עליה וירידה בעבודת ה'

עלייות ומורדות

על הפסוק "הנה חמיך עולה תמנתה" (לח, יג) פירש רש"י "בשמשון הוא אומר וירד שמשון גו' תמנתה, בשפוע ההר היתה יושבת, עולין לה מכאן ויורדין לה מכאן". ויש לבאר זה בדרך הדרוש: כאשר אדם מטפס ועולה בהר א"א לו לנוח ולעמוד במקומו אפי' לרגע אחד, כי מכיון שההר הוא בשיפוע הרי באם יפסיק עלול הוא […]

לא להסיח דעת מעבודת הבורא

עקרב

על הפסוק "והבור ריק אין בו מים" (לז, יב) איתא בגמרא "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו" (שבת כב, רע"א). והנה אמרו חז"ל (בבא קמא יז, א. וש"נ) "אין מים אלא תורה". ועפ"ז יש לומר ע"ד הרמז: כאשר האדם "אין בו מים", שמוחו אינו עסוק בדברי תורה ובעבודת השי"ת, הנה אומרת עליו התורה […]

בין חלומותיו של יוסף לחלומותיו של פרעה

חלומות יוסף ופרעה

בפרשתנו מסופר אודות ב' חלומות יוסף שהיו דומים זה לזה, וכן בפרשת מקץ מסופר אודות ב' חלומות שחלם פרעה. וחילוק ביניהם: אצל יוסף בחלום הראשון חלם אודות ה'אלומות' – עניני הארץ, ובחלום השני אודות השמש והכוכבים – ענייני השמים. אמנם אצל פרעה בתחילה חלם אודות הז' פרות – מין החי, ולאחר מכן חלם אודות ז' […]

להציל את הילדים מעשו!

ילדה לומדת

על הכתוב בפרשתנו (לב, ט) "ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והי' המחנה הנשאר לפליטה" פירש רש"י "התקין עצמו לשלשה דברים, לדורון לתפילה ולמלחמה". ויש ללמוד מזה הוראה בדרך חינוך ילדי ישראל: ג' הדברים – דורון, תפילה ומלחמה – דברים הפכים ומנוגדים הם זה מזה. שהרי דורון הוא ענין של חסד וקירוב, ומלחמה […]

החיצוניות בשביל הפנימיות – פרשת ויצא

היהודי הלומד

בספר אור המאיר איתא בשם מורנו המגיד ממעזריטש נ"ע, דמה שרדף לבן אחר יעקב אבינו, הוא מפני שיעקב השאיר אחריו אותיות התורה שעדיין לא ביררם והוציאם מלבן, ולזאת הוצרך לבן לרדוף אחר יעקב – ליתן לו את האותיות שנשארו אצלו. וזאת ע"י שניתוספה פרשה בתורה – סיפור רדיפתו אחרי יעקב. וחזינן מהא, שיכול להיות ענין […]

כיצד מתאים שדוקא "במקום הזה" – מקום המקדש, שכב יעקב לישון? פרשת ויצא

לישון על ההר

שינה למעליותא! על הפסוק "ויפגע במקום וילן שם גו' וישכב במקום ההוא" (כח, יא) פירש רש"י "באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר, לא שכב". וידועה שאלת המפרשים (דברי דוד להט"ז, ועוד) דלכאורה כיצד מתאים שדוקא "במקום הזה" – מקום המקדש, שכב יעקב לישון? ואף שיעקב עצמו לא ידע על קדושת המקום, כמ"ש […]

והיה זרעך כעפר הארץ – ופרצת – ויצא

ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה

על הפסוק "והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (כח, טו) איתא במדרש "כשיגיעו זרעך עד עפר הארץ, אותה שעה 'ופרצת ימה וקדמה'. הוי: 'מקימי מעפר דל'" (שמות רבה פכ"ה, ח). ולפי פשוטו נראה, שלדברי המדרש, הפסוק "והי' זרעך כעפר הארץ", אינו חלק מהברכה, אלא אדרבה, שכאשר יגיעו בני ישראל למצב שפל כזה […]

יגיע כפיך ולא ראשך -פרנסה

יגיע כפיך

על הפסוק "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו" (כח, יא) פירש רש"י "עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות". וצריך להבין, מדוע הקיף יעקב רק את ראשו, והרי ממה נפשך: אם היה לו בטחון בהקב"ה שהחיות לא יזיקוהו, מדוע הקיף את ראשו, ואם לא רצה להזדקק לניסים למעלה מהטבע מדוע לא הקיף גם את […]

