לרדת כדי לעלות – פרשת וירא

בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות - בפ' 'וירא' נעלית יותר. ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא). וזאת משום שמצוות מילה יש בה שני הקצוות: היא למעלה מכל מצוות התורה מצד אחד והיא היחידה שנמשכת ומתגלה וחודרת בגוף הגשמי ממש. ואדרבה שני הקצוות תלויים זה בזה כיוון שדווקא על ידי הירידה למטה מטה בעולם עד לבשר הגשמי,יש צורך, ועל כן נמשכת דרגה גבוהה ונעלית יותר של אלוקות. וכך גם אנחנו בהתקשרות…

להמשך קריאה

למה יצחק ולא ישמעאל? הנס היהודי

נס היהודי  כאשר הקב"ה מבשר לאברהם שעתיד להיוולד לו גם יצחק, אומר אברהם: "לו ישמעאל יחיה לפניך". כלומר, אברהם הסתפק בכך שישמעאל ילך בדרכיו. הקב"ה לא קיבל זאת ואמר "ביצחק (דווקא) יקרא לך זרע". המדרש מתאר את הגר (אמו של ישמעאל), כאישה צדקת שלכן נקראה גם "קטורה", כיון שהיו מעשיה נאים כקטורת, ומובן שבאופן זה חינכה את בנה ישמעאל. לכן הסתפק אברהם בנחת שרווה מישמעאל. מדוע אם כן לא הסכים לכך הקב"ה, אלא חפץ ביצחק דווקא?  מסביר הרבי כי ישנם מספר הבדלים בין ישמעאל ליצחק: א)     לידתו של ישמעאל הייתה בדרך הרגילה והטבעית, ואילו יצחק נולד בדרך נס – עד שאפילו אברהם נתקשה להאמין כי יתרחש. ב)     הברית בין ישמעאל  לקב"ה (ברית המילה) נכרתה כאשר היה בן 13 שנה (גיל של הכרה…

להמשך קריאה

אני חושב | הריקנות של הראש

"אני חושב.." הנפש שלנו היא רוחנית ומופשטת ואינה יכולה להתגלות בעולם 'עירומה' כפי שהיא. לצורך התגלותה היא נאלצת 'להתלבש' בלבוש ששייך לעולם. בחסידות מוסבר באריכות כי לבושי הנפש הם שלושה: מחשבה, דיבור ומעשה. המחשבה היא לבוש לנפש והיא משרתת את השכל ואת המידות. כלומר, בזמן שאנו משתמשים בשכלנו להתבונן בדבר מה אנו מפעילים את יכולת המחשבה שלנו. כאשר בלב מתעוררת אהבה או יראה לדבר מה אנו משתמשים במחשבתנו להתחכם כיצד להשיג את אותו הדבר או כיצד להתרחק ולהימנע ממנו. בשעה שאין למחשבה "שירות" עבור השכל או עבור המידות, גם אז המחשבה פועלת פעולתה לחשוב ולהרהר, אך פעולתה במצב זה היא ללא תוכנית ועל כן עלולה להיות פרועה לשמצה... מכאן שסיבת המחשבות הזרות או הרעות (כגון טרדות, תאוות וכו') היא 'הריקנות של הראש'.…

להמשך קריאה

ברית המילה הקצה הרוחני והקצה הגשמי

פרשת השבוע שלמדנו בשבוע שעבר מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. פרשת השבוע פותחת מיד לאחר קיום ברית המילה בהתגלות אלוקית אל אברהם אבינו: "וירא אליו ה'... והוא יושב פתח האהל כחם היום" (בראשית יח,א). בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות - בפ' 'וירא' נעלית יותר. ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא). וזאת משום שמצוות…

להמשך קריאה

בכח השימחה- סיפור על הבעל שם טוב

בס"ד בכח השמחה! השבוע נתחיל בסיפור על הבעל שם-טוב, שקשור לזמן זה בו כבר מתפללים על הגשמים. סיפור שיפתח לנו את השבוע בשמחה ובברכה הבעל שם-טוב הגיע פעם לישוב יהודי שתושביו התפרנסו מעבודת אדמה. היה זה באמצע הקיץ והאדמה הייתה צחיחה ויבשה. זה זמן רב שלא ירד גשם, והתושבים היו במצוקה קשה של פרנסה ורעב. התושבים היו יראי שמים, והדבר עורר אותם לתשובה. הם אף הזמינו למקום "מגיד מוסר" שיעוררם לתשובה עמוקה יותר. הגיע ה"מגיד", ושפך על היהודים הפשוטים "אש וגופרית" עד שכולם געו בבכי נורא. במקום נכח הבעל שם-טוב, שראה בצרתם של היהודים ובבכיים. קרא אל עבר המגיד בקול גדול: "מה יש לך נגד היהודים הללו? מה אתה רוצה מהם? יהודים טובים הם!" אחר כך פנה אל הקהל: "בואו יהודים יחד…

