אימהות". ההבדל שבין אב לאם הוא, שהאב מעניק לילד את עצם מציאותו הכללית, ואילו הפיתוח לפרטים ולאיברים נעשה ע"י האם. כך גם בעולמו הפנימי של האדם, בנפשו, ישנם אב, אם וצאצאים. השכל הוא המקור לרגשות (אהבה ויראה) המכונים 'תולדות'. התפתחות הרגשות נקראת 'לידה', ולצורך קיום ההולדה ישנו צורך ב'אב ואם' בנפש. האב הוא כוח ה'חכמה' שבנפש – זו נקודת הרעיון ותמציתו וממנו מתחיל הכול. ה'אם' היא כוח ה'בינה', הדואגת לפיתוח הרעיון והרחבתו לפרטים ולפרטי פרטים. רק לאחר תהליך זה יכולה להיווצר 'לידה' – היווצרות של רגשות…

להמשך קריאה

פרשת בלק – שם רשעים ירקב

להפוך את הרע לטוב פרשת בלק על יסוד הנאמר במשלי "שם רשעים ירקב", הורו חז"ל, שאל לו לאדם לקרוא לבנו בשם של אדם רשע. לאור זאת מתעוררת שאלה לגבי פרשתנו, שנקראת על שמו של בלק הרשע...? בלק מסמל כריתה וניתוק מהקדושה. השם בלק, הוא מלשון "בולקה ", שמשמעותו כריתה ומוות. ומצד שני, רות המואבייה, שממנה יצא דוד המלך ושמזרעה יהיה המשיח, הייתה מצאצאיו של בלק! מכך לומדים, שבלק מציין סוג מיוחד של אור הקדושה- קדושה שנובעת מהפיכת הרע לטוב והמר למתוק. עבודת ה' מתחלקת לשני סוגים: עשיית טוב, והפיכת הרע לטוב. כאשר יהודי נלחם עם הרע, עד שהוא הופך אותו לטוב, יש ממנו נחת רוח רבה למעלה. כזו היא למשל עבודת התשובה, שהופכת זדונות לזכויות ושמרוממת את בעל התשובה לדרגה כה עליונה,…

להמשך קריאה

כיצד ה' נתן לפינחס כהונה כשכר על מעשהו?

טור לפרשת בלק, כותרת: מעל ומעבר הבדיחה מספרת על אדם עם הארץ שתמיד ביקש לקנות את העלייה של 'כהן'. הרב סרב והסביר לו כי מעמד כמו כהונה אי אפשר לתת או לקבל. למרות זאת, האיש היה שב ומבקש לעלות לתורה כ'כהן', ואמר כי ישלם כל סכום כדי להיות 'כהן'. שאלו הרב: מדוע כל כך חשוב לך לקנות את הכהונה? השיב האיש: כי גם אבא שלי היה כהן!... וברצינות, סיפור דומה מופיע בפרשת השבוע. זמרי בן סלוא הגיע עם המדיינית בפני משה רבינו, ובתגובה פרצה מגיפה בעם ישראל. קם פינחס והרג את שניהם, ובכך עצר את המגיפה. בתור שכר, העניק לו ה' את הכהונה במתנה – "הנני נותן לו את בריתי שלום". עולה השאלה: לפי כללי התורה, אי אפשר לתת כהונה במתנה. כיצד ה'…

להמשך קריאה

פרשת בלק וחינוך ילדים

 טור לפרשת בלק -כותרת: הגיע הזמן להתערב "בלי לערב הורים", נשמעת הקריאה. זה קורה בעיצומו של ויכוח. אחד מזכיר לחברו פגם של אביו, חברו מחזיר בחסרון של אמו. מכאן, זה יכול להתגלגל גם לסבא, ומי יודע לאן נגיע... למרבה הפלא, בפרשת השבוע "פרשת בלק" דווקא כן מערבים הורים. בפרשת בלק מסופר כי פינחס הרג את זמרי בן סלוא בשל חטאו עם אשה מדיינית. בעקבות זאת, החלו אנשים להקניט את פינחס וללעוג על ייחוסו, באומרם: "הכרנו את סבך מצד האמא, יתרו, שפיטם עגלים לעבודה זרה". אולם, ה' הזכיר לכולם כי סבו השני של פינחס הוא אהרון הכהן. איך ומדוע נכנסו הסבים לתמונה? מסתבר, כי הזכרת העובדה שיתרו פיטם עגלים על מנת לשחטם, באה ללמד על אכזריות רבה. הטענה כלפי פינחס היתה שלא פעל…

להמשך קריאה