התנהגות עם הזולת רק במדת החסד – פרשת תולדות

לתת מתנה

בהנהגתו של יצחק אבינו מצינו דבר והיפוכו: מצד אחד היתה מדתו מדת הגבורה והיראה, וכמ"ש "פחד יצחק". אך מצד שני כאשר בירך יצחק את יעקב אבינו ברכו בברכות נעלות מאוד ובהרחבה הכי גדולה. דברכו "יתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ", שיהי' לו כל טוב הן ברוחניות – "שמים", והן בגשמיות – "הארץ". ומזה הוראה […]

ברכת יצחק לעשו דווקא – פרשת תולדות

קבלת ברכה

בפרשתנו מסופר בפרטיות איך שיצחק רצה לברך את עשו לפני מותו. וידועה התמי', הרי ידע יצחק את גודל רשעת עשו, וא"כ מדוע רצה לברך את עשו? ומבואר הוא ע"פ מ"ש בספרי חסידות, שעבודת יצחק בכללות ימי חייו היתה בחפירת בארות. ותוכנה שאף דבמקום ההוא נראה רק עפר וצרורות, הרי ע"י חפירה בעומק האדמה, גילה יצחק […]

יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו

לשון הרע

על הפסוק "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" (כז, א) כתב רש"י שהטעם לזה שכהו עיני יצחק הוא "כדי שיטול יעקב את הברכות". ולכאורה תמוה, הרי כדי שיטול יעקב את הברכות הי' הקב"ה יכול לגלות ליצחק שעשו הוא רשע, ובפרט שיצחק ידע ש"אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו" (רש"י כז, כא), וכבר […]

צד השווה דשרה ואסתר

127

בתחילת פרשתנו כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה"". ואיתא במדרש "מה ראתה אסתר שתמלוך על 'שבע ועשרים ומאה מדינה'? אלא: תבוא אסתר, שהיתה בת בתה של שרה, שחיתה קכ"ז – ותמלוך על קכ"ז מדינות" (ב"ר פנ"ח, ג). ויש לבאר בתוכן רמז זה: היתרון המיוחד ("אויפטו") בקכ"ז שנות חיי' […]

שיחתן של עבדי אבות – פרשת חיי שרה

אין שיחה אלא תפלה

על פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ס, ח הובא בפרש"י פרשתנו כד, מב) "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה". ויש לפרש מאמר חז"ל זה ע"פ דרך החסידות: אמרו חז"ל (ברכות לג, ב) "הכל בידי שמים חוץ […]

להוסיף בנים לאבינו שבשמים – פרשת חיי שרה

מגוון כיפות

בקשר לפסוק "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק (כד, ד), הנה השליחות הראשונה שמצינו בתורה היא שליחת אברהם את אליעזר עבדו לחרן, לקחת אשה לבנו. ויש ללמוד מזה הוראה בעבודת האדם לקונו: השליחות הראשונה במעלה המוטלת על האדם היא לעשות את כל התלוי בו, לפעול הענין ד"פרו ורבו", לקרב עוד יהודים […]

בת כ' כבת ז' – בעבודה

על הפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" (כג, א) פירש רש"י "בת ק' כבת כ' . . ובת כ' כבת ז'". ויש לבאר הרמז בעבודת האדם: שבע שנים – הוא הזמן שבו התחלת החינוך (ראה הל' ת"ת לאדה"ז בתחילתו. טושו"ע או"ח סשמ"ג); עשרים שנה – הוא הזמן שבו נעשה האדם "גדול" […]

הכנסת אורחים בגיל תשעים ותשע

כחום היום

מצינו, שעסק אברהם אבינו בפרסום דבר ה' לבריות במשך כל שנותיו, ואף בהיותו בן תשעים ותשע שנה, ביום השלישי למילתו, ישב על פתח האוהל לראות אולי יעבור עוד אדם אחד שיוכל להאכילו ולהשקותו ולפעול עליו לברך למי שאמר והי' העולם (עיין סוטה י, סע"א ואילך). כמ"ש בתחילת פרשתנו "והוא יושב פתח האוהל כחום היום" (יח, […]

ריפוי אברהם אבינו ע"י הקב"ה

היום השלישי

בתחילת פרשתנו כתוב "וירא אליו ה'", וכתב רש"י "יום שלישי למילתו הי', ובא הקב"ה ושאל בשלומו". והקשו המפרשים (ראה רא"ם כאן ועוד), מדוע נשתהה הקב"ה מלבקר את אברהם עד ליום השלישי למילתו, ולא בא לבקרו קודם? ויש לתרץ ע"פ מה שאמרו חז"ל (נדרים לט, ב), שבביקור חולים "נוטל אחד משישים בחליו", ויתירה מזו כתב הרמב"ן […]