להמשך קריאה

ז חשוון גשם גשם בוא

 מחר, ז' מר-חשוון, מתחילים להוסיף בתפילת עמידה בקשה מהקב"ה שייתן ברכה בגשמים: "ותן טל ומטר לברכה".  בחסידות מבואר ההבדל בין ימות הקיץ לבין ימות החורף והקשר ביניהם לעבודת ה':  בקיץ עולה 'טל' מן הארץ ומשקה את האדמה, ואילו בחורף בנוסף ל 'טל' יורד 'גשם' מן השמים. הטל אינו נעצר בכל ימות השנה.הוא מסמל את הסיוע מלמעלה שאנו מקבלים כל הימים בעבודת ה'. הקב"ה דואג לעורר אותנו לשליחותנו בעולם ונותן לנו כוחות לפעול ולממש את רצונו.  ואילו הגשם מצוי רק בחורף, והוא אינו "מובן מאליו". יש להתפלל עליו. החורף הוא הזמן בו אנו נדרשים לעורר את עצמנו לעבודת התפילה, ועל ידי כך להמשיך שפע וריבוי של ברכה ("גשם" מלשון "גשמיות"). את הכוח לעבודה זו אנו מושכים מחגי תשרי, מכל הכוחות והאורות שקיבלנו וכעת…

להמשך קריאה

"לעשות" ארץ ישראל

בפרשת לך לך" מופיעה הבטחת ארץ- ישראל לזרעו של אברהם אבינו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"  צירוף המילים 'ארץ- ישראל' נושא בו לכאורה ניגוד. 'ארץ' – מבטאת ארציות וגשמיות; 'ישראל' – הוא שמו הנעלה של העם היהודי, המבטא עליונות וגבהות (שם זה ניתן ליעקב לאחר מאבק עם מלאכו של עשיו "כי שרית עם אלוקים"). כך גם הצירוף 'ארץ הקודש' יש בו ניגוד פנימי – ארציות וקדושה.  אלא שבזה מתבטא תפקידו של העם היהודי – לעשות מהארציות קודש, ולהפוך את 'ארץ כנען' ל-'ארץ ישראל'. תפקיד זה קיים גם בנפש פנימה. כל יהודי נדרש 'לכבוש' את שכלו ורגשותיו וכן את העיסוקים הטבעיים הנחוצים לקיומו, לקדשם ולשעבדם לעבודת- ה'. עליו לפעול שגם החיים הגשמיים והארציים יתקדשו ויהיו חלק מעבודת- ה'.  המשימה; לעשות היום 'ארץ ישראל',…

להמשך קריאה

אברהם אבינו היהודי הראשון

היהודי הראשון " ויאמר ה' אל אברם לך- לך..." השבוע, ב"ה, מתחילים לחיות עם אברהם אבינו. חז"ל מספרים על אברהם אבינו, שכבר בגיל 3 "הכיר את בוראו" ואח"כ התמסר להפצת האמונה בבורא העולם. אולם התורה מדלגת על כל הפרק הנכבד הזה בחייו ומתחילה לספר על חיי אברהם רק החל מהציווי "לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". ציווי שנאמר לאברהם בהיותו בן- 75!! מדוע מתעלמת התורה מחייו של אברהם עד אז? מכאן לומדים כי דווקא בנקודה זו, נקודת ה 'לך- לך', מתחילה היווצרות המהות היהודית. עד אז היה אברהם אבינו ככל האדם, אלא שבכוח שכלו והבנתו הגיע להכרת הבורא. התורה מלמדת אותנו שהקשר של יהודי עם הקב"ה אינו מבוסס על הכרה שכלית- אנושית, שהיא במהותה מוגבלת. זהו קשר הטבוע בעצם המהות, קשר עמוק…

להמשך קריאה
"מבול" של דאגות….
"טבילה", היא אותיות "ביטול"

"מבול" של דאגות….

