פנינה חסידית

שבוע חדש הוא סגולה מיוחדת להחליט בליבנו אם לעלות או לרדת. כמובן שלעלות זו הבחירה הטובה בשביל זה צריך השקעה מרובה. אל לנו לשכוח שליצר יש כח כל היום לבלבל את המוח, לגבור עלינו בכול מחיר הוא רוצה - העיקר, שאת הטוב לא נעשה. לכן נדבק בבורא יתברך ואז ממילא מיד הוא יברח ושיהיה לכולנו שבוע טוב ומבורך. הועתק: מהאתר ברכות http://brachot.net/greeting_cards.php/6226

כשמביטים ביהודי 1, אפשר למצוא בו פגם, אבל בכלל ישראל אין שום פגם. כולו קודש. רבי מנחם מנדל מקוצק  

התורה היא חכמתו יתברך, חכמה אלוקית שלמעלה מכל החכמות שבעולם, לכן נקרא לומד תורה בשם: "תלמיד-חכם", שכן הוא תלמיד המקבל מן: החכמה האמיתית. -ספר המאמרים

לא תופס מקום רבי בונם מפשיסחה שאל את אחד מחסידיו המכובדים, רבי ברוך סטוצ'ינר: ברוך, האם מצאת לעצמך אכסניה הגונה בפשיסחה? השיב רבי ברוך: מי שאינו תופס מקום, יש לו מקום בכל מקום...

בעד טיפת אמת, אפילו בגשמיות, משלמים מלמעלה מחיר גבוה, וכל-שכן בעד אמת ברוחניות.

כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו בכל מקום ובכל זמן כשיהודי לומד תורה יהיה ממש כמו שהקב"ה בעצמו אומר ומדבר בשעת מתן תורה. וכלשון חז"ל: כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו (הרבי מילובבאיטש, ספר המאמרים כ' שבט תש"ל)

ה' שמות נקראו לה (לנפש האלוקית): נפש רוח נשמה חיה יחידה, שהן מדרגות זו למעלה מזו. בחינת יחידה היא הנקודה הפנימית והעצמית שבנפש האלוקית, והיא המיוחדת ב"יחיד" - יחידו של עולם.

אדם יכול להאיר את החושך שבתוכו ושמסביבו וכל חושך הנמצא בחלקו בעולם עד לחושך שבעולם כולו, על ידי שמדליק את הנר - "נר מצוה ותורה אור", כי "נר ה' נשמת אדם" (על פי מאמר הרבי י"ג ניסן תשמ"ה).

כל רגע יקר! הזמן הוא דבר שאינו חוזר, כל שכן בתקופתנו תקופת עקבתא דעקבתא דמשיחא כשהנה זה עומד אחר כתלנו ממש, כל רגע יקר מאד ואפשר לפעול בו גדולות ונצורות פירות ופירי פירות עד סוף כל העולם ("עולם" מלשון "העלם").

כל אחד מישראל הוא כלי לקבלת ברכות השי"ת (השם יתברך) ברוחניות ובגשמיות וכשהכלי נקי טהור ומצוחצח הוא מרבה את המשכת האור לתוכו.

ענין ירידת הנשמה, היא בשביל העבודה האלקית, לברר ולזכך את המדות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא, רק ע"י העבודת בתפלה (הרבי הריי"צ בהקדמה לקונטרס התפילה)

בעבר כל אימרה ששמעו - היתה תורה, וכל מחזה שראו - הוראה בעבודה והדרכה.

על ידי תשובה מתכפרים הזדונות ונהפכים לזכויות. אולם, בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית יותר והחטאים מתכפרים ביתר שאת. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הלך ברחוב ופגש יהודי, שהיה ידוע כחוטא גדול. בירכו הצדיק לשלום בחביבות ואמר לו: אני מקנא בך! - בי? מקנא? במה? אחז הצדיק בידו של האיש ולחש באוזנו: רבותינו אמרו שהעושה תשובה מאהבה זדונות נהפכות לו לזכויות. תאר לעצמך כמה זכויות יהיו לך כשתעשה תשובה, וכל חטאיך יהפכו למצוות?! אין ספק שיהיו רבות יותר משלי, ולכן אני מקנא בך.יאללה חברים, להפוך את המינוס לפלוס!