? למה צריך ברית מילה? למה בגיל 8 ימים

שמונה ימים

כתוב בפרשתנו "ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם" ולכאורה קשה, אמאי ציוותה תורה למול תינוק כשהוא בן ח' ימים, ואין לו דיעה כלל, והרי הי' עדיף טפי למול אותו בהיותו מבוגר יותר, ומדעתו ורצונו הוא מכניס את עצמו לבריתו של אברהם אבינו? וי"ל הביאור בזה: ענינה של ברית מילה הוא שעל ידה נוצר […]

קבלת שכר לשמה

קבלת שכר הרבה

על הפסוק "אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד (טו, א) מפרש רש"י "אחר שנעשה לו נס כו' והי' דואג שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום כו' שכרך הרבה מאוד". ולכאורה תמוה הדבר, הרי כתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"י ה"ב): "העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות . . לא כדי […]

המזבח השלישי שבנה אברהם לשם שמים – ותו לא

המדבר

כתוב בפרשתנו. "ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'" (יג, יח). לעיל מיניה מספר הכתוב על שני מזבחות שבנה אברהם (יב, ז-ח), ורש"י על אתר מפרש הטעם לבניית מזבחות אלה. על המזבח הראשון הוא מפרש שבנאו אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל", ועל המזבח השני (שבנה בסמיכות ל"עי") […]

צא מן התיבה

צא מהתיבה

לבוא אל ה"תיבה" – ולצאת ממנה בקשר עם הכתוב בפרשתנו "בא אתה וכל ביתך אל התיבה" (ז, א), מפורסמת היא תורת הבעל שם טוב על פסוק זה (הובא בהוספות ל'כתר שם טוב' ס"ח ואילך. ובכ"מ), אשר "תיבה" רומז לתיבות התורה והתפילה, והפירוש "בא אל התיבה" הוא שיהודי צריך "לבוא" ולהכניס את עצמו בתוך תיבות התורה […]

הצלה מטרדות הפרנסה פרשת נח

הצלה-מטרדות-הפרנסה-פרשת-נח

בתחילת פרשתינו נאמר "נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו" (ו, ט) ומפרש רש"י "בדורותיו – יש שדורשין אותו לגנאי. לפי דורו הי' צדיק, ואילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום. לכאו' תמוה הדבר: הרי אפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב" (ראה ב"ב קכג, א) ומדוע נכתבה בתורה "גנותו" של נח? אלא עכצ"ל […]

מדוע "טעם" זה תורה ו"ריח" – מצוות?

מדוע-טעם-זה-תורה-ו-ריח--מצוות

ידוע מה שאמרו רז"ל (ויק"ר פ"ל, יא), אשר ד' המינים הם כנגד ד' הסוגים בעם ישראל: בד' המינים – יש אלו שיש בהם טעם או ריח, יש אלו שיש בהם הן טעם והן ריח, וישנם אלו אשר תרוויהו ליתא בהו. וכן הוא בעם ישראל, אשר יש שיש בהם "טעם" – תורה, ויש שיש בהם "ריח" […]

לומד תורה חייב לעשות פירות

פרות הלולב

ידועים דברי המדרש (ויקרא רבה ל, יב), שמין הלולב (שיש בו 'טעם') רומז על בעלי תורה. ויש להאיר ולהדגיש עניין נוסף שצריך להיות ב'לולב': על הפסוק "צדיק כתמר יפרח" דורשים רז"ל "מה התמרה עושה פירות כך הצדיקים עושים פירות" (במדבר רבה פ"ג א). והיינו, שעניין התמר הוא – לעשות פירות (וכמובא בגמרא "ד' מינים שבלולב […]

כ"ה אלול יום הולדת לבריאת העולם

כה-באלול

כ"ה אלול ב- כ"ה באלול, ימלאו כמעט 6000   שנים לבריאת העולם! מזל טוב…! א' בתשרי הוא ראש השנה, ובו מתחילה ספירה של שנה חדשה לבריאת העולם, אך א' בתשרי הוא יום בריאת האדם, היום השישי לבריאת העולם, ואילו כה' באלול הוא היום הראשון לבריאת העולם (ויהי אור… יום אחד). מדוע אם כן נקבע ראש השנה בא' […]

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש תיכף ליציאת הכהן־גדול מקודש הקדשים ביום הכיפורים, היה מתפלל "תפילה קצרה", ותוכנה – בקשה עבור עניניהם הגשמיים של ישראל, פרנסה בהרחבה וכו'. ולכאורה – הלא כניסתו לקודש הקדשים, היתה באופן הכי נעלה והכי מקודש, והוא דבר פלא שתפילה זו אודות ענייניהם הגשמיים של ישראל, היתה דוקא תיכף לאחר יציאתו מן […]

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות