חודש אדר עדין כאן. ציטוטים על אושר ושמחה

האושר-תלוי-בך-לא-באחרים

משנכנס אדר מרבין בשמחה. משפטים וציטוטים חזקים על אושר ושמחה, מוכן להפצה! אוהבים אותנו למרות מה שאנחנו מאושרים להיות עם אנשים – ויקטור הוגו האושר האמיתי בחיים הוא בהכרה שאוהבים אותנו אוהבים אותנו בגלל מה שאנחנו או במידת מה אוהבים אותנו למרות מה שאנחנו. ויקטור הוגו לזכות אלכסנדרה בת ויולה ניו יורק שמור על מה […]

פרשת בראשית | עבודה קטנה שעושה הבדל גדול

אמרותיו של הבעל שם טוב

מי הפועל שלא יהי' "העולם חסר"? על הפסוק בפרשתנו בראשית "ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" (ב, ב) כתב רש"י "מה הי' העולם חסר, מנוחה. באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שששת ימי בראשית רומזים ל"שית אלפי שנין דהוי עלמא" (ראה רמב"ן עה"ת בראשית ב, ג). […]

לנצל כל רגע לפני שבת | פנינה יומית על פרשת בראשית

המענג את השבת

חשיבות רגע אחד! על הפסוק בפרשתנו  בראשית "ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" (ב, ב) כתב רש"י "ר' שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה, ונראה כאילו כלה בו ביום". ולכאורה צריך ביאור, למה עשה הקב"ה מלאכתו באופן ש"נראה […]

למה הלוויתן זקוק לבן זוג | פרשת בראשית פנינה יומית

הדיבור כמגבר לרגשות

קנה לך חבר על הפסוק בפרשתנו בראשית "ויברא אלקים את התנינם הגדולים וגו'" (א, כא) כתב רש"י "הוא לויתן ובן זוגו". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: בנוגע ל"לויתן" מבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע (לקוטי תורה שמיני יח, ב) שהוא מורה על מדריגה נעלית ביותר ברוחניות, כי "לויתן" הוא מלשון חיבור, כמו "הפעם ילוה אישי […]

ב' דרגות בתשובה – פנינה יומית ל 10 ימי תשובה

לעשות מאהבה ולא מיראה

שנינו בסוף מסכת יומא "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים". והנה, במשנה זו יש לכאורה כפל לשון: "לפני מי אתם מטהרים" ו"מי מטהר אתכם". ודרוש ביאור מה רמזו בזה? ויש לבאר: בירידת הנשמה שני פרטים: א. עצם הירידה בגוף היא ירידה עצומה לנפש "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" […]

בין "עמו אנכי" ל"השכינה שרוי'" | פנינה יומית לפרשת נצבים

"אנחנו דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה"

נאמר בפרשתנו ניצבים "ושב ה' אלקיך את שבותך" (ל, ג). ומפרש רש"י "הי' לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן, כביכול שהשכינה שרוי' עם ישראל בצרת גלותם". ולכאורה תמוה, הרי בפרשת שמות כבר פירש רש"י שמה שהקב"ה התגלה למשה "מתוך הסנה" (ג, ב) הוא "משום 'עמו אנכי בצרה'". ואם כן, מדוע כתב רש"י ש"רבותינו […]

הפטרת פרשת כי תבוא באור החסידות | הגוים חרוב יחרבו – מדוע?

לעלות למעלה

בהפטרת פרשתנו כי תבוא מתאר הנביא את גאולת ישראל ש"בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה", וגם אומות העולם יימשכו לישראל – "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך", ונוסף לזה הם יעבדו וישרתו את בני ישראל – "ובנו בני נכר חומותייך ומלכים ישרתונך". וממשיך: "הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו, והגויים חרוב יחרבו". ולכאורה הדבר […]

חסד וברית – להראוי דווקא? | פרשת עקב | פנינה יומית

חול מדבר

בתחילת פרשתנו עקב כתוב "והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". והקשה הכלי יקר "הלא השבועה לא היתה על תנאי, ואף אם לא יהיו זוכים וכי בעבור זה לא יקיים ה' את השבועה", ועל דרך זה יש להקשות בנוגע ל"ברית" ו"חסד", שהרי […]

להשוות "ראש" ו"עקב" בקיום המצוות |פרשת עקב | פנינה יומית

הדלקת הנשמה

בתחילת פרשתנו עקב נאמר "והיה עקב תשמעון" (ריש פרשתנו), ודרשו על כך רז"ל (תנחומא כאן) שבתיבת "עקב" מרומז שישראל שומעים ל"מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן אלא משליכין אותן תחת עקביהן". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ב"משליכין אותן תחת עקביהן" אין הכוונה לאלו שאינו מקיימים המצוות הקלות ח"ו, אלא באלו שמסכימים לקיום המצות […]

מתי לחשוב על חינוך הילדים? – תמיד! | פרשת עקב | פנינה יומית

להתייגע בחינוך הבנים

בפרשתנו עקב  כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ש"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" מוסב על "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", והיינו שעל […]

לעבוד את הקב"ה כהודאה | פרשת ראה |פנינה יומית

לעלות למעלה

לבטל את הדם או להתעלות למעלה? בפרשתנו ראה כתוב "רק חזק לבלתי אכול הדם" (יב, כג). ומפרש רש"י "שהיו שטופין בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר חזק. דברי רבי יהודה. רבי שמעון בן עזאי אומר לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצוות, אם הדם שהוא קל להשמר ממנו כו' הוצרך לחזקך […]

מה יעשה אדם שלא ימסרו חובותיו לבית דין של מעלה? פרשת ראה

מאזניים שווים

בפרשתנו ראה נאמר "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו גו'" (טו, ב). ויש לבאר ענין שמיטת החובות בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל בנוגע לחובות האדם כלפי הבורא: "החנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבוא וילווה" (אבות פ"ג, מט"ז). והיינו, שהקב"ה נותן לאדם בני חיי ומזוני רוויחי, אך השפעה […]

איך ידעו שהקול יהי' "קיים לעולם"? | פרשת ואתחנן פנינה יומית

נשמע ונעשה

בפרשתנו ואתחנן נאמר בנוגע לקול של מתן תורה "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ומפרש רש"י "ולא יסף – מתרגמינן ולא פסק, כי קולו חזק וקיים לעולם". והנה, בפשטות כוונת הכתוב אינה שבני ישראל האמינו שזהו קול שיהי' קיים לעולם, אלא שראו והרגישו בקול זה שהוא קול כזה ש"קיים […]

"כי הם חיינו ואורך ימינו" | פרשת ואתחנן פנינה יומית

מתפלל על הסטנדר

בפרשתנו ואתחנן נאמר "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (ד, ט). ובמסכת אבות למדו מכתוב זה ש"כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (אבות פ"ג מ"ח). ולכאורה תמוה, וכי שכחת […]

התעלות תמידית בעבודת ה' | פרשת מסעי | פנינה יומית

תמיד להתקדם קדימה

במ"ב (42) מסעות נסעו בני ישראל ממצרים, כמסופר בתחילת פרשתנו: מסעי  "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" וגו'. וכבר תמהו בזה (לקוטי תורה פרשתנו פח, ג), שמכך שנקט הכתוב לשון "מסעי" הכולל כל המסעות, משמע שבכל אחד מאותם מ"ב מסעות "יצאו מארץ מצרים", ולכאורה תמוה, הלא "מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה […]

אכילת לחם רוחני גורם לרצות להיות אדם רוחני | פרשת מטות פנינה יומית

חלה לשבת

כתוב בפרשתנו מטות  "ומקנה רב הי' לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד" (לב, א). והקשה ה'תפארת יהונתן' (להג"ר יהונתן אייבשיץ) ״יש לתת טעם למה דווקא לשני שבטים הללו היה מקנה רב״? ומתרץ ש״שני השבטים הללו חיבבו את המן ולכך מקנה רב היה להם מאשר הביאו ממצרים מה שאין כן שאר השבטים ששחטו הבהמות ולא חיבבו […]

פנינה יומית לפרשת מטות | כבודן של ישראל וכבודו של הקב"ה

חנוכיה מול הבית הלבן

בפרשתנו מטות כתוב "וידבר ה' אל משה גו' נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים גו' וידבר משה אל העם גו' לתת נקמת ה' במדין " (לא, א-ג). ונמצא, שבדברי הקב"ה נקרא מלחמת מדין "נקמת בני ישראל", אך בדברי משה לישראל נקראה המלחמה "נקמת ה'". ומבאר אאמו"ר [הגה"ק ר' לוי יצחק נ"ע] "כי הקב"ה חפץ ומדקדק […]

מה ההבדל בין הפרה להתרה של נדר במובן הרוחני | פנינה יומית פרשת מטות

יהודי לומד תורה בירושלים

בין הפרת נדר להתרת נדר בענין ביטול הנדרים מצינו שני אופנים: א. הפרת נדר על ידי האב והבעל. ב. התרת הנדר על ידי החכם. ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: בתוכן ענין הנדרים, שאדם אוסר על עצמו דבר המותר לו, מצינו בספרים כמה אופנים: מי שנמצא בדרגא נמוכה בעבודת ה' זקוק לפרוש את עצמו מדברים […]

פרשת מטות | פנינה יומית | הפרת נדרים ביחיד מומחה, למה?

שבועת עולם בחתונה

תפקיד ה"מומחה" להפר הנדרים ולא לקיימם בתחילת פרשתנו מטות  נאמר "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר", ופירש רש"י "חלק כבוד לנשיאים כו', ומה ראה לאומרה כאן, למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש לעיין, מדוע למד מזה ש"חלק כבוד לנשיאים" דין מיוחד ב"הפרת נדרים", הרי אפשר להיות שבא ללמד דין מיוחד אצל […]

להוסיף באור ולפרוש מגשמיות | פרשת מטות פנינה יומית

הבעש"ט על חנוכה

בנדרים, שדיניהם נתפרשו בפרשתנו מטות, מצינו שכאשר אדם אוסר דבר על עצמו בנדר הנה הדבר הנדור נאסר עליו מצד שחל על זה קדושת קרבן, וכלשון הרגיל בנדרים "קונם בשר זה עלי" – ש"קונם" הוא לשון קרבן, כלשון הגמ' "קונמות קדושת הגוף נינהו" (כתובות נט, רע"ב), וכן הוא גם בשאר לשונות של נדר (ראה שו"ע יו"ד […]

להצליח בכיבוש – יש לנצל את כל הכוחות והחושים! | פנינה יומית על פרשת פנחס

גודל אהבת השם

בפרשתנו פינחס מדובר אודות כיבוש וחלוקת ארץ ישראל. ויש לבאר ענין כיבוש הארץ בעבודת האדם לקונו: כיבוש "ארצות שבעה גוים" (ל' רש"י ר"פ בראשית) ועשייתם לארץ ישראל וארץ קדושה מורה על עבודת האדם ב"מלאו את הארץ וכבשוה" (בראשית א, כח), לכבוש את העולם כולו שיהי' תחת ממשלת הקדושה. וכמאמר חז"ל (תנחומא נשא טז, ועוד) שתכלית […]

פנינה יומית לפרשת פינחס | מיתה רוחנית באה כאשר "האב" אינו נזכר!

למה הבן הרשע נמצא ליד הבן החכם

בסדר ירושת הקרובים שבבפרשתנו פנחס כתוב "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו . . לאחיו . . לאחי אביו . . לשארו הקרוב אליו" (כז, ח ואילך). והקשה הרמב"ן, מהו הטעם לזה שבין הקרובים היורשים לא הזכיר הכתוב את האב, שהרי גם האב יורש את בנו המת, ותירץ על פי דרכו. […]

פרשת בלק פנינה יומית | הירוס האומות – היתכן?

לקנות רק מיהודי

בנבואת בלעם שבפרשתנו בלק נאמר על מלך המשיח "וקרקר כל בני שת" (כד, יז), ומפרש האבן עזרא "כמו מקרקר קיר, והטעם הורס הקיר", והיינו, שלעתיד לבוא יהרוס הקב"ה ויחריב את "כל בני שת", ולא יתקיימו אומות העולם כלל. ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, הרי "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה, ט), והאיך […]

עבודת ה' בדבר הקשה דווקא | פרשת פנחס פנינה יומית

יצר הרע כגרזן

בפרשתנו פנחס נאמר בנוגע לחלוקת הארץ "אך בגורל יחלק את הארץ" (כו, נה), שחלוקת הנחלות לא תהי' על פי סדר שכלי כי אם על פי הגורל. והנה, "ארץ ישראל" ברוחניות מורה על כללות עבודתו הרוחנית של האדם כמבואר בספרים (ראה תורה אור ריש פ' וישב), ואם כן, גם חלוקת הארץ מורה על התחלקות עבודותיהם של […]

פרשת בלק | פנינה יומית | איך מקיימים מצות "בעפר"?

חול מדבר

בפרשתנו בלק נאמר בנבואת בלעם "מי מנה עפר יעקב" (כג, י), ופירש רש"י "אין חשבון במצות שהם מקיימים בעפר". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שבקיום המצות ישנם בכללות שני אופנים, קיום המצות מצד החשבון והטעם (הן טעם שכלי, מצד המעלות שבמצות, והן טעם ועונג, שיש לו עונג והרגש בהמצות), וקיום המצות בלי טעם […]

הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו | פרשת פנחס פנינה יומית

חברות פילים בתיאלנד

"פלא" שלמעלה מ"פלאות" נאמר בגמרא "הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו (כמו שנעשה לפינחס. רש"י), הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו" (ברכות נו, ב). ומפשטות הגמרא משמע, שהחילוק בין "הרואה פינחס" ל"הרואה פיל" הוא, ש"הרואה פיל" עושים לו "פלאות" רבות, ואילו "הרואה פינחס" עושים לו רק פלא אחד. ולכאורה תמוה, הרי אמרו רז"ל "ששה נסים […]

פרשת פינחס פנינה יומית | "כהונת עולם" – לפנחס ולא למשה?

ברכת כהנים ואהבת ישראל

בהתחלת פרשתנו פנחס נאמר שמכיו ש"פנחס גו' השיב את חמתי מעל בני ישראל גו'" לכן יזכה ש"והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" (כה, יא-יג). והנה, במדרש (תנחומא פרשתנו יא. ועוד) על בקשת משה "יפקוד ה' גו' איש על העדה" מובא ש"אמר משה . . בדין הוא שיירשו בני את כבודי". ומצינו שלא נעתר לו […]

מתי אין להתווכח? | פרשת בלק פנינה יומית

שני עזים רבים

בסוף פרשתנו בלק מסופר על מעשה זמרי וקנאות פנחס. ובנוגע לזה כתוב "והנה איש מבני ישראל בא ויקרא אל אחיו את המדינית לעיני משה" (כה, ו), ופירש רש"י "אמרו לו, משה, זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך". והנה, על שאלה זו "בת יתרו מי התירה לך" לא מצינו שענה […]

פנינה יומית פרשת בלק| להמשיך אור הקדושה "עד אפסי ארץ"

קיאק בשקיעה זריחה

אחת מנבואות בלעם שנאמרו בפרשתנו בלק היא "וירד מיעקב" (כד, יט), ומפרש רש"י אשר כוונת הכתוב ב"וירד" היא "על מלך המשיח" שנאמר בו (תהלים עב, ח) "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו, אשר עבודת האדם היא שיהא שליט ומושל בכל ענייניו – "מים עד ים ומנהר […]