בחסידות מוסבר שהמבול בימי נח לא היה רק עונש, אלא גם פעל פעולה של טהרה בעולם והיו לו גם השלכות חיוביות. דבר זה נרמז בירידת המבול 40 יום, מספר המרמז על מקווה, בו חייבים להיות לפחות 40 סאה מים על מנת שיטהר.  המילה "טבילה", היא אותיות "ביטול" – על ידי שהאדם מתכסה כל כולו עד מעל הראש במים, האגו שלו מתבטל והוא נעשה 'כל'י' לאלוקות. כך גם בחיינו אנו- טרדות ודאגות הפרנסה, הנקראות בשם "מים רבים", גורמות אמנם קושי ובלבול לפי שעה, אבל בפנימיות הן שוטפות ומנקות עניינים לא רצויים.  כיצד?  ע"י "טבילה" בטרדות ובדאגות, אדם יכול להישבר ולצאת מעצמו, להתבטל ולהיות "כלי" לקדושה. כך לפעמים, "מעז יצא מתוק", ודווקא מצבים קשים בחיים מזככים ועוזרים לאדם להגיע למנוחת הרוח והנפש, בגשמיות וברוחניות.…

להמשך קריאה
לחיות עם הזמן
הקשר בין הפרשה לבין הזמן בו קוראים בה איננו מקרי

לחיות עם הזמן

השבוע יצאנו מקדושת חגי תשרי, וממשיכים להתקדם לחיי השגרה והיום יום של חודש מר חשון וימי החורף. במקביל, בשעה טובה ומוצלחת ציינו השבת, "שבת בראשית", לימוד חדש של חמשת חומשי תורה, פרשה לכל שבוע. השבוע הזה התחלנו כבר בקריאת הפרשה השנייה בתורה, פרשת "נח". בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבנו הזקן (בעל התניא) לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". זקני החסידים גילו כי כוונת הרבי היא, שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע. כלומר, לא רק לקרוא וללמוד אותה כל יום, אלא 'לחיות' עמה ממש! מוסבר כי הקשר בין הפרשה לבין הזמן בו קוראים בה איננו מקרי, אלא גם הוא הוראה בעבודת ה'. פרשת השבוע והתכנים שלה מספקים מפתחות פנימיים עמוקים באמצעותם יכול כל אחד להתקדם ולהתעלות בעבודה הפנימית והרוחנית שלו. אז שתהיה לכולכנו…

להמשך קריאה

ח"י אלול

בשבת, י"ח באלול, יחול יום הולדתם של שני המאורות הגדולים הבעל שם טוב –הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, אבי תנועת החסידות. האדמו"ר הזקן – הוא כינוי של רבי שניאור זלמן מלאדי וכן מכונה גם בעל התניא והשולחן ערוך הרב מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו. על יום זה נאמר כי הוא מכניס חיות בעבודת חודש אלול. מיום זה מתעוררים בחיות מחודשת בחשבון הנפש, ולוקחים את עצמנו בידיים, לתקן את מה שאנחנו רוצים לתקן בעבודת ה' ודוחים תמיד לאח"כ... מיום זה ועד ראש השנה, יש בדיוק 12 יום, כנגד 12 חודשי השנה. כך שכל יום הוא זעיר אנפין של חודש שלם. למשל: יום - י"ח אלול, הוא כנגד חודש תשרי, למחרתו - יט' אלול, הוא כנגד חודש חשוון וכך…

להמשך קריאה

כוחה של הסוכה

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב) בחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ובכל זאת נקרא החג על שם מצוות הסוכה, ולא על שם ארבעת המינים למשל. אחד ההסברים לכך הוא המעלות המיוחדות שבמצוות הישיבה בסוכה: - מצוות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג, והיא נמשכת עד תום החג. (מצוות ארבעת המינים חלה רק החל ממחרת בבוקר). - ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום. מצוות ישיבה בסוכה חלה על כל הזמן, שעליה נאמר "תשבו כעין תדורו".(מסכת סוכה כח,ב ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תרלט סעיף ב). וכשם שאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך היום כך חלה מצוות סוכה במשך כל היום כולו. - כל המצוות מוגדרות בפעולה פרטית מסוימת וקשורות באיברים מסוימים באדם. מצוות סוכה מקיפה את כל איברי האדם, עם…

להמשך קריאה

עשרת ימי תשובה בחסידות – מזון רוחני

עשרת ימי תשובה על ימים אלו, שבין ראש השנה ליום הכיפורים, נאמר הפסוק: "דרשו ה' בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב". מכאן למדו חז"ל כי בימים אלו התשובה "יפה ביותר ומתקבלת מיד". בחסידות מוסבר, כי לא די להסתפק ב"בהימצאו... קרוב", אלא יש צורך ב"דרשו.." כלומר למרות שהקב"ה נוכח, קרוב ומשגיח על כל אחד ועל כל פרט (ובימים אלו ביתר שאת), האדם עצמו צריך "לדרוש" ולחפש את הקב"ה, להתייגע בהתקרבות אליו ולגלות את הקדושה שבעצמו! השתדלות זו מבטיחה גמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות