
גם ללב ממנו יצאו הדברים
דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. גם ללב ממנו יצאו הדברים. רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק זצ"ל
דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. גם ללב ממנו יצאו הדברים. רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק זצ"ל
שבוע חדש הוא סגולה מיוחדת להחליט בליבנו אם לעלות או לרדת. כמובן שלעלות זו הבחירה הטובה בשביל זה צריך השקעה מרובה. אל לנו לשכוח שליצר יש כח כל היום לבלבל את המוח, לגבור עלינו בכול מחיר
כשמביטים ביהודי 1, אפשר למצוא בו פגם, אבל בכלל ישראל אין שום פגם. כולו קודש. רבי מנחם מנדל מקוצק
התורה היא חכמתו יתברך, חכמה אלוקית שלמעלה מכל החכמות שבעולם, לכן נקרא לומד תורה בשם: "תלמיד-חכם", שכן הוא תלמיד המקבל מן: החכמה האמיתית. -ספר המאמרים
כלב זאב שוטט ברחוב, חיפש להעביר את השיעמום הרובץ עליו.. פתאום ראה מולו ילד משחק בכדור, מיד רץ לכיוונו וניסה לנושכו.. הילד ניסה לברוח אך הכלב רדף אחריו, צעקותיו של הילד הגיעו לאוזנו של אדם שהיה
לא תופס מקום רבי בונם מפשיסחה שאל את אחד מחסידיו המכובדים, רבי ברוך סטוצ'ינר: ברוך, האם מצאת לעצמך אכסניה הגונה בפשיסחה? השיב רבי ברוך: מי שאינו תופס מקום, יש לו מקום בכל מקום…
בעד טיפת אמת, אפילו בגשמיות, משלמים מלמעלה מחיר גבוה, וכל-שכן בעד אמת ברוחניות.
מעלת איש פשוט לבעל שם טוב היה חסיד אחד, איש פשוט שהתפרנס מחפירת בארות. הוא היה בקי בחמישה חומשי תורה ובספר תהלים בעל פה, והיה חוזר אותיותיהם תמיד בשעת מלאכתו ובעת הליכתו. הבעל שם טוב אמר
גם בהגיע אדם לשלימות עבודתו יוכל לעלות לשלימות נעלית יותר. כי גם לאחר שסיים עבודתו בתכלית השלימות אין בכך סתירה להמשך חייו בעולם. הוא יכול להתחיל עבודה חדשה לגמרי נעלית מעבודתו הקודמת (הרבי מילובבאיטש , קובץ
כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו בכל מקום ובכל זמן כשיהודי לומד תורה יהיה ממש כמו שהקב"ה בעצמו אומר ומדבר בשעת מתן תורה. וכלשון חז"ל: כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו (הרבי מילובבאיטש, ספר
ה' שמות נקראו לה (לנפש האלוקית): נפש רוח נשמה חיה יחידה, שהן מדרגות זו למעלה מזו. בחינת יחידה היא הנקודה הפנימית והעצמית שבנפש האלוקית, והיא המיוחדת ב"יחיד" – יחידו של עולם.
אדם יכול להאיר את החושך שבתוכו ושמסביבו וכל חושך הנמצא בחלקו בעולם עד לחושך שבעולם כולו, על ידי שמדליק את הנר – "נר מצוה ותורה אור", כי "נר ה' נשמת אדם" (על פי מאמר הרבי י"ג
כל רגע יקר! הזמן הוא דבר שאינו חוזר, כל שכן בתקופתנו תקופת עקבתא דעקבתא דמשיחא כשהנה זה עומד אחר כתלנו ממש, כל רגע יקר מאד ואפשר לפעול בו גדולות ונצורות פירות ופירי פירות עד סוף כל
כל אחד מישראל הוא כלי לקבלת ברכות השי"ת (השם יתברך) ברוחניות ובגשמיות וכשהכלי נקי טהור ומצוחצח הוא מרבה את המשכת האור לתוכו.
כיצד יכול הוא לנוח ולשקוט כאשר עדיין לא באה הגאולה האמיתית והשלימה?… היתכן שאינו מרעיש עולמות בקריאה וצעקה "משיח נאו"?… (הרבי ש"פ צו ה'תשמ"ה)
ענין ירידת הנשמה, היא בשביל העבודה האלקית, לברר ולזכך את המדות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא, רק ע"י העבודת בתפלה (הרבי הריי"צ בהקדמה לקונטרס התפילה)
מצינו, שעסק אברהם אבינו בפרסום דבר ה' לבריות במשך כל שנותיו, ואף בהיותו בן תשעים ותשע שנה, ביום השלישי למילתו, ישב על פתח האוהל לראות אולי יעבור עוד אדם אחד שיוכל להאכילו ולהשקותו ולפעול עליו לברך
ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה.
בעבר כל אימרה ששמעו – היתה תורה, וכל מחזה שראו – הוראה בעבודה והדרכה.
על ידי תשובה מתכפרים הזדונות ונהפכים לזכויות. אולם, בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית יותר והחטאים מתכפרים ביתר שאת. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הלך ברחוב ופגש יהודי, שהיה ידוע כחוטא גדול. בירכו הצדיק לשלום בחביבות ואמר