פרשת בלק | פנינה יומית | נבואת הגאולה ע"י בלעם דווקא

דור שמצפה למשיח

כתב הרמב"ם (הל' מלכים רפי"א) "המלך המשיח עתיד לעמוד כו', התורה העידה עליו כו', בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים. במשיח הראשון כו', ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל כו' אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח וכו'". ויש לתמוה, הרי בלעם הי' גוי ושונא ישראל, ואם כן מדוע הדגיש הרמב"ם שנבואה זו נאמרה […]

פרשת חוקת פנינה יומית | נשיא הדור הוא ככל הדור

פרח אדום על רקע אבנים

במלאכים שנשלחו עם "דברי שלום" אל סיחון, מצינו מקראות הסותרים זה את זה, כתוב אחד אומר "וישלח ישראל מלאכים" (פרשתנו כא, כא), ובמקום אחר נאמר שמשה הוא השולח "ואשלח מלאכים" (דברים ב, כו). ומיישב המדרש (תנחומא חוקת פכ"ג), אשר "הכתובים אלו צריכים זה לזה – שמשה הוא ישראל וישראל הוא משה, ללמדך שראש הדור הוא […]

פנינה יומית | חוקת | כל יהודי אוהב את כל ישראל – ואין זה שקר!

אהבה ומלאכה

בפרשתנו כתוב על מיתת אהרן ש"ויבכו את אהרן שלשם יום כל בית ישראל" (כ, כט), ובאבות דר' נתן (פי"ב מ"ג) נאמר הטעם לזה שבכו כל בית ישראל על מיתת אהרן, כי הוא היה מטיל שלום בין בני ישראל, וכאשר היה רואה שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, היה הולך לכל אחד בפני עצמו, […]

פרשת חוקת | פנינה יומית | מנהיג ישראל מניח טובתו על הצד ודואג לצאן מרעיתו

רועה בקר

אמרו חז"ל "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל . . וג' מתנות טובות ניתנו על ידם . . באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר" כנלמד מהאמור בפרשתנו (כ, א-ב) "ותמת שם מרים . . ולא הי' מים לעדה", ומכל מקום "חזרה בזכות שניהן" – משה ואהרן, וכאשר נסתלק […]

פרשת חוקת פנינה יומית | הקב"ה קוראו נחש – ולא התורה

אין עוד מלבדו

בפרשתנו חוקת מובא ענין עשיית נחש נחושת – "ויעש משה נחש נחושת" (כא, ט). ופרש רש"י "לא נאמר לו לעשותו של נחושת אלא אמר משה, הקב"ה קוראו נחש ואני אעשנו של נחושת". והנה, לפני זה כתוב מפורש שהקב"ה אמר "עשה לך שרף" ולא הזכיר "נחש", ומזה שכותב רש"י "הקב"ה קוראו נחש", רואים שאכן אמר הקב"ה […]

המזוזה – ששומרת על מי שהוא "מלא ספרים" | פנינה יומית פרשת קורח

מזוזת ברזל בשער שיש אבן

נאמר במדרש (במדבר רבה יח, ג. ובכ"מ) שאחד מהדברים ששאל קורח את משה היה "בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה" וענה לו משה "חייב במזוזה". ויש לבאר את הדברים בעבודת האדם לקונו: מי שהוא בעל תורה ו"מלא ספרים" עלול לחשוב שאדם שלם הוא ואינו צריך להתעסק גם עם רגשותיו, עם אהבתו ויראתו וכיו"ב. […]

נחש שממית ומחי' | פנינה יומית פרשת חוקת

נחש

בפרשתנו חוקת  מובא ענין עשיית נחש נחושת, שנצטווה משה "עשה לך שרף גו' והי' כל הנשוך וראה אותו וחי" (כא, ח). ופירש רש"י "אמרו רבותינו, וכי נחש ממית או מחי', אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתרפאים, ואם לאו היו נמוקים". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: "נחש" […]

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות